תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת ההתשה – קביעת זכאים)
תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת ההתשה – קביעת זכאים) מתוך
תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת ההתשה – קביעת זכאים), התשס״ג–2003
ק״ת תשס״ג, 812.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(א) ו־21 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש״ל–1970 (להלן – החוק), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”שירות סדיר“ – כמשמעו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 (להלן – חוק שירות ביטחון), לרבות שירות קבע כמשמעו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985;
”שירות מילואים“ – כמשמעו בחוק שירות ביטחון;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ג׳ בסיון התשכ״ז (11 ביוני 1967) עד יום ו׳ באב התש״ל (8 באוגוסט 1970).
אות מלחמת ההתשה
האות המציין השתתפות במלחמת ההתשה יהא אות מערכה לענין החוק.
זכאים לקבלת האות
זכאי לקבלת אות מלחמת ההתשה יהיה חייל שבתקופה הקובעת נתקיים בו אחד מאלה:
(1)
שירת בשירות סדיר שלושים ימים רצופים לפחות;
(2)
שירת בשירות מילואים שלושים ימי שירות פעיל בסך הכל;
(3)
שירת בשירות סדיר או בשירות מילואים פחות משלושים ימים רצופים, ואולם –
(א)
נעדר בתקופת שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו;
(ב)
נפל, נשבה או נפצע בשירותו;
(ג)
נחבל או חלה בתקופה הקובעת בתקופת שירותו ועקב שירותו, או מחלתו הוחמרה בתקופת שירותו ועקב שירותו.
זכאי שנפטר
חייל הזכאי לאות מלחמת ההתשה, ונפטר לפני הענקת האות, יימסר האות לשאר בשרו הקרוב ביותר, כהגדרתו בסעיף 6(ב) לחוק.
מי שאינם זכאים לאות
על אף האמור בתקנה 3 לא יהיה זכאי לאות מי –
(1)
שטרם מלאו לו 18 שנים, אלא אם כן הורה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (להלן – ראש אכ״א) אחרת;
(2)
שבמשך התקופה הקובעת נעדר שלא ברשות לתקופה כלשהי מן השירות ונענש על כך כדין.
י״א בסיון התשס״ג (11 ביוני 2003)
- שאול מופז
שר הביטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.