תקנות המכס (הישבון ביצוא)
תקנות המכס (הישבון ביצוא) מתוך
תקנות המכס (הישבון ביצוא), תשכ״ז–1966
תקנות בדבר הישבון ביצוא
ק״ת תשכ״ז, 980; תשכ״ט, 1420; תשס״ז, 1025.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 162ב לפקודת המכס, אני מתקין תקנות אלה:
הוראות תקנות מס קניה (רישומים ומסמכים), תשכ״ט–1969 חלות, בשינויים המחוייבים, על ספרים מוחזקים המתנהלים או מוצאים על פי הוראות תקנות אלה.
הגדרות
בתקנות אלה –
”הישבון“ – הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים ליצוא;
”יצרן“ – לרבות המתחזה להיות יצרן;
”מוצר“ – טובין שיוצרו בישראל והמיועדים ליצוא;
”מרכיבים“ – טובין המיועדים או המשמשים לייצור מוצר;
”שיעור קבוע“ – פירוט מרכיבי המוצר וכמותם.
הצהרה בדבר שיעור קבוע
(א)
התובע הישבון יגיש למנהל הצהרה בטופס שנקבע בדבר שיעור קבוע (להלן – הצהרה); ההצהרה תוגש לפחות שבועיים לפני היצוא של המוצר.
(ב)
הצהרה שהוגשה על פי הוראות תקנת משנה (א), כוחה יפה לענין כל יצוא כל עוד לא נעשה שינוי בשמו של המוצר, בצורתו, במשקלו, במידותיו או בשיעור הקבוע.
(ג)
המגיש הצהרה ימציא על חשבונו הוא למנהל, לפי דרישת המנהל ולהנחת דעתו, אישורים ותעודות בכל הנוגע לשיעור הקבוע; כמו כן יאפשר לפקיד המכס בדיקת המרכיבים בכל שלב משלבי הייצור, בכל מקום שבשליטתו ובכל זמן סביר.
ניהול מערכת חשבונות [תיקון: תשכ״ט]
(א)
תובע הישבון שהוא יצרן המוצר וחייב לנהל מערכת חשבונות לפי סעיף 2(1) להוראות מס הכנסה (ניהול חשבונות על ידי סוחרים וסוכנים), תש״ך–1960, או לפי הוראות מס הכנסה (ניהול חשבונות של סיטונאים וקמעונאים), תשט״ו–1955 (להלן – הוראות מס הכנסה), יראו את מערכת החשבונות שהוא מנהל לפי הוראות מס הכנסה כמערכת חשבונות לפי תקנה זו.
(ב)
התוספות להוראות מס הכנסה יחולו על ניהול מערכת חשבונות שינהל תובע הישבון לפי תקנות אלה שהוא יצרן המוצר, בשינויים שלהלן:
(1)
סעיף 4 לתוספת א׳ להוראות מס הכנסה (ניהול חשבונות של סיטונאים וקמעונאים), תשט״ו–1955, במה שנוגע לסימון במספרים סידוריים, וסעיף 5 לתוספת האמורה, לא יחולו;
(2)
סעיף 4 לתוספת ב׳ להוראות האמורות בפסקה (1) וכן סעיף 5 לתוספת ב׳ האמורה, במה שנוגע להחזקת מסמכים לפי סדר כרונולוגי, לא יחולו;
(3)
ניהול פנקס מלאי או כרטסת מלאי [תיקון: תשכ״ט]
(א)
תובע הישבון כאמור בתקנה 3(א) ינהל, נוסף על האמור בהוראות התוספת להוראות מס הכנסה –
(1)
פנקס מלאי או כרטסת מלאי של מרכיבי כל המוצרים, בהם ייוחד כרטיס או דף לכל מרכיב ובו יפורטו ביחס לכל מרכיב פרטים אלה:
(א)
תאריך כניסת המרכיב למחסן;
(ב)
מספר רשמון היבוא ותאריכו;
(ג)
שם הספק, מספר תעודת המשלוח ותאריכה, או, אם נקנה המרכיב בישראל, מספר החשבון ותאריכו;
(ד)
הכמות שנתקבלה;
(ה)
המסים החלים על המרכיב בהתאם לנקוב ברשמון היבוא או המסים החלים על המרכיב שנקנה בישראל בהתאם להודעתו של הספק בכתב;
(ו)
הכמות שנמסרה לייצור, תאריך המסירה ומספר פקודת הייצור;
(ז)
הכמות שנמסרה או הועברה בכל דרך אחרת לאחר, ותאריך המסירה או ההעברה;
(ח)
הכמות שנמסרה לכל שימוש שאינו נכלל בפסקאות משנה (ו) ו־(ז) ותאריך המסירה;
(ט)
מספר תעודת המשלוח ותאריכה או, כשאין מוציאים תעודת משלוח, מספר חשבון המכירה ותאריכו;
(י)
היתרה במלאי;
(2)
פנקסי מלאי או כרטסת מלאי של כל הטובין שיוצרו, בהם ייוחד כרטיס או דף לכל סוג של טובין ובו יפורטו ביחס אליהם פרטים אלה:
(א)
מספר פקודת הייצור;
(ב)
הכמות שיוצרה ותאריך גמר הייצור;
(ג)
הכמות שיוצאה;
(ד)
מספר רשמון היצוא ותאריכו;
(ה)
הכמות שנמכרה בישראל או הועברה בדרך אחרת לאחר;
(ו)
מספר תעודת המשלוח ותאריכה או מספר חשבון המכירה ותאריכו – כשאין מוציאים תעודת משלוח – אם נמסרו בישראל;
(ז)
היתרה במלאי.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאי תובע הישבון כאמור לנהל כרטיס או דף ליותר ממרכיב אחד אם אין הוא תובע עליהם הישבון, ובלבד שסיווגם, לפי התוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, זהה.
(ג)
הרישום בפנקס המלאי או בכרטסת מלאי ייעשה לפחות תוך חודש מיום עשיית הפעולה.
(ד)
(בוטלה).
(ה)
התובע הישבון שהוא יצרן המוצר ינהל רישום כאמור בתקנת משנה (א) של מוצרי לוואי ונפולת בעלת ערך שהתהוו עקב תהליך הייצור.
(ו)
המנהל רשאי, בתנאים שיורה, לחייב יצרן להשתמש בתעודת משלוח בזמן העברת מוצר או מרכיב אל מחוץ לחצריו.
[תיקון: תשכ״ט]
(בוטלה).
אישורים [תיקון: תשס״ז]
(א)
המנהל רשאי לדרוש מתובע הישבון שהוא יצרן ומכל אדם שאושרה לו דחיית מועד תשלום המכס על מרכיבים להמציא לו במועדים כפי שיורה ראיות להנחת דעתו כי –
(1)
הרישומים בפנקס המלאי או בכרטסת המלאי נכונים;
(2)
המלאי הרשום קיים בעין;
(3)
סך כל המסים החלים על המרכיבים המצויים במלאי, בשלבי הייצור השונים ובמוצרים שבחצריו ושתשלומם נדחה, אינו קטן מסך כל אותם המסים שהוא חייב בהם.
(ב)
המנהל רשאי לדרוש מתובע הישבון שלא ייבא את המרכיבים, להמציא לו במועדים כפי שיורה, מסמכים ופרטים אלה:
(1)
פירוט המרכיבים שמתבקש עליהם הישבון, כמותם וסיווגם לפי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשס״ז–2007;
(2)
פירוט של המסים החלים על המרכיבים;
(3)
מועד רכישת המרכיבים;
(4)
מספר רשימון היבוא שלפיו יובאו המרכיבים;
(5)
חשבונית הרכישה של המרכיבים.
ראיות לענין ייבוא [תיקון: תשס״ז]
המנהל רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להמציא לו ראיות או אישורים, להנחת דעתו, בענין יבוא המרכיבים; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובותיו של תובע הישבון להמציא מסמכים כאמור בתקנה 6.
תנאי דחיית תשלום
(א)
המבקש דחיית מועד תשלום המכס על מרכיבים יגיש למנהל בקשה בטופס כפי שיורה המנהל.
(ב)
המחזיק במוצרים או מרכיבים שתשלום המכס עליהם נדחה –
(1)
לא ימכור ולא ימסור לאחר מרכיבים או מוצרים שנוצרו מהם ולא ישתמש במרכיבים לייצור מוצרים שלא נועדו ליצוא אלא באישורו המוקדם של המנהל;
(2)
יציין בבקשתו לקבלת אישורו המוקדם של המנהל פרטים כפי שיורה המנהל.
סמכויות בדיקה
פקיד מכס רשאי לבדוק את המוצרים ואת מרכיביהם וליטול ללא תשלום דוגמאות מייצגות מהם.
הודעה על העברת המוצרים
(א)
יצרן יודיע לגובה המכס ארבעים ושמונה שעות לפני העברת מוצרים למקום יצוא.
(ב)
ההודעה תכלול את תאריך ההעברה, שעתה ומקום הימצאם של המוצרים עד ההעברה.
מתן עזרה על ידי היצרן
ניתנה הודעה לפי תקנה 10 יספק היצרן לפי דרישה את האמצעים הדרושים לביצוע הבדיקה ויתן כל עזרה שתידרש ממנו בשימוש באמצעים האלה; כן יגיש לפקיד המכס לפני הבדיקה את רשמון היצוא והמסמכים שצורפו אליו והצהרה על כמות המוצרים המיועדים לייצור, על סוגיהם.
פטור
על אף האמור בתקנות אלה רשאי המנהל בנסיבות ובתנאים הנראים לו לתת הישבון מבלי שיתמלאו הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן.
ביטול
בטלות –
(1)
תקנות המכס המוחזר, 1935;
(2)
תקנות המכס (החזרת דמי מכס), 1937;
(3)
תקנות המכס (החזר דמי מכס על סחורות המכילות סוכר), 1940;
(4)
תקנות המכס המוחזר (מוצרי טכסטיל), תש״י–1950;
(5)
תקנות המכס המוחזר (מוצרי עור), תשי״א–1950;
(6)
תקנות המכס המוחזר (חמרי אריזה), תשי״ב–1951;
(7)
תקנות המכס המוחזר (יריעה פלסטית), תשי״ד–1954;
(8)
תקנות המכס המוחזר (תמציות), תשט״ו–1955.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המכס (הישבון ביצוא), תשכ״ז–1966“.
ט״ו בכסלו תשכ״ז (28 בנובמבר 1966)
- פנחס ספיר
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.