תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים

תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים, תשכ״ז–1967

תקנות בדבר הקמת מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים


ק״ת תשכ״ז, 1304; תשנ״א, 526; תשנ״ז, 942; תשס״ה, 280, 806; תשס״ו, 448, 848; תשס״ז, 560; תשפ״ב, 2183; תשפ״ג, 1040; תשפ״ד, 1832, 2276.


על פי בקשת עירית ירושלים להקים בה מועצת בתי עלמין יהודיים, ובתוקף סמכותי לפי סעיף 8 לחוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש״ט–1949, אני מתקין תקנות אלה:


חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש״ט–1949 הוחלף בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971.


הגדרות [תיקון: תשנ״א, תשפ״ד־2]
בתקנות אלה –
”אירוע“ – התקהלות שבה צפויים להשתתף מספר רב של אנשים;
”הילולה“ – אירוע הנערך לציון יום פטירתו השנתי של רב, שבו צפויים להשתתף מספר רב של אנשים;
”השר“ – שר הדתות;
”בתי עלמין“ – בתי העלמין היהודיים בירושלים ומחוצה לה;
”המועצה“ – מועצת בתי העלמין.
הקמת מועצה ותפקידיה [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
מוקמת בזה מועצה שתפקידיה הם –
(1)
להקים, להחזיק, לנהל ולפתח בתי עלמין וכן לפקח על בתי עלמין;
(2)
להסדיר בבתי עלמין את עניני הקבורה מבחינה טכנית;
(3)
להקים, להחזיק ולנהל מבנים הדרושים לקיום שירותי קבורה;
(4)
לייעץ לשר בענינים האמורים בסעיף 8(ב) לחוק;
(5)
לפקח על הסידורים הכספיים והמינהליים של חברות הקדישא;
(6)
לדווח לשר אם ובאיזו מידה ממלאות חברות הקדישא את תפקידיהן, וכן להמליץ בפני השר על ביטול רשיון של חברת קדישא שאינה ממלאת תפקידיה כראוי;
(7)
לנהל, לארגן, להפיק או לבצע אירועים או הילולות שמתקיימים בשטחי בתי העלמין.
(ב)
המועצה רשאית, למטרת ביצוע תפקידיה, לרכוש ולהחזיק מקרקעין ומטלטלין, להתקשר בחוזים, לחתום על שטרות, ובהסכמת השר לקבל הלוואות.
(ג)
המועצה רשאית להופיע במשפטים בשמה כתובעת וכנתבעת.
הרכב המועצה [תיקון: תשנ״ז]
(א)
השר ימנה את חברי המועצה שמספרם לא יעלה על 37, וביניהם שני נציגי הרבנות המקומית ונציגי החברות קדישא בעלות רשיונות קבורה.
(ב)
השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חבריה ורשאי הוא למנות סגן ליושב ראש מבין חבריה.
תפקידי יושב ראש המועצה [תיקון: תשנ״ז]
יושב ראש המועצה –
(1)
ירכז את פעולות המועצה וידאג לביצוען התקין;
(2)
ידאג לכך שהחלטות המועצה יבוצעו במלואן ובלוח הזמנים שקבעה;
(3)
ייצג את המועצה בכל הענינים שבתחום סמכותה;
(4)
יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה;
(5)
יזמן וינהל את ישיבות המועצה.
חידוש הרכב המועצה [תיקון: תשס״ז, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד]
(א)
השר יחדש את הרכב המועצה מדי 4 שנים.
(ב)
המועצה תכהן עד יום חידוש הרכבה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
(הנוסח הקבוע): לא חודש הרכב המועצה כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר אדם מקרב עובדי משרדו (להלן – הממונה) שיופקד על ניהול עניני המועצה ככל שנדרש לצורך ביצוע תפקידיה וחובותיה ותשלום שכר לעובדיה וגמלאיה.
(ג)
(הוראת שעה מיום 14.3.2022 עד יום 31.12.2024 או עד יום חידוש הרכב המועצה לפי ההרכב המפורט בתקנה זו, לפי המוקדם): לא חודש הרכב המועצה כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות אלה:
(1)
ענייני המועצה יתנהלו באמצעות הרכב זמני שחבריו הם חמישה:
(א)
נציג השר אף שלא מקרב עובדי משרדו;
(ב)
נציג הרשות המקומית;
(ג)
נציג אחד מכל אחת משלוש חברות קדישא הגדולות בירושלים בעלות רישיונות קבורה; לעניין זה, ”חברה קדישא גדולה“ – לפי היקף פעילותה.
(2)
השר ימנה מנהל למועצה מקרב חבריה, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית.
(ד)
(נמחקה כהוראת שעה מיום 14.3.2022 עד יום 31.12.2024 או עד יום חידוש הרכב המועצה לפי ההרכב המפורט בתקנה זו, לפי המוקדם): הממונה יכהן עד לחידוש הרכב המועצה לפי סעיף קטן (א).
ההנהלה
עניני המועצה יתנהלו על ידי הנהלה החייבת למסור למועצה דין וחשבון שנתי על פעולותיה.
הרכב ההנהלה [תיקון: תשנ״ז]
מתוך חברי המועצה ימנה השר את חברי ההנהלה, שמספרם לא יעלה על 11.
קופת המועצה [תיקון: תשנ״ז]
(א)
כל הכספים המתקבלים בידי המועצה או בשמה, מהווים קופת המועצה.
(ב)
קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית להוציא כדין, כאמור בתקנה 2.
(ג)
יושב ראש המועצה וגזבר שההנהלה תבחר מבין חבריה אחראים על קופת המועצה, ובאין גזבר – חבר הנהלה אחר שההנהלה מינתה לכך.
(ד)
כל המחאה או פקודת תשלום לחובת קופת המועצה ייחתמו בידי יושב ראש המועצה ובידי הגזבר ובאין גזבר – בידי חבר ההנהלה שההנהלה מינתה לכך.
[תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ו־2]
(פקעה).
פרסום ברשומות
הודעה על הרכב המועצה וההנהלה תפורסם ברשומות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים, תשכ״ז–1967“.


ט״ז בטבת תשכ״ז (29 בדצמבר 1966)
  • זרח ורהפטיג
    שר הדתות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.