תקנות השבת אבידה
תקנות השבת אבידה, תשל״ג–1973
תקנות בדבר הטיפול באבידות
ק״ת תשל״ג, 1839; תשל״ו, 51; תש״ם, 1824; תשמ״א, 1586, 1586; תשמ״ב, 1573; תשמ״ד, 280, 1477; תשמ״ה, 1690; תשמ״ח, 515; תשפ״א, 2592.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(ג) ו־11 לחוק השבת אבידה, תשל״ג–1973 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”המפקח הכללי“ – כמשמעותו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971, לרבות מי שהוא הסמיך בכתב לענין תקנות אלה;
”שוטר“ – שוטר הממונה על תחנת משטרה כמשמעותו בצו סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קביעת תחנת משטרה), תשכ״ה–1965, לרבות שוטר אחר שהוא הסמיך לענין תקנות אלה;
”מסמך“ – למעט שטר כסף.
הודעה על אבידה
הודיע המוצא למשטרה על מציאת אבידה, ירשום השוטר פרטים אלה: שם המוצא, מענו, מספר זהותו, תיאור האבידה, מקום מציאתה, מועד מציאתה ומועד מסירת ההודעה.
קבלת אבידה במשטרה
(א)
שוטר יקבל למשמרת במשטרה כל אבידה שמסר לו המוצא ויתן למוצא קבלה חתומה בידו והמוצא יידרש לאשר בחתימת ידו את קבלתה.
(ב)
בקבלה לפי תקנת משנה (א) יצויינו שם המוצא, מענו, מספר זהותו, תיאור האבידה ומועד מסירתה למשטרה, ויפורשו בה זכויות המוצא לפי החוק.
דרישת המשטרה למסירת האבידה
שוטר ידרוש מהמוצא למסור למשטרה אבידה שנתקיימה בה אחת מאלה:
(1)
החזקתה בידי המוצא אסורה על פי דין;
(2)
היא עלולה לסכן את בריאות הציבור או בטחונו;
(3)
בגלל אופיה או נסיבות אובדנה או מציאתה יש למשטרה ענין בה;
(4)
לאור ערכה הכספי מן הראוי שתישמר בידי המשטרה;
(5)
לדעת השוטר טובת הציבור מחייבת את שמירתה במשטרה.
פעולות המשטרה לגילוי בעל האבידה
קיבלה המשטרה הודעה על מציאת אבידה או קיבלה אבידה למשמרת, תפעל בשקידה סבירה לגילוי בעלה.
השבת אבידה
(א)
נתגלה בעל האבידה תוך תקופה כאמור בסעיף 4 לחוק והוא הוכיח את בעלותו עליה, ישיב לו המוצא או המשטרה, לפי הענין, את האבידה, לאחר ששילם את ההוצאות הסבירות שהוצאו עקב שמירתה, הטיפול בה והחיפוש אחר בעלה.
(ב)
היתה החזקת האבידה בידי בעלה אסורה על פי דין, ינהגו בה כפי שיורה המפקח הכללי.
סכסוך בדבר הבעלות
(א)
התעורר ספק או סכסוך בדבר הבעלות על אבידה שנמסרה למשטרה, יודיע השוטר לתובע כי עליו לפנות לבית המשפט תוך שלושים יום ולהמציא לשוטר אישור על כך, וכי ייעשה באבידה כפי שיורה בית המשפט.
(ב)
לא הומצא לשוטר אישור כאמור, ינהגו באבידה כאילו לא נתגלה בעלה.
החזרת אבידה למוצא
(א)
נמסרה אבידה לשוטר והמוצא היה לבעלה לפי סעיף 4 לחוק, תוחזר האבידה למוצא, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לאחר ששילם את ההוצאות הסבירות שהוצאו עקב שמירתה, הטיפול בה והחיפוש אחר בעלה.
(ב)
המוצא יחתום על קבלה, שבה יצויינו שם המוצא, מענו, מספר זהותו, תיאור האבידה ומועד קבלתה לידו.
(ג)
היתה החזקת האבידה בידי המוצא אסורה על פי דין, ינהגו בה כפי שיורה המפקח הכללי ולא יחולו הוראות סעיף 4(א) ו־(ב) לחוק.
מכירת אבידה [תיקון: תשמ״א]
היתה המדינה לבעל האבידה לפי סעיף 4 לחוק, תימכר האבידה בדרך סבירה, ודמי המכר, לאחר ניכוי ההוצאות הכרוכות בשמירתה, בטיפול בה ובחיפוש אחר בעלה, יימסרו לאוצר המדינה וייזקפו לזכות הקרן הכללית של המשטרה.
אבידה יקרת ערך [תיקון: תשל״ו, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ח, תשפ״א]
(א)
נמסרה למשטרה אבידה, למעט אבידה שהיא בעל־חיים, שלפי הערכת קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו שוויה עולה על 2,500 שקלים חדשים, או הודע למשטרה על מציאת אבידה כזו, או נמסרה למשטרה אבידה שנמצאה בנסיבות שסביר להניח כי היא קשורה לעבירה, תפרסם המשטרה הודעה על כך באתר המרשתת של משטרת ישראל והוראות סעיף 4(א) או (ב) לחוק בדבר זכויות המוצא או המדינה יחולו בתום ששה חדשים מיום הפרסום.
(ב)
בדף הבית של אתר המרשתת של משטרת ישראל יהיה קישור בולט לעין למקום פרסום הודעות לפי תקנת משנה (א); כל ההודעות שפורסמו יוצגו באותו קישור ולצד כל הודעה יהיה חיווי על מועד פרסומה או שינוי תוכנה.
(ג)
הממונה על תחום אבידות ומציאות במשטרת ישראל רשאי להורות, נוסף על פרסום כאמור בתקנת משנה (א), על פרסום ברשומות או בעיתון יומי אחד לפחות, לפי שיקול דעתו.
אבידת כסף מישראלי במזומנים [תיקון: תשמ״ה]
נמסרה למשטרה, על פי הוראות סעיף 2(ב) לחוק, אבידה שהיא כסף ישראלי במזומנים, למעט אבידה שנמצאת בנסיבות שסביר להניח כי היא קשורה לעבירה, ולא נתגלה בעל האבידה תוך חדשיים, יראו כאילו התייאש ממנה והמוצא יהיה לבעל האבידה; התקופה האמורה תתחיל ביום שמסר המוצא למשטרה את האבידה והוראות סעיף 4(א) לחוק ותקנה 10 סיפה בדבר חובת הפרסום לא יחולו.
אבידה בעלת ערך רגשי מיוחד לבעלה [תיקון: תשפ״א]
אבידה שניתן להניח שהיא בעלת ערך רגשי מיוחד לבעלה, ינהגו בה כפי שיורה המפקח הכללי; המפקח הכללי רשאי פי שיקול דעתו לפרסם עליה הודעה באתר המרשתת של משטרת ישראל, לפי תקנה 10(ב) ונוסף על כך הוא רשאי גם בעתון יומי ולהורות על שמירתה במשמרת המשטרה לתקופה העולה על התקופה האמורה בסעיף 4 לחוק.
כלי נשק וחומר מסוכן
היתה האבידה כלי יריה, כלי נשק או כל חומר העלול לסכן בטחונו או בריאותו של הציבור, ינהגו בה כפי שיורה המפקח הכללי ולא יחולו הוראות סעיף 4(א) ו־(ב) לחוק.
מסמך של רשות ישראלית
(א)
היתה האבידה מסמך שהוצא בידי רשות ממשלתית או ממלכתית ישראלית, רשאית המשטרה למסור את המסמך לרשות שהוציאה אותו כעבור חמישה־עשר יום מיום קבלתו, ולא יחולו הוראות סעיף 4(א) ו־(ב) לחוק.
(ב)
סירבה הרשות לקבלו יישמר המסמך במשטרה ששה חודשים נוספים, ואם לא נמצא בעלו תוך התקופה האמורה, ינהגו בו כפי שיורה המפקח הכללי; המפקח הכללי רשאי, לפי שיקול דעתו, להורות על השמדת המסמך.
מסמך אחר
היתה האבידה מסמך שלא חלה עליו הוראת תקנה 13, ינהגו בו כפי שיורה המפקח הכללי והוראות סעיף 4(א) ו־(ב) לחוק לא יחולו עליו; בתום תקופה של ששה חדשים מיום מסירת המסמך למשטרה רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, להורות על השמדתו.
נכסי נעדר
(א)
נודע למשטרה על הימצאותם של מיטלטלין של אדם שעקבותיו נעלמו, או שנפטר, ויורשיו אינם ידועים, והאפוטרופוס הכללי או אדם אחר שהוסמך לכך לא קיבלם לידו, תפעל המשטרה בשקידה סבירה לגילוי קרובי משפחה או יורשים של בעל המיטלטלין.
(ב)
נתגלה קרוב משפחה או יורש, ינהגו כלפיו כאילו הוא בעל האבידה לפי תקנות אלה.
(ג)
קרוב משפחה או יורש שקיבל לידיו מיטלטלין לפי תקנת משנה (ב), יחתום על כתב התחייבות לשפות את המשטרה על כל חבות שהיא עלולה לחוב עקב מסירת המיטלטלין האמורים לידיו.
(ד)
לא נתגלה קרוב משפחה או יורש תוך שנה מיום שנודע למשטרה על הימצאותם המיטלטלין, או לא הסכימו הקרוב או היורש לקבל לידיהם את המיטלטלין, ינהגו בהם כאמור בתקנה 9.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ באלול תשל״ג (31 באוגוסט 1973).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות השבת אבידה, תשל״ג–1973“.
כ״ב באב תשל״ג (20 באוגוסט 1973)
- שלמה הלל
שר המשטרה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.