תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי)

תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי) מתוך

תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004

---

ק״ת תשס״ד, 318.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6, 27, 29(א) ו־43 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת, סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 וסעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, אני מתקין תקנות אלה:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: דרכי השקעה

פרק ג׳: ועדת השקעות

פרק ד׳: שונות

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”דירוג“ – דירוג חוב בישראל, שקבעה חברה מדרגת, שאישר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר;

”דרך השקעה“ – לרבות תקופת ההשקעה;

”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”הקדש ציבורי“ – כמשמעותו בסעיף 26(א) לחוק;

”ועדת השקעות“ – כמשמעותה בפרק ג׳;

”יועץ השקעות“ ו”מנהל תיקים“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;

”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוא אחד מאלה:

(1)

מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)

מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)

מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”מטבע חוץ“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;

”מנפיק“ – תאגיד שהנפיק ניירות ערך, למעט מדינת ישראל;

”נאמן“ – נאמן של הקדש ציבורי;

”נייר ערך“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;

”קרוב“ או ”קשרי משפחה“ – בן זוג, הורה, צאצאי הורה, הורי הורה, צאצא, וצאצאי בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מהם;

”קרנות נאמנות“ – קרנות להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

”תקנות קופות גמל“ – תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964.

פרק ב׳: דרכי השקעה

2.

דרכי השקעה

(א)

נאמן ישקיע את כספי ההקדש הציבורי, שאינם דרושים לצרכיו השוטפים של ההקדש הציבורי (להלן – כספים עודפים), בנפרד מנכסים או השקעות שאינם של ההקדש הציבורי.

(ב)

קבע יוצר של הקדש ציבורי בכתב ההקדש או בחוזה עם הנאמן דרך השקעה לכספים העודפים יפעל הנאמן לפיה, בכפוף להוראות כל דין.

(ג)

לא נקבעה דרך השקעה כאמור בתקנת משנה (ב), ינהג הנאמן כמפורט בפסקה (1) או (2) לפי בחירתו –

(1)

ישקיע את הכספים העודפים בישראל בעצמו, בעזרת מנהל תיקים או יועץ השקעות או באמצעותם, באחד או יותר מאלה:

(א)

איגרות חוב שהנפיקה המדינה או שהיא ערבה לפירעונם;

(ב)

פיקדונות בנקאיים בשקלים חדשים צמודי מדד ונושאי ריבית או נושאי ריבית בלבד;

(ג)

תכניות חיסכון בנקאיות בשקלים חדשים צמודות מדד ונושאות ריבית;

(ד)

פיקדונות בנקאיים הנקובים במטבע חוץ או הצמודים למטבע חוץ;

(ה)

תכינות חיסכון בנקאיות צמודות מטבע חוץ;

(ו)

איגרות חוב סחירות, כהגדרתן בתקנה 41א לתקנות קופות גמל, שאינן להמרה, אם ההשקעה מדורגת בדירוג A־או A-2 לפחות;

(ז)

קרנות נאמנות, שכל נכסיהן מושקעים באחת או יותר מן הדרכים המפורטות בפסקאות משנה (א) או (ו);

(2)

ימנה ועדת השקעות בכפוף לאמור בפרק ג׳ ולתנאים האמורים בו; מונתה ועדת השקעות, ישקיע הנאמן את הכספים העודפים באמצעותה ועל פי בחירתה.

(ד)

לבקשת הנאמן רשאי בית המשפט לאשר מראש להשקיע את הכספים העודפים שלא באחת הדרכים האמורות בתקנת משנה (ב) או (ג).

(ה)

דרך ההשקעה תיבחר לפי צורכי הנהנים וטובתם, מטרת ההקדש הציבורי, בהתחשב בשינויים שיחולו מזמן לזמן, ובכפוף לתנאי ההקדש הציבורי; ואולם, לענין סעיף 31 לחוק, לא יראו בהפרת הוראות תקנת משנה זו כהפרת חובת הנאמן, אם פעל בתום לב ובהתאם לשאר הוראות תקנה זו.

(ו)

הנאמן לא ישקיע בניירות ערך של מנפיק אחד בשיעור של יותר מ־20% מהשווי הכספי של הכספים העודפים (להלן – השווי הכספי); עלה השווי הכספי על הסכומים המפורטים להלן, יקבע הנאמן כי ההשקעה בתאגיד אחד, בפיקדונות, בתכניות חיסכון וכן בניירות ערך שהנפיק התאגיד, לא תעלה על השיעורים הנקובים לצדם:

(1)

מיליון שקלים חדשים – 50% מהשווי הכספי;

(2)

עשרה מיליון שקלים חדשים – 25% מהשווי הכספי.

פרק ג׳: ועדת השקעות

3.

מינוי ועדת השקעות

(א)

החליט הנאמן להשקיע את הכספים העודפים כאמור בתקנה 2(ג)(2) או נקבע בכתב ההקדש או בחוזה עם הנאמן, כי תמונה ועדת השקעות, ימנה הנאמן ועדת השקעות, לפי הוראות פרק זה.

(ב)

בועדת ההשקעות יכהנו מספר אי זוגי של חברים שלא יפחת משלושה ולא יעלה על שבעה.

(ג)

חברי ועדת ההשקעות יהיו בעלי מומחיות שעסקו בתחום מומחיותם במשך שנתיים לפחות לפני מינוים לועדת ההשקעות; לענין זה, ”בעל מומחיות“ – כל אחד מאלה:

(1)

בעל תואר אקדמי בכלכלה, בחשבונאות או במינהל עסקים ממוסד להשכלה גבוהה, או בעל תואר אקדמי כאמור ממוסד אקדמי מחוץ לישראל שהוא גם בעל רישיון יועץ השקעות או מנהל תיקים;

(2)

בעל רישיון ראיית חשבון בישראל;

(3)

בעל רישיון יועץ השקעות או מנהל תיקים.

(ד)

הנאמן יכול שיהיה חבר ועדת ההשקעות; נאמן המכהן כחבר כאמור, פטור מהוראות תקנת משנה (ג), ובלבד שברוב חברי ועדת ההשקעות מתקיימות ההוראות כאמור.

4.

כשירות חברי ועדת ההשקעות

(א)

לא יכהן כחבר ועדת ההשקעות ולא ימנה הנאמן אלא יחיד שנתקיימו בו כל אלה:

(1)

אין לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו או לתאגיד שהוא בעל שליטה בו במועד המינוי, במהלך הכהונה, או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה לנאמן; לענין זה, ”זיקה“ – שליטה, הפקת הנאה, יחסי עבודה, קשרי משפחה, קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל;

(2)

אין תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר בועדת ההשקעות ואין בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר בועדת ההשקעות;

(3)

הוא לא הורשע בעבירה מהעבירות המפורטות להלן, אלא אם כן חלפו 5 שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע או מהיום שבו סיים לרצות את עונשו, לפי המאוחר; ואלה העבירות:

(א)

עבירה לפי סעיפים 290 עד 297, 392, 415, 418 עד 420 ו־422 עד 428 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ולפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו־54 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(ב)

בבית משפט מחוץ לישראל – בעבירות של שוחד, מרמה, עבירות מנהל בתאגיד, או עבירות של ניצול מידע פנים;

(4)

הוא אינו פסול דין, מי שמונה לו אפוטרופוס, או מי שהוכרז כפושט רגל;

(ב)

נאמן יכול לכהן כחבר בועדת ההשקעות גם אם אינו יחיד ואזי לא יחולו עליו הוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2), ובלבד שתפקידיו האחרים קשורים לכהונתו כנאמן.

5.

הגבלות על דרכי ההשקעה

(א)

ועדת ההשקעות תבחר את דרכי ההשקעה של הכספים העודפים (בתקנה זו – תיק השקעות); בבחירתם יפעלו חברי ועדת ההשקעות כאילו היו הם הנאמנים של ההקדש הציבורי.

(ב)

בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), ועדת ההשקעות –

(1)

תקפיד על פיזור הולם בין הנכסים בתיק ההשקעות בכפוף לאמור בפסקאות (2) ו־(4);

(2)

תקבע כי ההשקעה בתאגיד אחד, בפיקדונות, בתכניות חיסכון וכן בניירות ערך שהנפיק התאגיד, לא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות;

(3)

לא תבחר דרכי השקעה שיביאו לשליטה של ההקדש הציבורי או נאמני ההקדש הציבורי בתאגיד מסוים או להפיכתם בעלי ענין בו;

(4)

נוסף על השקעה כמפורט בתקנה 2(ג)(1), רשאית ועדת ההשקעות לבחור השקעה בניירות ערך, במגבלות המפורטות להלן:

(א)

השקעה באיגרות חוב סחירות שאינן להמרה מדורגות בדירוג BBB־או A-3 לפחות;

(ב)

השקעה במניות סחירות, באיגרות חוב סחירות בדירוג נמוך מהאמור בפסקת משנה (א) או בכתבי אופציה, ובלבד שההשקעה הכוללה בהם לא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות וההשקעה בכתבי אופציה לא תעלה על 10% מן השווי כאמור;

(ג)

השקעה בקרנות נאמנות שדרכי ההשקעה שלהן אינן חורגות מן האמור בתקנות אלה.

(ג)

בתקנה זו –

”כתב אופציה“ – נייר ערך המקנה לבעליו זכות לרכוש מניות או איגרות חוב סחירות שהוציא מנפיק תמורת תוספת מימוש במחיר או בתנאים הקבועים בנייר הערך;

”שליטה“ ו”בעל ענין“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

6.

נהלי ועדת השקעות

ועדת ההשקעות תפעל על פי נהלים אלה:

(1)

ישיבותיה יתקיימו אחת לחודש לפחות, אלא אם כן התיר הנאמן כינוסה אחת לתקופה ארוכה יותר, שלא תארך יותר מחצי שנה;

(2)

בישיבות ייערך פרוטוקול;

(3)

העתקי הפרוטוקולים יועברו לנאמן ויצורפו לדין וחשבון המוגש לרשם ההקדשות לפי סעיף 29 לחוק (להלן – הדוח השנתי);

(4)

ועדת ההשקעות תעביר לנאמן מדי שנה דין וחשבון על פעולותיה; הדין וחשבון יצורף לדוח השנתי;

(5)

החלטות ועדת ההשקעות יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים.

פרק ד׳: שונות

7.

כספים שהיו מושקעים לפני המינוי

(א)

כספים שהיו מושקעים לפני מינוי הנאמן להקדש הציבורי או לפני תחילת ההקדש הציבורי, כאמור בסעיף 17(ב) לחוק או בחוזה עם הנאמן (להלן – התקופה המוקדמת), בדרך השקעה שלא לפי תקנות אלה, ושנקבעו בה מועדים מוגדרים מראש למשיכת הכספים או למימוש (להלן – מועדי יציאה), יוסיפו להיות מושקעים באותה דרך עד למועד היציאה הראשון וממועד זה ישקיע הנאמן את הכספים העודפים על פי תקנות אלה.

(ב)

לא היו לדרך ההשקעה בתקופה המוקדמת מועדי יציאה, יוסיפו הכספים להיות מושקעים באותה דרך עד שנה מתום התקופה המוקדמת, ובתום השנה ישקיע הנאמן את הכספים העודפים על פי תקנות אלה.

(ג)

על אף האמור בתקנות משנה (א) או (ב) יכול הנאמן לפעול שלא כאמור בהן אם אישר לו בית המשפט דרך השקעה אחרת.

8.

בקשה לאישור דרך השקעה

פנה הנאמן לבית המשפט לאישור דרך השקעה כאמור בתקנה 2(ד) או 7(ג), יפרט בבקשתו, שהמשיב לה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, פרטים אלה:

(1)

הסכום הכולל של כספי ההקדש הציבורי, הסכום שמוצע להשקיעו ודרך ההשקעה המוצעת;

(2)

כלל נכסי ההקדש הציבורי והכנסותיו הצפויות בשנים הבאות;

(3)

התחייבויות והוצאות ההקדש הציבורי הנוכחיות והצפויות לשנים הבאות;

(4)

פרטים על ההקדש הציבורי על פי הרשימה המנויה בסעיף 26(ב) לחוק;

(5)

כל מידע נוסף הדרוש להכרעה בבקשה.

9.

החזר הוצאות או שכר

(א)

נאמן של הקדש ציבורי אשר פעל לצורך השקעת הכספים העודפים באמצעות או בעזרת אחר, לרבות מנהל תיקים, יועץ השקעות או ועדת השקעות, לא ישלם דמי ניהול, הוצאות או שכר מתוך נכסי ההקדש הציבורי בשיעור הגבוה מ־0.5% לשנה מסך כל הכספים העודפים שעמדו להשקעה באותה שנה.

(ב)

קיבל הנאמן שכר הגבוה מהסכום האמור בתקנת משנה (א), ייכלל הסכום האמור בשכרו של הנאמן ולא ייזקף על חשבון הוצאות ההקדש הציבורי.

10.

הנוסח שולב בתקנות ההקדשות לצורכי צדקה, התשל״ד–1974.

11.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן.

12.

הוראת מעבר

כספים עודפים שהיו מושקעים לפני תחילתן של תקנות אלה בדרך השקעה שלא לפי תקנות אלה יחולו לגביהם הוראות תקנה 7, בשינויים המחויבים.

---

י״א באדר התשס״ד (8 במרס 2004)

• יוסף (טומי) לפיד
  שר המשפטים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.