תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (עזי-בית) מתוך

תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי־חיים) (עזי־בית), תשי״ז–1957

תקנות בדבר השבחת עזי־בית

ק״ת תשי״ז, 1513; תשכ״ד, 931; תשל״ה, 2282; תשל״ז, 600; תשל״ט, 735; תש״ם, 1616; תשמ״א, 1567.

עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1758; תשמ״א, 1287; ק״ת תשמ״ב, 227, 1103; תשמ״ג, 187, 1117; תשמ״ד, 155, 1106, 2664; תשמ״ה, 690, 1198, 1758; תשמ״ו, 78, 1530; תשמ״ז, 281, 709, 1141; תשמ״ח, 461, 1054; תשמ״ט, 412, 875; תש״ן, 317, 523; תשנ״א, 47, 430, 952; תשנ״ב, 307, 1396; תשנ״ג, 757; תשנ״ד, 344.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק להשבחת ייצור חקלאי (בעלי־חיים), תשי״ב–1952, אני מתקין תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק ראשון: הוראות כלליות

פרק שני: תיש רביה

פרק שלישי: הוראות שונות

פרק ראשון: הוראות כלליות

1.

הגדרות [תיקון: תשכ״ד]

בתקנות אלה –

”המנהל“ – מנהל המחלקה לצאן או המרכז המקצועי לענף עזי בית במשרד החקלאות;

”עז“ – עז מכל סוג, לרבות עז בית;

”עז־בית“ – עז לבנה הנתונה לטיפול ביתי ואינה משוטטת למצוא מרעה מחוץ לגבולות המקום בו היא מוחזקת.

2.

מינוי ועדה

(א)

שר החקלאות ימנה ועדה של שבעה חברים (להלן – הועדה), ובתוכם את היושב ראש שלה.

(ב)

המנין החוקי בישיבות הועדה יהיה ארבעה חברים ובתוכם היושב ראש.

(ג)

החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות, ובמקרה של דעות שקולות, יכריע היושב ראש.

(ד)

הועדה תקבע לעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה.

פרק שני: תיש רביה

3.

כללים לאישור תיש רביה

הועדה רשאית, לענין אישור תיש כתיש רביה, לקבוע כללים בנוגע למבנה גופו ולצורתו של התיש.

4.

איגוד מוסמך

(א)

המנהל יסמיך איגוד חקלאי לעסוק בבקורת תנובת החלב לצרכי תקנות אלה (להלן – איגוד מוסמך), לאחר שהתחייב –

(1)

לבצע את בקורת תנובת החלב (להלן – הבקורת) לפי השיטות ועל ידי מבקרים שאושרו על ידי המנהל;

(2)

למלא אחרי הוראות המנהל בדבר פיקוח על ביצוע הבקורת;

(3)

לתת שירות של בקורת לכל מגדל עז־בית בתנאים המקובלים באיגוד, אם המגדל יבקש את השירות והועדה תחייב את האיגוד לתת אותו;

(4)

למסור למנהל כל חומר בכתב שברשותו בנוגע לבקורת או העתק נכון ממנו, בכל עת שיידרש לכך או לאחר שבוטלה ההסמכה לפי תקנת משנה (ב).

(ב)

המנהל רשאי, בהודעה בכתב, לבטל הסמכת איגוד מוסמך לעסוק בבקורת אם האיגוד לא מילא התחייבות מהתחייבויותיו לפי תקנת משנה (א). על החלטת המנהל רשאי האיגוד לערור בפני הועדה.

5.

אישור של תיש רביה [תיקון: תשכ״ד]

המנהל יאשר כי תיש הוא תיש רביה לענין תקנות אלה, אם נתמלאו בו תנאים אלה:

(1)

מוצאו מגזע ”זאנן“;

(2)

צבעו לבן;

(3)

תנובת החלב של אמו, לפי אישורו של איגוד מוסמך, הגיעה ל־1000 ק״ג חלב בעונת חליבה של לא יותר מ־300 ימי חליבה;

(4)

מבנה גופו וצורתו הם ברמה המתאימה לכללים שנקבעו על ידי הועדה;

(5)

אינו חולה במחלה מידבקת ואינו לקוי בפגם הפוסלים אותו לצרכי רביה בקביעות והומצאה על כך תעודה מאת רופא וטרינרי שהורשה לצורך תקנות אלה על ידי מנהל השירותים הוטרינריים (להלן – רופא וטרינרי מורשה).

6.

תעודת אישור וסימון

(א)

אישור תיש כתיש רביה יינתן בתעודה מאת המנהל.

(ב)

ניתנה תעודה לפי תקנת משנה (א), יסומן התיש בסימן שיקבע המנהל.

7.

חובותיו של בעל תיש רביה [תיקון: תשכ״ד]

(א)

אדם שבבעלותו או בהחזקתו נמצא תיש רביה חייב –

(1)

לדאוג להזנתו המספקת של התיש וכן להחזקתו בתנאי נקיון מתאימים;

(2)

לנהל לגביו גליון הרבעות בטופס שיינתן לו על ידי המנהל וכן להציג את הגליון למפקח כל אימת שיידרש לכך ולהחזירו למנהל לא יאוחר מביום 31 במרס שלאחר נתינתו;

(3)

למסור לאדם, שבבעלותו או בהחזקתו נמצאת עז (להלן – בעל עז), אישור על הרבעתה בטופס שקבע המנהל;

(4)

להחליף תיש רביה באחר על מנת למנוע הרבעה בשארות.

(ב)

המנהל רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל תיש רביה לבצע – תוך תקופה שצויינה בהודעה – כל הפעולות הדרושות, לדעתו, למילוי החובות המוטלות על מחזיק תיש רביה לפי תקנת משנה (א)(1) או (4).

8.

ביטול אישור של תיש רביה

(א)

המנהל יבטל אישור של תיש רביה אם קיבל הודעה בכתב מרופא וטרינרי מורשה שהתיש חולה במחלה מידבקת או לקוי בפגם הפוסלים אותו בקביעות לצרכי רביה.

(ב)

המנהל רשאי לבטל אישור של תיש רביה אם נתגלו בצאצאי התיש סימנים תורשתיים בלתי רצויים.

(ג)

על ביטול האישור לפי תקנה זו יודיע המנהל בכתב לבעל התיש.

(ד)

על החלטת המנהל לפי תקנה זו רשאי בעל התיש לערור בפני הועדה.

9.

החזרת תעודה וביטול סימון

עם ביטול האישור של תיש רביה –

(1)

חייב בעל התיש להחזיר את התעודה למנהל;

(2)

רשאי המנהל לבטל את הסימן שבו סומן התיש לפי תקנה 6.

10.

התליית אישור מחמת מחלה [תיקון: תשכ״ד]

(א)

מצא רופא וטרינרי מורשה שתיש רביה חלה במחלה הפוסלת אותו זמנית לרביה, רשאי הוא לפסול את השימוש בתיש לרביה לתקופה שהוא יקבע אך ללא יותר משלושה חדשים ולציין זאת בתעודה שניתנה לגבי התיש. הרופא הוטרינרי יודיע על כך למנהל בכתב.

(ב)

תיש שנפסל כאמור בתקנת משנה (א), חייב בעליו להחזיקו בכל התקופה שקבע הרופא הוטרינרי המורשה באופן המונע מגע התיש עם עזים.

11.

מרבעת [תיקון: תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, [הודעות]]

(א)

לא יחזיק אדם תיש רביה בגיל של למעלה מ־3 חדשים, אלא במקום שאושר לכך על ידי המנהל (להלן – מרבעת).

(ב)

תקפו של אישור לפי תקנת משנה (א) הוא עד ל־31 ביולי שלאחר נתינתו.

(ג)

בעד מתן אישור כאמור בתקנת משנה (א) תשולם אַגרה בסך של 8.05 שקלים חדשים (נכון לינואר 1994).

12.

ביטול אישור למרבעת

המנהל רשאי, בהודעה בכתב, לבטל אישור מרבעת שניתן לפי תקנה 11 אם בעל התיש לא מילא אחרי הדרישה לפי תקנה 7(ב) לאחר שניתנה לו ארכה למילוי הדרישה ולאחר שהותרה בכתב, שאי־מילוי הדרישה כאמור יגרור ביטול אישור המרבעת.

13.

מכירת תיש רביה או שחיטתו

(א)

לא ימכור אדם תיש רביה ולא ישחטו אלא –

(1)

במקרה של שחיטת־דחק – לפי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי;

(2)

בכל מקרה אחר – לפי היתר מאת המנהל.

(ב)

סירב המנהל לתת היתר לפי תקנה זו, רשאי בעל התיש לערור בפני הועדה.

(ג)

המנהל יתן החלטה לפי תקנה זו תוך שלושה חדשים מתאריך הגשת הבקשה להיתר.