תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות)
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) מתוך 
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע״ט–2019
ק״ת תשע״ט, 3598; תשפ״א, 3602; תשפ״ב, 194, 195. עדכון סכומים: ק״ת תשפ״א, 2006; תשפ״ב, 1885; תשפ״ג, 928; תשפ״ד, 1432, 1433.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 356(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשפ״א]
בתקנות אלה –
”בקשה“ – פעולה, הליך או בקשה לפי העניין, כמפורט בטור א׳ בתוספת;
”ועדה ציבורית“, ”ועדה ציבורית ליחידים“, ”ועדה ציבורית לתאגידים“, ”רשימת נאמנים“ – כהגדרתן בתקנות גיבוש רשימת נאמנים;
”לשכת סיוע משפטי“ – כהגדרתה בתקנות בתי המשפט (אגרות);
”תקנות בתי המשפט (אגרות)“ – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007;
”תקנות גיבוש רשימת נאמנים“ – תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ״א–2021.
חובת תשלום אגרה
בעד בקשות כמפורט בטור א׳ בתוספת תשולם האגרה שנקבעה בטור ב׳ לצדם.
בקשה שלא שולמה בעדה אגרה
לא ייזקק הגורם הדן בבקשה שנקבעה לה אגרה לפי תקנות אלה לבקשה, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שהמבקש פטור מתשלום האגרה, למעט אם נאמר אחרת בתקנות אלה.
הקלות בתשלום אגרה בעד בקשת יחיד [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2]
האגרה בעד בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש יחיד שלגביו מתקיים האמור להלן, תשולם באופן הזה:
(1)
לגבי יחיד המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו, או יחיד שמתקיימים לגביו המבחנים למתן שירות הקבועים בתקנה 2 לתקנות הסיוע המשפטי, התשל״ג–1973 – תשולם אגרה כאמור בפרט (1) לתוספת מנכסי קופת הנשייה ויראו אותה כהוצאות הליכי חדלות פירעון לפי סעיף 233 לחוק; אין בנכסי קופת הנשייה כדי לשלם את האגרה, כולה או חלקה, לא תחול חובת תשלום האגרה לגבי החלק החסר;
(2)
לגבי יחיד שאינו מיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי כאמור בפסקה (1) ושלא מתקיימים לגביו מבחנים למתן שירות כאמור בפסקה (1) – ישלם היחיד סכום של 900 שקלים חדשים, ויתרת האגרה כאמור בפרט (1) לתוספת תשולם מנכסי קופת הנשייה ויראו אותה כהוצאות הליכי חדלות פירעון לפי סעיף 233 לחוק; אין בנכסי קופת הנשייה כדי לשלם את יתרת האגרה האמורה, כולה או חלקה, לא תחול חובת תשלום האגרה לגבי החלק החסר.
אגרה בעד ניהול הליך
בעד ניהול הליכים לפי החוק ישולם מנכסי קופת הנשייה לממונה סכום השווה לשיעור של עשרים אחוזים משכר הטרחה של נאמן או מנהל ההסדר, לפי העניין, שמונו בהליך כאמור; בעד ניהול הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל ישולם הסכום האמור למערכת ההוצאה לפועל.
פטור מאגרה [תיקון: תשפ״א]
(א)
המנויים בתקנה 19(א)(1) עד (3) ו־(5) עד (7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), פטורים מחובת תשלום אגרה החלה עליהם לפי תקנות אלה.
(ב)
חובת תשלום אגרה בעד הגשת תביעת חוב כאמור בפרט (2) בתוספת, לא תחול על תביעת חוב בשל שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, ופיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963.
החזר אגרה [תיקון: תשפ״א]
(א)
חזר יחיד מבקשתו לצו לפתיחת הליכים בהליך לפני הממונה בטרם ניתן צו לפתיחת הליכים, תוחזר לו מחצית האגרה ששילם; ובהליך לפני רשם ההוצאה לפועל – תוחזר מחצית האגרה אם חזר מבקשתו בטרם הורה הרשם על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים כאמור בסעיף 190(א) לחוק.
(ב)
הוגשה לוועדה ציבורית השגה על בחינה מקצועית לפי תקנה 20 לתקנות גיבוש רשימת נאמנים, והתקבלה ההשגה, כולה או מקצתה, תושב למשיג לפי בקשתו האגרה ששילם בעד הגשת ההשגה.
הצמדה למדד [תיקון: תשפ״א]
(א)
הסכומים הקבועים בתוספת ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)
סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג)
הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
(ד)
בתקנה זו –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן.
תחילה
(א)
תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום התחילה הקבוע בסעיף 373(א) לחוק (להלן – יום התחילה).
(ב)
תחילתו של פרט (2) לתוספת, 12 חודשים מיום התחילה.
[תיקון: תשפ״א]
(בוטלה).
תוספת
(ההגדרה ”בקשה“ בתקנה 1 ותקנה 2)
[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, [הודעות]]
(הסכומים מעודכנים לשנת 2024)
| טור א׳ הבקשה | טור ב׳ סכום האגרה (בשקלים חדשים) |
|---|---|
|
(1) בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים המוגשת לממונה או לרשם ההוצאה לפועל
| 1,523 |
|
(2) הגשת תביעת חוב
| 33 |
|
(3) בקשת רישום לבחינה מקצועית לפי תקנה 19 לתקנות גיבוש רשימת נאמנים
| 435 |
|
(4) הגשת השגה לוועדה ציבורית על בחינה מקצועית לפי תקנה 20 לתקנות גיבוש רשימת נאמנים
| 218 |
|
(5) הגשת מועמדות להיכלל ברשימת נאמנים, אחת או יותר, שמגבשת ועדה ציבורית ליחידים, לפי תקנה 23 לתקנות גיבוש רשימת נאמנים
| 544 |
|
(6) הגשת מועמדות להיכלל ברשימת נאמנים, אחת או יותר, שמגבשת ועדה ציבורית לתאגידים, לפי תקנה 23 לתקנות גיבוש רשימת נאמנים
| 544 |
|
(7) השתתפות בריאיון אישי לפני ועדה ציבורית כמשמעותו בתקנה 26 לתקנות גיבוש רשימת נאמנים, לנאמן שמנוי על רשימת נאמנים ולא חייב באגרה לפי פרטים (5) ו־(6)
| 544 |
י״ד באב התשע״ט (15 באוגוסט 2019)
- אמיר אוחנה
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.