תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)
תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) מתוך
תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התש״ע–2010
ק״ת תש״ע, 1133.
בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 12א(ג) ו־16 לחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), אנו מתקינים תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות
בתקנות אלה –
”אישור תחילת הפעלה“ – אישור שנתנה הרשות הממונה לבעל הזיכיון, להפעיל את כבישי מנהרות הכרמל, לפי חוזה הזיכיון;
”האגרה“ – סכום האגרה המרבי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בכבישי מנהרות הכרמל לפי תקנה 3 או סכום נמוך ממנו שהחליט עליו;
”הפרשים“ – הפרשי הצמדה וריבית פיגורים;
”חשבון“ – הודעה על חיוב או על כמה חיובים לגבי כלי רכב בתקופת חיוב מסוימת;
”יום החיוב“ – יום בחודש שקבע בעל הזיכיון לגבי חייב לצורך חיובו;
”משלם מראש“ – מי ששילם לבעל הזיכיון מראש את האגרה בעד הנסיעה בקטעי כבישי מנהרות הכרמל, בכניסה אליהם או ביציאה מהם;
”קטע“ – כל אחת מן המנהרות שהוקמו כחלק ממיזם מנהרות הכרמל, המקשרות בין מחלף חוף הכרמל בחיפה למחלף רופין או בין מחלף רופין למחלף הקריות;
”רשות הרישוי“ – כהגדרתה בפקודת התעבורה;
”תקופת חיוב“ – תקופה שתחילתה בחודש שקדם לחודש שחל בו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב וסיומה ביום שלפני יום החיוב.
פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם
תשלום חיובים
נסע רכב בכביש מנהרות הכרמל, ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי החוק, תקנות אלה והסכם השימוש, לפי העניין.
מועד יציאת חיוב
כל אחד מאלה, לפי העניין, הוא מועד יצירת החיוב:
(1)
בחיוב בשל נסיעה בכביש מנהרות הכרמל – מועד הנסיעה;
(2)
בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל –
(א)
אי־פירעון חיוב – המועד האחרון לפירעונו;
(ב)
עיכוב יציאת רכב מכבישי מנהרות הכרמל או פינוי רכב מהם – המועד שבו בוצעו;
(ג)
מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי החייב, לרבות באמצעות מניעת זיהוי הרכב, או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה;
(ד)
אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם השימוש;
(ה)
יציאת רכב מקטע בכבישי מנהרות הכרמל שלא ביציאה שיועדה לו – המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על היציאה כאמור.
המצאת חשבונות
(א)
בעל זיכיון ימציא חשבון בשל חיובים שלא נפרעו –
(1)
לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה;
(2)
לחייב שפסקה (1) אינה חלה עליו – בתוך זמן סביר ממועד יצירת החיוב.
(ב)
היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת או אם נקבע אחרת בהסכם השימוש.
(ג)
בחשבון יפורטו כל אלה:
(1)
שם החייב, מספר זהותו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין;
(2)
תקופה או תקופות החיוב בחשבון;
(3)
תאריך הוצאת החשבון;
(4)
פירוט הנסיעות, מועדיהן והאגרה הנדרשת בשל כל נסיעה;
(5)
מיקום שער האגרה שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; לעניין זה, ”שער אגרה“ – כניסה או יציאה מקטע שהותקן בו החלק של המערכת שמתבצע בו רישום אלקטרוני של רכב או זיהוי אמצעי הזיהוי שלו, לפי העניין;
(6)
פירוט האירועים שנדרשים בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם, ואולם במקרה של משלוח חשבון בשל אי־פירעון חשבון קודם במועד תשלומו, רשאי בעל הזיכיון להמציא את החשבון הקודם שלא נפרע כאמור, ויראוהו כפירוט הנדרש לפי פסקה זו;
(7)
פירוט הפרשים, ככל שקיימים;
(8)
סכום החיוב הכולל לתשלום;
(9)
מועד התשלום, לפי תקנה 6;
(10)
התראה כי לחיוב שלא שולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות.
(ד)
השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בשל התקופה שמיום החיוב המקורי עד יום תשלום החשבון שבו הוא נכלל.
דרך המצאת חשבון
חשבון כאמור בתקנה 4 יומצא לחייב –
(1)
אם הוא מנוי – בדרך שנקבעה בהסכם השימוש;
(2)
אם הוא חייב שפסקה (1) אינה חלה עליו – בדואר, ולעניין קבלתו יחול סעיף 12א(א)(2) לחוק.
המען להמצאת חשבון
המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
מנוי – המען שמסר בעת עריכת הסכם השימוש, ואם הודיע לבעל הזיכיון במועד מאוחר יותר על מען אחר – המען האחרון שהודיע עליו כאמור (להלן – המען על פי הסכם השימוש);
(2)
חייב שפסקה (1) אינה חלה עליו – לכתובתו למשלוח דואר כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005 (להלן – כתובת למשלוח דואר).
מועדי תשלום
המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
חיוב לפי הסכם השימוש באמצעות כרטיס חיוב – המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב;
(2)
חיוב לפי הסכם השימוש באמצעות הוראת קבע או אמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם השימוש, שלא יקדם מ־15 ימים מיום החיוב;
(3)
חיוב ממשלם מראש – מועד ביצוע התשלום מראש;
(4)
המצאת פירוט נסיעות
בעל הזיכיון ימציא למנוי או לבעל רכב שיוך, על פי דרישתו, פירוט של נסיעות הרכב בכבישי מנהרות הכרמל ורשאי הוא לדרוש תמורתו תשלום שתאשר הרשות הממונה.
עיכוב ופינוי
(א)
ביקש בעל הזיכיון או מי מטעמו למנוע כניסת רכב לכביש מנהרות הכרמל או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט שחב בעל אותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, למעט בשל חוב חלוט לפי סעיף 12(א)(2) לחוק, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לאדם אחר, אף אם אינו החייב, לפרוע לאלתר את החיוב; פירעון כאמור ייעשה במזומן או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט בידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע מבעל הזיכיון את השבת מה שפרע.
(ב)
לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאים בעל הזיכיון או מי מטעמו להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון או מי מטעמו, לפנות את הרכב מכביש מנהרות הכרמל.
(ג)
עוכבה יציאת רכב מכביש מנהרות הכרמל או פונה ממנו, חייב בעל הזיכיון –
(1)
לאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום, על העיכוב או הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב;
(2)
לגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.
פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות
חיוב בפיצוי והחזר הוצאות
(א)
חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה:
(1)
נסיעה בכביש מנהרות הכרמל בלא הסכם שימוש תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה;
(2)
אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו;
(3)
מעשה שעשה החייב שיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה;
(4)
יציאה מכביש מנהרות הכרמל שלא במקום שנקבע לכך דרך כלל או לכלי הרכב שבו נסע החייב בכביש;
(5)
טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי החוק ותקנות אלה;
(6)
פינויו של רכב מכביש מנהרות הכרמל.
(ב)
השתנה מענו של מנוי והוא הודיע על כך לבעל זיכיון, בתוך 30 ימים מיום השינוי, לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.
פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב
הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי
לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמישה חשבונות שונים לפחות, ששלח לו בעל הזיכיון לפי תקנות אלה, בעד נסיעות בכביש מנהרות הכרמל, שסכומם המצטבר עולה על 1,000 שקלים חדשים, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה בדבר אי־חידוש רישיון הרכב; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר זהותו, מענו, וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים.
המצאת הודעה בדבר אי־ חידוש רישיון
(א)
הודעה לחייב בדבר אי־חידוש רישיון הרכב תישלח למען לפי הסכם השימוש או לכתובת למשלוח דואר, לפי העניין, כפי שהיו רשומים או נמסרו, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב.
(ב)
עותק מהודעה הנשלחת לפי תקנה זו לבעל הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם עמו נרשם רכב השיוך.
פרק ה׳: ערעור
מועדים לבקשת רשות ערעור
המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה.
פרק ו׳: שונות
חייב שמכר את רכבו
(א)
נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו או לגבי רכב אחר שלגביו התקשר בהסכם שימוש ושצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.
(ב)
החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או שלגביו התקשר החייב בהסכם השימוש, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש.
(ג)
לא פעל החייב כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי בעל הזיכיון לפעול כאמור בהודעה ששלח לפי תקנת משנה (א) וסכום החיוב בחשבון שישלח כאמור, יהיה הסכום הכולל ביום ההוספה של החיוב בעד הרכב האחר, בצירוף החוב שלא נפרע.
בעל רכב שיוך שמכר את רכבו
נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו וחיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות סעיף 7ו לחוק יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, והוראות תקנה 14(ב) ו־(ג) יחולו בשינויים המחויבים.
ביטול הסכם השימוש
(א)
ביטל בעל זיכיון את הסכם השימוש, ישלח הודעה על כך למנוי באופן שהוסכם בין הצדדים בהסכם השימוש, לפי המען שמסר המנוי בהסכם השימוש או למענו האחרון הידוע לבעל הזיכיון לפי תקנה 5.
(ב)
ביטל המנוי את הסכם השימוש, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול הסכם השימוש או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר; חייב המנוי חיובים כלשהם לבעל הזיכיון – רשאי בעל הזיכיון לקזז את סכום החיובים האמורים מהעירבון ולהשיב את יתרת העירבון – אם ישנה, לדרוש את פירעון יתרת החיובים – אם נותרו לאחר הקיזוז, וחייב הוא למסור למנוי פירוט החיובים שקוזזו מן העירבון.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתן של מנהרות הכרמל עם מתן אישור תחילת ההפעלה.
י״ח באייר התש״ע (2 במאי 2010)
- יובל שטייניץ
שר האוצר - ישראל כ״ץ
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.