לבקשה או לתשובה יצורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה או לתשובה, שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא וכן רשאי הוא להצהיר לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך.

19.

[תיקון: תשפ״א]

(בוטלה).

סימן ב׳: הדיון בבקשה

20.

קביעת מועד הדיון והזמנת בעלי הדין

(א)

קביעת מועד הדיון והזמנת בעלי הדין לדיון תיעשה בידי בית הדין.

(ב)

ההזמנה תישלח שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון.

21.

דיון שלא בפני בעלי הדין

לא התייצב בעל דין במועד שנקבע לדיון בבקשה, רשאי בית הדין לדחות את הדיון או לדון בבקשה שלא לפניו.

22.

סדר הדיון וסיכומים

(א)

בית הדין יקבע את סדר שמיעת בעלי הדין.

(ב)

בית הדין רשאי לצוות על בעלי הדין לסכם את טענותיהם בעל פה או בכתב.

23.

טענות הממונה

הממונה יוזמן לכל דיוני בית הדין והוא רשאי להביע את עמדתו בכל שלב של הדיון.

24.

חקירת מצהיר [תיקון: תשפ״א]

(א)

בעל דין רשאי לחקור מצהיר חקירה שכנגד ובלבד שהודיע על כך לבית הדין ולבעל הדין שכנגד שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון.

(ב)

לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת של בית הדין.

(ג)

בית הדין רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר לשם חקירה, והוראות תקנת משנה (ב) יחולו.

25.

מומחה מטעם בית הדין

(א)

בית הדין רשאי, בכל עת, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, לקבוע מומחה או מומחים לענין שבמחלוקת בין בעלי הדין.

(ב)

נקבע מומחה כאמור בתקנת משנה (א) לפי בקשת כל בעלי הדין או בהסכמתם, לא יהיו בעלי הדין רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון, אלא ברשות בית הדין, ומטעמים שיירשמו.

(ג)

בית הדין רשאי להורות, בכל עת, לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה; בגמר הדיון יחליט בית הדין מי ישא בשכר ובהוצאות המומחה.

(ד)

בתקנה זו, ”מומחה“ – מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע.

26.

דיני ראיות

בית הדין לא יהיה קשור בדיני ראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

27.

צירוף בעלי דין

בית הדין רשאי, בכל שלב של הדיון, לצרף כבעל דין מי שימצא לנכון ובתנאים שייראו לו.

28.

פומביות הדיון

דיוני בית הדין יתקיימו בפומבי זולת אם החליט בית הדין אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

29.

רישום פרוטוקול

הדיונים יירשמו בפרוטוקול בדרך שיקבע בית הדין.

30.

מתן החלטה

(א)

החלטת בית הדין תהיה מנומקת ותיחתם בידי חברי המותב.

(ב)

החלטת בית הדין תהיה על פי דעת רוב חברי המותב, אך כל אחד מהם רשאי לרשום דעה חולקת וליתן את נימוקיו לכך; אם אין רוב לדעה אחת – תכריע דעת אב בית הדין.

סימן ג׳: שונות

31.

המצאת מסמכים [תיקון: תשפ״א]

על המצאת מסמכים והחלטות לפי תקנות אלה יחול פרק י״ט לחלק ב׳ לתקנות סדר הדין, בשינויים המחוייבים.

32.

הוצאות עדים [תיקון: תשפ״א]

(א)

עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני בית הדין, רשאי בית הדין לפסוק לו דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד בפני בית משפט.

(ב)

העיד אדם בבית הדין כמומחה, ישולם לו, בנוסף לדמי הנסיעה והלינה, שכר כפי שייראה לבית הדין.

(ג)

(בוטלה).

33.

תשלום הוצאות

בית הדין רשאי להחליט בדבר הוצאות בעלי הדין, לרבות שכר טרחת עורך דין, ככל שהדבר ייראה לו בנסיבות הענין.

34.

חילופי חבר מותב בית הדין

(א)

נבצר מחבר מותב בית הדין להמשיך בדיון, ימנה אב בית הדין חבר אחר תחתיו.

(ב)

מונה חבר אחר למותב בית הדין, יימשך הדיון מהשלב שאליו הגיע, אולם רשאי אב בית הדין להורות שראיות שנגבו ייגבו מחדש.

35.

סדרי דין באין הוראה בחיקוק

בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק או בתקנות אלה, ידון בית הדין בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

36.

בקשות בפני אב בית הדין

פרק זה יחול גם על בקשות הנידונות בפני אב בית הדין, כשבכל מקום שנאמר ”בית הדין“ יבוא ”אב בית הדין“.

על ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 39 לחוק יחולו בשינויים המחוייבים הוראות פרק י״ז לחלק ב׳ לתקנות סדר הדין, ואולם לעניין הגשת תשובה לערעור יקראו את תקנה 140(א)(1) לפרק האמור כאילו במקום ”שישים ימים“ נאמר בה ”ארבעים וחמישה ימים“.