הוא וסניגורו רשאים לעיין בחומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, לפי המקרה, ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שפרקליט צבאי אסר, מטעמי בטחון, את העיון בהם.

(ב)

עותק כתב האישום יומצא –

(1)

לנאשם חייל – באמצעות המפקד;

(2)

לנאשם שאינו חייל – באמצעות המשטרה הצבאית;

(3)

לנאשם כלוא בבית סוהר – באמצעות מנהל בית הסוהר.

5.

מסירת כתב האישום והחזרת פרוטוקול בדבר המסירה

(א)

מי שקיבל עותק של כתב אישום לשם מסירתו לנאשם ידאג שהכתב יימסר מיד לידי הנאשם עצמו וכי יוודעו לו זכויותיו כמפורט בהודעה לפי תקנה 4(א).

(ב)

על המסירה ייערך פרוטוקול לפי טופס א׳ שבתוספת ויצורף לכתב האישום.

(ג)

הנאשם רשאי לרשום בפרוטוקול את החלטתו בדבר בחירת סניגור, ויצרף לפרוטוקול, במידת האפשר, רשימת עדים שברצונו להזמין ומעניהם.

(ד)

הפרוטוקול יוחזר למשרד הרישום בדרך שנקבעה בפקודות הצבא.

6.

עיון בחומר הבדיקה

עיון בחומר הבדיקה, החקירה המוקדמת וחקירת סיבות המוות, או בהעתקו של החומר, יהיה במשרד הפרקליט הצבאי או במקום אחר שהפרקליט הצבאי הועיד לכך ובמעמד אדם שפרקליט צבאי או תובע צבאי מינה אותו, דרך כלל או לענין פלוני, כדי להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם להוראות הפרקליט הצבאי.

פרק ג׳: העברת כתב אישום לבית־דין אחר

7.

בקשה להעביר לבית דין אחר

בקשה להעביר כתב אישום לבית דין אחר, לפי סעיף 305א לחוק, תוגש לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים במסירת ארבעה עתקים ממנה למשרד הרישום; הגשת הבקשה תאושר בכתב.

8.

העברת הבקשה לבית הדין שאליו הוגש כתב האישום

עותק מן הבקשה יועבר על ידי לשכת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לידי נשיא בית הדין שאליו הוגש כתב האישום.

9.

החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים

החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים תובא לידיעת בעלי הדין ולידיעת נשיאי בתי הדין הנוגעים לענין.

פרק ד׳: הופעת עורכי דין לפני בתי־הדין הצבאיים

10.

אישור עורכי דין להופיע בפני בתי דין צבאיים

(א)

עם פתיחת הדיון בבית הדין יוודא אב בית הדין שעורך הדין המגיש כתב הרשאה אושר להופיע כסניגור בבתי הדין הצבאיים.

(ב)

הוראות תקנה זו לא יחולו על סניגור המופיע בערעור על פסק דין של בית משפט צבאי.

11.

לבושו של עורך דין

עורך־דין, שאינו חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, יתייצב בבית דין צבאי בלבוש שנקבע להתייצבותם של עורכי־דין בבתי המשפט המחוזיים לפי תקנות עורכי הדין (מדי משפט), תשכ״א–1960.

פרק ה׳: ישיבת בית־הדין

12.

נוכחות בעלי דין

(א)

באין הוראה אחרת בחוק או בתקנות אלה לא יידון נאשם שלא בפניו.

(ב)

לא התייצב התובע הצבאי לדיון במועד שנקבע, אף על פי שהודע לו המועד ובית הדין לא ראה לדחות את הדיון למועד אחר, רשאי בית הדין לקיים את הדיון בהעדרו.

13.

דחיית ישיבה

בית הדין רשאי לדחות ישיבה למועד אחר לפי ראות עיניו; הודעה על המועד החדש תימסר לכל בעל דין שלא היה נוכח בשעה שבית הדין הודיע על הדחיה.

פרק ו׳: תשלומים לעדים

14.

סוגי התשלומים לעדים

סוגי התשלומים לעדים ושיעוריהם יהיו כקבוע בתקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966.

15.

שכר עדים

עד שאינו חייל זכאי להחזרת הוצאות שנגרמו לו בשל התייצבותו בבית הדין, והן: דמי נסיעה הלוך וחזור בין המקום שממנו בא ובין מקום מושבו של בית הדין, דמי לינה ושכר בטלה, הכל כפי שייראה בעיני מי שהוסמך לקבוע שכר עדים לפי תקנה 16, ובלבד שלא יעלו על השיעורים הקבועים בתקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966, ובכפוף לתקנה 17.

16.

הסמכות להחליט על תשלום דמי עדים

הסמכות להחליט על תשלום דמי עדים תהא נתונה בידי נשיא בית הדין או בידי אב בית הדין שבפניו התייצב העד, ובבית הדין הצבאי לערעורים – גם בידי קצין שמינה לכך נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

17.

אי־תשלום לעד ומניעת תשלומי כפל

(א)

עד שאינו חייל לא יהיה זכאי לתשלום לפי פרק זה –

(1)

אלא אם נגרמו לו עקב הופעתו בבית הדין הוצאות נסיעה או לינה או הפסד שכר או ריווח, לפי המקרה;

(2)

אם נפסקו לו דמי אותה נסיעה או לינה עקב משפט אחר;

(3)

אם הוא עובד במוסד ממשלתי או ציבורי והתייצב להעיד בתחום תפקידו במקום עבודתו.

(ב)

נפסקו לעד דמי נסיעה או לינה כאמור בתקנת משנה (א)(2), לא יהיה זכאי לשכר בטלה אלא כדי ההפרש בין הסכום המגיע לו לפי תקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966, לבין הסכום שנפסק לו בהחלטה שניתנה כאמור.

18.

צו בדבר תשלום דמי עדים [תיקון: תשל״ו]

משניתנה החלטה לתשלום דמי עדים יכין קצין בית הדין צו בדבר תשלום דמי עדים.

19.

ביצוע התשלומים

סדרי ביצוע התשלומים לעדים ייקבעו בפקודות הצבא.

[תיקון: תשמ״ג]

פרק ז׳: הארכת מעצר בהתאם לסעיף 237ב לחוק

20.

הגשת בקשה [תיקון: תשמ״ג]

(א)

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 237ב לחוק (להלן – בקשה להארכת מעצר) תוגש בידי תובע צבאי לנשיא בית דין צבאי מחוזי לפני תום תקפה של פקודת המעצר שלפיה נתון העציר במעצר.

(ב)

הבקשה תהיה מנומקת ויצויין בה מקום מעצרו של העציר.

(ג)

לבקשה יצורפו העתקים מקויימים מפקודת המעצר של קצין השיפוט כפי שהוארכה.

21.

קביעת השופט ומועד הדיון [תיקון: תשמ״ג]

נשיא בית הדין הצבאי המחוזי לו הוגשה בקשה להארכת מעצר, ידון בה בעצמו או ימנה אחד השופטים המשפטאים של בית הדין לדון בה ויקבע את מועד הדיון.

22.

ההופעה בפני השופט [תיקון: תשמ״ג]

(א)

מזכירות בית הדין הצבאי המחוזי, שבו הוגשה בקשה להארכת מעצר, תודיע על מקום הדיון ומועדו לתובע הצבאי שהגיש את הבקשה, לעציר, לסניגורו ולמפקד מיתקן הכליאה שבו מוחזק העציר.

(ב)

מטעם התביעה הצבאית יתייצב לפני השופט המשפטאי תובע צבאי.

(ג)

מפקד מיתקן הכליאה יודיע לעציר על המועד שנקבע לדיון בבקשה, יאפשר לו להתקשר עם סניגורו וידאג להבאתו לפני השופט המשפטאי במועד שנקבע.

23.

החלטת השופט [תיקון: תשמ״ג]

החלטת השופט המשפטאי בבקשה להארכת מעצר תהא בכתב.

24.

ערעור על החלטה בבקשה להארכת מעצר [תיקון: תשמ״ג]

(א)

אלה רשאים לערער על החלטה שניתנה בבקשה להארכת מעצר:

(1)

החייל העצור;

(2)

סניגור בשמו של החייל;

(3)

התובע הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיכו לכך.

(ב)

הערעור יוגש לבית הדין הצבאי לערעורים בשלושה עותקים.

(ג)

ערעור המוגש בידי החייל או בידי סניגורו יכול שיוגש כל עוד נתון החייל במעצר.

(ד)

ערעור המוגש בידי החייל עצמו יהיה ערוך לפי טופס א(1) שבתוספת.

24א.

חובת הודעה מיידית [תיקון: תשמ״ג]

מפקד מיתקן כליאה, שבו מוחזק עצור המבקש להגיש ערעור, יודיע על כך מיד לקצין בית הדין בבית הדין הצבאי לערעורים.

24ב.

קביעת מועד הדיון בערעור [תיקון: תשמ״ג]

הערעור יועבר, מיד עם הגשתו, לעיונו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהעדרו – לממלא מקומו הקבוע, כדי שיקבע את המועד לדיון בערעור ואת השופט המשפטאי שידון בו.

24ג.

הודעה על הדיון בערעור [תיקון: תשמ״ג]

(א)

מזכירות בית הדין הצבאי לערעורים תודיע על מקום הדיון ומועדו לתובע הצבאי, לעצור, לסניגורו ולמפקד מיתקן הכליאה שבו מוחזק העצור.

(ב)

מפקד מיתקן הכליאה יודיע לעציר על המועד שנקבע לדיון בערעור ויאפשר לו להתקשר עם סניגורו.

(ג)

מזכירות בית הדין הצבאי תעביר לתובע הצבאי הראשי ולסניגור הצבאי הראשי העתק מכתב הערעור והודעה על מועד הדיון בו.

24ד.

ההופעה בפני השופט בערעור [תיקון: תשמ״ג]

(א)

מטעם התביעה הצבאית יתייצב לפני השופט הדן בערעור תובע צבאי.

(ב)

מפקד מיתקן הכליאה ידאג להבאת העציר לפני השופט הדן בערעור במועד שנקבע.

24ה.

ההחלטה בערעור [תיקון: תשמ״ג]

(א)

החלטת השופט הדן בערעור תהא בכתב.

(ב)

החליט השופט הדן בערעור לשנות את ההחלטה בדבר משך המעצר, תוצא פקודת מעצר חדשה בהתאם.

24ו.

תחולת הוראות שונות [תיקון: תשמ״ג]

(א)

תקנות 37 עד 39 יחולו, בשינויים המחוייבים, על הגשת ערעור על פקודת מעצר שניתנה לפי פרק זה.

(ב)

פרקים ד׳ עד ז׳ יחולו, בשינויים המחוייבים, על בקשה להארכה נוספת של תקופת מעצר לפי סעיף 241 לחוק ועל ערעור על החלטה שניתנה בבקשה כזו.

פרק ח׳: פקודת מעצר לפי סעיף 243 לחוק

25.

בקשה לפקודת מעצר שלא במהלך הדיון [תיקון: תשמ״ג]

(א)

בקשה למתן פקודת מעצר לאחר שהוגש כתב אישום תהיה לפי טופס ב׳ שבתוספת.

(ב)

הבקשה תוגש לנשיא בית הדין, או לאב בית הדין, במסירת שלושה עתקים ממנה למשרד הרישום.

(ג)

נמסרה בקשה כאמור למשרד הרישום של בית־הדין בערכאה הראשונה ולא צויין על גביה אל מי היא מוגשת, יעביר קצין בית הדין את הבקשה לנשיא בית־הדין והוא יחליט אם ידון בה בעצמו או אם יעבירנה לאב בית־הדין כדי שידון בה.

(ד)

החליט נשיא בית הדין או אב בית הדין לדון בבקשה בנוכחות בעלי הדין, יקבע את מקום הדיון ואת מועדו, וקצין בית הדין יזמין את בעלי הדין לדיון.

(ה)

החלטת נשיא בית הדין או אב בית הדין תירשם על גבי הבקשה ותודע לבעלי הדין; ניתנה החלטה שלא בפני בעלי הדין יודיע להם על כך קצין בית הדין.

(ו)

החלטת נשיא בית הדין או אב בית הדין להיעתר לבקשה תשמש כפקודת מעצר.

26.

פקודת מעצר תוך מהלך הדיון

החליט אב בית־הדין בעת ישיבת מותב בית־הדין לתת פקודת מעצר, תירשם החלטתו בפרוטוקול הדיון והעתק מקויים ממנה ישמש כפקודת מעצר.

פרק ט׳: שחרור בערבות לפי סעיף 243א לחוק

27.

הגשת בקשה

הוראות תקנה 25 יחולו על בקשה לשחרור בערבות לפי סעיף 243א לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין; אולם לא ידון נשיא בית הדין או אב בית הדין בבקשה שלא בפני בעלי הדין, אלא אם ניתנה להם הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 37 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965.

28.

צירוף בקשות קודמות

(א)

קדמו לבקשה בקשות אחרות באותו ענין, יצרף המבקש העתקים מאושרים מהן; נשיא בית־הדין או אב בית־הדין רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור.

(ב)

אין נזקקים לטענה של פגם שחל בצורה או בתוכן של צו לשחרור בערבות.

29.

קביעת מקום הדיון ומועדו

נשיא בית הדין או אב בית הדין שקיבל בקשה לשחרור בערבות יקבע את המקום והמועד לדיון בה.

30.

ראיות

בשעת הדיון רשאי נשיא בית הדין או אב בית הדין לקבל כראיות הצהרות בשבועה או עדויות בעל־פה.

31.

בקשה לעיון חוזר

(א)

בקשה לעיון חוזר תכיל תמצית נימוקיה ותוגש בכתב למשרד הרישום.

(ב)

קצין בית הדין יעביר את הבקשה לידי השופט אשר דן בבקשה הקודמת.

32.

ערר

(א)

ערר על החלטה בבקשת שחרור בערבות או בבקשת עיון חוזר יהיה בכתב, יכיל תמצית נימוקיו ויוגש בשלושה עתקים למשרד הרישום.

(ב)

לערר יצורפו העתקים מהבקשות הקודמות באותו ענין, לרבות העתק מההחלטה שעליה עוררים.

פרק י׳: שחרור בערבות לפי סעיף 440ה לחוק

33.

הגשת בקשה לשחרור בערבות

(א)

הוגש ערעור על פסק דין של בית משפט צבאי, תהיה הבקשה לשחרור בערבות לפי סעיף 440ה לחוק ערוכה בכתב ותכיל תמצית נימוקיה ותוגש למשרד הרישום; קדמו לבקשה בקשות אחרות באותו ענין, יצורפו לבקשה העתקים מאושרים מהן.

(ב)

אם בעת הגשת הבקשה טרם הוחל בדיון בערעור, יעביר קצין בית הדין את הבקשה לידי שופט משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שנקבע לכך על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

(ג)

הוחל בדיון בערעור, תובא הבקשה לפני מותב בית הדין; במידת הצורך יזומן המותב במיוחד למטרה זו.

34.

הזמנת בעלי הדין והדיון בבקשה

(א)

קצין בית הדין יזמין את בעלי הדין לדיון בבקשה לשחרור בערבות; אולם לא ידון השופט המשפטאי או בית הדין בבקשה שלא בפני בעלי הדין, אלא אם ניתנה להם הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 37 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965.

(ב)

בשעת הדיון רשאי השופט המשפטאי או בית־הדין לקבל כראיות הצהרות בשבועה או עדויות בעל־פה.

(ג)

אין נזקקים לטענה של פגם שחל בצורה או בתוכן של צו לשחרור בערבות.

35.

בקשה לעיון חוזר או לעיון שנית

(א)

בקשה לעיון חוזר או בקשה לעיון שנית תיערך בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ותוגש למשרד הרישום.

(ב)

קצין בית הדין יביא את הבקשה בפני מי שהוסמך לדון בה.

(ג)

הוראות תקנה 34 יחולו על הדיון בבקשה לעיון חוזר ובבקשה לעיון שנית, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

פרק י״א: ערעור

36.

הגשת כתב ערעור

(א)

כתב ערעור, למעט כתב ערעור שהוגש במברק, יוגש בשבעה עתקים; היה יותר ממשיב אחד, יוגשו עתקים נוספים כמספר המשיבים.

(ב)

הוגש הערעור על ידי סניגורו של הנידון, יצורף לכתב הערעור כתב הרשאה חתום כדין, שלפיו מורשה הסניגור לייצג את הנידון בערעור.

(ג)

האמור בתקנת משנה (ב) לא יחול אם היה הנידון מיוצג על ידי אותו סניגור בבית הדין של הערכאה הראשונה ובכתב ההרשאה צויין כי הסניגור מורשה לייצג את הנידון גם בערעור.

37.

אישור הגשת ערעור

(א)

במשרד הרישום של בית־הדין הצבאי לערעורים ינוהל פנקס ערעורים, ובו יירשמו כל כתבי הערעור המוגשים לבית הדין.

(ב)

דבר הגשת הערעור ותאריך הגשתו יקויימו בחותמת ובחתימת ידו של מי שהוסמך לערוך את הרישום על כל אחד מעתקי כתב הערעור, בדרך הקבועה בתקנה 3, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ג)

עותק מקויים אחד מכתב הערעור יוחזר למגישו.

38.

העברת עותק כתב הערעור למשיב

(א)

הוגש ערעור על ידי נידון, או מטעמו, יעביר משרד הרישום, מיד עם קבלת כתב הערעור, עותק ממנו לתובע הצבאי הראשי.

(ב)

הוגש ערעור על ידי התובע הצבאי הראשי או על ידי תובע צבאי שהסמיך לכך, יעביר משרד הרישום, מיד עם קבלת כתב הערעור, עותק ממנו לנידון ולסניגור הצבאי הראשי, בדרך הקבועה בתקנה 4, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ג)

היה המשיב מי שנידון על ידי בית משפט צבאי ואינו כלוא, יועבר אליו עותק כתב הערעור באמצעות תחנת משטרת ישראל שבמרחב פעולתה הוא מתגורר.

39.

מסירת עותק כתב הערעור ואישור המסירה

על מסירת עותק כתב הערעור לנידון ועל אישור המסירה יחולו הוראות תקנה 5, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הפרוטוקול בדבר המסירה ייערך לפי טופס ג׳ שבתוספת.

פרק י״ב: חזרה מערעור

40.

בקשה בדבר חזרה מערעור

(א)

בקשה בדבר ביטול ערעור המוגשת שלא בעת הדיון תוגש, על ידי המערער, בכתב למשרד הרישום של בית הדין הצבאי לערעורים או לידי מי שמוסמך לקבל ערעור; דבר הגשת הבקשה ותאריך הגשתה יקויימו בחותמת ובחתימת ידו של מי שהוסמך לערוך את הרישום, על כל אחד מעתקי כתב הערעור, בדרך הקבועה בתקנה 3, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב)

הגיעה למשרד הרישום בקשה כאמור בטרם הורכב מותב בית הדין, לא יורכב מותב בית הדין.

(ג)

הגיעה בקשה כאמור לאחר שהורכב מותב בית דין ולפני תחילת הדיון, תועבר הבקשה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יבטל החלטתו בדבר הרכבת המותב.

פרק י״ג: מינוי שופט חוקר

41.

מינוי שופט חוקר

החליט הפרקליט הצבאי הראשי שיש למנות שופט חוקר לענין מסויים, יעביר את החלטתו בכתב לידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים כדי שימנה אחד השופטים הצבאיים המשפטאיים להיות שופט חוקר באותו ענין.

42.

החלת הוראות מסויימות

(א)

הוראות פרק ב׳ בדבר הגשת כתב האישום יחולו על הגשת קובלנה לפי סעיף 284 לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ב)

הוראות פרקים ד׳ עד ו׳ יחולו על הליכים לפני שופט חוקר, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

43.

קביעת מקום ומועד לניהול החקירה

(א)

השופט החוקר יקבע את המועד והמקום לחקירה.

(ב)

בעלי הדין והעדים יוזמנו על ידי השופט החוקר באמצעות קצין בית הדין.

44.

ביצוע צו לבדיקת גוויה

שופט חוקר שנתן צו לבדיקת גוויה לפי סעיף 298ו לחוק יעביר את הצו לביצוע לידי מי שנקבע לכך בפקודות הצבא.

45.

ערעור על צו לפתיחת קבר

(א)

ערעור על צו לפתיחת קבר לפי סעיף 298ו לחוק יוגש ללשכת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

(ב)

הוראות פרק י״א יחולו על כתב ערעור על צו לפתיחת קבר, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

46.

קביעת מועד ומקום הדיון בערעור

(א)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים יקבע מועד ומקום לדיון בערעור על צו לפתיחת קבר.

(ב)

בעלי הדין יוזמנו על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים באמצעות קצין בית הדין.

47.

החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים

(א)

החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים תהיה מנומקת ותיקרא במעמד בעלי הדין.

(ב)

נעדר אחד מבעלי הדין בעת הקראת ההחלטה, תובא ההחלטה לידיעתו באמצעות קצין בית הדין.

פרק י״ד: הוראות שונות

48.

הזמנת בעל דין שאינו חייל

(א)

הזמנה המיועדת לנאשם שאינו חייל תועבר, בשני עתקים, ליחידת המשטרה הצבאית שבתחומה נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של המוזמן; ההזמנה תיערך לפי טופס ד׳ שבתוספת.

(ב)

ההזמנה תימסר לידי בעל דין על ידי שוטר צבאי; באין למצוא את הנאשם במקום מגוריו או במקום עסקו, תימסר ההזמנה לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנה.

(ג)

השוטר הצבאי ירשום דבר המסירה על גבי עותק טופס ההזמנה והוא יוחזר למשרד הרישום.

(ד)

נוכח בית הדין כי ההזמנה לא נמסרה משום שסירבו לקבלה, או סירבו לחתום על אישור מסירה, רשאי בית הדין לראות את ההזמנה כאילו נמסרה כדין.

49.

דחיית ביצוע עונש מאסר או מחבוש

(א)

הורה בית הדין על דחיית ביצוע פסק דין, יציין בהחלטתו את המקום והמועד שבהם חייב הנידון להתייצב לנשיאת העונש.

(ב)

הנידון יחתום במשרד הרישום על הצהרה המאשרת כי ידועות לו הוראות בית הדין בדבר המקום והמועד להתייצבותו כאמור.

(ג)

לא התייצב הנידון כאמור, רשאי כל שוטר או שוטר צבאי לעצרו ולהביאו למקום שנקבע לביצוע עונש המאסר או המחבוש לפי סעיפים 494 או 496 לחוק, הכל לפי הענין.

(ד)

צו ביצוע חתום ביד קצין בית הדין שמצורף אליו העתק מקויים מההוראה על דחיית הביצוע, הוא אסמכתה מספקת בידי השוטר או השוטר הצבאי לעצירת הנידון.

50.

מאסר במקום קנס כאשר הביצוע תכוף

הוטל על נידון קנס, ולמקרה שהקנס לא ישולם במועדו – מאסר, והורה בית הדין על ביצועו התכוף של פסק הדין והקנס לא שולם מיד, ימסור קצין בית הדין לידי שוטר, אזרחי או צבאי, העתק מקויים מגזר הדין ואותו שוטר רשאי על פיו לעצור את הנידון.

51.

מאסר במקום קנס לאחר היות פסק הדין לחלוט [תיקון: תשל״ט]

(א)

הוטל על הנדון קנס או מאסר למקרה שהקנס לא ישולם במועדו, ולא הורה בית הדין על ביצועו התכוף של פסק הדין – ימסור בית הדין לנידון שובר לתשלום הקנס בבנק.

(ב)

לא שולם הקנס כאמור, תוך חודש ימים מהיום שהוטל, ופסק הדין הפך לחלוט, יעביר קצין בית הדין העתק מפסק הדין ליחידת המשטרה הצבאית שבתחומה נמצא מקום מגוריו או עסקו של הנידון, לביצוע המאסר בשל אי תשלום הקנס, ויחולו הוראות תקנה 49(ג) בדבר סמכות המעצר של שוטר.

(ג)

להעתק פסק הדין יצורף טופס פקודת מאסר בשל אי־תשלום קנס, חתומה בידי נשיא בית הדין או שופט תעבורה.

52.

קיצור תקופת מאסר במקום קנס

(א)

נאסר נידון בשל אי־תשלום קנס, ולפני שנשא כל ענשו שולם חלק מן הקנס, יעביר מת״ש הודעה על כך למפקד המקום בו כלוא האסיר ולקצין בית הדין.

(ב)

תקופת המאסר תקוצר לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.

53.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה היא בתום שלושה חדשים מיום פרסומן ברשומות.

54.