תקנות העונשין (הפסקת הריון)

תקנות העונשין (הפסקת הריון) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל״ח–1978

תקנות בדבר אישור מוסדות רפואיים מוכרים ומתן אישורים להפסקת הריון


ק״ת תשל״ח, 1432; תשפ״ב, 3370, 3416.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 321 לחוק העונשין, תשל״ז–1977, ולאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

הגדרות [תיקון: תשפ״ב]
בתקנות אלה –
”הפקודה“ – פקודת בריאות העם, 1940;
”בית חולים“ – בית חולים רשום כאמור בסעיף 25 לפקודה, לרבות בית חולים ממשלתי;
”תואר מומחה“ – תואר מומחה שאושר לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973;
”עובד סוציאלי“ – מי שרשום כעובד סוציאלי לפי חוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958;
”הועדה“ – ועדה לפי סעיף 315 לחוק;
”רופא מחוזי“ – כמשמעותו בפקודה;
”הממונה“ – ראש שירותי אשפוז במשרד הבריאות;
”השר“ – שר הבריאות.

פרק ב׳: מוסד רפואי מוכר

תנאים לאישור בית חולים כמוסד רפואי מוכר
תנאי לאישורו של בית חולים כמוסד רפואי מוכר שיהיו בו מחלקה לגניקולוגיה ולמיילדות או חדר ניתוח.
תנאים לאישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר [תיקון: תשפ״ב]
תנאים לאישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר הם אלה:
(א)
לצורך ביצוע הפסקות היריון תרופתיות בלבד – מתקיימים בה כל אלה:
(1)
המרפאה פועלת במסגרת קופת חולים או צבא הגנה לישראל;
(2)
בעת פעולתה יהיה בה רופא מוסמך אחד לפחות בעל תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה;
(ב)
לצורך ביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות עד סוף השבוע ה־12 מתאריך תחילת הווסת האחרונה מתקיימים בה כל אלה:
(1)
יש בה –
(א)
חדר הכנה לחולה, ובו מיתקן לרחיצה ולנטילת ידים;
(ב)
חדר ניתוח גיניקולוגי מצוייד כמפורט בתקנה 4;
(ג)
חדר התאוששות ששטחו 15 מ״ר לפחות;
(ד)
שני חדרי שירותים ומקלחת;
(ה)
משרד;
(ו)
מחסן לציוד רפואי;
(2)
בעת פעולתה יהיו בה לפחות רופא מוסמך אחד בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה, רופא מוסמך אחד בעל תואר מומחה בהרדמה ואח או אחות מוסמכים שהכיר בהם משרד הבריאות;
(3)
מנהלה הוא רופא מוסמך;
(4)
ינוהל בה תיק רפואי של מי שהופסק הריונה בה ויישמר יחד עם אישור הועדה, תקופה של שבע שנים לאחר הטיפול האחרון בה במרפאה.
ציוד חדר ניתוח גיניקולוגי
בחדר ניתוח גיניקולוגי יהיו –
(1)
ארבע מערכות שלימות של גרידה;
(2)
מכשיר שאיבה לביצוע הפסקת הריון;
(3)
קנולות רחמיות (Uterine Canulas) לביצוע גרידה ושאיבה;
(4)
שולחן גיניקולוגי;
(5)
מכשיר תאורה נאות להנחת דעתו של הממונה;
(6)
מכשירי הרדמה, מערכות גזים, אביזרי הרדמה;
(7)
מכשיר שואב (Suction);
(8)
עגלת החיאה;
(9)
ציוד לעירוי נוזלים;
(10)
סירום Anti D;
(11)
עירויים לטיפול בהלם, לפחות הרטמן ודקפטרן.
סייג לאישור מרפאה [תיקון: תשפ״ב]
אישורה של מרפאה כמוסד רפואי מוכר הוא להפסקת הריון שאינו עולה על 12 שבועות מתאריך תחילת הווסת האחרונה.
אישור מרפאה לגבי הפסקות היריון תרופתיות בלבד [תיקון: תשפ״ב]
מרפאה שמתקיימים בה כל התנאים שבתקנה 3(א), יראו אותה כמרפאה שקיבלה אישור שר הבריאות כמוסד רפואי מוכר לגבי הפסקות היריון תרופתיות בלבד, לעניין פרק י׳ סימן ב׳ לחוק, בלא הגשת בקשה לפי תקנה 6.
נוהל למתן אישור מרפאה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בקשה לאישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות תוגש בכתב, בטופס 1 שבתוספת, לממונה, באמצעות הרופא המחוזי, ואליה יצורפו –
(1)
תכנית המרפאה;
(2)
שמותיהם, מענם ותאריהם של חברי סגל המרפאה והמועסקים בה;
(3)
רשימת הציוד שבמרפאה.
(ב)
הממונה רשאי לבקש פרטים נוספים הדרושים לביצועו של החוק ותקנות אלה מבעל המרפאה או מנהלה.
(ג)
הממונה יבדוק את הבקשה ואת המרפאה ויעביר את המלצותיו בכתב לשר.
תקפו של אישור למרפאה [תיקון: תשפ״ב]
תקפו של אישור למרפאה כמוסד רפואי מוכר לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות הוא לשלוש שנים עם אפשרות לחדשו לתקופות שלא יעלו על שלוש שנים מדי פעם.
בקשה לחידוש אישור [תיקון: תשפ״ב]
בקשה לחידושו של אישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות תוגש בכתב לממונה, באמצעות הרופא המחוזי, בציון הפרטים, הן הקיימים והן אלה ששונו מעת הגשת הבקשה לאישור המרפאה כמוסד רפואי מוכר או לחידוש האישור, לא יאוחר מחדשיים לפני תום תקפו של האישור.
דיווח על שינויים
שונו תנאים כמפורט בתקנות 3 ו־4 לאחר הגשת הבקשה כאמור בתקנה 6, תוך תקופת האישור, יודיע עליהם בעל המרפאה לממונה סמוך לשינויים; לא הודיע בעל המרפאה כאמור, יהיה רשאי השר שלא לחדש את אישור המרפאה.
ביטול האישור [תיקון: תשפ״ב]
(א)
התחלפה הבעלות על המרפאה המוכרת לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות, ובמקרה שהבעלות היא בידי תאגיד – עם חילופם של למעלה ממחצית בעלי זכות ההצבעה בו, או התחלף מנהל המרפאה, בטל אישורה כמוסד רפואי מוכר בתום שלושים יום מעת החילופים; היו חילופים בבעלות – רשאי הרופא המחוזי לדחות את מועד ביטול האישור בשלושים יום נוספים.
(ב)
השר רשאי לבטל אישורה של מרפאה כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
בוצעו בה פעולות בניגוד לחוק, לתקנות אלה או לתנאי האישור;
(2)
לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים אחד התנאים המפורטים בתקנות 3 ו־4;
(3)
לא נמסר לממונה דיווח כנדרש בתקנה 9;
(4)
לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת במרפאה;
(5)
הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול במרפאה.
(ג)
השר רשאי לבטל אישורו של בית חולים כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
בוצעו בו פעולות בניגוד לחוק או לתקנות אלה;
(2)
לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים התנאי שבתקנה 2;
(3)
לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת בבית החולים;
(4)
הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול הכרוך בהפסקת הריון בבית החולים.

פרק ג׳: אישור להפסקת הריון

מזכירה לועדה
לכל ועדה תמונה מזכירה על ידי מי שקבע את חבריה.
יושב־ראש הועדה
חברי הועדה יבחרו אחד מביניהם להיות יושב ראש הועדה.
אישור להפסקת הריון [תיקון: תשפ״ב]
(א)
לפנייה לוועדה תצרף הפונה את המסמכים האלה:
(1)
פרטי זהות של הפונה ופרטי הבקשה, לפי הנוסח שבחלק א׳ לטופס 2 שבתוספת;
(2)
אישור רופא או בדיקת על־קול (אולטרסאונד) המעידים על גיל ומיקום ההיריון ועל מספר העוברים;
(3)
טופס הסכמה מדעת בנוסח שבטופס 3 שבתוספת חתום ביד האישה, לאחר שרופא מוסמך כאמור בסעיף 315(1) לחוק, הסביר לה מהם הסיכונים הכרוכים בהפסקת ההיריון ותוצאותיה האפשריות;
(4)
כל מסמך רפואי או אחר התומך בבקשה, לרבות בדיקות המעידות על קיומה של הצדקה לאישור הפסקת ההיריון בהתאם לאמור בסעיף 316(א) לחוק.
(ב)
מוסד רפואי המפעיל ועדה, יציע לכל פונה לוועדה שירות עובדת סוציאלית מטעמו, לייעוץ, תמיכה וליווי לפני הפסקת ההיריון ולאחריה.
(ג)
(נמחקה).
(ד)
(נמחקה).
(ה)
פנתה הפונה לעובד סוציאלי, יגיש דוח פסיכו־סוציאלי בכתב לועדה.
(ו)
חברי הוועדה יחתמו על החלטת הוועדה לפי הנוסח שבחלק ג׳ לטופס 2 שבתוספת; מזכירות הוועדה תמסור לפונה את ההחלטה האמורה.
(ז)
היה בדעת חברי הועדה שלא להיענות לפונה, תציע מזכירות הוועדה לפונה להופיע לפני הועדה כדי שתביא את נימוקיה לבקשתה להפסקת ההריון.
(ח)
סירבה הועדה לאשר הפסקת הריון, תקבע זאת בכתב בצירוף נימוקים.
(ט)
נוכחה מזכירת הועדה, שלא יהיה באפשרותה של הועדה לדון בבקשה פלונית תוך פרק זמן סביר שלא יהיה בו כדי לפגוע באפשרויות של הפסקת ההריון, תקבל אישור לכך מאחד הרופאים חברי הועדה, ותפנה את הפונה בכתב לועדה אחרת.
(י)
דיוני הועדה, וכל מידע המגיע אליה עקב בקשותיהן של פונות, הם סודיים וחסויים, ואין לגלותם אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע החוק ותקנות אלה.
(יא)
מזכירות הוועדה תמסור לפונה, בהקדם האפשרי, עותק של טופס 2 שבתוספת הכולל את החלטת הוועדה החתומה.
מסמכים מקוונים ושמירה דיגיטלית [תיקון: תשפ״ב]
טפסים ומסמכים לפי תקנות אלה יכול שימולאו ויוגשו באופן מקוון וכן ייחתמו ויישמרו בדרך דיגיטלית, ובלבד שתינתן לפונות אפשרות להגיש טפסים ומסמכים גם באופן שאינו מקוון, וכן שהמידע הדיגיטלי יישמר באופן אמין, ברור וקריא, ותוך נקיטת אמצעי אבטחת מידע לפי דין, ובכלל זה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

פרק ד׳: שונות

מקום מושב הועדה
מקום מושבה של הועדה ייקבע בידי מי שמוסמך לקבוע את חבריה.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל״ח–1978“.

תוספת

טופס 1: בקשה לאישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר (תקנה 6)
[תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2]
טופס 2: טופס בקשה להפסקת היריון (תקנה 13(א)(1), (ו) ו־(יא))
[תיקון: תשפ״ב]
טופס 3: טופס הסכמה מדעת להפסקת היריון (תקנה 13(א)(3))
[תיקון: תשפ״ב]
טופס 4: (נמחק)


כ״ג בניסן תשל״ח (30 באפריל 1978)
  • אליעזר שוסטק
    שר הבריאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.