תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר)
תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר) מתוך 
תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ״ו–1996
ק״ת תשנ״ו, 402; תשס״ג, 1153; תשפ״ד, 2640.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 12ד לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – החוק), בהסכמת שר הפנים לאחר שהתייעץ עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשפ״ד]
בתקנות אלה –
”ועדת ערר“ – ועדה לפי סעיף 12א לחוק;
”עורר“ – מי שמגיש ערר לוועדת הערר, ובכלל זה רשות רישוי מקומית המגישה ערר לפי סעיף 158נז לחוק;
”ערר“ – ערר על החלטה של ועדה מקומית בענין תכניות ותשריטי חלוקה לפי סעיפים 78(ב)(2), 98(ב), 112, 140, 142 ו־184(ב) לחוק, וכן ערר על החלטה בכל ענין הנוגע למתן היתר לבניה או לשימוש בקרקע לפי סעיפים 152, 157, 158לד, ו־158נז לחוק, לרבות הקלות ושימושים חורגים, וכן בענין הנוגע למתן אישור לפי סעיף 157א(ז) לחוק, ולרבות כל ערר אחר שבסמכות ועדת הערר.
הגשת ערר [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ערר יוגש בידי העורר למזכירות ועדת הערר בכתב, בשישה עותקים, בצירוף עותקים נוספים לפי מספר המשיבים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי העורר להגיש את הערר למזכירות ועדת הערר בכתב, בשני עותקים, בצירוף עותקים נוספים לפי מספר המשיבים, ובלבד שהגיש, לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת הערר, עותק נוסף בדרך מקוונת באמצעות ”טופס מקוון להגשת ערר“ הזמין לציבור באתר האינטרנט של מינהל התכנון; ערר שנשלח בדרך מקוונת לפי תקנת משנה זו לאחר השעה 16:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו.
(ג)
מזכיר הוועדה או עובד מטעמו יאשר, בכתב, לאחר תשלום האגרה שנקבעה בתקנות לפי סעיף 265(17ב) לחוק, את קבלת הערר שהוגש לפי תקנת משנה (א) או (ב); בכתב האישור יצוין תאריך ההגשה ומספר תיק הערר.
(ד)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), בערר לפי סעיף 158נז לחוק, רשות הרישוי המקומית העוררת לפי הסעיף האמור לא תגיש לוועדת הערר עותקים נוספים לפי מספר המשיבים, ויחולו הוראות תקנה 5(ב).
פרטי הערר
(א)
כתב ערר יכלול את כל אלה:
(1)
שם העורר ומענו;
(2)
שם בא כוח העורר, אם הערר מוגש באמצעות עורך־דין, ומען למסירת מסמכים;
(3)
פרטי התכנית או הבקשה שלגביה ניתנה ההחלטה נושא הערר;
(4)
פרטי ההחלטה שעליה מוגש הערר, והעתק הודעת הועדה או הרשות על ההחלטה;
(5)
פרטי המשיבים, שמותיהם ומענם;
(6)
נימוקי הערר;
(7)
עיקר הראיות שהעורר מבקש להביא בפני ועדת הערר.
(ב)
לבקשת עורר, תמציא לו הועדה המקומית את פרטי הצדדים להליך נושא הערר, שמותיהם ומעניהם, תוך שלושה ימים מיום הגשת הבקשה.
המשיבים בערר [תיקון: תשפ״ד]
המשיבים בערר יהיו, לפי הענין –
(1)
(א)
הועדה המקומית;
(ב)
מגיש התכנית;
(ג)
מי שהתנגדותו לתכנית שבסמכות ועדה מקומית נתקבלה ובשל כך הוגש ערר;
(ד)
מי שהשמיע טענה לפי סעיף 106(ב) לחוק, והערר נוגע לענין שבקשר אליו נשמעה הטענה.
(2)
בערר על החלטה בענין אישור, היתר או תשריט לחלוקת קרקע:
(א)
הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין;
(ב)
מגיש הבקשה להיתר או ההתנגדות להיתר;
(ג)
מגיש הבקשה לתשריט חלוקה או לאיחוד קרקע או המתנגד לאישור החלוקה או האיחוד;
(ד)
בערר לפי סעיף 157א לחוק – גם הרשות המאשרת;
(3)
בערר על היתר שנתן מורשה להיתר לפי סעיף 158נז לחוק:
(א)
בעל ההיתר;
(ב)
המורשה להיתר.
מסירת העתקי הערר למשיבים [תיקון: תשפ״ד]
(א)
מזכיר ועדת הערר ישלח, תוך חמישה ימים מיום קבלת הערר, לכל אחד מהמשיבים עותק של הערר על נספחיו, בדואר רשום או באמצעות שליח, וידאג לקבלת אישור על מסירת הערר למשיבים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בערר המוגש לפי סעיף 158נז לחוק, רשות הרישוי המקומית העוררת תמציא, בתוך חמישה ימים מיום הגשת הערר, באחת מהדרכים האמורות בתקנת משנה (א), לכל אחד מהמשיבים, עותק של הערר על נספחיו, בצירוף כתב האישור על קבלת הערר כאמור בתקנה 2(ג); רשות הרישוי המקומית העוררת תדאג לקבלת אישור מסירה מהמשיבים ולהמציאו לוועדת הערר.
בקשה להתליית היתר [תיקון: תשפ״ד]
(א)
בקשה להתליית היתר בערר לפי סעיף 158נז לחוק, תוגש במצורף לערר.
(ב)
התבקשה התליית ההיתר כאמור בתקנת משנה (א), רשאי משיב בערר המפורט בתקנה 4(3), להגיש את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימי עבודה מיום שהומצא לו הערר.
תשובה לערר [תיקון: תשפ״ד]
(א)
משיב בערר רשאי להגיש תשובתו ועיקרי ראיותיו:
(1)
בערר כאמור, בתקנה 4(1) או (3) – תוך שלושים ימים מיום שהומצא לו הערר;
(2)
בערר כאמור בתקנה 4(2) – תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו הערר.
(ב)
משיב כאמור ימציא העתק מתשובתו לערר ועיקר ראיותיו לעורר ולמשיבים האחרים.
(ג)
ועדה מקומית, רשות רישוי מקומית או המורשה להיתר, לפי העניין, המשיבים לערר ימציאו במצורף לתשובה גם את כל החומר הנוגע לערר, לרבות התכניות החלות, פרוטוקולים וכל הדיון הפומבי לפני הוועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, תשריטים, והעתקים מהבקשה או ההתנגדות שבקשר אליהם הוגש הערר; אין חובה למסור העתקים מן החומר האמור לידי המשיבים האחרים או העורר.
דיון בהעדר תשובה בכתב
עבר המועד להגשת תשובה בערר תדון ועדת הערר בערר, אף אם המשיבים, כולם או מקצתם, לא הגישו תשובה בכתב, ובלבד שהוכח, להנחת דעתה, כי ניתנה הזדמנות נאותה להשיב לערר.
זימון לדיון בערר
מזכיר הועדה יזמין את הצדדים לערר לדיון בו 7 ימים לפחות לפני היום שנקבע לדיון; הזמנה כאמור יכול שתיעשה גם באמצעות טלפון או פקסימילה.
דיון בהעדר צד
הוזמנו הצדדים לדיון ואחד מהם לא התייצב לדיון, רשאית ועדת הערר לדון בערר גם בהעדרו, ובלבד שהוכח להנחת דעתה שהומצאה הזמנה כדין.
איחוד עררים ותשובות
ועדת ערר הדנה בערר רשאית לאחד עררים או תשובות לערר אם מצאה כי ענינם דומה מבחינה עובדתית או משפטית.
סדר הדיון בערר
(א)
יושב ראש הועדה או מזכיר הועדה, יודיע על פתיחת הדיון בציון ההחלטה שעליה מוגש הערר ויקצוב את הזמן לכל טוען.
(ב)
העורר או בא־כוחו, יציג את הערר, נימוקיו ופרטי ראיותיו.
(ג)
כל אחד מהמשיבים בערר, יציג את תשובתו, נימוקיו ופרטי ראיותיו, לפי הסדר שיקבע יושב ראש ועדת הערר.
(ד)
בתום שמיעת טענות המשיבים, רשאי העורר להגיב לטענות.
(ה)
לא יישמע עורר במהלך הדיון אלא לענין טענות שהעלה בערר ולא יישמע משיב אלא לענין טענות שהעלה בתשובתו או שהועלו בערר, אולם הועדה רשאית, בכל שלב, לאשר בקשה לתיקון כתב ערר או כתב תשובה או להוספת טענות בעל פה, ובלבד שניתנה לצד שכנגד הזדמנות לטעון נגד הבקשה האמורה.
הפסקת טיעון
יושב ראש ועדת הערר רשאי, לאחר התייעצות עם חברי הועדה, להורות לצד בערר להפסיק טענותיו או למנוע ממנו להגיש ראיות, אם ראה כי אינם נוגעים לענין או שיש בהם כדי לפגוע בצד שלישי שאינו מיוצג בדיון בערר.
צירוף צד
ראתה ועדת הערר כי יש מקום לצרף משיב נוסף לערר, רשאית היא, בכל שלב, להפסיק את הדיון בערר עד לצירופו, כדי לתת לו הזדמנות נאותה להגיש תשובה בכתב ולהופיע בפניה.
המצאת מסמכים וידיעות נוספות
ועדת הערר רשאית לדרוש מעורר או משיב להמציא לה, תוך מועד שתקבע, מסמכים או ידיעות הדרושים, לדעתה, לבירור הערר, ולקבל חוות דעת מומחה, ככל שתראה לנכון; ידיעות כאמור יוגשו לה בתצהיר.
סמכות יושב ראש ועדת הערר [תיקון: תשפ״ד]
כל ענין הנוגע לסדרי הדין שלגביו לא נקבעה הוראה מפורשת בחוק או בתקנות אלה, רשאי יושב ועדת הערר לתת הוראות לגביו.
פרוטוקול
(א)
יושב ראש ועדת הערר או מי שהוא מינה לכך ינהל פרוטוקול של הדיון בועדה; הפרוטוקול ייחתם בידי היושב ראש ובידי מזכיר הועדה או עובד אחר שקבע היושב הראש.
(ב)
לפרוטוקול יצורפו כתב הערר, תשובות המשיבים והחלטות הועדה, ויהוו חלק ממנו.
מועד מתן החלטה [תיקון: תשפ״ד]
החלטה בערר שמועד נתינתה לא נקבע בחוק, תינתן תוך ששים ימים מיום קבלת תשובת המשיבה או מהיום האחרון לפי תקנה 6 להגשת התשובה, לפי המוקדם, ואולם החלטה בערר לפי סעיף 158נז לחוק, בעניין היתר בנייה שהותלה תוקפו, תינתן בתוך 30 ימים מיום קבלת התשובות לערר או מהיום האחרון להגשתן לפי תקנה 6, לפי המוקדם.
החלטה
(א)
החלטת ועדת הערר תיערך בכתב ותיחתם בידי יושב ראש הועדה ובידי מזכיר הועדה או עובד אחר שקבע היושב ראש.
(ב)
העתק של ההחלטה יישלח בידי ועדת הערר, תוך שבעה ימים מיום קבלתה, לעורר ולמשיבים בדואר רשום, ולחברי הועדה יכול שתישלח בדואר רגיל.
איסור פעולות עד מתן החלטה בערר [תיקון: תשס״ג]
ועדה מקומית לא תפרסם הודעה בדבר אישור תכנית, ולא תיתן היתר בהתאם לתשריט חלוקה שאישרה, לפני תום המועד להגשת ערר לועדת הערר על אישורה של התכנית או אישורו של התשריט, ואם הוגש ערר – לפני מתן החלטת ועדת הערר.
הוראות לעניין בקשת רשות לערור לפי סעיף 112(א1) לחוק [תיקון: תשפ״ד]
(א)
בקשת רשות לערור על אישור תוכנית או דחייתה, לפי סעיף 112(א1) לחוק, תוגש ליושב ראש ועדת הערר באמצעות המזכירות.
(ב)
בקשת רשות לערור, תהא מנומקת, תכלול את פרטי ההחלטה שעליה מוגשת הבקשה, פרטי התוכנית שלגביה ניתנה ההחלטה כאמור, העתק הודעת הוועדה על ההחלטה, ותציין את המועד שבו הומצאה למבקש ההודעה כאמור.
(ג)
בקשת רשות לערור שלא התקיימו בה הוראות תקנת משנה (ב), רשאי יושב ראש ועדת הערר לדחותה על הסף; לא עשה כן, רשאי הוא, לאחר שניתנה למשיבים הזדמנות להביא את טענותיהם לפניו, להרשות למבקש לתקן את בקשתו כדי להתאימה לדרישות תקנת משנה (ב).
ה׳ בטבת התשנ״ו (28 בדצמבר 1995)
- דוד ליבאי
שר המשפטים - חיים רמון
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.