תקנות הסמים המסוכנים (קודאין ודיונין)
תקנות הסמים המסוכנים (קודאין ודיונין) מתוך 
תקנות הסמים המסוכנים (קודאין ודיונין), 1936
תקנות שהתקין הנציב העליון עפ״י סעיף 15.
ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1025; 1945, תוס׳ 1, 155.
בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיף 15 מפקודת הסמים המסוכנים, 1936, התקין הנציב העליון את התקנות דלקמן:–
השם
תקנות אלו תקראנה ”תקנות הסמים המסוכנים (קודאין ודיונין), 1936“.
הרשאת חרשתנים, כימאים וסוחרים בסמי רפואה ומיצרי צרכי רפואה להחזיק ברשותם קודאין ודיונין
כל אדם שהוא באמת ובתמים חרשתן־כימאי וסוחר בסמי רפואה והוא ממונה על בתי חרושת בעלי רשיון לצרכי רפואה, מורשה בזה לצורך סעיף 9(ד) לפקודת הסמים המסוכנים, 1936, לסחור במתילמורפיון (הידוע ברבים כקודאין) ובאתילמורפיון (הידוע ברבים כדיונין) ולהחזיקם ברשותו בהתחשב עם תנאי הפקודה הנ״ל ובהתחשב עם כל תקנות שהתקינון עפ״י אותה פקודה ובהחשב עם כל צוויים שיצאו עפ״י סעיף 15(2) לאותה פקודה בנידון קודאין ודיונין.
12 בספטמבר, 1936.
- י. התורן הול
המזכיר הראשי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.