תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)

תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר) מתוך

תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996

---

ק״ת תשנ״ו, 402; תשס״ג, 1153.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 12ד לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – החוק), בהסכמת שר הפנים לאחר שהתייעץ עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”ועדת ערר“ – ועדה לפי סעיף 12א לחוק;

”ערר“ – ערר על החלטה של ועדה מקומית בענין תכניות ותשריטי חלוקה לפי סעיפים 78(ב)(2), 98(ב), 112, 140, 142 ו־184(ב) לחוק, וכן ערר על החלטה בכל ענין הנוגע למתן היתר לבניה או לשימוש בקרקע לפי סעיפים 152, 157, 158לד, לרבות הקלות ושימושים חורגים, וכן בענין הנוגע למתן אישור לפי סעיף 157א(ז) לחוק, ולרבות כל ערר אחר שבסמכות ועדת הערר, למעט בענין תביעה לפיצויים לפי סעיף 198 לחוק.

2.

הגשת ערר

ערר יוגש בידי העורר למזכירות ועדת הערר בכתב, בששה עותקים, בצירוף עותקים נוספים לפי מספר המשיבים; מזכיר הועדה או עובד מטעמו יאשר, בכתב, את קבלת הערר, לאחר תשלום האגרה שנקבעה בתקנות לפי סעיף 265(17ב) לחוק; בכתב האישור יצויין תאריך ההגשה ומספר תיק הערר.

3.

פרטי הערר

(א)

כתב ערר יכלול את כל אלה:

(1)

שם העורר ומענו;

(2)

שם בא כוח העורר, אם הערר מוגש באמצעות עורך־דין, ומען למסירת מסמכים;

(3)

פרטי התכנית או הבקשה שלגביה ניתנה ההחלטה נושא הערר;

(4)

פרטי ההחלטה שעליה מוגש הערר, והעתק הודעת הועדה או הרשות על ההחלטה;

(5)

פרטי המשיבים, שמותיהם ומענם;

(6)

נימוקי הערר;

(7)

עיקר הראיות שהעורר מבקש להביא בפני ועדת הערר.

(ב)

לבקשת עורר, תמציא לו הועדה המקומית את פרטי הצדדים להליך נושא הערר, שמותיהם ומעניהם, תוך שלושה ימים מיום הגשת הבקשה.

4.

המשיבים בערר

המשיבים בערר יהיו, לפי הענין –

(1)

בערר על החלטה בענין התנגדות לתכנית או על החלטה לפי סעיפים 78(א), 98(א) או 184(א) לחוק:

(א)

הועדה המקומית;

(ב)

מגיש התכנית;

(ג)

מי שהתנגדותו לתכנית שבסמכות ועדה מקומית נתקבלה ובשל כך הוגש ערר;

(ד)

מי שהשמיע טענה לפי סעיף 106(ב) לחוק, והערר נוגע לענין שבקשר אליו נשמעה הטענה.

(2)

בערר על החלטה בענין אישור, היתר או תשריט לחלוקת קרקע:

(א)

הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין;

(ב)

מגיש הבקשה להיתר או ההתנגדות להיתר;

(ג)

מגיש הבקשה לתשריט חלוקה או לאיחוד קרקע או המתנגד לאישור החלוקה או האיחוד;

(ד)

בערר לפי סעיף 157א לחוק – גם הרשות המאשרת.

5.

מסירת העתקי הערר למשיבים

מזכיר ועדת הערר ישלח, תוך חמישה ימים מיום קבלת הערר, לכל אחד מהמשיבים עותק של הערר על נספחיו, בדואר רשום או באמצעות שליח, וידאג לקבלת אישור על מסירת הערר למשיבים.

6.

תשובה לערר

(א)

משיב בערר רשאי להגיש תשובתו ועיקרי ראיותיו:

(1)

בערר כאמור, בתקנה 4(1) – תוך שלושים ימים מיום שהומצא לו הערר;

(2)

בערר כאמור בתקנה 4(2) – תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו הערר.

(ב)

משיב כאמור ימציא העתק מתשובתו לערר ועיקר ראיותיו לעורר ולמשיבים האחרים.

(ג)

ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית המשיבה לערר תמציא במצורף לתשובה גם את כל החומר הנוגע לערר, לרבות התכניות החלות, פרוטוקולים וכל הדיון הפומבי לפניה, תשריטים, והעתקים מהבקשה או ההתנגדות שבקשר אליהם הוגש הערר; אין חובה למסור העתקים מן החומר האמור לידי המשיבים האחרים או העורר.

7.

דיון בהעדר תשובה בכתב

עבר המועד להגשת תשובה בערר תדון ועדת הערר בערר, אף אם המשיבים, כולם או מקצתם, לא הגישו תשובה בכתב, ובלבד שהוכח, להנחת דעתה, כי ניתנה הזדמנות נאותה להשיב לערר.

8.

זימון לדיון בערר

מזכיר הועדה יזמין את הצדדים לערר לדיון בו 7 ימים לפחות לפני היום שנקבע לדיון; הזמנה כאמור יכול שתיעשה גם באמצעות טלפון או פקסימילה.

9.

דיון בהעדר צד

הוזמנו הצדדים לדיון ואחד מהם לא התייצב לדיון, רשאית ועדת הערר לדון בערר גם בהעדרו, ובלבד שהוכח להנחת דעתה שהומצאה הזמנה כדין.

10.

איחוד עררים ותשובות

ועדת ערר הדנה בערר רשאית לאחד עררים או תשובות לערר אם מצאה כי ענינם דומה מבחינה עובדתית או משפטית.

11.

סדר הדיון בערר

(א)

יושב ראש הועדה או מזכיר הועדה, יודיע על פתיחת הדיון בציון ההחלטה שעליה מוגש הערר ויקצוב את הזמן לכל טוען.

(ב)

העורר או בא־כוחו, יציג את הערר, נימוקיו ופרטי ראיותיו.

(ג)

כל אחד מהמשיבים בערר, יציג את תשובתו, נימוקיו ופרטי ראיותיו, לפי הסדר שיקבע יושב ראש ועדת הערר.

(ד)

בתום שמיעת טענות המשיבים, רשאי העורר להגיב לטענות.

(ה)

לא יישמע עורר במהלך הדיון אלא לענין טענות שהעלה בערר ולא יישמע משיב אלא לענין טענות שהעלה בתשובתו או שהועלו בערר, אולם הועדה רשאית, בכל שלב, לאשר בקשה לתיקון כתב ערר או כתב תשובה או להוספת טענות בעל פה, ובלבד שניתנה לצד שכנגד הזדמנות לטעון נגד הבקשה האמורה.

12.

הפסקת טיעון

יושב ראש ועדת הערר רשאי, לאחר התייעצות עם חברי הועדה, להורות לצד בערר להפסיק טענותיו או למנוע ממנו להגיש ראיות, אם ראה כי אינם נוגעים לענין או שיש בהם כדי לפגוע בצד שלישי שאינו מיוצג בדיון בערר.

13.

צירוף צד

ראתה ועדת הערר כי יש מקום לצרף משיב נוסף לערר, רשאית היא, בכל שלב, להפסיק את הדיון בערר עד לצירופו, כדי לתת לו הזדמנות נאותה להגיש תשובה בכתב ולהופיע בפניה.

14.

המצאת מסמכים וידיעות נוספות

ועדת הערר רשאית לדרוש מעורר או משיב להמציא לה, תוך מועד שתקבע, מסמכים או ידיעות הדרושים, לדעתה, לבירור הערר, ולקבל חוות דעת מומחה, ככל שתראה לנכון; ידיעות כאמור יוגשו לה בתצהיר.

15.

סמכות יושב ראש ועדת הערר

כל ענין הנוגע לסדרי הדין בערר שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בחוק או בתקנות אלה, רשאי יושב ועדת הערר לתת הוראות לגביו.

16.

פרוטוקול

(א)

יושב ראש ועדת הערר או מי שהוא מינה לכך ינהל פרוטוקול של הדיון בועדה; הפרוטוקול ייחתם בידי היושב ראש ובידי מזכיר הועדה או עובד אחר שקבע היושב הראש.

(ב)

לפרוטוקול יצורפו כתב הערר, תשובות המשיבים והחלטות הועדה, ויהוו חלק ממנו.

17.

מועד מתן החלטה

החלטה בערר שמועד נתינתה לא נקבע בחוק, תינתן תוך ששים ימים מיום קבלת תשובת המשיבה או מהיום האחרון לפי תקנה 6 להגשת התשובה, לפי המוקדם.

18.

החלטה

(א)

החלטת ועדת הערר תיערך בכתב ותיחתם בידי יושב ראש הועדה ובידי מזכיר הועדה או עובד אחר שקבע היושב ראש.

(ב)

העתק של ההחלטה יישלח בידי ועדת הערר, תוך שבעה ימים מיום קבלתה, לעורר ולמשיבים בדואר רשום, ולחברי הועדה יכול שתישלח בדואר רגיל.

19.

איסור פעולות עד מתן החלטה בערר [תיקון: תשס״ג]

ועדה מקומית לא תפרסם הודעה בדבר אישור תכנית, ולא תיתן היתר בהתאם לתשריט חלוקה שאישרה, לפני תום המועד להגשת ערר לועדת הערר על אישורה של התכנית או אישורו של התשריט, ואם הוגש ערר – לפני מתן החלטת ועדת הערר.

---

ה׳ בטבת התשנ״ו (28 בדצמבר 1995)

• דוד ליבאי
  שר המשפטים
• חיים רמון
  שר הפנים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.