תקנות חובת המכרזים

תקנות חובת המכרזים מתוך

תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993

---

ק״ת תשנ״ג, 826, 1066; תשנ״ה, 230, 567, 716, 1378; תשנ״ו, 242, 832; תשנ״ז, 826; תשנ״ח, 1105; תשס״א, 282; תשס״ג, 1084; תשס״ז, 968; תשס״ט, 442, 1244; תש״ע, 800, 992; תשע״א, 468, 702, 702; תשע״ב, 504, 878, 1544, 1549; תשע״ד, 544, 545, 590; תשע״ט, 618.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו־7 לחוק חובת המכרזים, תשנ״ב–1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: התקשרויות של משרדים

פרק ב׳1: אתר אינטרנט ומערכת לעריכת מכרזים ממוכנים

פרק ג׳: התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין

פרק ד׳: התקשרויות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה או ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

פרק ה׳: התקשרויות של חברה ממשלתית וחברת־בת ממשלתית

פרק ו׳: התקשרויות של תאגיד

פרק ו׳1 – התקשרויות של קופת חולים

פרק ז׳: הוראות שונות

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ג, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ט]

בתקנות אלה –

”אזור עדיפות לאומית“ – כמשמעותו בסעיף 3א(3) לחוק;

”אתר האינטרנט“ –

(1)

לעניין משרד ממשלתי – אתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי (להלן – אתר האינטרנט הממשלתי);

(2)

לעניין גוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי – אתר האינטרנט של הגוף הציבורי או של כמה גופים ציבוריים כאמור;

”גוף ציבורי“ – כל אחד מהגופים המנויים בסעיף 2(א) לחוק, למעט מערכת הביטחון;

”דיני עבודה“ – החיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, ששר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצועם וכן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”הזדהות“ – התחברות למערכת אלקטרונית באופן המבטיח כי אדם מסוים, והוא בלבד, התחבר למערכת או ביצע בה פעולות;

”החשב הכללי“ – החשב הכללי במשרד האוצר;

”הצעה אלקטרונית“ – הצעה המוגשת כמסר אלקטרוני לתיבת מכרזים אלקטרונית;

”השמאי הממשלתי“ – השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, או שמאי מטעמו; לעניין זה, ”שמאי מטעמו“ – לרבות שמאי שאינו עובד מדינה, שייבחר מתוך מאגר שמאים שזכו במכרז שפרסמו השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים והחשב הכללי, בהתאם לתקנון כספים ומשק;

”ועדה לבחינת התקשרויות“ –

(1)

חברי הוועדה לבחינת התקשרויות של משרד, למעט לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וגוף ציבורי שאינו משרד, הם: החשב הכללי או סגנו והוא יהיה היושב ראש; היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו; היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;

(2)

חברי הוועדות לבחינת התקשרויות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וגוף ציבורי שאינו משרד, הם, בכל אחד מהם, לפי העניין: החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו;

”חוק להגברת האכיפה“ – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011;

”חתימה אלקטרונית“, ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“, ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ ו”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;

”יום עבודה“ – כל יום מימי השבוע זולת אם הוא יום שישי, יום שבת, ימי שבתון, מועד ממועדי ישראל, המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש״ח–1948, וערביהם, חול המועד ויום העצמאות;

”מכרז“ – מכרז פומבי רגיל, מכרז פומבי מוגבל או מכרז סגור;

”מכרז ממוכן“ – כמשמעותו בתקנה 19ג;

”מכרז ממוכן מהיר“ – כמשמעותו בתקנה 19ה;

”מכרז ממוכן מתפתח“ – כמשמעותו בתקנה 19ד;

”מכרז מסגרת“ – כמשמעותו בתקנה 17ו;

”מכרז מרכזי“ – מכרז הנערך מטעם החשב הכללי בעבור המשרדים;

”מכרז סגור“ – מכרז שבו הפנייה לקבל הצעות מופנית לספקים מסוימים בלבד, לפי תקנה 4;

”מכרז עם בחינה דו־שלבית“ – כמשמעותו בתקנה 17ד;

”מכרז עם שלב מיון מוקדם“ – כמשמעותו בתקנה 17ג;

”מכרז פומבי“ – מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות נעשית בהודעה לציבור המתפרסמת לפי תקנה 15;

”מכרז פומבי מוגבל“ – מכרז ממוכן מהיר או מכרז פומבי שמנוהל בו משא ומתן עם מציעים במכרז;

”מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף“ – כמשמעותו בתקנה 17ה;

”מכרז פומבי רגיל“ – מכרז פומבי שאינו מכרז פומבי מוגבל;

”משרד“ – כל משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך של משרד כאמור, למעט משרד הביטחון;

”ניקוד איכות“ – הניקוד שנתנה ועדת מכרזים להצעה, בהתאם לאמות המידה המפורטות בתקנה 22(א)(2) עד (6);

”ניקוד איכות מזערי“ – ניקוד איכות שנקבע במסמכי המכרז כי הצעה שניקוד האיכות שלה נמוך ממנו, תידחה;

”ספק“ – ספק טובין, מבצע עבודה או נותן שירותים;

”עבודה או שירותי עתירי כוח אדם“ – שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה וכן כל תחום או ענף נוסף שיורה החשב הכללי ולעניין גוף ציבורי שאינו משרד – המנהל הכללי של הגוף הציבורי בשים לב להוראתו של החשב הכללי;

”עיתון בשפה הערבית“ – עיתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות, בעל תפוצה רחבה, היוצא לאור בשפה הערבית;

”עיתון נפוץ“ – עיתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות, בשפה העברית, בעל תפוצה רחבה, בהתחשב בנושא המכרז ולפי שיקול דעתה של ועדת המכרזים;

”פנייה מוקדמת לקבלת מידע“ – כמשמעותה בתקנה 14א;

”פנייה תחרותית לקבלת הצעות“ – כמשמעותה בתקנה 5(ד);

”קבוצת מציעים סופית“ – כל המציעים שעמדו בתנאי הסף, ובניקוד האיכות המזערי – ככל שנקבע במסמכי המכרז;

”שווי ההתקשרות“ – סך כל התשלומים, לרבות מסים, הכלולים בהתקשרות, ובכלל זה –

(1)

כל תשלום שעל הגוף הציבורי לשלם למי שהוא צד להתקשרות עם הגוף הציבורי, ואשר על פי ההתקשרות על אותו צד להתקשרות להעבירו לאחר;

(2)

אמדן סך התשלומים שכל צד שלישי ישלם למי שהוא צד להתקשרות עם הגוף הציבורי, מכוח ההתקשרות;

(3)

סך התשלומים, לרבות תשלומים כאמור בפסקאות (1) או (2), הכלולים בזכות ברירה של הגוף הציבורי לפי אותה התקשרות;

”תיבת מכרזים אלקטרונית“ – מערכת ממוכנת שמוגשות אליה הצעות אלקטרוניות במכרז;

”תקנון כספים ומשק“ – הוראות מינהל שקובע החשב הכללי.

1א.

עקרונות המכרז [תיקון: תשס״ט]

(א)

גוף ציבורי יערוך מכרז, או פנייה פרטנית בעקבות מכרז מרכזי, באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושוויוני, המבטיח את מרב היתרונות לגוף הציבורי.

(ב)

גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, ינהל את ההליכים לקראת ההתקשרות האמורה ככל הניתן לפי העקרונות כאמור בתקנת משנה (א).

1ב.

עדיפות המכרז הפומבי [תיקון: תשס״ט]

(א)

גוף ציבורי יעדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם מקום שהותר לו לפי תקנות אלה לבצע התקשרויות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל.

(ב)

החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות בדרך של מכרז פומבי מוגבל תיעשה לפי תקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי רגיל, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל.

(ג)

החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות בדרך של מכרז סגור תיעשה לפי תקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי.

(ד)

החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז, תתקבל לפי תקנות אלה לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, וככל שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין.

(ה)

גוף ציבורי יעשה כל שניתן כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה, באופן המצריך התקשרות בפטור ממכרז לפי תקנה 3(2) או באופן המצריך עריכת מכרז ממוכן מהיר לפי תקנה 19ה.

1ג.

פרסום והחלטות [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, למעט התקשרות לפי תקנה 3(1), יפרסם את החלטתו המנומקת באתר האינטרנט בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה.

(ב)

גוף ציבורי יהיה רשאי שלא לפרסם או לפרסם באופן חלקי את החלטתו כאמור בתקנת משנה (א) מטעמים של ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, קשרי מסחר בין־לאומיים, ביטחון הציבור, או לפרסם באופן שאינו מגלה סוד מסחרי או מקצועי של המשרד.

(ג)

תקנת משנה (א) לא תחול על חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית בפעולות שבהן פטר אותה שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מתחולת חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, לפי סעיף 2(9) לחוק [צ״ל: לפי פסקה (9) להגדרה ”רשות ציבורית“ שבסעיף 2 לחוק האמור].

פרק ב׳: התקשרויות של משרדים

2.

הגדרות [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד־2]

בפרק זה –

”ועדת מכרזים“ – ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8;

”ועדת הפטור“ – ועדה שמונתה לפי תקנה 11;

”ועדת פטור משרדית“ – כמשמעותה בתקנה 10א.

3.

פטור מחובת מכרז [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ד, תשע״ד־2]

התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא אחת מאלה:

(1)

התקשרות ששווייה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים לא יתקשר המשרד עם מתקשר מסוים, בלא מכרז, לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 100,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך, כהגדרתה בפסקה (4), להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו;

(2)

התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, אשר יש להתחיל בביצועה בתוך שני ימי עבודה או פחות, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, אם ועדת הפטור המשרדית אשרה זאת;

(3)

התקשרות בעיסקה אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, או בסוד מסחרי או מקצועי של המשרד; עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך;

(4)

(א)

בפסקה זו –

”התקשרות ראשונה“ – התקשרות של משרד, לרבות כל זכות ברירה הנתונה למשרד הכלולה באותה התקשרות;

”הרחבת התקשרות ראשונה“ – הגדלה של כמות הטובין, העבודה, המקרקעין או השירותים שיספק ספק מכוח התקשרות ראשונה;

”הארכת התקשרות ראשונה“ – הארכת משך תוקפה של התקשרות ראשונה;

”התקשרות המשך“ – התקשרות הנעשית להרחבת התקשרות ראשונה או להארכת התקשרות ראשונה, שלא מכוח זכות ברירה הנתונה למשרד הכלולה בהתקשרות הראשונה;

”התקשרות המשך בלא עלות נוספת“ – התקשרות המשך כאשר שווי ההתקשרות הראשונה בתוספת התקשרות ההמשך אינה עולה על שווי ההתקשרות הראשונה;

(ב)

התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין, בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות:

(1)

באישור ועדת המכרזים אם התקיימו בה כל אלה:

(א)

היא נעשית במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או סמוך לאחריה;

(ב)

היא התקשרות המשך בלא עלות נוספת, או אם שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ואם ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך כאמור אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים;

(2)

באישור ועדת פטור משרדית, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1)(א), או אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1)(ב) ונתקיימו בה כל אלה:

(א)

ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות;

(ב)

התקשרות ההמשך נעשתה בתוך חמש שנים ממועד עריכתה של ההתקשרותה ראשונה;

(ג)

שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה אינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה;

(ד)

שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה, לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים;

(ה)

בשנים עשר החודשים שקדמו למועד עריכת התקשרות ההמשך לא בוצעה התקשרות המשך להתקשרות הראשונה, או התקשרות המשך להתקשרות אחרת עם אותו ספק באותו עניין וכן לא פוצלה התקשרות ההמשך מהתקשרות ראשונה או מהתקשרות אחרת עם אותו ספק כאמור, אם הסיבה לפיצול היא הימנעות מעריכת מכרז;

(3)

באישור החשב הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1) או שלא התקיימו בה התנאים הנוספים לפי פסקת משנה (2);

(5)

(א)

התקשרות עם חברה ממשלתית, כהגדרתה בתקנה 3ד(א), להזמנת טובין, עבודה או שירותים שוועדת הפטור של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, ולעניין הענקת זכות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, אישרה כי היא נעשית במסגרת הסכם מסגרת, כמשמעותו בתקנה 3ד, בתוך תקופת הסכם המסגרת ובלבד שיתקיימו כל אלה:

(1)

קיימת חברה ממשלתית אחת שעמה יש הסכם מסגרת אשר במסגרתו ניתן לבצע את ההתקשרות בהתאם לפסקה זו; קיימות כמה חברות לעניין זה – ייערך מכרז סגור ביניהן;

(2)

החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, ייעשו במכרז;

(ב)

התקשרות של משרד שאינו המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, תיעשה לפי החלטה של ועדת המכרזים שאושרה בידי ועדת הפטור של המשרד ובידי ועדת הפטור של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית;

(5א)

התקשרות עם חברה ממשלתית כהגדרתה בתקנה 3ד(א) אשר שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדיה זכאים על פי כל דין לגימלה או לתגמול בשל נכות, או לקיצבת זיקנה מן המוסד לביטוח לאומי, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך;

(6)

התקשרות, על פי החלטת הממשלה, עם תאגיד, במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממשלתית, ביחד עם עובדים או נכסים של אותה יחידה, וההתקשרות היא להעברת העובדים או הנכסים, או לביצוע אותן מטלות, לתקופה שיאשר החשב הכללי ושלא תעלה על שלוש שנים;

(7)

התקשרות עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד על פי החוק שהקימו, ובלבד שהתקשרות ששוויה עולה על 2,500,000 שקלים חדשים היא באישור החשב הכללי, ולעניין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ובלבד שההתקשרות היא באישור ועדת הפטור של מועצות מקרקעי ישראל, ונתקיימו התנאים האמורים בפסקאות משנה (1) ו־(2) שבפסקה (5)(א) בשינויים המחוייבים;

(8)

התקשרות של יחידת סמך אשר שר האוצר קבע כי התקשרויותיה פטורות מחובת מכרז –

(א)

מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה – באישור ועדת חוץ ובטחון של הכנסת;

(ב)

מטעמים מיוחדים אחרים – באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(9)

(נמחקה);

(10)

התקשרות שעניינה שיווק תוצרת חקלאית אשר ייצורה נובע ממחקר חקלאי שנעשה ביוזמת הממשלה; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר הליך של בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון ובלבד שניתן לכך ביטוי בפרסום פומבי;

(11)

התקשרות לרכישת שירותים או טובין יחודיים שעניינם תרבות, אמנות, בידור או הווי;

(12)

התקשרות של לשכת הפרסום הממשלתית לפרסום בכלי תקשורת; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון;

(13)

(א)

התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים, שהינם יחודיים;

(ב)

(נמחקה);

(ג)

התקשרות לרכישת בעלי חיים בעלי אפיונים מיוחדים, לצורכי מחקר, הוראה או רפואת בעלי חיים;

(14)

התקשרות בעיסקה שעניינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך, או פעולות אחרות בשוק ההון ובלבד שהחשב הכללי או מי שהוא הסמיך אישר זאת;

(14א)

התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, וכן התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש המשרד בשל אחד מאלה:

(א)

מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת;

(ב)

צורך דחוף מטעמים של ביטחון הציבור, בריאותו או לצורך קידומם של יעדים ציבוריים וזאת בהחלטה מנומקת, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין;

(ג)

צורך בהמשך ההחזקה במקרקעין, אם מעבר מהמקרקעין יהיה בעל השלכות כלכליות משמעותיות ובלבד שסך כל ההתקשרויות בפטור ממכרז במקרקעין מסוימים לא יעלה על 25 שנים; ואולם החשב הכללי רשאי בהחלטה מנומקת לאשר התקשרות כאמור אף אם סך כל התקופות האמור עלה על 25 שנים;

(14ב)

התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה:

(1)

במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים;

(2)

במחיר גבוה מ־825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין;

(3)

בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר;

לענין פסקה זו, ”אזורי עדיפות לאומית“ – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ״ה–1995;

(14ג)

התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, בהחלטה מנומקת, באישור החשב הכללי, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין;

(15)

(נמחקה);

(16)

התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין;

(17)

(נמחקה);

(18)

התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג׳וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי), או תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(א)

המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק ממקורות שאינם תקציב המדינה;

(ב)

המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג׳וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 או 5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, ”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך;

(19)

(א)

התקשרות עם הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות לרבות הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים;

(ב)

התקשרות עם קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות;

(ג)

התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם קרנות ומוסדות הנשלטים בלעדית בידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל; לענין זה, ”קרנות ומוסדות“ – כמשמעם בהגדרה ”קרנותיה ושאר מוסדותיה של הסוכנות היהודית“ בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובהגדרה ”קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית“ בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, למעט קרן קיימת לישראל והתאגידים הנשלטים בידיה;

(20)

התקשרות לרכישת ציוד מבצעי בעבור משטרת ישראל או הרשות להגנה על עדים או התקשרות אחרת אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע בדרכי פעולה או בשיטות עבודה של משטרת ישראל או של הרשות להגנה על עדים או לפגוע באופן אחר בפעילותן המבצעית, ובלבד שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או המנהל הכללי של המשרד לביטחון פנים, לפי העניין, אישר זאת; בפסקה זו, בפסקה (20א) ובפסקה (32), ”משטרת ישראל“ – לרבות שירות בתי הסוהר ומשמר בתי המשפט בהנהלת בתי המשפט, ולעניין התקשרות של שירות בתי הסוהר או של משמר בתי המשפט, במקום ”המפקח הכללי של המשטרה“ קרי ”נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין“;

(20א)

התקשרות של משטרת ישראל, עם ספק של מערכת הביטחון, שנבחר לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ״ג–1993, בתנאים זהים או מיטיבים לתנאים שנקבעו בהתקשרות עם מערכת הביטחון, ובלבד שההתקשרות אושרה בידי החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך, ורשאי הוא לאשר מראש התקשרויות כאמור לרכישת טובין, עבודה או שירותים ובעלי מאפיינים שעליהם יורה;

(21)

(נמחקה);

(22)

התקשרות עם מי שאינו עובד המדינה שעניינה מינוי מומחים רפואיים, וועדות רפואיות, או ועדות לקביעת דרגות נכות;

(23)

(נמחקה);

(24)

(נמחקה);

(25)

התקשרות שביצועה במדינת חוץ ואשר עניינה הכנת מטבעות או שטרות, שהם הילך חוקי במדינת ישראל, הדפסתם של אלה או הובלתם ממדינת חוץ;

(26)

(נמחקה);

(27)

(נמחקה);

(28)

התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת הפטור ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל – ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, באישור שר האוצר החליטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור אותה מחובת מכרז;

(29)

התקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות (בתקנות אלה – ספק יחיד), לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(א);

(30)

התקשרות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, התיישבות, עלייה, מחקר או למטרה דומה, לאחר בחינת קיומם של מיזמים כאמור בתקנה 3ב ובכפוף לתנאים הנזכרים בה, ובלבד שהתקיימו שני אלה:

(א)

ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך ממחצית עלות ביצוע המיזם;

(ב)

התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המשרד, ייעשו במכרז, ובלבד שאינן פטורות ממכרז לפי תקנות אלה;

(31)

התקשרות בעסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ (בתקנות אלה – ספק חוץ), והכל אם היא אחת מאלה:

(א)

עסקה לרכישת טובין או שירותים אשר מנהל היחידה המזמינה חיווה דעתו כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל טובין או שירותים מן הסוג הנדרש (בתקנות אלה – טובי חוץ), לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(א); עלה שווי ההתקשרות על 2,500,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך;

(ב)

התקשרות של נציגות או של סניף של המשרד במדינת חוץ, לשימושם העצמי; ועדת המכרזים תערוך התקשרות כאמור בפסקה זו לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון ככל האפשר, בהתאם להוראות שיקבע החשב הכללי; נימוקי ההחלטה יירשמו בפרוטוקול;

(32)

התקשרות של משטרת ישראל עם בעל רעיון ייחודי וחדשני (בתקנות אלה – בעל רעיון), לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני של מוצר ביטחוני, לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(ב), באישור המנהל הכללי של המשרד והחשב הכללי;

(33)

התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי, לביצוע עסקה בטובין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אם היא התקשרות לרכישת מכשור מדעי, ספרות מדעית, ציוד מדעי ושירותים חיוניים למחקר (בפסקה זו – תשומות), הנדרשים בשל מאפייניהם היחודיים לצורך פעילות יחידת הסמך לרבות בשל הצורך לשמור על אמינות, אחידות או רציפות במחקר ובלבד שנערכה בהתאם לכללים שקבעו היועץ המשפטי של יחידת הסמך וחשב יחידת הסמך, אשר אושרו על ידי החשב הכללי, וששווייה של התקשרות כאמור אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;

(34)

התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי לשיתוף פעולה בתחומי המחקר, הפיתוח וההוראות ובלבד שהתקשרות כאמור עם תאגיד שאינו תאגיד שלא למטרות רווח, תיעשה, ככל האפשר, לאחר בחינה של כמה חלופות הבאות בחשבון.

3א.

בחינת קיומם של ספקים [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

(1)

ביקשה יחידה מזמינה להתקשר עם ספק יחיד לפי תקנה 3(29), או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ או שירותי חוץ, לפי תקנה 3(31), תביא היחידה המזמינה את הבקשה לאישור ועדת המכרזים לאחר שעשתה את כל אלה:

(א)

בעל הסמכות המקצועית במשרד, חיווה את דעתו בכתב לעניין ההתקשרות כי המתקשר הוא ספק יחיד או כי הטובין או השירותים הם טובי חוץ או שירותי חוץ;

(ב)

פרסמה באתר האינטרנט לתקופה של עשרה ימי עבודה לפחות, ושלחה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה) –

(1)

הודעה על כוונתה להתקשר עם מי שלפי דעתה הוא ספק יחיד, או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, לפי העניין, ואת עיקרי ההתקשרות;

(2)

את חוות הדעת לפי פסקת משנה (א) או את עיקריה;

(3)

הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בפסקה (א)(2), והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור.

(2)

אדם הסבור כי קיים ספק אחר המסוגל לבצע את ההתקשרות, רשאי לפנות ליחידה המזמינה, בתוך התקופה שקבעה היחידה המזמינה ושלא תפחת מארבעה עשר ימי עבודה, החל במועד פרסום ההודעה, ולהודיע לה כי קיים ספק אחר או ספק ישראלי, לפי העניין, המסוגל לבצע את ההתקשרות;

(3)

פנה אדם אל היחידה המזמינה בתוך התקופה שנקבעה כאמור בפסקה (2), יחווה בעל הסמכות המקצועית במשרד את דעתו ביחס לאותה פנייה;

(4)

יחידה מזמינה תצרף לבקשתה להתקשר עם ספק יחיד או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, לפי העניין, את חוות הדעת האמורה בפסקה (1)(א), את הפניות שנשלחו כאמור בפסקה (2), ואת חוות הדעת שניתנה ביחס אליהן כאמור בפסקה (3);

(5)

ועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל היחידה המזמינה כאמור בפסקה (2).

(א1)

החשב הכללי רשאי לבחון ולקבוע את קיומם של ספקים לפי תקנת משנה (א) לנושאים ולסוגי התקשרויות שיקבע ולתקופה שיקבע, אשר לא תעלה על שנה אחת; נערכה בחינה כאמור, תתייתר חובת היחידה המזמינה לערוך הליך דומה בעצמה.

(ב)

(1)

ביקשה יחידה של משטרת ישראל להתקשר עם בעל רעיון בהתאם לתקנה 3(32), תביא היחידה המזמינה את ההתקשרות לאישור ועדת המכרזים לאחר שפרסמה באתר האינטרנט לתקופה של חמישה עשר ימי עבודה לפחות, ושלחה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה), הודעה על –

(א)

כוונתה להתקשר עם בעל הרעיון החדשני, ואת עיקרי ההתקשרות;

(ב)

האפשרות לפנות אליה כאמור בפסקה (2) והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, ושלא תפחת מחמישה עשר ימי עבודה;

(2)

אדם הסבור כי הוא בעל רעיון שתוצאתו דומה לזה של בעל הרעיון או כי הרעיון אינו ייחודי וחדשני, רשאי לפנות ליחידה המזמינה, בתוך התקופה שקבעה היחידה המזמינה ושלא תפחת מחמישה עשר ימי עבודה, ולהודיע לה כאמור;

(3)

פנה אדם אל היחידה המזמינה בתוך התקופה שנקבעה כאמור בפסקה (2), יחווה בעל הסמכות המקצועית במשרד את דעתו ביחס לאותה פנייה;

(4)

יחידה מזמינה תצרף לבקשתה מוועדת המכרזים להתקשר עם בעל רעיון את הפניות שנשלחו כאמור בפסקה (2), ואת חוות הדעת שניתנה ביחס אליהן;

(5)

ועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל היחידה המזמינה כאמור בפסקה (2).

(ג)

ועדת פטור משרדית רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר התקשרות עם ספק יחיד, עם ספק חוץ או עם בעל רעיון, בלא פרסום הודעה כאמור בתקנה זו או בלא קיום אחד מהתנאים הנוגעים לפרסום כאמור, ובלבד שדיווחה על החלטתה לוועדת הפטור; עלה שווי ההתקשרות על 1,000,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור ועדת הפטור.

3ב.

בחינת קיומם של מיזמים [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

ביקשה יחידה מזמינה להתקשר לביצוע מיזם לפי תקנה 3(30), תביא היחידה המזמינה את הבקשה לדיון לפני ועדת המכרזים אשר תדון בבקשה, בהתאם להוראות שייקבעו על ידי החשב הכללי.

(ב)

החליטה ועדת המכרזים כי מדובר בבקשה לרכישת שירותים ולא לתמיכה, תפרסם את החלטתה קודם להתקשרות באתר האינטרנט לתקופה שלא תפחת מ־14 ימי עבודה ותשלח לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה) –

(1)

הודעה על כוונתה להתקשר לביצוע מיזם משותף ואת עיקרי ההתקשרות;

(2)

את נימוקי החלטתה ולפיה מדובר בהתקשרות ולא בתמיכה;

(3)

הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בתקנת משנה (ג).

(ג)

אדם המבקש לבצע מיזם דומה למיזם שלגביו פורסמה הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי לפנות לוועדת המכרזים במהלך התקופה שנקבעה בתקנת משנה (ב); ועדת המכרזים תשקול את הפניות שקיבלה, בשים לב לאמור בתקנת משנה (א), ולאחר מכן תקבל את החלטתה.

(ד)

ועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל הוועדה כאמור בתקנת משנה (ג).

3ג.

מימוש זכות בחירה [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

התקשרות למימוש זכות ברירה של משרד הכלולה בחוזה טעונה את אישור ועדת המכרזים.

(ב)

(בוטלה).

3ד.

התקשרות מסגרת עם חברה ממשלתית [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד־2]

(א)

בתקנה זו ובתקנה 3(5) –

”חברה ממשלתית“ – חברה ממשלתית, לרבות חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, או תאגיד אחר כאמור בסעיף 60 לחוק האמור ובלבד שעם בעלי מניותיה של החברה המעורבת נמנים רק המדינה וגופים ציבוריים; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – כל תאגיד שבתקנונו או בחוק או בחיקוק שהקימו נקבעו מטרות ציבוריות כמפורט בתוספת לפי סעיף 345א לחוק החברות, התשנ״ט–1999;

”צוות המנכ״לים“ – צוות שחברים בו המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד האוצר, החשב הכללי ומנהל רשות החברות הממשלתיות.

(ב)

משרד ממשלתי רשאי לערוך התקשרות מסגרת עם חברה ממשלתית, אם נתקיימו בה שני אלה:

(1)

צוות המנכ״לים, בשים לב לעקרונות השוויון, השקיפות, טוהר המידות והחיסכון, תוך מזעור הפגיעה בתחרות הקיימת ובאפשרות לפתח תחרות בתחומים השונים, קבע אחת מאלה:

(א)

כי החברה הממשלתית מהווה על פי מסמכי היסוד שלה ועל פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה, בתחומי פעילות שבהם אין לחברה הממשלתית תחרות או בתחומי פעילות הקשורים באופן שאינו ניתן להפרדה לפעילות ליבה של החברה שבה אין לחברה הממשלתית תחרות;

(ב)

כי החברה הממשלתית מהווה, על פי מסמכי היסוד שלה ועל פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע ביצוע של הממשלה, בתחומי הניהול, וכי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הפעילות באמצעותה היא חיונית לשם הגשמת מטרת מדיניות של הממשלה בצורה המיטבית;

(2)

החברה אינה חברה בהפרטה כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, אלא אם כן קבע החשב הכללי כי התקשרות מסגרת בין החברה שבהפרטה ובין המשרד חיונית להמשך פעילותה או לקידום החלטת ההפרטה.

(ג)

התקשרות מסגרת תיערך כך:

(1)

המנהל הכללי של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, בתיאום עם המנהל הכללי של משרד האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות והחשב הכללי, יגבש עקרונות להסכם מסגרת, שבהם ייקבע, בין השאר, תיחום הסכם המסגרת בהיקף כספי, בתקופה ובתחומי פעילות;

(2)

עקרונות הסכם מסגרת בקשר עם חברה ממשלתית כאמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), יפורסמו באתר האינטרנט;

(3)

עקרונות הסכם המסגרת יובאו לאישור ועדת שרים שתסמיך הממשלה לעניין זה ואשר בראשה עומד שר האוצר; דיון של ועדת השרים לאישור עקרונות הסכם מסגרת, בקשר עם חברה ממשלתית כאמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), יתקיים לא מוקדם מ־14 ימים מפרסום עקרונות ההסכם באתר האינטרנט, בהתאם לפסקת משנה (2);

(4)

המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית יערוך הסכם מסגרת, בהתאם לעקרונות הסכם המסגרת שאושרו כאמור בפסקה (3), ולאחר שוועדת הפטור המשרדית אישרה כי הוא עומד בעקרונות האמורים; הסכם המסגרת יכלול, נוסף על העקרונות כאמור בפסקה (1), גם מנגנוני בקרה ופיקוח בקשר עם פעילות החברה ליישום הסכם המסגרת; הסכם המסגרת יפורסם באתר האינטרנט.

4.

מכרז סגור [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ד־2]

התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז פומבי אלא מכרז סגור, אם היא אחת מאלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

התקשרות לרכישת טובין או שירותים בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים, עסקה שעניינה ביטוח ועסקה שעניינה פרסום או יחסי ציבור בעלי תכונות ואפיונים כאמור ובלבד שקיים מספר מצומצם של ספקים מתאימים בכוח לגבי אותה התקשרות ויראו את כל הספקים כאמור כרשימת המציעים למכרז סגור ותחול תקנה 16(ד) ו־(ה) בשינויים המחויבים;

(3)

(נמחקה);

(4)

(נמחקה);

(5)

(נמחקה);

(6)

התקשרות שעניינה מחקר ופיתוח;

(7)

התקשרות כאמור בתקנה 3(5)(א)(2);

(8)

התקשרות בעסקה אשר פרסום מכרז פומבי על אודותיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור;

(9)

התקשרות עם נכה צבא הגנה לישראל לניהול מזנון במשרד, לפי רשימת מציעים שעליהם המליץ אגף השיקום במשרד הביטחון ויראו רשימה זו כרשימת המציעים למכרז סגור ותחול תקנה 16(ד) בשינויים המחויבים.

5.

התקשרות עם בעל מקצוע מומחה [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״א, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ד־2]

(א)

התקשרות משרד לביצוע עבודה או לרכישת שירותים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:

(1)

התקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, במקצועות התכנון, העיצוב, הגרפיקה, ההנדסה, האדריכלות, מדידה, או שמאות המקרקעין, למעט התקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי־ציבורי;

(2)

התקשרות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים, לרבות עריכת דין, ראיית חשבון, בוררות, ייעוץ או ביצוע מחקר;

(3)

התקשרות לביצוע עבודה מדעית או ספרותית;

(4)

התקשרות בתחום רכישת השכלה או הכשרה מקצועית.

(ב)

מכרז להתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי־ציבורי, יכול שייעשה לפי סדרים וכללים שייקבעו בידי ועדת המכרזים, על אף האמור בתקנות אלה.

(ג)

(1)

התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה, ככל הניתן, בדרך של פנייה תחרותית להצעות, לפי תקנת משנה (ד);

(2)

קבעה ועדת המכרזים, לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של פנייה תחרותית להצעות, כי בנסיבות העניין אין זה אפשרי ומוצדק לערוך את ההתקשרות בדרך זו, תערוך ועדת המכרזים את ההתקשרות לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון, כאמור בתקנת משנה (ה);

(3)

קביעה של ועדת המכרזים כאמור בפסקה (2) –

(א)

אם קיימת רשימת מציעים של המשרד לאותו עניין, תתקבל מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(ב)

אם קיימת רשימת מציעים של החשב הכללי, תתקבל מטעמים מיוחדים שיירשמו ובאישור ועדת הפטור המשרדית;

(4)

תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו ליושב ראש או לחבר ועדת ציבורית, או על התקשרות עם בורר שמתמנה להכריע במחלוקת עם צד ג׳, מגשר או מומחה שהתמנה מטעם בית המשפט, ובלבד שהמומחה, הבורר או המגשר הם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם.

(ד)

פנייה תחרותית לקבלת הצעות תיערך כך:

(1)

ועדת המכרזים תבדוק כמה הצעות הבאות בחשבון מתוך רשימת המציעים, לפי תקנה 16, ועל פי אמות מידה כאמור בתקנה 22, לרבות מחיר ההצעה; פנייה תחרותית לקבלת הצעות אפשר שתיעשה כהליך עם בחינה דו־שלבית, בהתאמה, הוראות תקנה 17ד;

(2)

אם בעקבות הפנייה לקבלת הצעות הוגשו פחות משלוש הצעות, ועדת המכרזים לא תפתח את ההצעות, אלא תשיבן למציעים, ותערוך פנייה נוספת, לכל המציעים שאליהם פנו מלכתחילה או לכל המציעים שהשיבו לפנייה הראשונה, כפי שתחליט ועדת המכרזים, וכן לחמישה מציעים נוספים לפחות או לכל המציעים ברשימת המציעים לאותו סוג של התקשרויות, לפי הנמוך מביניהם; ועדת המכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדית אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין.

(ה)

בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך:

(1)

ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד;

(2)

בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה.

(ו)

(1)

ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה:

(א)

ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים;

(ב)

ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים;

לעניין זה, ”תקופה מצטברת“ ו”שווי התקשרות מצטבר“ – לרבות כל זכות ברירה וכל הארכה לפי תקנה 3(4).

(2)

על כל הזמנה של עבודה או שירותים במסגרת התקשרות המסגרת, תדווח היחידה המזמינה לוועדת המכרזים.

5א.

התקשרות עם מתכננים [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד־2]

(א)

בתקנה זו, ”מתכנן“ – בעל מקצוע בענף התכנון שהוא אחד מאלה: אדריכל, מהנדס, מתכנן, יועץ, מנהל פרויקט, מפקח, שמאי מקרקעין ומודד.

(ב)

על אף האמור בתקנה 5, התקשרות משרד עם מתכנן לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים בענף התכנון תיעשה באופן זה:

(1)

התקשרות עד להיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים – בדרך של בחירה ממאגר מתכננים ועל פי אמות מידה כאמור בתקנה 22, למעט לפי תקנת משנה (א)(1) שבה;

(2)

התקשרות מהיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים ועד 3 מיליון שקלים חדשים או בעד פרויקט בלתי מוגדר – בדרך של פנייה תחרותית לקבלת הצעות;

(3)

התקשרות מהיקף של 3 מיליון שקלים חדשים ומעלה – בדרך של מכרז פומבי.

(ג)

(1)

בכל התקשרות כאמור בתקנת משנה (ב)(2) ו־(3) ייקבע כי 80% מהניקוד להצעות המוגשות יינתן לאמות המידה המפורטות בתקנה 22(א)(2) עד (5) ו־20% מהניקוד להצעות יינתן לאמת המידה המפורטת בתקנה 22(א)(1);

(2)

הצעות החורגות בלמעלה מ־15% מחציון הצעות המחיר, אם הוגשו לפחות חמש הצעות, ייפסלו ובלבד שלא נפסלו מחצית מן ההצעות הכשרות שהוגשו למכרז.

6.

תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז [תיקון: תשנ״ג, תשס״ט, תשע״ב־3, תשע״ד]

(א)

השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:

(1)

רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;

(2)

אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953 – עמידה בדרישות התקן;

(3)

קיומם של כל האישורים והתצהירים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976 (בתקנות אלה – חוק עסקאות גופים ציבוריים);

(4)

במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם – המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי הזיקה אליו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה,

”בעל זיקה“ – כהגדרתו בתקנה 6א(א)(2);

”תצהיר בכתב“ – כמשמעותו בסימן א׳ לפרק ב׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

(ב)

ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו, וקיומן של המלצות אודותיו.

6א.

תנאים לדחיית הצעה [תיקון: תשס״ט, תשע״ד]

(א)

בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנות אלה במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם תדחה ועדת המכרזים הצעה בהתקיים אחד מאלה:

(1)

המציע או מי מבעלי הזיקה אליו הורשע בשלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז בשל הפרת דיני העבודה;

(2)

המציע או מי מבעלי הזיקה אליו נקנסו על ידי מפקח עבודה שמונה לפי סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985, בשנה שקדמה למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז ביותר משני קנסות בשל הפרת דיני העבודה; לעניין תקנת משנה זו, ”בעל זיקה“ – כהגדרתו בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים.

(ב)

על אף הוראות תקנת משנה (א), רשאית ועדת מכרזים להחליט מטעמים מיוחדים שיירשמו שלא לדחות הצעה במכרז אף אם התקיים לגביה אחד התנאים כאמור; בהחלטה כאמור רשאית הוועדה להתחשב, בין השאר, בהתנהלותו של המציע או בעל הזיקה אליו, בדרך כלל, בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים וכן ביחס שבין היקף פעילות המציע או בעל הזיקה אליו שבשלה הורשע או נקנס בשל הפרת דיני העבודה לבין היקף פעילותו הכולל.

7.

ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, יכול שתיעשה באמצעות ניהול משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות, אם היא אחת מאלה:

(1)

התקשרות לביצוע מיזם בעל מורכבות טכנולוגית מיוחדת, או מיזם הדורש איתנות פיננסית משמעותית;

(2)

התקשרות לביצוע מיזם משולב של בניה ועיסקה לרכישת זכויות במקרקעין;

(3)

התקשרות המנויה בפסקאות (6) ו־(7) בתקנה 4;

(4)

התקשרות המנויה בפסקאות (14) או (14א) בתקנה 3;

(5)

התקשרות לרכישת זכות במקרקעין לשימושו של המשרד;

(6)

התקשרות המנויה בתקנה 5(א);

(7)

התקשרות לרכישת טובין או שירותים בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים, עסקה שעניינה ביטוח ועסקה שעניינה פרסום או יחסי ציבור בעלי תכונות ואפיונים כאמור.

(ב)

החלטת ועדת המכרזים בדבר ניהול משא ומתן, לרבות האפשרות שלא לנהל משא ומתן לפי תקנת משנה (ה), טעונה הודעה במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי – גם פרסום בהודעה על עריכת המכרז הפומבי, כאמור בתקנה 15.

(ג)

ועדת המכרזים תנהל מכרז לפי תקנה זו, כך:

(1)

ועדת המכרזים תקבע את קבוצת המציעים הסופית;

(2)

ועדת המכרזים תנהל משא ומתן עם כל מציע מקבוצת המציעים הסופית, תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם מנוהל המשא ומתן כמפורט להלן:

(א)

בדרך שתבטיח רישום פרוטוקול אשר ישקף את תוכנו של המשא מתן;

(ב)

בנוכחות היועץ המשפטי שהוא חבר הוועדה או נציגו;

(ג)

בלא שיהיה מגע כלשהו בין חבר ועדת המכרזים או מי שמטעמו לבין מי מהמציעים אלא בדרך של משא ומתן מתועד;

(3)

כל פעולה שנעשתה במסגרת המשא ומתן, לרבות הפנייה למציע, חילופי הדברים והמסמכים ותוכנו של המשא ומתן, יירשמו בפרוטוקול;

(4)

בסיום המשא ומתן יהיה כל מציע מקבוצת המציעים הסופית רשאי, במועד שתקבע ועדת המכרזים, להגיש לתיבת המכרזים הצעה סופית; לא הגיש מציע הצעה נוספת, תהיה הצעתו הראשונה הצעה סופית;

(5)

לאחר הגשת ההצעות הסופיות, לא ינוהל עוד משא ומתן עם המציעים;

(6)

ועדת המכרזים תבדוק את כל ההצעות של המציעים, לרבות הצעותיהם הראשונות ותיתן את החלטתה לפי תקנה 21.

(ד)

כללה קבוצת המציעים הסופית רק מציע אחד –

(1)

רשאית ועדת המכרזים –

(א)

לנהל משא ומתן עם המציע, ורשאית היא להחליט כי המציע לא יהיה חייב להגיש הצעה סופית לתיבת המכרזים, אלא להגישה בכתב באופן שתקבע;

(ב)

להחליט כי לא ינוהל משא ומתן עם המציע;

(2)

תחול תקנה 23.

(ה)

ועדת המכרזים רשאית להחליט שלא לנהל משא ומתן עם המציעים, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

טרם החלו בניהול משא ומתן עם מי מהמציעים;

(2)

אם כל המציעים הסכימו לוותר על ניהול משא ומתן.

(ו)

ועדת המכרזים רשאית להחליט שלא לקבל הצעה נוספת אחרי שנוהל משא ומתן עם כל המציעים, אם כל המציעים הסכימו לוותר על הגשת הצעה כאמור.

8.

ועדת מכרזים [תיקון: תשס״ט]

(א)

(1)

מנהל כללי של משרד רשאי למנות למשרד מבין עובדי המשרד ועדת מכרזים אחת או יותר, ואלה יהיו חבריה:

(א)

המנהל הכללי של המשרד יהיה יושב ראש הוועדה, או מי שהוא מינה לנציגו;

(ב)

חשב המשרד או מי שהוא מינה לנציגו;

(ג)

היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין שהוא מינה לנציגו;

(ד)

עד שני חברים נוספים שימנה המנהל הכללי, אם החליט לעשות כן ורשאי הוא, במקרים חריגים, למנותם שלא מבין עובדי המשרד אם מצא כי בנסיבות המקרה קיים הכרח לכך ובלבד שנימק את החלטתו בכתב;

(2)

המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד, וחשב המשרד, רשאי למנות ממלא מקום לו או לנציגו; המנהל הכללי רשאי למנות ממלא מקום למי שמונה כאמור בפסקה (1)(ד);

(3)

מינה המנהל הכללי יותר מוועדת מכרזים אחת, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהן.

(ב)

השר או מנהל יחידת סמך, אם הוסמך לכך בידי השר, רשאי למנות ועדת מכרזים, אחת או יותר, ליחידת סמך שאינה כפופה למנהל הכללי; הרכב ועדת המכרזים יהיה כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחוייבים.

(ג)

השר או המנהל הכללי, אם הוסמך לכך בידי השר, רשאי למנות ליחידה ממשרדו ועדת מכרזים נפרדת, אם היקף פעילות היחידה או אופיה מצדיקים זאת; הרכב ועדת המכרזים יהיה כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחוייבים.

(ד)

החשב הכללי רשאי למנות ועדות מכרזים בינמשרדיות נפרדות לנושאים שהם משותפים למספר משרדים; בראש ועדה כאמור יעמוד החשב הכללי או סגנו, ובין חבריה יהיו המנהלים הכלליים של המשרדים הנוגעים בדבר, היועץ המשפטי של אחד המשרדים הנוגעים בדבר, חשב של אחד המשרדים כאמור, או נציגו של כל אחד מאלה.

(ה)

החשב הכללי רשאי למנות ועדת מכרזים מיוחדת למכרזים מרכזיים או לענינים מיוחדים; בראש הועדה יעמוד החשב הכללי או נציגו, ובין חבריה יהיו נציג נוסף של החשב הכללי וכן היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו.

8א.

תפקידי ועדת המכרזים [תיקון: תשס״ט]

(א)

אלה תפקידי ועדת המכרזים:

(1)

להחליט על כל התקשרות לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, שמבצע משרד או יחידה במשרד למעט התקשרות כאמור בתקנה 3(1), (2) ו־(8);

(2)

להחליט על הליך של פנייה מוקדמת לקבלת מידע, ולבצע הליך כאמור, לפי תקנה 14א;

(3)

להחליט על סוג המכרז, לפי תקנות 17ב עד 17ו, ו־19ג עד 19ה;

(4)

להחליט על עריכת מכרז ולאשר את מסמכי המכרז;

(5)

לבדוק הצעות שהוגשו במכרז או בעקבות פנייה לקבלת הצעות, לפסול או לדחות הצעה שהוגשה כאמור, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה ופרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטה ולבחור את ההצעה המתאימה ביותר, או לבחור כמה הצעות מתאימות, או להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, הכל כאמור בתקנות אלה;

(6)

לנהל משא ומתן עם מציעים במכרז, לפי תקנה 7;

(7)

לסווג התקשרות כאמור בתקנה 9;

(8)

להחליט על חילוט ערבות מכרז, לפי תקנה 16ב;

(9)

להחליט על מימוש זכות ברירה של משרד הכלולה בחוזה, לפי תקנה 3ג;

(10)

להיוועץ במי שאינו חבר בוועדת המכרזים לרבות במי שאינו עובד של עורך המכרז;

(11)

לאשר שינוי מהותי בתנאי חוזה שנכרת בעקבות מכרז;

(12)

לקבל כל החלטה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידיה;

(13)

כל תפקיד אחר שנקבע לה לפי תקנות אלה ולפי כל חיקוק.

(ב)

ועדת המכרזים אינה רשאית לאצול את תפקידיה לפי תקנת משנה (א)(1) עד (12), ואולם רשאית היא למנות ועדת משנה שתביא לפניה המלצה בכל אחד מהנושאים כאמור, ואפשר כי החברים בוועדת המשנה, כולם או חלקם, לא יהיו חברים בוועדת המכרזים.

9.

סיווג התקשרויות [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ט]

(א)

(1)

משרד או יחידה במשרד, המבקשים לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל, יביאו את בקשתם לפני ועדת המכרזים; הוראה זו לא תחול על התקשרות כאמור בתקנה 3(1), (2) ו־(8);

(2)

החליטה ועדת המכרזים לאשר התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל, תסווג את ההתקשרות לפי תקנות 3, 4, 5, 7, או 19ה;

(3)

ועדת המכרזים תדון בבקשה כאמור בפסקה (1) בשים לב להוראות תקנה 1ב, ואם החליטה כאמור בפסקה (2), תנמק את ההחלטה ואת הסיווג בשים לב להוראות התקנה האמורה.

(ב)

ועדת המכרזים רשאית להתנות אישור לפי תקנת משנה (א) בתנאים, לרבות בדבר דרישה לפרסום פומבי או אחר של ההליך לבחירת המתקשר, ובדבר ניהול משא ומתן במסגרת אותו הליך.

10.

עבודת ועדת מכרזים [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט]

(א)

החלטות ועדת המכרזים יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הועדה הנוכחים בישיבה; רוב חברי ועדת המכרזים יהיו מנין חוקי בישיבות הועדה ובלבד שנכחו בישיבות המנויים בתקנה 8(א)(1)(א) עד (ג).

(ב)

עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת החשב, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים תקציביים.

(ג)

היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, או ליועץ או לחבר ועדת משנה ענין אישי או מוסדי בנושא הנדון בועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא; לענין זה –

”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, וכן הורה או בן־זוג של כל אחד מאלה;

”בעל ענין“ – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

(ד)

נעדר חבר מבין חברי ועדת המכרזים משלוש ישיבות רצופות של ועדת המכרזים או מחמש ישיבות בתקופה של שנה, בלא שמונה לו ממלא מקום לישיבות אלה, יודיע על כך יושב ראש ועדת המכרזים למנהל הכללי של המשרד ולחשב הכללי, ואם החבר הוא נציגו של אחד מהמנויים בסעיף 8(א)(1)(ב) או (ג) – גם למי שהוא משמש נציגו; המנהל הכללי רשאי להעביר אותו חבר מחברותו בוועדה, זולת אם אותו חבר הוא המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או חשב המשרד; חבר שהועבר מתפקידו כאמור, ניתן לשוב ולמנותו, מטעמים שיירשמו, תוך ציון העובדה שהוא מתמנה אף שהועבר מתפקידו כאמור.

10א.

ועדת פטור משרדית [תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״ב, תשע״ב־4, תשע״ד, תשע״ד־2]

(א)

(1)

המנהל הכללי של המשרד, חשב המשרד והיועץ המשפטי של המשרד, ישמשו חברי ועדת פטור משרדית;

(2)

לעניין יחידת סמך תהיה ועדת הפטור המשרדית מורכבת מבעלי התפקידים ביחידת הסמך כאמור בפסקה (1), זולת אם החליט השר של אותו משרד כי ועדת הפטור המשרדית תשמש גם ועדת הפטור של יחידת הסמך, דרך כלל או לעניינים שהורה;

(3)

לעניין המשטרה ושירות בתי הסוהר, רשאי השר לביטחון הפנים, ולעניין משמר בתי המשפט רשאי שר המשפטים, להורות כי בראש ועדת הפטור המשרדית יעמוד בעל תפקיד קבוע בדרגת ניצב או דרגה מקבילה לו שיסמיך המפקח הכללי, נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין; הורה השר לביטחון הפנים או שר המשפטים לפי העניין כאמור, יינתן אישור המפקח הכללי, נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין, לפי תקנה 3(20), להחלטות של ועדת הפטור המשרדית, המאשרות החלטות של ועדת המכרזים המשרדית, לפי התקנה האמורה;

(4)

לעניין משרד האוצר; תשמש ועדת הפטור גם כוועדת הפטור המשרדית זולת אם המנהל הכללי של המשרד מינה ועדת אחרת לעניין זה, שהרכבה דומה לזו של ועדת הפטור.

(ב)

החלטה של ועדת מכרזים בנוגע להתקשרות אשר שווייה עולה על 150,000 שקלים חדשים, ואם ההתקשרות תיעשה בעקבות מכרז סגור או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ששווייה עולה על 300,000 שקלים חדשים, טעונה את אישור ועדת הפטור המשרדית, זולת אם היא טעונה את אישור החשב הכללי או את אישור ועדת הפטור, אם היא אחת מאלה:

(1)

החלטה על מתן פטור ממכרז;

(2)

החלטה כי התקשרות תיעשה בדרך של מכרז ממוכן מהיר, כאשר שווי ההתקשרות עולה על 400,000 שקלים חדשים;

(3)

(נמחקה).

(ג)

ועדת פטור משרדית רשאית להתנות אישור לפי תקנה זו בתנאים, לרבות בדבר דרישה לפרסום פומבי או אחר של ההליך לבחירת המתקשר, ובדבר אופן ניהול אותו הליך.

(ד)

החלטות ועדת פטור משרדית יתקבלו ברוב קולות חברי הוועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הוועדה; כל חברי ועדת פטור משרדית ביחד יהיו מניין חוקי בישיבות הוועדה.

(ה)

היה לחבר ועדת פטור משרדית, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל עניין בו, עניין אישי בנושא הנדון בוועדה, לא ישתתף בדיון באותו נושא, ובמקומו ימנה אותו חבר את סגנו; לעניין זה, ”קרוב ו"בעל עניין“ – כהגדרתם בתקנה 10(ג).

(ו)

(1)

על החלטת ועדת פטור משרדית שלא התקבלה פה אחד, למעט החלטה על התקשרות לפי תקנה 3(2), רשאי כל אחד מחברי ועדת פטור משרדית להשיג בתוך שלושה ימי עבודה מהיום שבו התקבלה ההחלטה;

(2)

השגה בשל התקשרות אשר אילו היה שווייה עולה על 2,500,000 שקלים חדשים, היתה טעונה את אישור החשב הכללי, וכן השגה על החלטה להעניק פטור ממכרז לפי תקנה 3(4) או (5), תוגש לחשב הכללי, והשגה בשל כל החלטה אחרת – תוגש לוועדת הפטור;

(3)

החשב הכללי או ועדת הפטור ידונו בהשגה, בהתאם לאמור בתקנה 12(ג) או 12א, לפי העניין.

(ז)

החלטת ועדת פטור משרדית שלא הוגשה עליה השגה, תיכנס לתוקפה בתום שלושה ימים מיום פרסומה לפי תקנה 1ג ובהתקשרות לפי תקנה 3(2) – מיד עם פרסומה.

(ח)

ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8(ד) או (ה), יראו אותה גם כוועדת פטור משרדית לעניין החלטות שהתקבלו באותה ועדת מכרזים.

(ט)

לעניין ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8(ד) או (ה), מוסמך החשב הכללי למנות מבין עובדי משרד האוצר עובדים שיהיו כשירים לפתוח תיבת מכרז.

11.

ועדת פטור [תיקון: תשנ״ה־2]

המנהל הכללי של משרד האוצר ימנה ועדת פטור בת שלושה חברים, שבין חבריה החשב הכללי או נציגו, וכן היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו; תקנות 9(ב) ו־10 יחולו לענין ועדת הפטור, בשנויים המחוייבים.

12.

אישור ועדת פטור [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ד־2]

(א)

החלטות ועדת המכרזים על מתן פטור ממכרז, למעט בהתקשרות הטעונה אישור החשב הכללי בהתאם לתקנה 3, או החלטותיה כי התקשרות טעונה מכרז סגור, והכל כאשר שווי ההתקשרות עולה על 4,000,000 שקלים חדשים, למעט החלטה בדבר התקשרות עם חברה ממשלתית במסגרת הסכם מסגרת, לפי תקנה 3(5), טעונות אישור ועדת הפטור.

(ב)

(בוטלה).

(ג)

ועדת הפטור תיתן החלטותיה לפי תקנות אלה, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת הפנייה ובלבד שהתקבלה פנייה שלמה וכל המסמכים שיש לצרף לה בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה לפי תקנה 24(א)(2); לא ניתנה החלטה במועד זה, תועבר ההחלטה לוועדת הפטור המשרדית; על החלטה של ועדת הפטור המשרדית כאמור, אין אפשרות להגיש השגה לפי תקנה 10א(ו).

12א.

אישור חשב כללי [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ד־2]

החשב הכללי ייתן את החלטותיו לפי תקנות אלה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת הפנייה, ובלבד שהתקבלה פנייה שלמה וכל המסמכים שיש לצרף לה בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה לפי תקנה 24(א)(2); לא ניתנה החלטה במועד זה, תועבר ההחלטה לוועדת הפטור המשרדית; על החלטה של ועדת הפטור המשרדית כאמור, אין אפשרות להגיש השגה לפי תקנה 10א(ו).

13.

דיווח על החלטות [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד־2]

(א)

יחידה מזמינה תדווח לועדת המכרזים על החלטה לביצוע התקשרות ללא מכרז לפי תקנות 3(1) ו־(8).

(ב)

ועדת פטור משרדית תדווח לחשב הכללי על החלטותיה לאשר התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי, וכן על החלטותיה לאשר ביצוע התקשרות בדרך של מכרז ממוכן מהיר; דיווחים כאמור ייעשו בדרך ממוכנת, לפי הוראות שייתן החשב הכללי.

14.

[תיקון: תשס״ט]

(בוטלה).

14א.

פנייה מוקדמת לקבלת מידע [תיקון: תשס״ט]

(א)

ועדת מכרזים רשאית להחליט על עריכת פנייה מוקדמת לקבלת מידע, הדרוש לה לעניין התקשרות.

(ב)

פנייה מוקדמת לקבלת מידע תיעשה באופן פומבי.

(ג)

קבלת המידע וקיום דיון עם מי שנענה לפנייה ייעשו תוך שמירה על השוויון בין הפונים.

(ד)

ועדת המכרזים תתעד כל מידע שהתקבל וכל דיון שהתקיים עם מי שנענו לפנייה מוקדמת לקבלת מידע.

(ה)

מענה לפנייה מוקדמת לקבלת מידע לא יהווה תנאי להשתתפות במכרז שייערך בעקבותיו, לא יקנה יתרון במכרז למי שנענה לפנייה רק בשל כך שנענה לפנייה, ולא יחייב את שיתופי במכרז או התקשרות עמו בכל דרך אחרת.

(ו)

על מידע כאמור בתקנת משנה (ד) אשר בהסתמך עליו נערך מכרז שבו זכה מוסר המידע, תחול תקנה 21(ה), בשינויים המחויבים.

14ב.

ריכוז התקשרויות [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־4]

(א)

ערך החשב הכללי מכרז מרכזי בעבור משרדי הממשלה, או הודיע שישה חודשים מראש על כוונה לפרסם מכרז כאמור, לא יערוך משרד מכרז ולא יתקשר בכל דרך אחרת בהתקשרות נושא המכרז המרכזי אלא באמצעות המכרז המרכזי או באישור ועדת הפטור.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), יהיה רשאי משרד להתקשר בהתקשרות נושא המכרז המרכזי, אם פרסם הודעה על עריכת מכרז סמוך לפני ההודעה על הכוונה לפרסם מכרז מרכזי, ואם לא ניתנה הודעה כאמור – סמוך לפני מועד עריכת המכרז המרכזי והמועד האחרון להגשת ההצעות נקבע למועד סמוך אחרי מועד ההודעה או העריכה, לפי הענין.

15.

פרסום מכרז פומבי [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ט]

(א)

רצה משרד להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך בעיתון נפוץ, בעיתון בשפה הערבית ובאתר האינטרנט; ההודעה באתר האינטרנט תפורסם בשפה העברית ובשפה הערבית; ההודעה תפורסם זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות.

(ב)

(בוטלה).

(ג)

בהודעה על עריכת מכרז פומבי יפורטו בין היתר:

(1)

מהות ההתקשרות המוצעת ותיאור נושאה, לרבות כל זכות ברירה להרחבת ההתקשרות;

(2)

תקופת ההתקשרות המוצעת, לרבות כל זכות ברירה להארכתה;

(3)

תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז לפי תקנה 6, אם ישנם; תנאים לדחיית הצעה במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם לפי תקנה 6א, אם ישנם;

(4)

המקום והמועד שבהם ניתן לקבל פרטים נוספים ואת מסמכי המכרז, והתשלום בעד מסמכי המכרז, אם נדרש;

(5)

המועד האחרון להגשת ההצעות והמקום להגשתן;

(6)

היות המכרז מכרז עם משא ומתן, מכרז עם שלב מיון מוקדם, מכרז עם בחינה דו־שלבית, מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף, מכרז ממוכן מתפתח או מכרז ממוכן מהיר, לפי העניין.

(ד)

פורסמה ההודעה על עריכת המכרז הפומבי כאמור בתקנה זו, רשאית ועדת המכרזים לפרסם את תוכן המודעה ברבים גם במדינת חוץ, אחת או יותר, או באמצעות משלוח לשני מציעים לפחות שמקום מושבם במדינת חוץ.

(ה)

נוסף על האמור בתקנת משנה (א), הודעה על עריכת מכרז פומבי תופץ בדואר אלקטרוני לכל אדם אשר ביקש להיכלל ברשימת המנויים על קבלת הודעות לפי תקנה זו.

(ו)

החשב הכללי יפרסם, באתר האינטרנט, בהודעה ברשומות, ובתדירות סבירה, גם בעיתון נפוץ ובעיתון בשפה הערבית, את אופן ההצטרפות לרשימת המנויים כאמור בתקנת משנה (ה).

16.

רשימת מציעים [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״א, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ד־2]

(א)

ועדת המכרזים תנהל רשימות, הערוכות לפי סוגי התקשרות, של ספקים מתאימים בכוח, ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכללי (להלן – רשימת המציעים); ועדת מכרזים רשאית לנהל רשימת מציעים בעניין שמתנהלת לגביו רשימה מרכזית, מנימוקים שיירשמו, ובאישור ועדת הפטור המשרדית.

(ב)

רשימת המציעים תעודכן אחת לשנה לפחות, תנוהל באופן ממוכן, תפורסם ותהיה פתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט, והכל בדרך שתיקבע בתקנון כספים ומשק.

(ג)

ועדת המכרזים תפרסם הודעה בדבר כוונתה לערוך רשימת מציעים; כל הרוצה להיכלל ברשימת המציעים לסוג מסוים של התקשרויות יגיש בקשה בכתב לוועדת המכרזים בצירוף כל הפרטים והמסמכים הצריכים לעניין, והוא ייכלל ברשימה אם תמצא אותו ועדת המכרזים מתאים; ועדת המכרזים תודיע למבקש על החלטתה ונימוקיה.

(ד)

ועדת המכרזים תהא רשאית שלא לכלול אדם ברשימת המציעים למכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם, או להורות על מחיקתו מרשימה כאמור מנימוקים מיוחדים שיירשמו לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון לפניה את טענותיו, בשים לב להתנהלותו בנוגע לשמירת זכויות עובדים; נכלל אדם ברשימת המציעים ונתקיימו בו התנאים המפורטים בתקנה 6א, יימחק אותו אדם מרשימת המציעים זולת אם אישרה הוועדה לבחינת התקשרויות שלא למחקו מן הרשימה מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ה)

ועדת המכרזים תקבע, באישור היועץ המשפטי של המשרד וחשב המשרד ובכפוף להוראות שנקבעו לעניין זה בתקנון כספים ומשק, נוהל כתוב לבחירת הספקים שאליהם תבוצע הפנייה מתוך רשימת המציעים, באופן המבטיח קיומו של סבב מחזורי שוויוני והוגן ביניהם והמעניק את מרב היתרונות לעורך המכרז.

16א.

עריכת מכרז סגור ופנייה תחרותית לקבלת הצעות [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

ביקשה ועדת המכרזים להתקשר עם ספק מתוך רשימת מציעים במסגרת מכרז סגור או במסגרת פנייה תחרותית לקבלת הצעות, תפנה ועדת המכרזים לספקים מתוך רשימת המציעים כלהלן:

(1)

כללה רשימת המציעים לסוג מסוים לא יותר מעשרה מציעים, תפנה ועדת המכרזים לכולם;

(2)

כללה רשימת המציעים יותר מעשרה מציעים – תפנה ועדת המכרזים לחמישה מציעים לפחות;

(3)

הספקים שאליהם מופנות ההזמנות להציע הצעות ייבחרו ככל הניתן בסבב מחזורי לפי נוהל כאמור בתקנה 16(ה).

(ב)

ביקשה ועדת המכרזים להתקשר עם נכה צבא הגנה לישראל לניהול מזנון במשרד לפי תקנה 4(9), תכלול באמות המידה לבחירת ההצעה הזוכה לפי תקנה 22 גם את צורכי השיקום של כל מציע כפי שיקבע אגף השיקום במשרד הביטחון.

16ב.

ערבות מכרז [תיקון: תשס״ט]

(א)

ועדת מכרזים רשאית לקבוע כי ההשתתפות במכרז פומבי או סגור, או בהליך תחרותי אחר, תהיה מותנית בהפקדת ערבות בתנאים שתקבע שעניינם סוג הערבות, תנאיה, גובהה ומשכה (בתקנה זו – ערבות מכרז).

(ב)

ועדת המכרזים תהיה רשאית להורות על חילוט ערבות מכרז של מציע, כולה או חלקה, אחרי שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא נהג במהלך המכרז בערמה, בתכסיסנות או בחוסר ניקיון כפיים;

(2)

הוא מסר לוועדת המכרזים מידע מטעה או מידע מהותי בלתי מדויק;

(3)

הוא חזר בו מההצעה שהגיש למכרז לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;

(4)

אחרי שנבחר כזוכה במכרז הוא לא פעל לפי ההוראות הקבועות במכרז שהן תנאי מוקדם ליצירת ההתקשרות של הגוף הציבורי עם הזוכה במכרז.

17.

מסמכי מכרז [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״א, תשס״ט]

(א)

מסמכי המכרז יומצאו לעיון לכל דורש בלא תשלום במשרדי הגוף הציבורי וככל הניתן באמצעות אתר האינטרנט; לא ניתן להמציא את המסמכים באמצעות אתר האינטרנט, ניתן לקבוע כי המסמכים יומצאו תמורת תשלום סביר, לפי עלות הדפסתם.

(ב)

מסמכי המכרז יכללו בין היתר את כל אלה:

(1)

תנאי המכרז, לרבות תנאים להשתתפות במכרז;

(2)

נוסח להצעת המשתתף במכרז, למעט אם החליטה ועדת המכרזים כי בנסיבות הענין אין מקום לכלול נוסח כאמור, מנימוקים שיירשמו;

(3)

נוסח החוזה לרבות לוח זמנים ותנאי תשלום, וכן התכניות והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה;

(4)

אם נדרשת ערבות – סוג הערבות, תנאיה, גובהה ומשכה;

(5)

אמות המידה כאמור בתקנה 22 שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה;

(6)

כל מסמך או מידע אחר הדרושים לדעת ועדת המכרזים לשם ניהול תקין והוגן של המכרז, וכדי להבטיח את קבלת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות למשרד, לרבות דרישה לקבלת כל מסמך או מידע בדבר כישוריו, נסיונו או יכולתו של המציע;

(7)

אם יש כוונה לערוך אמדן שווי ההתקשרות – קיומו של אמדן והנפקויות להליך המכרז של האמדן האמור.

(ג)

ועדת המכרזים רשאית להחליט שלא להמציא את כל מסמכי המכרז אלא להציג את כולם או את חלקם לעיון במקום שתקבע בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו; החליטה כאמור – יצויינו בהודעה על עריכת המכרז, כאמור בתקנה 15, המקום והמועד לעיון במסמכים.

17א.

אמדן שווי ההתקשרות [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

אמדן שווי ההתקשרות ייערך בידי גורם מקצועי שהוסמך לכך בידי ועדת המכרזים, וייחתם בידיו ובידי יושב ראש ועדת המכרזים.

(ב)

אמדן שווי ההתקשרות ייערך ויופקד בתיבת המכרזים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז ויישמר בתיבה עד לפתיחתה כאמור בתקנה 19; היה המכרז מכרז עם בחינה דו־שלבית, יופקד אמדן שווי ההתקשרות בתיבת המכרזים ויישמר בה עד לפתיחת הצעות המחיר.

(ג)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לעניין התקשרות שבה המשרד רוכש או שוכר נכס במקרקעין, ניתן לערוך אומדן שווי התקשרות בכל עת, שייחתם ביד השמאי הממשלתי, לאחר המועד האחרון להגשת הצעות במכרז.

17ב.

סוגי הליכים תחרותיים [תיקון: תשס״ט]

ועדת המכרזים רשאית לקבוע כי מכרז ייערך כמכרז עם שלב מיון מוקדם, כמכרז עם בחינה דו־שלבית, כמכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף, או כמכרז מסגרת, או בשילוב של דרכי המכרז האמורות.

17ג.

מכרז עם שלב מיון מוקדם [תיקון: תשס״ט]

מכרז עם שלב מיון מוקדם ייערך כך:

(1)

ועדת המכרזים תזמין מציעים להגיש במועד שתקבע (בתקנה זו – המועד הראשון) מסמכים לשם בחינת עמידת המציע בתנאי סף ובניקוד איכות מזערי, ככל שנקבעו, לצורך קביעת קבוצת המציעים הסופית;

(2)

ועדת המכרזים תקבע את קבוצת המציעים הסופית, ותודיע לכל מי שהגיש מסמכים כאמור בפסקה (1) על הכללתו או אי־הכללתו בקבוצת המציעים הסופית סמוך לקבלת ההחלטה בוועדת המכרזים;

(3)

ועדת המכרזים תזמין את כל מי שכלול בקבוצת המציעים הסופית, להגיש במועד שתקבע (בתקנה זו – המועד השני), את הצעתו למכרז;

(4)

ועדת המכרזים רשאית לקבוע במסמכי המכרז כי לאחר הגשת ההצעות במועד השני ייבחנו תנאי סף נוספים וניקוד איכות מזערי נוסף, שלא נבחנו בקביעת קבוצת המציעים הסופית במועד הראשון.

17ד.

מכרז עם בחינה דו שלבית [תיקון: תשס״ט]

מכרז עם בחינה דו־שלבית ייערך כך:

(1)

במסמכי המכרז ייקבע כי הצעות המחיר יוגשו בנפרד מחלקי ההצעה האחרים ויסומנו כהצעת מחיר; הוגשו ההצעות לתיבת מכרזים שאינה תיבת מכרזים אלקטרונית, יחתמו מי שפתחו את תיבת המכרזים בהתאם לתקנה 19(ב) על המעטפות המכילות את הצעות המחיר, כשהן סגורות, ויפקידו את הצעות המחיר בתיבת המכרזים עד למועד פתיחתן כאמור בפסקה (3);

(2)

לאחר פתיחת תיבת המכרזים, תקבע ועדת המכרזים את קבוצת המציעים הסופית, ואת ניקוד האיכות של כל מציע;

(3)

הצעות המחיר ייפתחו רק לאחר שוועדת המכרזים קבעה את ניקוד האיכות; לאחר פתיחת הצעות המחיר תיקבע ועדת המכרזים ניקוד סופי להצעות המשקלל את ניקוד האיכות שנקבע כאמור בפסקה (2) עם הניקוד בשל המחיר.

17ה.

מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף [תיקון: תשס״ט]

מכרז פומבי רגיל עם הליך תחרותי נוסף ייערך כך:

(1)

במסמכי המכרז ייקבעו תנאים שבהתקיימם ייערך הליך תחרותי נוסף;

(2)

התקיימו התנאים כאמור בפסקת משנה (1), תודיע ועדת המכרזים למציעים שנקבעו על פי תנאים אלה, כי הם רשאים להגיש, במועד שתורה הוועדה, הצעה סופית, ביחס למחיר הצעתם בתנאים מיטיבים עם עורך המכרז לעומת הצעתם המקורית; לא הגיש מציע הצעה נוספת, תהיה הצעתו הראשונה הצעה סופית.

17ו.

מכרז מסגרת [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

מכרז מסגרת הוא מכרז פומבי שבו נבחר יותר מספק אחד (כל אחד מהם ייקרא להלן בתקנה זו – ספק מכרז מסגרת), אשר על פי תנאי המכרז ייכרתו בעקבותיו הסכמי מסגרת עם כל ספק מכרז מסגרת, וזהות הספק ממנו תבוצע בפועל כל הזמנה של טובין, עבודה או שירותים תיקבע מפעם לפעם במהלך תקופת הסכם המסגרת, לפי תנאי מכרז המסגרת.

(ב)

לעניין זה, ”הסכם מסגרת“ – הסכם לרכישת טובין, עבודה או שירותים, שנכרת עם ספק מסוים בנושא מסוים ולתקופה מוגדרת, כאשר פירוט הטובין, העבודה או השירותים שיסופקו במסגרתו, כמותם או היקפם, אינו ידוע במועד כריתת ההסכם, והוא נקבע בידי המזמין, בדרך של ביצוע הזמנות מפעם לפעם, בתקופת ההסכם.

(ג)

ועדת מכרזים רשאית לערוך מכרז מסגרת, לתקופה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין אשר לא תעלה על 5 שנים, אם יש בו יתרון ממשי לעורך המכרז בתנאי רכישת הטובין, העבודה או השירותים, או שיש בעריכת מכרז כאמור כדי לייעל באופן ממשי את עבודת המשרד, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(1)

ההתקשרות עניינה אספקת טובין, עבודה או שירותים סטנדרטיים, הניתנים לתיאור מדויק;

(2)

ההתקשרות עניינה אספקת טובין, עבודה או שירותים מורכבים, הניתנים לתיאור כללי בלבד של מאפייניהם או תכונותיהם.

(ד)

ועדת המכרזים תפרט בהחלטתה לערוך מכרז מסגרת את הנימוקים כאמור בתקנת משנה (ג).

(ה)

נערך מכרז כמכרז מסגרת, תבוצע כל הזמנה של טובין, עבודה או שירותים בעקבותיו, כך:

(1)

ועדת המכרזים תפנה לקבלת הצעות מכל ספקי מכרז המסגרת, בדרך שנקבעה לכך במכרז המסגרת, ככל שנקבעו בו הוראות כאמור (בתקנה זו – פנייה פרטנית);

(2)

ספקי מכרז המסגרת יגישו את הצעותיהם במענה לפנייה הפרטנית על פי תנאי ההתקשרות שנקבעו במכרז המסגרת; מחיר ההצעה לכל פריט או יחידה שהוזמנה, לא יעלה על מחיר ההצעה לפריט או ליחידה, כאמור במכרז המסגרת, אם נקבע מחיר כאמור;

(3)

ועדת המכרזים תבחר בספק שיספק את ההזמנה הפרטנית בהתאם לתנאי מכרז המסגרת;

(4)

ועדת המכרזים לא תנהל משא ומתן עם ספקי מכרז המסגרת בעקבות הפנייה הפרטנית;

(5)

נערך מכרז המסגרת כמכרז מרכזי, תהיה ועדת המכרזים לעניין זה, ועדת המכרזים של היחידה המזמינה;

(6)

החשב הכללי רשאי לפרסם בתקנון כספים ומשק –

(א)

הוראות, בדבר אופן ביצוע הפנייה הפרטנית, אופן הגשת המענה לפנייה הפרטנית, ודרך קביעת הספק שיספק את הטובין, העבודה או השירותים בעקבות הפנייה הפרטנית;

(ב)

הוראות בדבר תנאים לביצוע פנייה פרטנית להתקשרות ששווייה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע כי פנייה כאמור תבוצע שלא בידי ועדת המכרזים, או כי פנייה כאמור לא תהיה לכל ספקי מכרז המסגרת.

18.

הגשת ההצעות [תיקון: תשס״ט]

(א)

המעוניין להשתתף במכרז שאינו מכרז ממוכן, יגיש לועדת המכרזים את הצעתו חתומה, מלאה ושלמה, בתוך מעטפה סגורה היטב (להלן – מעטפת המכרז), וזאת בדרך, במועד, במקום ובמספר עותקים כפי שנקבע בתנאי המכרז; לא צויין בתנאי המכרז מספר עותקים – תומצא ההצעה בשני עותקים.

(ב)

ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתשלום סביר בעבור עלות הפקת המכרז.

19.

תיבת המכרז [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט]

(א)

ההצעות למכרז יישמרו עד לפתיחתן, במועד האחרון להגשת ההצעות או אחריו, בתוך תיבה נעולה, אחת או יותר, אשר תיועד לשמירת מסמכי מכרזים (בתקנות אלה – תיבת המכרז).

(ב)

מנהל כללי של משרד ממשלתי – ולענין יחידת סמך כאמור בתקנה 8(ב) – מי שמוסמך לכך לפי תקנת המשנה האמורה – ימנה מבין עובדי משרדו עובדים שיהיו כשירים לפתוח תיבת מכרז; תיבת המכרז תיפתח בנוכחות ועדת המכרזים או בנוכחות שלושה אנשים לפחות מבין הכשירים כאמור או מבין חברי ועדת המכרזים.

(ג)

(נמחקה).

(ד)

במעמד פתיחת תיבת המכרז ייערך פרוטוקול שבו יירשמו, בין היתר, מספר ההצעות שנמצאו בתיבה, תכולתן, זיהויין, האומדן אם נעשה כזה, וככל הניתן גם המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין.

(ה)

במכרז שאינו מכרז ממוכן תיפתח תיבת המכרז לא יאוחר מסוף יום העבודה שאחרי המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז זולת אם נימקה ועדת המכרזים את הצורך בפתיחת התיבה במועד מאוחר מן המועד האמור

19א.

סוגי מכרזים ממוכנים [תיקון: תשס״ט]

ועדת המכרזים רשאית לקבוע כי מכרז ייערך בדרך של מכרז ממוכן, בדרך של מכרז ממוכן מתפתח, ובהתקיים התנאים לכך, בדרך של מכרז ממוכן מהיר.

19ב.

ניהול המערכת הממוכנת [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

ועדת המכרזים תבצע פעולות במערכת הממוכנת באמצעות שני עובדי המשרד לפחות שהוסמכו בידי הוועדה, ולאחר שהזדהו לשם ביצוע הפעולה.

(ב)

המערכת הממוכנת תתעד כל פעולה שבוצעה וכל מסר אלקטרוני הנשלח אליה וממנה, לרבות מועדם וזהות מי שביצע אותם; על תיעוד כאמור תחול תקנה 21(ה).

(ג)

למערכת שעון פנימי מדויק, המכויל על פי כללים מקובלים.

(ד)

המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה.

(ה)

המערכת מגובה באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי נשמר בנפרד מהמערכת.

19ג.

מכרז ממוכן [תיקון: תשס״ט, תשע״ט]

(א)

מכרז ממוכן ייערך בדרך של הגשת הצעות אלקטרוניות לתיבת מכרזים אלקטרונית, כך:

(1)

הצעה אלקטרונית תוגש בידי מגיש הצעה שהזדהה לשם כך, כשהיא חתומה בחתימה אלקטרונית באופן המבטיח את כל אלה:

(1)

ההצעה הוגשה על ידי מי שהזדהה לשם הגשתה;

(2)

הובהר למגיש ההצעה שבחתימתו הוא מתחייב לאמור בהצעה;

(3)

לא ניתן לעשות שינוי בהצעה לאחר החתימה;

(2)

לא תהיה אפשרות לכל אדם לראות הצעה שהוגשה לתיבת המכרזים האלקטרונית או לשנותה, למעט היכולת לראות את ההצעות במועד פתיחת תיבת המכרזים האלקטרונית בידי המוסמכים לכך;

(3)

פתיחת תיבת המכרזים האלקטרונית תיעשה באמצעות מי שמוסמך לעשות כן, לפי תקנה 19(ב), לאחר שהזדהו לשם כך.

(ב)

ועדת המכרזים רשאית להחליט כי חלק מההצעה יוגש כהצעה אלקטרונית וחלק יוגש שלא כהצעה אלקטרונית.

19ד.

מכרז ממוכן מתפתח [תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״ב־3]

מכרז ממוכן מתפתח ינוהל כך:

(1)

נקבע במסמכי המכרז כי תיבחן עמידת המציע בתנאי סף או בניקוד איכות מזערי, תקבע ועדת המכרזים את קבוצת המציעים הסופית בהתאם לתקנה 17ג(1) ו־(2) או תקנה 17ד(1) ו־(2);

(2)

לאחר קביעת קבוצת המציעים הסופית, תקבע ועדת המכרזים מועד ראשון שבו כל המציעים שבקבוצת המציעים הסופית רשאים להגיש הצעות, וכן מועדים נוספים, ככל שיידרש, שבהם המציעים יהיו רשאים להגיש הצעה נוספת לעומת ההצעה האחרונה והכל בהתאם לקבוע במסמכי המכרז;

(3)

הגשת הצעות כאמור בפסקה (2), תיעשה בנוכחות שניים לפחות מחברי ועדת המכרזים.

19ה.

מכרז ממוכן מהיר [תיקון: תשס״ט]

(א)

ועדת המכרזים רשאית להחליט על עריכת מכרז ממוכן מהיר לצורך התקשרות שהתקיים בה אחד מאלה:

(1)

ההתקשרות נדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור;

(2)

שווייה של ההתקשרות אינו עולה על 400,000 שקלים חדשים.

(ב)

מכרז ממוכן מהיר ינוהל כך:

(1)

בהודעה באתר האינטרנט ובהודעה שתישלח למנויים לפי תקנה 15(ה), יצוין באופן בולט כי המכרז הוא מכרז ממוכן מהיר והמועד האחרון להגשת ההצעות;

(2)

על אף האמור בתקנה 15(א) סיפה, המועד האחרון להגשת הצעות במכרז ממוכן מהיר יכול שיהיה לאחר חמישה ימי עבודה ממועד פרסום ההודעה על עריכת המכרז; במכרז להתקשרות אשר נדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, המועד האחרון להגשת הצעות יהיה המועד שתקבע ועדת המכרזים, בהתחשב במועד הנדרש לעריכת ההתקשרות ובדחיפותה, ואשר לא יפחת מארבע שעות מהמועד שבו נשלחו הודעות כאמור;

(3)

ועדת המכרזים רשאית לקבוע כי מכרז ממוכן מהיר ייערך בדרך של מכרז ממוכן מתפתח.

20.

בדיקת ההצעות [תיקון: תשס״ט]

(א)

בדיקת ההצעות תיעשה בידי ועדת המכרזים בתוך זמן סביר ממועד פתיחת תיבת המכרז.

(ב)

ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון להגשת הצעות.

(ג)

נתגלו בהצעות טעויות סופר או טעויות חשבוניות, רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לתקנן; התיקון ייעשה במהלך בדיקת ההצעות בידי הועדה ויירשם בפרוטוקול; הודעה על התיקון תימסר למציע.

(ד)

ועדת המכרזים תפסול הצעות אם הן חסרות, מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז וכן הצעות שעולה מהן שבקיום ההתקשרות ייפגעו זכויות עובדים, זולת אם החליטה הועדה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו; ועדת המכרזים תדחה הצעות שלא מתקיימים בהן התנאים לפי תקנה 6א(א), זולת אם החליט אחרת לפי תקנה 6א(ב).

(ה)

הועדה רשאית, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה; פרטי הבירור יירשמו אף הם בפרוטוקול.

21.

החלטות ועדת המכרזים [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ט]

(א)

לאחר סיום בדיקת כל ההצעות ובירור יתר הפרטים הנדרשים תתן ועדת המכרזים את החלטתה; הועדה רשאית להחליט על בחירת ההצעה המתאימה ביותר או להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז.

(א1)

נעשה אמדן של שווי ההתקשרות, כאמור בתקנה 17א, וכל ההצעות שהוגשו למכרז מרעות עם עורך המכרז לעומת האמדן, רשאית ועדת המכרזים לקבוע כי כל המשתתפים במכרז שבקבוצת המציעים הסופית יגישו הצעת מחיר חוזרת ומשופרת, לפי תקנה 17ה(2).

(ב)

ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, הזדמנות להביא טענותיו בפניה. נכללו במסמכי המכרז פרטים לענין אמות המידה שלפיהם תיבחר ההצעה הזוכה, תבחר ועדת המכרזים את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז בהתאם לאמות המידה כאמור, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שנתנה לבעל ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז לפי אמות המידה כאמור, הזדמנות להביא את טענותיו לפניה.

(ג)

הועדה רשאית להחליט על בחירת מספר הצעות מתאימות תוך פיצול ההתקשרות ביניהן או על בחירת חלק מהצעה ובלבד שניתנה על אפשרות זו הודעה במסמכי המכרז.

(ד)

לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על תוצאות ההחלטה הסופית של ועדת המכרזים.

(ה)

(1)

המשתתף יהיה רשאי בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לעיין בפרוטוקול ועדת המכרזים, בהתכתבויותיה עם המציעים, בחוות דעת מקצועיות שהוכנו לבקשתה, בעמדת היועץ המשפטי בוועדה ובהצעת הזוכה במכרז, ולקבל עותק ממסמכים אלה, למעט –

(א)

בחלקים של ההחלטה או ההצעה אשר העיון בהם עלול לדעת ועדת המכרזים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, או לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בביטחון הציבור;

(ב)

בחוות דעת משפטית שנערכה במסגרת ייעוץ משפטי לוועדה, לרבות בחינת חלופות אפשריות שונות לפעולה או להחלטה של ועדת המכרזים, או הערכת סיכויים וסיכונים הנובעים מקבלת החלטות כאמור בהליכים משפטיים עתידיים;

(2)

אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998.

(ו)

ניתן לקבוע במסמכי המכרז כי עיון של משתתף כאמור ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות הכרוכה בקיום הוראות תקנת משנה (ה).

22.

אמות מידה [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט]

(א)

אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז הן אלה, כולן או חלקן:

(1)

המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין;

(2)

איכות הטובין או המקרקעין, העבודה או השירות המוצעים, או נתונים מיוחדים שלהם, והתאמתם לעורך המכרז;

(3)

אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו;

(4)

המלצות אודות המציע, אם נדרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות;

(5)

דרישות מיוחדות של עורך המכרז;

(6)

התנהלותו של המציע בנוגע לשמירת זכויות עובדים, לרבות קיומה של חוות דעת שלילית בכתב או דוח ביקורת שלילי בעניין זה, מאת משרד שאתו התקשר המציע במהלך שלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז.

(ב)

ועדת המכרזים תכלול במסמכי המכרז את פירוט כל אמות המידה, מבחני המשנה, את המשקל היחסי שיינתן לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז ואופן שקלולם.

(ג)

קבעה ועדת המכרזים משקל יחסי לאמות המידה –

(1)

תפרט הוועדה במסמכי המכרז את המשקל היחסי שיינתן להצעות בשל המחיר המוצע או המבוקש, לפי העניין, לעומת ניקוד האיכות ואת אופן שקלולם;

(2)

תפרט הוועדה במסמכי המכרז את המשקל היחסי של כל אחת מאמות המידה, ושל מבחני המשנה לאמות המידה, ככל שנקבעו; ועדת המכרזים תהא רשאית במקרים חריגים שלא לפרסם את השיעורים היחסיים של אמות המידה לפי פסקה זו, את מבחני המשנה כאמור ואת אופן השקלול, אם השתכנעה כי יש בפרסום כאמור כדי לפגוע בניהול התקין של הליך המכרז, מנימוקים שיירשמו.

(ד)

ועדת המכרזים רשאית לקבוע במסמכי המכרז ניקוד איכות מזערי, ורשאית היא לקבוע במסמכי המכרז, אם הדבר דרוש בנסיבות העניין, כי אם יעלה או ירד מספר ההצעות שבקבוצת המציעים הסופית על מספר מסוים, יהיה ניקוד האיכות המזערי שונה.

23.

הצעה יחידה [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ד־2]

(א)

הוגשה במכרז פומבי הצעה יחידה, או שנותרה הצעה יחידה לדיון לפני ועדת המכרזים, במחיר המרע עם עורך המכרז לעומת אמדן שווי ההתקשרות, רשאית ועדת המכרזים להודיע על כך למגיש ההצעה, ולאפשר לו להגיש הצעת מחיר בתנאים המיטיבים עם עורך המכרז, במועד שתקבע.

(א1)

הוגשה במכרז פומבי הצעה יחידה, או שנותרה הצעה יחידה לדיון לפני ועדת המכרזים רשאית ועדת המכרזים להחליט על בחירת ההצעה בהתאם לתנאי המכרז או על ביטול המכרז, ואם החליטה כאמור רשאית היא להחליט על עריכת מכרז חדש.

(א2)

ועדת המכרזים אינה רשאית לבחור בהצעה יחידה מקום שנתקיים מכרז סגור, אלא באישור ועדת הפטור המשרדית אם זו נוכחה לדעת שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת; עלה שווי ההתקשרות על 4,000,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור ועדת הפטור.

(ב)

לא הוגשה כל הצעה למכרז או לא המליצה ועדת המכרזים על הצעה כלשהי, רשאי המשרד לפרסם מכרז חדש, פומבי או סגור, לפי הענין, או להתקשר ללא מכרז באישור ועדת הפטור המשרדית, אם זו נוכחה לדעת שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת; עלה שווי ההתקשרות על 4,000,000 שקלים חדשים – טעונה ההתקשרות את אישור ועדת הפטור.

24.

תקנון כספים ומשק [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד־2]

(א)

מבלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין רשאי החשב הכללי לקבוע בתקנון כספים ומשק הוראות מינהל לענין ביצועם של החוק ותקנות אלה, לרבות –

(1)

הוראות לעניין ביצוע התקשרויות הפטורות מחובת מכרז לפי תקנות אלה;

(2)

הוראות בדבר אופן עריכתה של פנייה לוועדת הפטור ולחשב הכללי לקבלת אישור בהתאם לתקנות אלה, לרבות המסמכים שיש לצרף להן;

(3)

הוראות בדבר אופן ביצוע התקשרויות בידי יחידת סמך הפטורה מחובת מכרז לפי תקנה 3(8);

(4)

הוראות לעניין האפשרות של ועדות מכרזים לערוך מכרזים על פי נוסחים אחידים של מסמכי מכרז שיגבש החשב הכללי;

(5)

הוראות לעניין הערכת האיכות שבה ביצעו ספקים את התקשרויותיהם עם המדינה, ושקלול ניקוד שיגובש על בסיס הערכות כאמור במכרזים אחרים שבהם הם משתתפים, לרבות תנאים שבהם תימנע השתתפות של ספק במכרזים, בשל האיכות שבה ביצע התקשרויות כאמור בעבר;

(6)

הוראות לעניין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני העבודה בידי משתתפים, זוכים במכרז או בידי מתקשרים עם המדינה;

(7)

הוספת תחומים או ענפים שלגביהם תידחה הצעתו של מציע במכרז, להיכלל ברשימת מציעים או להימחק ממנה לאור התנהלותו בנוגע לקיום דיני העבודה ושמירת זכויות עובדים;

(8)

ניהול רשימות מכרזיות, הערוכות לפי סוגי התקשרות, של ספקים מתאימים בכוח לצורך התקשרויות עם משרדים; על רשימות כאמור תחול תקנה 16 בשינויים המחויבים;

(9)

הוראות בנוגע למסירת מידע לחשב הכללי על התקשרויות של ועדות מכרזים, לצורך עיבוד של המידע האמור לשם הפקת לקחים ולגיבוש הנחיות;

(10)

הוראות בעניין עידוד טובין ותאגידים בעלי תקן סביבתי בהתקשרויות של משרדים; לעניין זה, ”תקן סביבתי“ – תקן ישראלי או תקן בין־לאומי אחר המוכר לעניין תקנות אלה על ידי המשרד להגנת הסביבה;

(11)

הוראות בדבר אופן פרסום החלטות ועדת פטור משרדית וועדת הפטור, ומידת הפירוט של החלטותיהן.

(ב)

הוראות תקנון כספים ומשק לענין תקנות אלה יפורסמו באתר האינטרנט ויוצעו למכירה לכל דורש.

הוראות תקנון כספים ומשק (הוראות תכ״ם) מפורסמות באתר אגף החשב הכללי.

[תיקון: תשס״ט]

פרק ב׳1: אתר אינטרנט ומערכת לעריכת מכרזים ממוכנים

24א.

אתר האינטרנט [תיקון: תשס״ט]

(א)

גוף ציבורי יפרסם הודעות לפי תקנות אלה גם באתר האינטרנט.

(ב)

כל גוף ציבורי יפרסם את כתובת אתר האינטרנט שלו בהודעה ברשומות ובתדירות סבירה גם בשני עיתונים נפוצים ובעיתון בשפה הערבית.

(ג)

כל גוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי ימסור לחשב הכללי הודעה על כתובת אתר האינטרנט שלו; החשב הכללי יפרסם באתר האינטרנט של הממשלה את רשימת אתרי האינטרנט של כל הגופים הציבוריים שאינם משרדי ממשלה, כפי שנמסרו לו על ידם.

ראו כתובות אתרי האינטרנט של גופים ציבוריים באתר מינהל הרכש הממשלתי.

24ב.

ניהול אתר האינטרנט [תיקון: תשס״ט]

(א)

כל גוף ציבורי ימנה מורשים לניהול אתר האינטרנט (בתקנה זו – מורשים לניהול האתר).

(ב)

המורשים לניהול האתר, והם בלבד, יפרסמו הודעות באתר האינטרנט לפי תקנות אלה, וכל שינוי בהודעה כאמור, לאחר שהזדהו לשם כך; הודעה כאמור, בצירוף מועד הפרסום, תיחתם בידי המורשים לניהול האתר באמצעות חתימה אלקטרונית מאובטחת או מאושרת.

(ג)

כל הודעה שפורסמה באתר האינטרנט תהיה זמינה לציבור באתר האינטרנט לתקופה של שנה לפחות ממועד פרסומה.

(ד)

גוף ציבורי יעמיד סיוע לציבור בהיבטים המחשוביים הדרושים לצורך קריאת ההודעות שפורסמו באתר האינטרנט כאמור.

24ג.

אתר האינטרנט הממשלתי [תיקון: תשס״ט]

(א)

בכל משרד ממשלתי ימונו מורשים לניהול הודעות המשרד באתר האינטרנט; למורשים לניהול של כל משרד תהיה גישה לאתר האינטרנט הממשלתי לצורך פרסום הודעות של המשרד; הודעה כאמור, בצירוף מועד הפרסום, תיחתם בידי המורשים באמצעות חתימה אלקטרונית מאובטחת או מאושרת.

(ב)

החשב הכללי ייתן הוראות לעניין אתר האינטרנט הממשלתי שיבטיחו כי –

(1)

המורשים לניהול הודעות, ומי שהוסמכו לנהל את אתר האינטרנט, הם לבדם, יוכלו לבצע שינויים באתר האינטרנט ולפרסם בו הודעות, לאחר שהזדהו לשם כך;

(2)

יישמר תיעוד של כל הודעה שפורסמה באתר האינטרנט ושל כל פעולה שבוצעה בו, לרבות זהות מבצעה ומועדה.

24ד.

סמכויות מיוחדות לחשב הכללי [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד־2]

(א)

החשב הכללי רשאי להורות לוועדת מכרזים של משרד לקיים דיון בנוגע לפגם שמצא בהחלטה שקיבלה –

(1)

בעניין תנאים של מכרז שפרסמה – בכל שלב שממועד פרסום המכרז עד שבוע לפני המועד האחרון להגשת הצעות במכרז;

(2)

בעניין פסילה או דחייה של הצעה שהוגשה למכרז, או בעניין בחירת זוכה במכרז – בתוך שבועיים מהמועד שבו התקבלה החלטה כאמור.

(ב)

ועדת המכרזים תקיים דיון ותחליט בעניין שהורה עליו החשב הכללי כאמור בתקנת משנה (א), ותעביר לו את החלטתה בתוך תקופה שיקבע.

(ג)

החשב הכללי רשאי להורות לוועדות המכרזים ולוועדות הפטור המשרדיות למסור לו דוחות תקופתיים ואחרים בנוגע לעבודת הוועדה, אם ראה צורך בכך בשל פגמים שנפלו לדעתו בעבודתה.

24ה.

בקרה על ועדת פטור משרדית [תיקון: תשע״ד]

(א)

החשב הכללי רשאי לתת התראה לוועדת פטור משרדית על פגמים שנפלו לדעתו בהתנהלותה או בהחלטותיה.

(ב)

סבר החשב הכללי כי על אף ההתראה חזרה ועדת הפטור המשרדית על התנהלות פגומה כאמור, יביא את העניין לדיון לפני ועדה שחבריה הם: המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד האוצר והחשב הכללי (בתקנה זו – ועדת הבקרה).

(ג)

ראתה ועדת הבקרה כי נפל פגם בהתנהלות ועדת הפטור המשרדית, היא רשאית להגביל את סכומי ההתקשרות שוועדת הפטור המשרדית רשאית לאשר, והתקשרות של אותו משרד מעל סכומים אלה תאושר בידי ועדת הפטור או בידי החשב הכללי, לפי העניין; ראתה ועדת הבקרה כי נפל פגם בהתנהלות ועדת הפטור המשרדית המצדיק את ביטול סמכויותיה, היא רשאית לבטל את סמכויותיה, והתקשרות של אותו משרד תאושר בידי ועדת הפטור או החשב הכללי, לפי העניין.

פרק ג׳: התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין

25.

פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א, תשס״ג, תשס״ט]

נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה:

(1)

הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, ”בעל זכויות במקרקעין“ – צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת המינהל;

(2)

הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

(3)

הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס;

(4)

הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של המינהל אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין;

(5)

(א)

הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;

(א1)

הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;

(ב)

הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו;

(ג)

הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר;

(6)

הענקת זכויות במקרקעין ל”צרכי ציבור“ כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה;

(7)

הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי ההתקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה;

(8)

הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע;

(9)

הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעילות ופיצויים), התשי״ג–1953;

(10)

הענקת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על־פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית;

(10א)

הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר;

(11)

הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל – טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל;

(11א)

הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, ”מוסד חינוך“ – כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;

(12)

העברת בעלות במקרקעין לפי סעיף 2(2) לחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;

(13)

הענקת זכויות במקרקעין למשקיע שאינו תושב ישראל לצורך הקמת מיזם עסקי לרבות מיזם תיירותי או מיזם מלונאי, אם לדעת שר האוצר והשר הנוגע בדבר, בהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד האוצר, המיזם יביא תועלת למשק המדינה והענקת הזכויות במקרקעין המסויימים ללא מכרז הינה חיונית להצלחתו של המיזם;

(14)

הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי יחודי שאינו מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובתנאי ששר התיירות, או מי שהוא הסמיכו, אישר כי הקצאת המקרקעין ללא מכרז חיונית להצלחתו של המיזם;

(15)

(א)

הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי לרבות מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:

(1)

המקרקעין כלולים ברשימת האזורים שאינם אזורים מבוקשים למטרות תיירות, כפי שתיקבע בידי הועדה המשותפת למשרד התיירות, למינהל ולמשרד האוצר;

(2)

המקרקעין כלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התיירות לפחות אחת לשנה, המזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; במודעה ייכלל תיאור מדוייק ככל הניתן, של השטח המיועד למיזמים;

(ב)

דחיית בקשה כאמור בפסקת משנה (א)(2) תיעשה מנימוקים שיירשמו;

(16)

הענקת זכויות חכירה במקרקעין לנכה צה״ל, לשם הפעלת תחנת דלק, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון;

(17)

הענקת זכויות במקרקעין לבתי תפילה או למקוואות; הענקה כאמור תיעשה לפי מבחנים שוויוניים שתקבע הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין לפי צרכי התושבים, והיא טעונה אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית;

(17א)

הענקת זכויות במקרקעין למוסד הפועל שלא למטרות רווח, אשר בידיו רשיון לפי סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971 (להלן – רשיון), או שיש בידיו אישור מן השר לעניני דתות שבכוונתו ליתן לו רשיון בכפוף להענקת זכויות כאמור והכל לצורך פעילותו בהתאם לרשיון;

(18)

הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים לנכה צה״ל קשה, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ולאחר שהרשות המוסמכת באגף השיקום בדקה ואישרה זכאות למתן ההמלצה;

(19)

הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים באזורים כפריים לתושבי אותו מקום וכן הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בישובי קו עימות, לתושבי אותו מקום אשר יתחיבו לגור במקום בפועל, חמש שנים נוספות לפחות; לענין זה, ”ישוב קו עימות“ – ישוב הנמצא בקו קדמי במרחק של עשרה ק״מ או פחות מקו הגבול הבין־לאומי עם סוריה או עם לבנון;

(20)

הענקת זכויות בניה למגורים לבדואים בישובי הבדואים;

(21)

הענקת זכויות במקרקעין כנגד ויתור על זכויות במקרקעין;

(22)

הענקת זכויות במקרקעין שלגביהם נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי;

(23)

הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה;

(24)

הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון;

(24א)

הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון;

(25)

הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;

(26)

רכישת מקרקעין על־ידי מינהל מקרקעי ישראל;

(27)

(בוטלה);

(28)

הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;

(29)

(א)

מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קודמת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י״ב באב התשס״ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו –

”בעל הרשאה קודמת“ – מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)

היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק;

(2)

הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה:

(א)

ביום הקובע;

(ב)

בתקופה כלשהי שבין יום תחילתו של החוק לבין היום הקובע, ובעל הזכות המשיך בכרייה ובחציבה, בלא התנגדות המינהל, עד היום הקובע;

(3)

תשלומיו למינהל לענין זה הוסדרו לא יאוחר מיום י״ז באב התשס״ג (15 באוגוסט 2003);

”היום הקובע“ – יום כ׳ באייר התשנ״ח (16 במאי 1998);

(ב)

הרשאה נוספת תינתן לפרק הזמן המתאים בשים לב, בין השאר, לסוג האבן, למשך הזמן שבו הופעלה המחצבה, ליחס שבין ההשקעה הכספית במחצבה לבין התשואה שניתן היה להפיק ממנה בעבר ולאינטרס הציבורי והכלכלי שבהקצאת הרשאות לכרייה וחציבה באמצעות מכרז פומבי; תנאי למתן פטור הוא קיומו של כל היתר הנדרש על פי דין לכרייה ולחציבה, ובכלל זה תעודות והיתרים לפי פקודת המכרות, ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965; לא יינתן, ככלל, פטור כאמור אלא אם כן תנאי ההרשאה הנוספת יהיו שוויוניים ובהתאם לכללים המקובלים במינהל;

(ג)

החלטה ליתן פטור לפי פסקה זו תינתן על יסוד המלצה מנומקת, בכתב, של ועדה מקצועית בראשות שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, שחברים בה נציג משרד האוצר, היועץ המשפטי למינהל ושני נציגי ציבור שימנה שר האוצר, מהם – אחד לפי הצעת נשיא התאחדות התעשיינים ואחד, רואה חשבון, לפי הצעת נשיא לשכת רואי חשבון בישראל;

(30)

הענקת זכויות במקרקעין לבנייה למגורים לזכאי שיקום לפי המלצת המינהלת לשיקום סייענים שבמשרד ראש הממשלה ולאחר שהמינהלת אישרה את זכאותן;

(31)

הענקת זכויות במקרקעין לתאגיד שעיסוקו בתחום הבריאות ואשר אינו פועל למטרות רווח, לשם ביצוע עיסוקו כאמור;

(32)

הענקת זכויות במקרקעין לצורך הקמה והפעלה של מיתקן בזק, כמשמעותו בחוק הבזק, התשמ״ב–1982, לבעל רישיון למתן שירותי תקשורת, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התקשורת אישר כי המקרקעין נחוצים לבעל הרישיון וכי שטחם אינו עולה על הנדרש לשם הפעלת המיתקן כאמור.

26.

מכרז סגור או הגרלה

התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין אינן טעונות מכרז פומבי אלא מכרז סגור שבמהלכו גם ניתן לערוך הגרלה, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

הענקת זכויות בהתאם לתקנה 25(1) עד (7), (10), (11), (13) עד (15), (17) ו־(19) עד (21), במקרים שבהם מעוניינים במקרקעין שניים או יותר, הממלאים אחר התנאים המצויינים בכל אחת מהפסקאות האמורות, לפי הענין;

(2)

הענקת זכויות במקרקעין במסגרת תכנית ”בנה ביתך“ או לקבוצות בעלות אופי יחודי, הכל באזורים בהם היצע המקרקעין עולה על הביקוש או יש למדינה ענין מיוחד בעידוד ההתיישבות;

(3)

הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בשכונות מצוקה או בשכונות שיקום, על פי המלצת משרד הבינוי והשיכון ובהתאם למבחנים שוויוניים;

(4)

הענקת זכויות במקרקעין לבניית יחידה אחת למגורים לנכה לצורך מגוריו, אם הוא נכה גפיים תחתונות לצמיתות, בדרגה של שבעים וחמישה אחוזים או יותר, והוא אזרח ישראל.

27.

מכרז למקרקעי קרן קיימת לישראל

היתה עיסקה במקרקעין של קרן קיימת לישראל טעונה מכרז לפי תקנות אלה, רשאי המינהל לערוך את המכרז באופן התואם את כתב האמנה שנכרת בין המדינה לבין קרן קיימת לישראל ביום כ׳ בכסלו תשכ״ב (28 בנובמבר 1961).

28.

ועדת פטור של המינהל [תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשס״ג, תשס״ט]

(א)

מועצת מקרקעי ישראל תמנה ועדת פטור מבין חבריה בצירוף היועץ המשפטי של המינהל או נציגו וחשב המינהל או נציגו (בתקנות אלה – ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל); בין חברי המועצה שיהיו חברי הועדה יהיה נציג משרד האוצר החבר במועצה, או עובד המדינה אחר מבין חברי המועצה – אם אין בין חברי המועצה נציג משרד האוצר.

(ב)

החלטות ועדת המכרזים על מתן פטור בהתקשרויות כאמור בתקנות 25(22) ו־25(29) או כאשר שווי ההתקשרות עולה על 5,000,000 שקלים חדשים, טעונות אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל.

29.

תחולת הוראות פרק ב׳ [תיקון: תשס״ט]

תקנות 8 עד 10, 14א, 15 עד 20, 22, 23(א) ו־24, יחולו, בשינויים המחוייבים, על התקשרויות לביצוע עיסקה במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל.

30.

המחיר בהתקשרות ללא מכרז [תיקון: תשנ״ח]

(א)

הענקת זכויות במקרקעין בידי המינהל ללא מכרז פומבי, תהיה במחיר שיקבע שמאי ממשלתי.

(ב)

מחיר המקרקעין שיקבע השמאי הממשלתי לצורך התקשרויות לפי תקנה 25(1) ו־(3), יביא בחשבון קיומן של זכויות לגבי המקרקעין.

(ג)

המינהל יהיה רשאי להתקשר במחיר הנמוך מן המחיר שקבע שמאי ממשלתי מנימוקים שיירשמו ובלבד שעל כל החלטה כאמור יחול סעיף 40(ג) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

[תיקון: תשנ״ג]

פרק ד׳: התקשרויות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה או ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

31.

התקשרות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה או ועדת הבחירות המרכזית לכנסת [תיקון: תשנ״ג, תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

הוראות תקנות אלה יחולו על לשכת נשיא המדינה, על הכנסת, על משרד מבקר המדינה ועל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בשינויים המחוייבים, לפי הענין.

(ב)

לענין זה, כל מקום בתקנות אלה שנאמר ”משרד“ או ”משרד האוצר“ קרי ”לשכת נשיא המדינה“, ”הכנסת“, ”משרד מבקר המדינה“ או ”ועדת הבחירות המרכזית לכנסת“, וכל מקום בתקנות אלה שנאמר ”השר“, ”החשב הכללי“ או ”המנהל הכללי“, קרי לענין לשכת נשיא המדינה ”המנהל הכללי של לשכת נשיא המדינה“, לענין ”הכנסת“ – ”יושב ראש הכנסת, וכן מזכיר הכנסת או המנהל הכללי של הכנסת, אם הוסמכו לכך בידי יושב ראש הכנסת“, לענין משרד מבקר המדינה – ”מבקר המדינה“ ולענין ”ועדת הבחירות המרכזית לכנסת“ – ”יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת“, או המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אם הוסמך לכך בידי יושב ראש הועדה, וכל מקום בתקנות אלה שנאמר ”משטרת ישראל“ קרי ”משמר הכנסת“ ויקראו את תקנה 16(א), כאילו המילים ”ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכללי“ – נמחקו.

פרק ה׳: התקשרויות של חברה ממשלתית וחברת־בת ממשלתית

32.

הגדרה

בפרק זה, ”חברה ממשלתית“ – לרבות חברת־בת ממשלתית.

33.

תחולת הוראות פרק ב׳ [תיקון: תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

בכפוף להוראות פרק זה, יחולו תקנות 3 עד 7, 8א, 9, 10, 14א ו־15 עד 23, על חברה ממשלתית, בשינויים המחוייבים; לענין זה, כל מקום בפרק ב׳ שנאמר ”משרד“ קרי ”חברה ממשלתית“ וכל מקום שנאמר ”החשב הכללי“ קרי ”המנהל הכללי“ ויקראו את תקנה 16(א), כאילו המילים ”ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכללי“ – נמחקו.

(ב)

הוראות תקנה 9 לא יחולו על ההתקשרויות האמורות בתקנה 34(2) עד (6).

34.

פטור ממכרז [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״א, תשס״ט]

נוסף על האמור בתקנה 33, התקשרות של חברה ממשלתית לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:

(1)

התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה, או לגבי התקשרויות מסוגה, עלולה לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית שלה, ביכולתה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור;

(2)

ההתקשרות אשר שוויה אינו עולה על 200,000 שקלים חדשים; לענין חברות אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלהן עולה על 1,000,000,000 שקלים חדשים – התקשרות אשר שוויה אינו עולה על 600,000 שקלים חדשים;

(2א)

התקשרות של חברה בהפרטה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלה עולה על 2,080 מיליון שקלים חדשים, ובלבד ששווי ההתקשרות אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים;

(3)

התקשרות עם חברת־בת ממשלתית של החברה האם, עם חברת־בת ממשלתית אחרת של אותה חברה או עם חברה ממשלתית השולטת באותה חברה;

(4)

התקשרות של חברה – למעט חברה המספקת באופן בלעדי שירות חיוני לציבור – אשר עשרה אחוזים או יותר מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות עשרה אחוזים או יותר מן הדירקטורים שלה אינם בידי המדינה, בידי חברה ממשלתית, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד שהוקם בחוק, ביחד או לחוד, וכן התקשרות של חברת־בת של חברה כאמור;

(5)

התקשרות הנעשית עם עורך מכרז בעקבות זכייתה של החברה באותו המכרז;

(6)

התקשרות עם תושב מדינת חוץ למכירת טובין או לרכישת שירותים;

(7)

התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסויימים דרושים לשימוש החברה מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה יחודית אחרת;

(8)

התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז מרכזי, בתנאים זהים לתנאי החשב הכללי באותו מכרז, או בתנאים המטיבים עם החברה הממשלתית;

(9)

התקשרות שעניינה רכישת שירותים או טובין ממשרד.

35.

ועדת מכרזים [תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשס״ט]

המנהל הכללי של חברה ממשלתית ימנה לחברה, באישור דירקטוריון החברה, ועדת מכרזים, אחת או יותר, בת שלושה חברים לפחות, שחבריה נמנים עם עובדי החברה; הרכב הוועדה יהיה כמפורט בתקנה 8(א), בשינויים המחויבים, ולא יכלול חברי דירקטוריון החברה; לא מכהן בחברה יועץ משפטי הנמנה עם עובדי החברה, ישתתף יועץ משפטי או נציגו בישיבות הוועדה, אלא שמעמדו בה לא יהיה כשל חבר ולא תהיה לו זכות הצבעה; לענין תקנות 3(28) ו־23 יראו את ועדת המכרזים כועדת פטור. מונו לחברה שתי ועדות מכרזים או יותר, תיקבע חלוקת הסמכויות בין הועדות, בידי הממנה.

36.

דיווח לועדת ביקורת [תיקון: תשס״ט]

ועדת מכרזים תדווח אחת לרבעון לועדת הביקורת של החברה על מתן פטור מחובת מכרז לפי תקנות אלה; ועדת הביקורת תקיים מעקב שוטף אחר דיווחים אלה.

פרק ו׳: התקשרויות של תאגיד

37.

הגדרה

בפרק זה, ”תאגיד“ – תאגיד שהוקם בחוק.

38.

תחולת הוראות פרק ב׳ [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

בכפוף להוראות פרק זה יחולו תקנות 3 עד 7, 8א, 9, 10, 14א ו־15 עד 23 על תאגיד, בשינויים המחוייבים, ולענין זה כל מקום בפרק ב׳ שנאמר ”משרד“ או ”משרד האוצר“, קרי ”התאגיד“, כל מקום שנאמר ”החשב הכללי“ קרי ”המנהל הכללי של התאגיד אף אם תוארו שונה“, וכל מקום שנאמר ”החשב“ קרי ”החשב או מנהל יחידת הכספים“, ובתקנה 3(1), במקום ”המשרד“ קרי ”יחידה של התאגיד אשר לה תקציב הוצאות סגור“, ויקראו את תקנה 16(א), כאילו המילים ”ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכללי“ – נמחקו.

(ב)

נוסף על האמור בתקנת משנה (א) תחול תקנה 34(5), (7), (8), (9) ותקנה 35 על תאגיד, בשינויים המחוייבים, ולענין זה, כל מקום בתקנה 34 שנאמר ”חברה ממשלתית“ קרי ”תאגיד“.

39.

פטור ממכרז [תיקון: תשס״ט]

נוסף על האמור בתקנה 38, התקשרות של תאגיד אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:

(1)

התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה או לגבי התקשרויות מסוגה עלולה לפגוע ביכולתו של התאגיד למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליו לפי דין, לספק שירות או מצרך חיוני לציבור או לפעול לפי עקרונות ניהול שנקבעו לו בחוק שהקימו;

(2)

התקשרות עם חברת בת של התאגיד שהקים התאגיד לצורך מילוי תפקידיו ובלבד שהתקשרויותיה של חברת הבת עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם התאגיד, ייעשו במכרז.

40.

אישור

החלטה על סוג ההתקשרויות כאמור בתקנה 39 טעונה אישור האורגן המוסמך לקבוע את מדיניות התאגיד; לא נקבעה בחוק שהקים את התאגיד הוראה מפורשת לענין אורגן כאמור, טעונה ההחלטה אישור האורגן המנהל את התאגיד.

[תיקון: תשנ״ז]

פרק ו׳1 – התקשרויות של קופת חולים

40א.

הגדרות [תיקון: תשנ״ז]

בפרק זה –

”המנהל“ ו”מועצת קופת חולים“ – כמשמעם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות);

”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של קופת חולים, אף אם תוארו שונה;

”מבקר הפנים“ – מי שמונה לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992.

40ב.

תחולת הוראות פרק ב׳ [תיקון: תשנ״ז, תשס״ט, תשע״ב־3]

(א)

בכפוף להוראות פרק זה, יחולו על קופת חולים תקנות 3 עד 7, 8א, 9, 10, 14א ו־15 עד 23, בשינויים המחויבים; לענין זה, כל מקום בפרק ב׳ שבו נאמר ”משרד“ או ”משרד האוצר“, ייקרא כאילו נאמר בו ”קופת חולים, בית חולים של קופת חולים או יחידה של קופת חולים אשר לה תקציב הוצאות סגור“, כל מקום שנאמר ”החשב“ ייקרא כאילו נאמר בו ”החשב או מנהל יחידת הכספים“, כל מקום שנאמר ”החשב הכללי“ קרי ”המנהל הכללי“, ויקראו את תקנה 16(א), כאילו המילים ”ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו עניין על ידי החשב הכללי“ – נמחקו.

(ב)

לענין התקשרויות של קופת חולים –

(1)

בתקנה 3(1) – במקום ”50,000“ קרי ”100,000“ ובמקום ”100,000“ קרי ”300,000“;

(2)

בתקנה 19ה(א)(2) – במקום ”400,000“ קרי ”1,235,000“;

(3)

בתקנה 5(א), אחרי פסקה (4) יראו כאילו נאמר:

”(5)

התקשרות של קופת חולים לרכישת ציוד רפואי מתכלה ולרכישת תרופות הכלולות בצו שפורסם לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות;“.

40ג.

פטור ממכרז [תיקון: תשנ״ז, תשס״ט]

נוסף על האמור בתקנה 40ב, התקשרות של קופת חולים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:

(1)

התקשרות שענינה שירותי אשפוז או שירותים במרפאות חוץ;

(2)

התקשרות עם בית מרקחת וכן עם בעל מקצוע הנותן שירות רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רשיון או הכרה במעמד מן המנהל; ההתקשרות כאמור תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הקופה; לענין זה, ”בעל מקצוע“ – יחיד, או תאגיד אם ההתקשרות נעשית בשל בעל מקצוע יחיד שהוא בעל מניות או שותף בתאגיד ולמעט חברה לכוח אדם;

(3)

התקשרות לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מחמש שנים ובלבד ששטח המקרקעין אינו עולה על 1,000 מ״ר ודמי השכירות אינם עולים על מה שקבע שמאי מוסמך;

(4)

התקשרות עם קופת חולים;

(5)

התקשרות עם חברה־בת של קופת החולים ובלבד שההתקשרויות של החברה הבת לרכישת טובין או שירותים לביצוע התקשרות כאמור נעשו החל ביום ד׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), בהתאם להוראות פרק זה;

(6)

התקשרות כאמור בתקנה 34(5), (8) או (9), ולענין זה כל מקום בתקנה 34 שבו נאמר ”חברה ממשלתית“ קרי ”קופת חולים“;

(7)

התקשרות אשר המנהל הכללי קבע כי עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע ביכולתה לספק למבוטחיה את שירותי הבריאות בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות;

(8)

התקשרות כתוצאה ממכרז, מפניה לקבלת הצעות או ממתן התחייבות, והכל אם נעשו לפני תחילתן של תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשנ״ז–1997 (להלן – תקנות התשנ״ז), בהתאם לכללים ולנהלים שהיו נהוגים לפני תחילתן של התקנות האמורות;

(9)

התקשרות למימוש זכות ברירה הכלולה בחוזה שנכרת לפני תחילתן של תקנות התשנ״ז;

(10)

התקשרות ששוויה אינו עולה על 600,000 שקלים חדשים אם היא נעשית בהתאם לנהלים שאישר היועץ המשפטי של הקופה.

40ד.

ועדת מכרזים [תיקון: תשנ״ז]

(א)

המנהל הכללי, באישור מועצת קופת חולים, או ועדת משנה שתסמיך לענין זה, ימנה לקופת החולים ועדת מכרזים אחת או יותר, בת שלושה חברים לפחות, ובכללם יועץ משפטי, חשב הקופה או נציגיהם של אלה (להלן – ועדת מכרזים); לענין תקנות 3(28) ו־23 יראו את ועדת המכרזים כועדת פטור.

(ב)

מונו לקופה שתי ועדות מכרזים או יותר –

(1)

תיקבע חלוקת הסמכויות בין הועדות בידי הממנה;

(2)

רשאי הממנה שלא לכלול בהרכב ועדת מכרזים מסוימת, יועץ משפטי או נציגו.

40ה.

דיווח [תיקון: תשנ״ז]

ועדת המכרזים תדווח –

(1)

למבקר הפנים של קופת החולים – על מתן פטור מחובת מכרז לפי פסקאות (3) עד (6) בתקנה 40ג;

(2)

למנהל הכללי, למבקר הפנים ולמועצת קופת החולים – על מתן פטור לפי תקנה 40ג(7) וכן על התקשרות בפטור ממכרז ששוויה עולה על מיליון שקלים חדשים;

(3)

למנהל – על מתן פטור ממכרז לפי תקנה 40ג(7), בתוך 30 ימים.

40ו.

[תיקון: תשנ״ז, תשס״ט]

(בוטלה).

פרק ז׳: הוראות שונות

41.

[תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט]

(בוטלה).

42.

[תיקון: תשנ״ז, תשס״ט]

(בוטלה).

42א.

הוראות לגוף ציבורי [תיקון: תשס״ט]

(א)

גוף ציבורי שאינו משרד יפעל בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק שנקבעו לעניין תקנות אלה או על פי נוהל פנימי כתוב שקבע הגוף הציבורי.

(ב)

המנהל הכללי של גוף ציבורי יקבע בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק, הוראות לעניין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני העבודה בידי משתתפים במכרז, זוכים בו או בידי מתקשרים עם הגוף הציבורי, לרבות התחומים או הענפים שלגביהם יחולו הוראות לעניין הבטחת קיום דיני העבודה ובלבד שלא יגרע מן ההוראות שנקבעו לעניין זה בהוראות תקנון כספים ומשק ובהתאמה לגוף הציבורי.

42ב.

הכשרה לחברי ועדה [תיקון: תשס״ט, תשע״ב, תשע״ד־2]

(א)

(1)

חברי ועדת מכרזים, חברי ועדת פטור משרדית וחברי ועדת פטור מרכזית יהיו מי שעברו הכשרה לפי תכנית שאושרה בידי החשב הכללי, זולת אם אישר החשב הכללי כי אותו חבר פטור מהכשרה כאמור, מנימוקים שיירשמו;

(2)

חבר ועדת מכרזים שלא פטר אותו החשב הכללי מהכשרה כאמור, יועבר מכהונתו בתום שנה ממועד שמונה אם עד אותו מועד לא עבר הכשרה כאמור.

(ב)

תקנת משנה (א)(1) תחול בשינויים המחויבים על גוף ציבורי שאינו משרד; לעניין זה, כל מקום שנאמר ”החשב הכללי“ קרי ”המנהל הכללי של הגוף הציבורי“.

43.

שמירת סודות

לא ימסור אדם כל ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, אלא למי שרשאי לקבל את הידיעה.

44.

אמנה בינלאומית

תקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.

45.

שמירת דינים

הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

46.

תחילה ותחולה [תיקון: תשנ״ג, תשס״ג]

(א)

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק.

(ב)

תחולתה של תקנה 3(23) עד תום שנה מיום תחילתו של החוק.

(ג)

תחולתה של תקנה 3(26) עד תום שנתיים מיום תחילתו של החוק.

(ד)

(בוטלה).

---

כ״ב בניסן התשנ״ג (13 במאי 1993)

• אברהם (בייגה) שוחט
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.