תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים מתוך

תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ״א–1981

ק״ת תשמ״א, 1212; תש״ן, 190; תשפ״ב, 3774.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ״ז–1967, ולאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”מקומות קדושים“ – הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת־קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה, והמקומות הקדושים ליהודים לפי הרשימה שבתוספת;

”הממונה“ – מי ששר הדתות מינהו, על פי המלצת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי או הממונה על מקום קדוש פלוני.

2.

מעשים אסורים [תיקון: תש״ן, תשפ״ב]

(א)

בתחומי המקומות הקדושים, בכפוף לאמור בתקנת־משנה (ב), אסורים:

(1)

חילול שבת ומועדי ישראל;

(1א)

עריכת טכס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום;

(2)

תלבושת שאינה הולמת;

(3)

הצבת קיוסקים או דוכנים, עיסוק ברוכלות או בכל עסק אחר;

(4)

מתן שירותי דת מכל סוג שהוא שלא בהיתר מאת הממונה;

(5)

חלוקת פרסומים שלא בהיתר מאת הממונה;

(6)

נשיאת נאום, הכרזה בקול רם או נשיאת כרזות או שלטים, והכל שלא בהיתר מאת הממונה ולפי תנאיו;

(7)

פשיטת יד וקבלת תרומות באופן המפריע לממונה במילוי תפקידו או המטריד את הנוכחים במקום, למעט הצבת קופסאות או קופות צדקה במקומות שהועיד לכך הממונה ולמטרות שהוא קבען; לעניין זה, ”הטרדה“ – לרבות פנייה לאדם באמצעות דיבור, הרמת קול, משיכה בבגדיו, נגיעה בגופו או במטלטליו;

(8)

שחיטה;

(9)

אכילה, שתיה, או עריכת חגיגה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;

(10)

עישון;

(11)

לינה מחוץ למקומות שהועיד לכך הממונה;

(12)

הכנסת בעלי חיים.

(ב)

ברחבת הכותל המערבי לא יחול איסור העישון בימי חול אלא באזור הסמוך לכותל המערבי; באזור הסמוך לדרך המוליכה לשער האשפות יחולו האיסורים שבפסקאות (1) עד (3) ו־(7) בלבד.

3.

הגבלות על העיסוק בצילום ברחבת הכותל המערבי

(א)

באזור הסמוך לכותל המערבי לא יצלם אדם תמורת שכר אלא בהיתר מאת שר הדתות ולפי תנאי ההיתר.

(ב)

שר הדתות רשאי לפי שיקול דעתו ליתן היתר כאמור אם הצילום נעשה למטרות חינוך, תרבות או דת או לשם הצגה בקולנוע או בטלויזיה.

(ג)

היתר לפי תקנה זו יכול שיהא כללי או מיוחד ויכול שיהיו בו תנאים.

4.

סמכויות הממונה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הממונה רשאי, על דעת הרבנים הראשיים לישראל ושר הדתות, ליתן הוראות להבטחת קיומם היעיל של האיסורים האמורים בתקנה 2.

(ב)

כל אדם הנמצא בתחומי המקומות הקדושים חייב לציית להוראות הממונה שניתנו כדין.

(ג)

הממונה רשאי להורות לאדם המפריע לו במילוי תפקידו או העובר על הוראה מהוראות תקנות 2 או 3, לעזוב את המקום הקדוש לאלתר.

4א.

סמכות הרחקה לתקופה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בלי לגרוע מתקנה 4(ג), אם לממונה יסוד סביר להניח כי אדם מפריע לממונה בעת מילוי תפקידו או מפר הפרה חמורה הוראה מהוראות תקנות 2 או 3, למעט האיסור הקבוע בתקנה 2(א)(1א), יפנה אליו הממונה ויעמידו על האיסור או על ההפרעה, יבקש את תגובת האדם ויזהירו כי בידי הממונה להרחיקו מהמקום הקדוש כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) לתקנה זו. האזהרה תימסר לאדם בעל פה ובכתב.

(ב)

הפר האדם הפרה חמורה הוראה מהוראות תקנות 2 או 3, למעט האיסור הקבוע בתקנה 2(א)(1א), או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) בתוך 180 ימים מיום שהוזהר כאמור באותה תקנת משנה, רשאי הממונה לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו מהמקום הקדוש לתקופה שלא תעלה על 14 ימים בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם שימנו ממועד המסירה.

(ג)

הפר אדם הפרה חמורה הוראה מהוראות תקנות 2 או 3, למעט האיסור הקבוע בתקנה 2(א)(1א), או הפריע לממונה בעת מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א) פעם נוספת בתוך 180 ימים מיום מסירת הוראת הרחקה לפי תקנת משנה (ב) או לפי תקנת משנה זו, רשאי הממונה, לאחר שנתן לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להרחיקו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהוראה בכתב שתימסר לאותו אדם.

(ד)

אזהרה והוראת הרחקה לפי תקנות משנה (א) עד (ג) יכללו את:

(1)

שמו של האדם, מס׳ הזהות שלו ומענו;

(2)

ציון המקום, התאריך והשעה שבהם הפר האדם את הוראות תקנה 2 או 3 או הפריע לממונה במילוי תפקידו;

(3)

תיאור המעשה המהווה את ההפרה;

(4)

אם מדובר בהפרה או הפרעה נוספת – פרטי ההפרות או ההפרעות הקודמות;

(5)

תגובת האדם;

(6)

תוכן האזהרה או הוראת ההרחקה;

(7)

פרטי הממונה ופרטי הקשר עימו.

(ה)

ניתנה התראה או הוראה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) רשאי הממונה להורות לאותו אדם לעזוב את המקום לאלתר אם לא ציית המפריע להתראה.

(ו)

סירב האדם לקבל אזהרה או הוראת הרחקה בכתב לפי תקנות משנה (א) עד (ג) תצוין עובדה זו על גבי האזהרה או הוראת ההרחקה ויהיה ניתן לראות אותו כמי שקיבל את ההודעה.

(ז)

הממונה יתעד בכתב את פעולותיו לפי תקנה זו וישמור את התיעוד חמש שנים מיום הוצאת התראה או הוראה.

5.

עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות 2 או 3, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 שקלים.

6.

ביטול

בטלות –

(1)

תקנות השמירה על המקומות הקדושים (קבר רבי שמעון בר־יוחאי במירון), התשכ״ח–1968;

(2)

תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשכ״ט–1969;