תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי)
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) מתוך 
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשס״ח–2007
ק״ת תשס״ח, 65.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 92ד(ב) ו־112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – החוק), ובהסכמת שר המשפטים, אני מתקין תקנות אלה:
במקום תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשס״ח–2007 באה התוספת שחמישית לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.
הגדרה
בתקנות אלה, ”הוראה“ – הוראה מההוראות המפורטות בפרק ט׳1 לחוק אשר בשלה או לפיה מוסמך המפקח להטיל עיצום כספי, ולעניין הוראת המפקח שניתנה לפי סעיף 2(ב) לחוק (להלן – חוזר) או הוראה שניתנה לפי סעיף 42 לחוק לגבי דוח או הודעה מסוימים (להלן – הוראה להגיש דוח) – יראו בכל חוזר או הוראה להגיש דוח כאמור כהוראה נפרדת.
הפחתת סכומי העיצום הכספי
מצא המפקח כי נתקיימו נסיבות שלפיהן ניתן להטיל על אדם עיצום כספי לפי פרק ט׳1 לחוק בשל הפרה של הוראה, ונתקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, יפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, את השיעור הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
(1)
המפר לא הפר אותה ההוראה בעבר – 70%; ואולם אם הפר המפר הוראות לפי החוק שלוש פעמים או יותר במהלך השנתיים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – 35%;
(2)
המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למפקח – 5%;
(3)
המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המפקח – 5%;
(4)
ההפרה היא הפרה של הוראה חדשה שחייבה היערכות מיוחדת מצד המפר, ובלבד שהמפר תיקן את ההפרה בתוך פרק הזמן שעליו הורה המפקח – 10%; לא תיקן המפר את ההוראה בתוך פרק הזמן שהורה המפקח, תבוטל ההפחתה והמפר יהיה חייב בסכום העיצום הכספי כאילו לא ניתנה ההפחתה מלכתחילה.
סמכות המפקח
המפקח אינו רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי שיעור שונה מהשיעור הנקוב המנוי לצד הנסיבות המפורטות בתקנה 2.
הפחתה בשל נסיבות אישיות
(א)
מצא המפקח, לגבי מפר שהוא יחיד, שהפרת ההוראה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שנתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי בשיעור שלא יעלה על עשרים אחוזים מסכום העיצום הכספי הקבוע לגבי המפר בשל אותה הפרה, וזאת בלי לגרוע מסמכותו לפי תקנה 2.
(ב)
המפקח יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי תקנת משנה (א) והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה מכוח תקנה זו.
ה׳ בחשוון התשס״ח (17 באוקטובר 2007)
- רוני בר־און
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.