תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)

תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות) מתוך

תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס״א–2001

---

ק״ת תשס״א, 1020; תשס״ח, 838; תשס״ט, 932; תש״ע, 941; תשע״א, 939, 1063; תשע״ב, 970; תשע״ג, 805, 1444; תשע״ד, 959, 959; תשע״ה, 43, 1424; תשע״ו, 962, 1624, 2227; תשע״ז, 328; תשע״ח, 437, 1873; תשע״ט, 3512; תש״ף, 880, 1248, 1606; תשפ״א, 76, 102, 926, 3154, 3964, 4094; תשפ״ב, 1150, 2634, 3415; תשפ״ג, 298, 1036, 1038, 1914; תשפ״ד, 64, 448, 2360.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59(ב), (ב1) ו־61 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976 (להלן – הפקודה), באישור שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לענין תקנה 8 והתוספת החמישית, ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:

---

בנוסח זה משולבות הוראות תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות) (הוראת שעה), התשס״ח–2008 (להלן – הוראת השעה); תקופת הוראת השעה הוארכה לשמונה עשרה שנים מיום 22.4.2008.

---

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תש״ף־2, תשפ״ב־3, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]

בתקנות אלה –

”אחות“ – לרבות אח;

”אחות מוסמכת“ – אחות הרשומה בפנקס, במדור אחות מוסמכת;

”אחות מעשית“ – אחות הרשומה בפנקס, במדור אחות מעשית;

”בית החולה“ – לרבות מקום מגורים ארעי או מוסד שבו שוהה החולה;

”בית חולים“ – בית חולים רשום לפי סעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – פקודת בריאות העם);

”בית ספר לאחיות“ – בית ספר לאחיות מוסמכות או בית ספר לאחיות מעשיות, לפי הענין, המוכר לצורך רישום בפנקס;

”היתר לאצול סמכויות“ – היתר בכתב מאת המנהל למנהל רפואי, לאצול סמכות ביצוע פעולות חריגות לפי תקנות אלה;

”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות, או רופא עובד משרד הבריאות שהוא מינה לביצוע תקנות אלה, כולן או חלקן;

”הפנקס“ – כמשמעותו בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988 (להלן – תקנות העוסקים בסיעוד);

”הרשאה אישית“ – הרשאה בכתב מאת מנהל רפואי לפי הטופס שבתוספת הראשונה, הניתן לאחות מוסמכת, לאחות מעשית או לעוזר לביצוע פעולה חריגה;

”השתלמות מוכרת“ – השתלמות לאחות מוסמכת, לפי תקנה 10 לתקנות העוסקים בסיעוד;

”ועדה מייעצת“ – הועדה המייעצת לפעולות חריגות שמינה המנהל לפי תקנה 11;

”מוסד רפואי“ – (בתקופת הוראת השעה): בית חולים או מרפאה, כמשמעותם בסעיפים 24 ו־34 לפקודת בריאות העם, לפי הענין, קופת חולים מוכרת כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000 (להלן – חוק מעונות יום שיקומיים), בית מרקחת כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981, וכן מגן דוד אדום בישראל כמשמעותו בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950, או בעל אישור מאת המנהל להפעיל ניידת או אמבולנס טיפול נמרץ (להלן – שירות אמבולנס);

(הנוסח הקבוע): בית חולים או מרפאה, כמשמעותם בסעיפים 24 ו־34 לפקודת בריאות העם, לפי הענין, קופת חולים מוכרת כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000 (להלן – חוק מעונות יום שיקומיים), וכן בית מרקחת כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981;

”מחלקה מוכרת“ – מחלקה בבית חולים, המוכרת לצורכי התמחות לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973 (להלן – תקנות תואר מומחה);

”מנהל מחלקה“ – מנהל מחלקה במוסד רפואי שהוא בית חולים, או ממלא מקומו, שהוא רופא מורשה;

”מנהלת סיעוד“ – אחות מוסמכת האחראית על כל צוות האחים והאחיות במוסד רפואי;

”מנהל רפואי“ – (בתקופת הוראת השעה): מנהל מוסד רפואי או ממלא מקומו, או המנהל הרפואי של המוסד, שהם רופאים מורשים ולעניין מעון יום שיקומי – רופא מורשה המטפל בפעוט;

(הנוסח הקבוע): מנהל מוסד רפואי או ממלא מקומו שהוא רופא מורשה;

”מצב חירום רפואי“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;

”מקצוע בריאות“ – מקצוע מהמקצועות המפורטים בתוספת השביעית;

”עוזר“ – (בתקופת הוראת השעה): בעל מקצוע בריאות;

(הנוסח הקבוע): בעל מקצוע בריאות שהוא בעל תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, שהעניק לו המנהל או מי שהוא מינה לענין רישוי או הכרה במעמד במקצועות הבריאות;

”פאראמדיק“ – (בתקופת הוראת השעה): בעל תעודה שהשלים תכנית שהכיר בה המנהל;

”פעולה חריגה“ – פעולה שהיא עיסוק ברפואה כמשמעותו בסעיף 1 לפקודה, המותרת למי שאינו רופא מורשה, בהתאם לתקנות אלה;

”רופא מומחה“ – רופא מורשה בעל תואר מומחה, לפי תקנות תואר מומחה, לרבות מי שעבר בחינת התמחות שלב א׳, לפי אותן תקנות.

2.

הרשאים לבצע פעולה חריגה [תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ח־2, תש״ף־2, תשפ״ב־3, תשפ״ד־3]

(א)

אחות מוסמכת, אחות מעשית ועוזר רשאים לבצע פעולה חריגה לפי האמור בתקנות אלה.

(ב)

(בתקופת הוראת השעה): פעולה המותרת לאחות או לבעל מקצוע בריאות על פי תקנות אלה תותר גם למי שמקבל הכשרה מקצועית באותו מקצוע, שהכיר בה המנהל, בפיקוחו הישיר ובנוכחותו של מורשה לבצע הפעולה, בכפוף לתנאי המוסד הרפואי שבו הוא מקבל ההכשרה המקצועית.

3.

איסור ביצוע פעולה חריגה

(א)

לא יבצע אדם, זולת המפורטים בתקנה 2 פעולה חריגה.

(ב)

לא ירשה מנהל מוסד רפואי ביצוע פעולה חריגה, אלא לאדם מהמפורטים בתקנה 2, ובכפוף לתנאים הקבועים בתקנות אלה.

(ג)

לא יבצע אדם מהמפורטים בתקנה 2, פעולה חריגה, אלא באישור המנהל הרפואי של המוסד הרפואי, ובמוסד רפואי שהוא בית חולים – בהסכמת מנהל המחלקה שבה אמורה להתבצע הפעולה.

4.

הנחיות לביצוע פעולה חריגה

(א)

פעולה חריגה תבוצע בהתאם להנחיות לביצוע פעולות חריגות שאישר המנהל בקובץ הנחיות לביצוע פעולות חריגות (להלן – קובץ ההנחיות).

(ב)

קובץ ההנחיות יופץ בידי המנהל לכל המוסדות הרפואיים ויופקד בכל לשכת בריאות מחוזית של משרד הבריאות, וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות קבלת הקהל.

5.

ביצוע פעולה חריגה שבתוספת השניה בידי אחות מוסמכת

(א)

אחות מוסמכת רשאית לבצע פעולה חריגה כמפורט בתוספת השניה, בתנאי שלמדה את הפעולה החריגה בהשתלמות המוכרת שבה השתתפה.

(ב)

אחות מוסמכת שלא למדה את הפעולה החריגה, כולה או חלקה, בהשתלמות המוכרת שבה השתתפה, רשאית לבצע את הפעולה החריגה, אם למדה אותה בהשתלמות מיוחדת לאחיות מוסמכות שאישר המנהל, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, במוסד שאישר המנהל, והמציאה אישור על כך למנהלת הסיעוד של המוסד הרפואי שבו היא מועסקת.

6.

ביצוע פעולה חריגה שבתוספת השלישית בידי אחות מוסמכת

(א)

אחות מוסמכת רשאית לבצע פעולה חריגה כמפורט בתוספת השלישית, בתנאי שלמדה את הפעולה בבית ספר לאחיות שבו סיימה את לימודיה.

(ב)

אחות מוסמכת שלא למדה את הפעולה החריגה, כולה או חלקה, בבית הספר לאחיות כאמור, רשאית לבצע את הפעולה ובלבד שלמדה אותה בהשתלמות מיוחדת לאחיות מוסמכות שאישר המנהל, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, במוסד שאישר המנהל, והמציאה אישור על כך למנהלת הסיעוד של המוסד הרפואי שבו היא מועסקת.

7.

הרשאה אישית לאחות מוסמכת המסייעת לרופא

המנהל רשאי לתת לאחות מוסמכת הרשאה אישית לבצע פעולה חריגה כמפורט בתוספת הרביעית ובלבד שנתמלאו כל התנאים המפורטים להלן:

(1)

הפעולה הרפואית מתבצעת בבית חולים, על ידי רופא בעל תואר מומחה בענף ההתמחות שאליו שייכת הפעולה, והאחות מסייעת לו בביצוע חלק מהפעולה, בנוכחותו;

(2)

האחות סיימה בהצלחה השתלמות מיוחדת לאחיות מוסמכות לביצוע הפעולה הנדונה, שאישר המנהל, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, במוסד שאישר המנהל, והמציאה אישור על כך למנהלת הסיעוד של בית החולים שבו היא מועסקת; ובלבד שההשתלמות המיוחדת כללה סיוע לרופא בביצוע הפעולות המפורטות בתוספת הרביעית, במשך שלושה חודשים לפחות, בפיקוח אחות מוסמכת בעלת הרשאה של שנה לפחות לביצוע אותן פעולות.

8.

הרשאה אישית לביצוע פעולה חריגה בבית החולה [תיקון: תשפ״ג־4]

(א)

מנהל רפואי שקיבל היתר לאצול סמכויות ביצוע פעולה חריגה רשאי לתת לאחות מוסמכת העובדת במוסדו, הרשאה אישית לבצע פעולה חריגה כמפורט בתוספת החמישית, מן המפורטות בחלק א׳ בתוספת האמורה בבית החולה, אם נתקיימו בה כל אלה:

(1)

בהיותה עובדת במוסד הרפואי קיבלה הרשאה מאת המנהל הרפואי לבצע את הפעולה החריגה במוסד;

(2)

ביצעה את הפעולה החריגה במוסד הרפואי, לשביעות רצון מנהלת הסיעוד של המוסד, במשך תקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות סמוך לביצוע הפעולה החריגה בבית החולה, ובידה אישור בכתב על כך ממנהלת הסיעוד.

(ב)

פעולה חריגה מן המפורטות בחלק ב׳ בתוספת החמישית, רשאית לבצע בבית החולה אחות מוסמכת שעמדה בכל התנאים המפורטים בתקנת משנה (א), הרשומה בפנקס במדור ההשתלמות המוכרת שאליה מתייחסת הפעולה כאמור.

(ג)

הרשאה לביצוע פעולה חריגה בבית החולה, כאמור בתקנת משנה (א), תינתן –

(1)

כשהיא מטעם בית חולים – בידי המנהל הרפואי של בית החולים;

(2)

כשהיא מטעם קופת החולים – בידי המנהל הרפואי של מחוז הקופה שבו מועסקת האחות;

(3)

בכל מוסד רפואי אחר – המנהל הרפואי של אותו מוסד.

(ד)

הרשאה אישית כאמור בתקנת משנה (א), תוקפה לשלוש שנים מיום נתינתה, וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, על פי חוות דעת מנהלת הסיעוד של המוסד הרפואי שבו מועסקת האחות המוסמכת, וכל זמן שהיא מועסקת בו.

(ה)

(נמחקה).

9.

הרשאה אישית לאחות מעשית

(א)

קיבל מנהל רפואי היתר לאצול סמכויות ביצוע פעולה חריגה רשאי הוא לתת הרשאה אישית לאחות מעשית לבצע פעולה חריגה מן המפורטות בתוספת השישית, בתנאים כאמור בתקנת משנה (ב).

(ב)

אחות מעשית רשאית לבצע במוסד רפואי, פעולה חריגה כאמור בתקנת משנה (א), אם למדה את הפעולה בהשתלמות מיוחדת לאחיות מעשיות שאישר המנהל, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, והמציאה אישור על כך, להנחת דעת מנהלת הסיעוד של המוסד הרפואי שבו היא מועסקת.

(ג)

הרשאה אישית כאמור בתקנת משנה (א), תוקפה לשנתיים מיום נתינתה, וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת, על פי חוות דעת מנהלת הסיעוד של המוסד הרפואי שבו מועסקת האחות המעשית.

10.

הרשאה אישית לעוזר [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

קיבל מנהל רפואי, היתר לאצול סמכויות ביצוע פעולה חריגה רשאי הוא לתת הרשאה אישית לעוזר, לבצע פעולה חריגה כמפורט בתוספת השביעית, בתנאים כאמור בתקנת משנה (ב), זולת אם נקבע אחרת בתוספת השביעית.

(ב)

עוזר רשאי לבצע במוסד רפואי פעולה חריגה כאמור בתקנת משנה (א), אם למד את הפעולה בהשתלמות מיוחדת לעוזרים שאישר המנהל, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, והמציא אישור על כך, להנחת דעת המנהל הרפואי של המוסד הרפואי שבו הוא מועסק.

(ג)

הרשאה אישית לפי תקנת משנה (א) תוקפה לשנה אחת וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה, כל אחת, על פי חוות דעת של הממונה הישיר על העוזר.

10א.

הרשאה אישית לעוזר לביצוע פעולה חריגה בבית החולה מנהל רפואי שקיבל היתר לאצול סמכויות ביצוע [תיקון: תשפ״ג־4]

(א)

פעולה חריגה, רשאי לתת, לעוזר המנוי ברשימה שבתוספת השמינית, הרשאה אישית לבצע פעולה חריגה המפורטת בתוספת השמינית, בבית החולה, אם התקיימו בעוזר התנאים האמורים בתקנה 10(ב), וכן תנאים נוספים שייקבעו בתוספת השמינית.

(ב)

הרשאה לביצוע פעולה חריגה בבית החולה, כאמור בתקנת משנה (א), תינתן –

(1)

כשהיא מטעם בית חולים – בידי המנהל הרפואי של בית החולים;

(2)

כשהיא מטעם קופת חולים – בידי המנהל הרפואי של מחוז הקופה שבו מועסק העוזר;

(3)

בכל מוסד רפואי אחר – המנהל הרפואי של אותו מוסד.

(ג)

הרשאה אישית לפי תקנת משנה (א), תוקפה לשנה אחת מיום נתינתה וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, והכול על פי חוות דעתו של הממונה הישיר של העוזר.

11.

ועדה מייעצת

המנהל ימנה ועדה מייעצת לפעולות חריגות שמתפקידה לייעץ למנהל בכל אחד מאלה:

(1)

קביעת פעולות חריגות;

(2)

קביעת תנאים לביצוע פעולה חריגה;

(3)

עדכון קובץ ההנחיות;

(4)

מתן היתרים לאצול סמכויות לביצוע פעולות חריגות;

(5)

אישור השתלמות מיוחדת;

(6)

קביעת הליכי בקרה ופיקוח על ביצוע פעולות חריגות.

12.

הרכב הועדה המייעצת [תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח]

(א)

בועדה המייעצת יהיו שמונה חברים כמפורט להלן:

(1)

בדיון בפעולה חריגה המואצלת לאחיות –

(א)

רופא מומחה מנהל האגף למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות;

(ב)

רופא מומחה, נציג המועצה המדעית של הסתדרות הרופאים;

(ג)

רופא מומחה, מנהל מחלקה מוכרת של בית חולים;

(ד)

רופא מומחה, נציג קופת חולים;

(ה)

האחות הראשית הארצית במשרד הבריאות;

(ו)

אחות מוסמכת, נציגת הסיעוד בבתי חולים;

(ז)

אחות מוסמכת, נציגת הסיעוד בקהילה, מטעם קופת חולים;

(ח)

ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות או נציגו.

(2)

בדיון בפעולה חריגה המואצלת לעוזר, יהא אחד מחברי הועדה בעל הכרה במעמד במקצוע בריאות הנדון, לפי הענין, במקום אחת האחיות חברות הועדה, בהתאם להחלטת היושב ראש.

(ב)

המנהל ימנה יושב ראש לועדה המייעצת מבין חבריה הרופאים.

(ג)

תקופת כהונתו של חבר הועדה המייעצת, היא 3 שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

(ד)

חבר לשכת עורכי הדין, עובד משרד הבריאות, ייעץ לועדה על פי דרישתה.

13.

מנין חוקי בועדה המייעצת

(א)

המנין החוקי בישיבת הועדה המייעצת הוא חמישה מחברי הועדה ובהם היושב ראש ואחד החברים הרופאים.

(ב)

היה דיון הועדה בהיתר לאצילת סמכות ביצוע פעולה חריגה לעוזר, יחייב המנין החוקי גם השתתפות חבר הועדה שהוא בעל הכרה במעמד במקצוע הבריאות הנדון.

14.

ביטול

תקנות הרופאים (כשירויות לבצע פעולות חריגות), התשל״ז–1977 – בטלות.

15.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

טופס הרשאה אישית לביצוע פעולות חריגות

[תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ח־2, תש״ף־2, תשפ״ב־3, תשפ״ד־3]

בתוקף סמכותי לפי תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס״א–2001, ולפי היתר מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות לאצול סמכויות לביצוע פעולות חריגות, אני מרשה למר/גב׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .(שם מבצע הפעולות החריגות) ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

אחות מוסמכת / אחות מעשית / ועוזר*

מס׳ רישיון / רישום / תעודה (הנוסח הקבוע: / הכרת מעמד)* . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לבצע את הפעולות המנויות להלן וזאת כל זמן שהוא/היא עובד/ת בית חולים / קופת חולים / (בתקופת הוראת השעה): מגן דוד אדום בישראל / שירות אמבולנס* . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .(שם המוסד הרפואי והמחלקה) ובמסגרת עבודה זו בלבד** . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

שם המנהל הרפואי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ רישיון: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חתימת המנהל הרפואי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

העתק:

תיק אישי
מנהל בית החולים – לגבי עוזרים בבית חולים
מנהל מחוז קופת חולים – לגבי עוזרים במרפאה
מנהלת הסיעוד בבית החולים – לגבי אחיות
(בתקופת הוראת השעה): המנהל הרפואי של מגן דוד אדום בישראל או שירות אמבולנס – לגבי פאראמדיקים

* מחק את המיותר.

** פרט את הפעולות והתנאים לביצוען.

תוספת שניה

(תקנה 5)

[תיקון: תשע״ט]

פעולות חריגות המותרות לאחות מוסמכת בוגרת השתלמות מוכרת:

1.

מיילדות

(1)

הוצאת קו עורקי (Arterial-Line);

(2)

שאיבת דם מקו עורקי פתוח (Arterial-Line).

2.

טיפול נמרץ משולב

(1)

דפיברילציה;

(2)

חיבור אלקטרודות לקוצב, קביעת הקצב והאמפליטודה;

(3)

התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם.

3.

טיפול נמרץ בפג, ביילוד, בתינוק ובילד (פ.י.ת.י.)

(1)

התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם;

(2)

שאיבת דם מעורק פריפרי ליילוד;

(3)

התקנת קו עורקי פריפרי.

4.

[תיקון: תשפ״א־5]

סיעוד אונקולוגי

(1)

הוצאת קו עורקי (Arterial-Line);

(2)

שאיבת דם מקו עורקי פתוח (Arterial-Line);

(3)

(נמחקה);

(4)

(נמחקה);

(5)

(נמחקה).

5.

סיעוד ברפואה דחופה

(1)

דפיברילציה;

(2)

חיבור אלקטרודות לקוצב, קביעת הקצב והאמפליטודה;

(3)

התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם;

(4)

שאיבת דם מעורק פריפרי ליילוד.

6.

[תיקון: תשע״ד־2, תשע״ט]

שבץ מוחי

(1)

דפיברילציה;

(2)

התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם.

7.

[תיקון: תשע״ט]

גסטרואנטרולוגיה

(1)

דפיברילציה.

8.

[תיקון: תשפ״א־4]

אי־ספיקת לב

(1)

דפיברילציה במצב חריף אקוטי ומציל חיים – VF‏, VT באשפוז ובמרפאה.

תוספת שלישית

(תקנה 6)

פעולות חריגות המותרות לאחיות מוסמכות:

(1)

התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם;

(2)

[תיקון: תשפ״א־4]

שימוש במכונת אפרזיס למטרות איסוף וטיפול בכפוף להוראה רפואית והכשרה ייעודית;

(3)

הוצאת קטטר אפידורלי;

(4)

הזרקת מורפין לקטטר אפידורלי לחולים סופניים;

(5)

הזרקת חומר רדיואקטיבי בניטור אפילפטי;

(6)

שאיבה עמוקה מקנה הנשימה (Deep-Suction);

(7)

[תיקון: תשע״א־2]

שאיבת דם מווריד פריפרי לתינוק עד גיל שנה;

(8)

[תיקון: תשע״א־2]

התחלת עירוי פריפרי ליילוד;

(9)

[תיקון: תשע״א־2]

הוצאת דם מקו עורקי (AL);

(10)

[תיקון: תשע״א־2]

הוצאת קו עורקי;

(11)

[תיקון: תשע״ח]

שחרור מטופל אחרי סדציה בכפוף לסולם ALDRETE;

(12)

[תיקון: תשע״ט]

במכון גסטרו בבית חולים ובקהילה, אחות מוסמכת העובדת במכון שנה לפחות –

(א)

הזרקה ישירה לווריד של תרופות הרגעה, נרקוטיקה ואנטידוט.

תוספת רביעית

(תקנה 7)

פעולות חריגות המותרות לאחות מוסמכת המסייעת לרופא:

(א)

הזרקת חומר ניגוד לעורקים כליליים במכון צינתורי לב;

(ב)

[תיקון: תשע״א־2]

(בוטל).

תוספת חמישית

(תקנה 8)

ביצוע פעולות חריגות בבית החולה

חלק א׳

פעולות חריגות המותרות לביצוע לאחות מוסמכת בבית החולה:

(1)

הוצאת קטטר מחלל אפידורלי;

(2)

הזרקת מורפין לקטטר אפידורלי לחולים סופניים;

(3)

שאיבה עמוקה מקנה הנשימה (Deep Suction).

חלק ב׳

פירוט הפעולות החריגות המותרות לביצוע בבית החולה בידי אחות מוסמכת הרשומה במדור ההשתלמות המוכרת הנדונה:

1.

טיפול נמרץ משולב

התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם.

2.

טיפול נמרץ ביילוד, בתינוק ובילד

התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם.

3.

סיעוד אונקולוגי

(1)

הזרקה בדחף של תרופות לוריד (I.V. Push);

(2)

הזרקה בדחף של תרופות לצנתר בוריד מרכזי ומערכות חלופיות לוריד;

(3)

הזרקה בדחף של תרופות כימותרפיות לוריד.

תוספת שישית

(תקנה 9)

פעולות חריגות המותרות לאחיות מעשיות:

(1)

הקזת דם מתורם בריא;

(2)

חיבור וניתוק מנשם לצורך שאיבת הפרשות;

(3)

שאיבת דם ורידי לבדיקות שגרה.

תוספת שביעית

(תקנה 10)

פעולות חריגות המותרות לעוזרים

להלן רשימת העוזרים ופירוט הפעולות החריגות המותרות בכל תחום, על פי הוראת רופא:

1.

[תיקון: תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף־2, תשפ״ב־3, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]

פאראמדיק, (בתקופת הוראת השעה): לרבות באמבולנס של מגן דוד אדום בישראל או של שירות אמבולנס או במקום אחר, במקרה של פיקוח נפש, אף אם לא נמצא רופא

(1)

אינטובציה;

(2)

דפיברילציה;

(3)

הכנה, הזלפה והזרקת תרופות לוריד;

(4)

ניקוז בית החזה על ידי מחטים;

(5)

עיסוי קרוטי (Carotid Massage);

(6)

שימוש בקוצב לב חיצוני;

(7)

פתיחת וריד והזרקת חומרי ניגוד בניידות MRI בטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(8)

פתיחת וריד והזרקת חומרי ניגוד במכוני דימות בבתי חולים בטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(9)

החדרת מנתב אוויר מתקדם אך לא יותר משלושה ניסיונות;

(10)

ביצוע קריקוטירואידוטומיה;

(11)

מתן תרופות SL‏, IO‏, IM‏, PO‏, INH‏, SC ו־IN, לפי הוראת רופא מורשה;

(12)

החדרת זונדה במיתאר החייאה בלבד;

(13)

סיוע נשימתי למטופל באמצעות מסכת CPAP;

(14)

לקיחת דם קפילרי לקביעת רמת גלוקוז בחשד להיפוגליקמיה או היפרגליקמיה.

1א.

[תיקון: תשע״ח]

פאראמדיק – בעת ביצוע החייאה בנוכחות רופא או בעת ליווי חולים בתוך בית החולים תוך הזנקת רופא באופן מיידי ועד להגעתו –

(1)

אינטובציה;

(2)

דפיברילציה;

(3)

הכנה, הזלפה והזרקת תרופות לווריד;

(4)

ניקוז בית החזה על ידי מחטים;

(5)

עיסוי קרוטי (Carotid Massage);

(6)

שימוש בקוצב לב חיצוני.

1ב.

[תיקון: תש״ף־3]

פארמדיקים במוקדי רפואה דחופה בקהילה – ביצוע פעולות לפי הוראת רופא

(1)

מדידת סימנים חיוניים: לחץ דם, חום, דופק, נשימות, משקל וסטורציה;

(2)

ביצוע א.ק.ג;

(3)

חיבור למוניטור קרדיאלי;

(4)

חיבור למוניטור עוברי;

(5)

ביצוע חבישות – על אף האמור בכותרת הפרט, פעולה זו יכולה להתבצע גם לפי הוראת אחות מוסמכת.

1ג.

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־6, תשפ״ג, תשפ״ד]

(פקע).

1ד.

[תיקון: תשפ״א־2]

(פקע).

1ה.

[תיקון: תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2]

(פקע).

1ו.

[תיקון: תשפ״א־4]

פרמדיק במתארי בנק הדם ויחידות האפרזיס – שימוש במכונת אפרזיס למטרות איסוף וטיפול בכפוף להוראה רפואית והכשרה ייעודית.

1ז.

[תיקון: תשפ״ב־2]

(פקע).

1ח.

[תיקון: תשפ״ד־2]

פרמדיקים במערך המוסק – מתן דם מלא, מסוג O עם ריכוז נוגדנים נמוך (LTOWB), לפצוע בהלם דימומי (פצוע בשוק המורגי).

1ט.

[תיקון: תשפ״ד־2]

פרמדיקים במכון דימות – חיבור או ניתוק ממקור חמצן נייד למקור חמצן קבוע, ולהפך, בכפוף להכשרה ייעודית.

1י.

[תיקון: תשפ״ד־2]

פרמדיקים במכון לרפואה גרעינית –

(1)

חיבור או ניתוק ממקור חמצן נייד למקור חמצן קבוע, ולהפך, בכפוף להכשרה ייעודית;

(2)

התקנת עירוי והזרקת חומרי ניגוד לווריד, לצורך אבחון בלבד, במכון לרפואה גרעינית, בכפוף להכשרה ייעודית.

2.

מעבדנים רפואיים

(1)

הקזת דם מתורם בריא;

(2)

שאיבת דם מוריד פריפרי לבדיקות שיגרה מגיל שנה ומעלה.

3.

[תיקון: תשפ״א־4]

ביוטכנולוגים

(1)

שימוש במכונת אפרזיס למטרות איסוף וטיפול בכפוף להוראה רפואית והכשרה ייעודית;

(2)

הפעלת מכשיר פלזמה פרזיס טיפולי.

3א.

[תיקון: תשפ״א־5]

ביוטכנולוג אחראי בנק מסתמים – ביצוע הנצלת לב מתורם נפטר לצורך הכנת מסתמי לב להשתלה בתרומת רקמות לאחר דום לב.

4.

[תיקון: תשע״ה, תשע״ח]

טכנאי רנטגן

(1)

הזרקת חומר ניגוד לווריד פריפרי, בטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(2)

הזרקת איזוטופים לוריד פריפרי, בנוכחות רופא מורשה;

(3)

הזרקת הפרין לצורך heparin lock, על פי הוראת רופא, במכון לרפואה גרעינית, בטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(4)

התקנת עירוי והזרקת חומרי ניגוד לווריד, במכון לרפואה גרעינית, בטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(5)

פתיחת וריד למטופל אמבולטורי בבית חולים.

5.

מפעילי מכונת לב־ריאה – בנוכחות רופא מומחה:

(1)

הכנה והפעלה של מכשיר נלווה ועזרה בהפעלת Intra Aortic Baloon Pump + Assist Devise;

(2)

חיבור וניתוק מכונת לב־ריאה מחולה;

(3)

לקיחת דגימות דם לבדיקות שונות;

(4)

מתן דם כאשר מכונת לב־ריאה מחוברת לחולה;

(5)

מתן נוזלים ואלקטרוליטים למחמצן במהלך הניתוח;

(6)

מתן תרופות הקשורות למצב הפרפוזיה של החולה דרך המחמצן כשמכונת לב־ריאה מחוברת לחולה;

(7)

מתן תרופות הקשורות לשיתוק, שימור או הפעלה של הלב דרך המחמצן, כשמכונת לב־ריאה מחוברת לחולה;

(8)

ניטור לחצים במערכת המודינמית;

(9)

קירור וחימום חולה אשר מכונת לב־ריאה מחוברת אליו;

(10)

הפעלת מכונת Veno – Venus By-Pass.

6.

[תיקון: תשפ״א־4, תשפ״ג־3]

מתרימי דם

(1)

הקזת דם מתורם בריא;

(2)

שאיבת דם ממבוגרים לבדיקות שיגרה בבנק הדם;

(3)

שימוש במכונת אפרזיס למטרות איסוף וטיפול בכפוף להוראה רפואית והכשרה ייעודית;

(4)

לקיחת דם קפילרי בנקודות התרמת דם לקביעת רמת המוגלובין לפני ביצוע התרמת דם.

7.

פיזיותרפיסטים

(1)

ניתוק וחיבור מנשם לצורך שאיבת הפרשות מדרכי נשימה;

(2)

שאיבת הפרשות מדרכי נשימה.

7א.

[תיקון: תשע״ט]

פיזיותרפיסטים במחלקה להנשמה ממושכת

(1)

שינויים במשתנים של מכונת הנשמה לצורך טיפול בפיזיותרפיה, בחולים במחלקות להנשמה ממושכת ובמהלך הטיפול הפיזיותרפי בלבד.

8.

[תיקון: תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ח, תשפ״א־4]

טכנולוג רפואי

(1)

הפעלת מכשיר Intra-aortic baloon pump בחדר במכון צנתורים;

(2)

הזרקת חומרים רדיואקטיביים לתוך הווריד בבית חולים ובפיקוח רופא;

(3)

מתן מרחיבי סימפונות באינהלציה וונטולין, במרפאה או במכון ריאות, לפי הוראת רופא מורשה ובהימצאותו במקום ביצוע הפעולה;

(4)

הכנת מטכולין באינהלטור לפי ריכוז מוכן ונתינתו במסגרת בדיקת תגר, במרפאה או במכון ריאות, לפי הוראת רופא מורשה ובטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(5)

מתן יוד דרך הפה כהכנה לביצוע בדיקה של קליטת יוד (Thyroid Uptake), במכון לרפואה גרעינית–איזוטופים, לפי הוראת רופא מורשה ובטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(6)

הפעלת מכשור בחדר צנתורים הכולל: IVUS‏, FFR‏, ROTABLATOR;

(7)

הפעלת ציוד נלווה, CELL SAVER, לניתוחים כלליים, לניתוחי לב ולניתוח טראומה ובלבד שמבצע הפעולה הוא מפעיל מכונת לב ריאה או טכנולוג רפואי מתחום ההרדמה;

(8)

הפעלת מכונת לב ריאה לביצוע ECMO או מכונה ייעודית ל־ECMO ובלבד שמבצע הפעולה הוא מפעיל מכונת לב ריאה;

(9)

מתן טיפות עיניים להרדמה מקומית ולהרחבת אישונים;

(10)

התקנת עירוי לצורך הזרקת חומרי ניגוד לווריד, בטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(11)

הזרקת הפרין לצורך heparin lock, על פי הוראת רופא, במכון לרפואה גרעינית ובטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(12)

שימוש במכונת אפרזיס למטרות איסוף וטיפול בכפוף להוראה רפואית והכשרה ייעודית.

8א.

[תיקון: תשפ״א־4]

טכנולוג רפואי במכוני גסטרואנטרולוגיה – הפעולות האלה לפי הוראת רופא ובנוכחותו:

(1)

מונומטריה ושטית;

(2)

מונומטריה אנורקטלית;

(3)

ניטור חומצה בוושט;

(4)

קפסולה אנדוסקופית לצילום מעי דק וגס.

9.

[תיקון: תשע״ד, תשע״ח]

עוזר פתולוג

מעבדן רפואי, רופא שיניים, וטרינר או בעל השכלה רפואית כמשמעותה בסעיף 4(ב) לפקודה בלא צורך בסטז׳, בפיקוח צמוד של פתולוג –

(1)

חיתוך תכשירים מאקרוסקופיים;

(2)

סריקת תכשירים ציטולוגיים;

(3)

מתן מרחיבי סימפונות באינהלציה וונטולין, במרפאה או במכון ריאות, לפי הוראת רופא מורשה ובהימצאותו במקום ביצוע הפעולה;

(4)

הכנת מטכולין באינהלטור לפי ריכוז מוכן ונתינתו במסגרת בדיקת תגר, במרפאה או במכון ריאות, לפי הוראת רופא מורשה ובטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(5)

מתן יוד דרך הפה כהכנה לביצוע בדיקה של קליטת יוד (Thyroid Uptake), במרפאה או במכון ריאות, לפי הוראת רופא מורשה ובטווח זמינות הגעתו של רופא מורשה למקום ביצוע הפעולה שלא יעלה על שלוש דקות;

(6)

הפעלת מכשור בחדר צנתורים הכולל: IVUS, FFR, ROTABLATOR;

(7)

הפעלת ציוד נלווה, CELL SAVER, לניתוחי לב ולניתוחי טראומה ובלבד שמבצע הפעולה הוא מפעיל מכונת לב ריאה;

(8)

הפעלת מכונת לב ריאה לביצוע ECMO או מכונה ייעודית ל־ECMO ובלבד שמבצע הפעולה הוא מפעיל מכונת לב ריאה;

(9)

מתן טיפות עיניים להרדמה מקומית ולהרחבת אישונים.

10.

[תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח]

עוזר רופא מרדים בחדרי ניתוח בבתי חולים

פרמדיק או בעל השכלה רפואית כמשמעותה בסעיף 4(ב) לפקודה בלא צורך בסטז׳, או בעל תואר אקדמי מחוץ לארץ של עוזר רופא שהכיר בו המנהל, בהוראת רופא מרדים –

(1)

החדרת צנתר לווריד היקפי;

(2)

הכנסת זונדה;

(3)

החדרת צנתר לשלפוחית השתן;

(4)

הוצאת קו עורקי (AL);

(5)

הזרקה בדחף של תרופות לצנתר בווריד מרכזי ומערכות חלופיות לווריד (IV PUSH);

(6)

שאיבת דם מקו עורקי פתוח (AL);

(7)

חיבור וניתוק חולה ממנשם;

(8)

לקיחת דם לבדיקות מווריד, למעט מיילודים.

11.

[תיקון: תשע״ה, תשע״ו־3, תש״ף־3, תשפ״ג־3]

עוזר רופא במחלקה לרפואה דחופה מבוגרים בבית חולים ובמוקדים לרפואה דחופה בקהילה

פרמדיק או בעל השכלה רפואית כמשמעותה בסעיף 4(ב) לפקודה בלא צורך בסטז׳, או בעל תואר אקדמי מחוץ לארץ של עוזר רופא שהכיר בו המנהל –

(1)

מדידת סימנים חיוניים: לחץ דם, חום, דופק, נשימות, שתן וסטורציה;

(2)

הוצאת דם ורידי לווריד פריפרי וצנתרים מרכזיים קבועים (כדוגמת פורטקאט);

(3)

הכנסת עירוי פריפרי;

(4)

התחלת טיפול בנוזלים;

(5)

הכנסת זונדה;

(6)

הכנסת צנתר לשתן;

(7)

הרכבת מסכת חמצן ומשקפי חמצן;

(8)

הרכבה והסרה של מערכת CPAP;

(9)

הרכבה והסרה של מערכת BIPAP;

(10)

חיבור וניתוק מכונת הנשמה לצינור תוך־קני לצורך סקשן או לקפנוגרף;

(11)

שאיבה מדרכי נשימה לרבות מצינור תוך־קני;

(12)

ניקוי, חיטוי וחבישת פצע;

(13)

הרכבה והסרה של קיבועי גבס או פלסטיק למיניהם;

(14)

ביצוע החייאה, במצב חירום רפואי –

(א)

דפיברילציה ידנית;

(ב)

אינטובציה או מנתבי אוויר שאינם תוך־קני;

(ג)

טיפול תרופתי לפי הוראה רפואית פרטנית או לפי פרוטוקול;

(ד)

חיבור לקוצב חיצוני;

(ה)

חיבור למכונת הנשמה;

(15)

לקיחת דם לסוג והצלבה לפי הוראת רופא במיתאר של חדר הלם בלבד;

(16)

מתן דם ומוצריו לפי הוראת רופא במצבי החייאה ובחדר הלם בלבד;

(17)

סגירת חתך באמצעות תפירה, הנחת סיכות או הדבקה, בכפוף להכשרה מעשית לביצוע הפעולה.

11א.

[תיקון: תשע״ט, תש״ף־3, תשפ״ג־3]

עוזר רופא במחלקה לרפואה דחופה ילדים בבית חולים ובמוקדים לרפואה דחופה בקהילה

פרמדיק בעל ניסיון של 5 שנים לפחות שעבר הכשרה ייעודית בתחום רפואה דחופה בילדים ועובד במחלקה; לפי הוראת רופא ובהרשאה אישית –

להלן רשימת הפעולות המותרות מגיל 0 עד 18 שנים:

(1)

מדידת סימנים חיוניים: לחץ דם, חום, דופק, נשימות, שתן וסטורציה;

(2)

הוצאת דם ורידי מווריד פריפרי;

(3)

הכנסת עירוי פריפרי;

(4)

התחלת טיפול בנוזלים;

(5)

הכנסת זונדה;

(6)

הכנסת צנתר לשתן מגיל 14 לפחות;

(7)

הרכבת מסכת חמצן ומשקפי חמצן;

(8)

הרכבה והסרה של מערכת CPAP;

(9)

הרכבה והסרה של מערכת BIPAP;

(10)

חיבור וניתוק מכונת הנשמה לצינור תוך קני לצורך סקשן לקפנונגרף;

(11)

שאיבה מדרכי נשימה לרבות מצינור תוך קני;

(12)

ניקוי, חיטוי וחבישת פצע;

(13)

הרכבה והסרה של קיבועי גבס או פלסטיק לסוגיהם;

(14)

במצב חירום רפואי –

(א)

דפיבריליזציה;

(ב)

אינטובציה או מנתיבי אוויר שאינם תוך קני;

(ג)

טיפול תרופתי לפי הוראה רפואית פרטנית או לפי פרוטוקול;

(ד)

חיבור למכונת הנשמה;

(15)

סגירת חתך באמצעות תפירה, הנחת סיכות או הדבקה, בכפוף להכשרה מעשית לביצוע הפעולה.

12.

[תיקון: תשע״ה, תשפ״ד־2]

מרפאים בעיסוק

(1)

שאיבת הפרשות מדרכי נשימה.

(2)

דיקור יבש (DRY NEEDELING) בפלג גוף עליון, בכפוף להכשרה ייעודית לביצוע הפעולה.

13.

[תיקון: תשע״ה]

קלינאי תקשורת

שאיבת הפרשות מדרכי נשימה.

14.

[תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ג־3]

חובשים ונהגי אמבולנס

(1)

מתן אספירין לאדם הסובל מכאבי חזה ממקור לבבי, לפי פרוטוקול;

(2)

לקיחת דם קפילרי באמבולנס לקביעת רמת גלוקוז בחשד להיפרגליקמיה או היפרגליקמיה.

15.

[תיקון: תשע״ו־2]

אופטומטריסט/אופטומטראי – לפי הוראת מומחה במחלות עיניים ובנוכחותו במוסד הרפואי

(1)

בדיקת לחץ תוך־עיני באמצעות טונופן או גולדמן, למעט בחולים הידועים כסובלים מלחץ תוך־עיני מוגבר;

(2)

מתן תרופות להרחבת אישונים;

(3)

מתן טיפות עיניים להרדמה מקומית.

16.

[תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח, תש״ף, תש״ף־3]

פלבוטומיסטים

(1)

שאיבת דם ורידי;

(2)

פתיחת וריד פריפרי לצורך לקיחת דם לבדיקות, למטופלים מגיל 14 ומעלה ובכל מחלקות ויחידות בית החולים.

16א.

[תיקון: תש״ף־3]

פלבוטומיסטים, לבורנטים, טכנאי מעבדה

(1)

לקיחת דם קפילרי בכל הגילאים, ובכלל זה מתחת לגיל שנה, במערך האשפוז ובקהילה.

17.

[תיקון: תשע״ו־2]

טכנולוג עיניים

(1)

בדיקת חדות ראייה כולל PINHOLE, בדיקת אישונים באמצעות פנס, כולל APD;

(2)

מתן תרופות להרחבת אישונים, לפי הוראת מומחה במחלות עיניים ובנוכחותו במוסד הרפואי;

(3)

מתן טיפות עיניים להרדמה מקומית, לפי הוראת מומחה במחלות עיניים ובנוכחותו במוסד הרפואי.

18.

[תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח]

מלווה אישי לפעוט עם מוגבלות כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים השוהה במעון יום שיקומי לרבות בהסעה מבית הפעוט אל המעון ובחזרה –

(1)

ניתוק וחיבור פעוט (בהנשמה כרונית) ושאיבת הפרשות דרך טרכיאוסטומיה קבועה;

(2)

מתן תרופה נגד פרכוסים (STESOLID‏, BUCCOLAM), דרך פי הטבעת או בדרך של מריחה על החניכיים.

19.

[תיקון: תשע״ז]

רוקח

(1)

מתן חיסון שפעת בבית מרקחת, למטופלים מעל גיל 18, למעט מטופלים הסובלים מאסטמה, שוק אנפילקטי קודם, רגישות ידועה לביצים או רגישות ידועה לחומרים נוספים המצויים בחיסון האמור.

20.

[תיקון: תשפ״א־4]

עובדי מעבדה רפואית –

(1)

שימוש במכונת אפרזיס למטרות איסוף וטיפול בכפוף להוראה רפואית והכשרה ייעודית.

[תיקון: תשפ״ג־4]

תוספת שמינית

(תקנה 10א(א))

רשימת העוזרים, תנאים לביצוע פעולות חריגות בבית החולה ופירוט הפעולות החריגות המותרות להם בבית החולה

להלן רשימת העוזרים ופירוט הפעולות החריגות המותרות, על פי הוראת רופא:

1.

פלבוטומיסטים

(1)

שאיבת דם ורידי מגיל 7 ומעלה – בתנאי שקודם מתן ההרשאה האישית לראשונה לפי תקנה 10א, העוזר ביצע את הפעולה האמורה במוסד רפואי לשביעות רצון המנהל הרפואי של המוסד, במשך 3 חודשים לפחות בסמוך לביצוע הפעולה החריגה בבית החולה ובידו אישור בכתב על כך מהמנהל הרפואי של המוסד ובתנאי נוסף של ביצוע ריענון החייאה אחת לשנתיים.

---

כ״ז בתמוז התשס״א (18 ביולי 2001)

• בעז לב
  המנהל הכללי של משרד הבריאות
• נתאשר.
  נסים דהן
  שר הבריאות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.