כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)

כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976

[תיקון: תשס״ז־3]

כללים בדבר שימוש במים באזור קיצוב


ק״ת תשל״ו, 2415; תשמ״ב, 1309; תשמ״ו, 1029; תשמ״ז, 181, 914, 1077; תשמ״ח, 1089; תש״ן, 831, 1247; תשנ״א, 886; תשנ״ב, 1375; תשנ״ג, 389; תשנ״ד, 18; תשנ״ה, 678; תשנ״ו, 804; תש״ס, 433; תשס״א, 222, 279, 400, 993; תשס״ב, 83, 615; תשס״ד, 339, 969; תשס״ה, 642; תשס״ו, 444; תשס״ז, 433, 532, 1072; תשס״ח, 167, 1145, 1423; תשס״ט, 296, 556, 1337; תשע״א, 750; תשע״ג, 855.


בתוקף סמכותה לפי סעיף 37 לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות סעיף 40 לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: הוראות כלליות

הגדרות [תיקון: תשמ״ז־3, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״א, תשע״ג]
בכללים אלה –
”חברה“ – כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב;
”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
”מפיק“ – כל המפיק מים ממקור מים על פי רשיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים;
”ספק“ – כל המספק מים לאחר על פי רישיון הפקה ובתנאי שאם רכשם מאחר הוא חברה, רשות מקומית, תאגיד או אגודה שיתופית המספקת מים לצרכניה, וכן מי שמנהל הרשות הממשלתית התיר לו ברישיון, משיקולים של ניהול משק המים, לפעול בתחומם, כולו או חלקו, לעניין הספקת מים;
”צרכן“ – מי שהקצאת המים שלו פורטה ברישיון ההפקה של ספק;
”תאגיד צרכן“ – (נמחקה);
”משתמש במים“ – אדם הצורך מים מספק לצרכיו ואינו צרכן;
”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית וכן מועצה אזורית, המספקת מים, לרבות מי שבא במקומן לענין הספקת מים בתחומיהן;
”צריכה לנפש“ – (נמחקה);
”אזור קיצוב“ – האזור הכלול באכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008;
”ישוב מתוכנן“ – ישוב הכלול ברשימת ישובים שהוכרו כישובים מתוכננים על ידי שר החקלאות, החתומה ביד שר החקלאות ומופקדת ברשות המים;
”מפעל תעשיה“ – מפעל הצורך מים בתהליכי הייצור, למעט בשירותים;
”דרום הארץ“ – (נמחקה);
”מרכז הארץ“ – (נמחקה);
"רשת אספקה ביתית – מערכת אספקת מים המשמשת לאספקת מים לצורכי בית ביישוב המתוכנן;
”תכולת כלורידים במים“ – שיעור יון הכלור (Cl) בתרכבותיו, מחושב במיליגרמים לליטר מים;
”גינון ציבורי“ – גן הנמצא בבעלותה או בהחזקתה של רשות מקומית, רשות ממלכתית או רשות ציבורית אחרת;
”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;
כמות מים מוקצית לשנה אחת [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט]
(א)
כמות המים המוקצית תקבע על פי כללים אלה, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית, במקרים מיוחדים, לסטות מהוראות כללים אלה ולקבוע אמות מידה מיוחדות לקביעת כמות מים מוקצית בכל מקרה לגופו.
(ב)
כמות המים המוקצית לפי כללים אלה יקבע מנהל הרשות הממשלתית אחת לשנה, למשך שנה אחת, מלבד אם נאמר אחרת בכללים אלה או ברשיון הפקה.
(ג)
(בוטל).
סייג לכמות מים מוקצית [תיקון: תשס״ז־3]
מלבד אם נאמר אחרת בכללים אלה, לא יקבל צרכן כמות מים מוקצית העולה על זו שהיתה קבועה לו ברשיון ההפקה שקדם לשנה שלגביה נקבעת כמות המים המוקצית; תוספות מים זמניות שנתנו לצרכן בשנה הקודמת כאמור, לא יובאו בחשבון בעת קביעת כמות המים המוקצית.
הקטנת הקצאה [תיקון: תשס״ט]
מי שלא צרך את מלוא כמות המים שהוקצתה לו בשנים שקדמו לשנת ההקצאה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל או לצמצם את ההקצאה לשנת ההקצאה בלבד, ובלבד שלפני עשותו כן, לעניין הקצאה למטרת חקלאות, יביא בחשבון את המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.
מים באיכות ירודה [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט]
צרכן המשתמש במי קולחין, מי שטפונות, מים מליחים או מים אחרים, שהוגדרו על ידי מנהל הרשות הממשלתית כמים באיכות ובזמינות ירודה, על פי היתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, ייכללו כמויות מים אלה בכמות המים המוקצית של אותו צרכן המחושבת על פי כללים אלה, בשיעור ובאופן שיורה מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה מנהל הרשות הממשלתית שהכמויות האמורות, במלואן או בחלקן, לא ייכללו בכמות המים המוקצית של אותו צרכן.
חובת מסירת פרטים [תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(א)
כל מפיק, ספק וצרכן חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישתו, פרטים מלאים לגבי כמויות המים שהוא מפיק, מספק או צורך ופירוט איכות המים, השימוש במים ומטרות הצריכה, וכן פרטים מלאים לגבי מעמדו המשפטי וצורת ההתאגדות החוקית שלו.
(ב)
מקום שבו שירותי המים ושירותי הביוב ניתנים בידי ספקים שונים, יעביר ספק שירותי המים לספק שירותי הביוב מידע על כמויות המים שסופקו לכל צרכן לפי שם וכתובת הצרכן שמסר לו ספק שירותי הביוב, והכל כדי לאפשר את אספקת שירותי הביוב והחיוב בעדם.
(ג)
בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א) ונוסף על כל חובת דיווח אחרת, ספק ידווח על כמויות המים שהוא סיפק למטרות ולשימושים השונים במועדים המפורטים להלן:
(1)
למטרת גינון ציבורי –
(א)
באזורים שמצפון לקו מיעוט משקעים, כמשמעותו בסעיף 8ד(ב)(3)
(1)
לא יאוחר מיום חמישה עשר באפריל ומיום חמישה עשר באוגוסט, כל שנה, לגבי הכמויות שסופקו במהלך שנת הרישוי עד סופו של החודש שקדם למועד הדיווח;
(2)
לא יאוחר מיום חמישה עשר בפברואר לגבי הכמויות שסופקו במהלך שנת הרישוי שקדמה למועד הדיווח;
(ב)
באזורים שמדרום לקו מיעוט משקעים, כמשמעותו בסעיף 8ד(ב)(3)
(1)
לא יאוחר מיום חמישה עשר ביולי, כל שנה, לגבי הכמויות שסופקו במהלך השנה עד סופו של החודש שקדם למועד הדיווח;
(2)
לא יאוחר מיום חמישה עשר בפברואר לגבי הכמויות שסופקו במהלך כל השנה שקדמה למועד ההודעה;
(2)
לכל מטרה או שימוש אחר לגבי אספקה בשנה מסוימת – לא יאוחר מיום חמישה עשר בפברואר של השנה העוקבת.
(ד)
העברת מידע כאמור בסעיף זה תיעשה במדיה ממוחשבת בהתאם להוראות הרשות הממשלתית, כפי שיפורסמו באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.
(ה)
בלי לגרוע מיתרת סמכויותיו על פי דין, לא דיווח ספק בהתאם לאמור בסעיף זה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע את הכמויות שהוא סיפק למטרות ולשימושים השונים בשים לב לנתונים המצויים בידו.
ביקורת איכות מים [תיקון: תשס״ט]
(א)
ספק או מפיק חייב לבדוק את איכות המים המסופקים או מופקים על ידיו, לרבות בדיקת תכולת הכלורידים בהם, אם הורה לו כך מנהל הרשות הממשלתית; הבדיקות ייעשו במועדים, באופנים ובצורות שיורה מנהל הרשות הממשלתית; תוצאות הבדיקות יועברו למנהל הרשות הממשלתית באופן ובמועד שקבע.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערוך, הן בעצמו והן על ידי מי שהסמיך לענין זה, בדיקות נוספות של איכותם של מים המסופקים או מופקים כאמור, לרבות תכולת הכלורידים.
(ג)
תוצאות הבדיקות יופקדו במקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית ויהיו פתוחות לעיון הציבור.
סדר עדיפויות [תיקון: תשס״ט]
סדר העדיפות של השימוש במים באזורי קיצוב יהיה כמפורט להלן:
(1)
שימוש לצורכי בית, מלאכה, מסחר ושירותים, שירותים ציבוריים למעט גינון ציבורי;
(2)
תעשיה, חקלאות, ערכי טבע ונוף, שירותים ציבורים – גינון ציבורי.
הקטנת כמויות מים מוקצות עקב תנאים הידרולוגיים ואקלימיים [תיקון: תשמ״ו, תשס״ז־3, תשס״ט]
(1)
מצא מנהל הרשות הממשלתית כי התנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרב שנתיים, או אפשרויות ההפקה וההספקה מחייבים הקטנת כמויות המים המוקצות על פי כללים אלה, רשאי הוא להקטין את כמויות המים המוקצות כאמור, לכל מטרות המים או למקצתן, לתקופה או לאורך זמן.
(2)
בהקטנת כמויות המים המוקצות, כאמור בסעיף קטן (1), יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את התפתחותו המשקית של הצרכן, את כמות המים שהוקצתה לו לפני ההקטנה, לרבות מים באיכות ירודה, או מים שאינם זמינים תמיד, שהוא מנצל, כמשמעותם בסעיף 5, בין אם מים אלה כלולים בכמות המים שהוקצתה לצרכן ובין אם לאו.
(3)
בהקטנת כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את אמות המידה של התכנון המשקי הכולל, שנקבע לאותו ישוב ויתחשב לשם כך בהמלצות המרכז לתכנון שבמשרד החקלאות, הנוגעות לענין.
(4)
הקטנת כמויות מים מוקצות על פי סעיף זה, הנעשית בהיקף אזורי או ארצי, תפורסם כהצעת הסדר מפורטת, כמשמעותה בסעיף 38 לחוק ויחולו לגביה הוראות הסעיפים 37–40 לחוק.
[תיקון: תשמ״ז, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו]

פרק א1: כמויות מים מוקצות לחקלאות

הגדרות [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו]
”שנת הרישוי 1989“ – שנת 1989 למנין הלוח הגרגוריאני;
”כמות מים מוקצית“ – כמות המים שהוקצתה כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה, כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.
כמויות המים המוקצות לחקלאות [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ט]
כמויות המים המוקצות לחקלאות בכל שנת רישוי ייקבעו כמפורט להלן:
(1)
ב־1 בינואר של כל שנת רישוי תיקבע כמות המים המוקצית לחקלאות, בשיעור של 75 אחוזים מכמות המים המוקצית לחקלאות לשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
(2)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע את כמות המים כאמור בפסקה (1), בסטיה של עד 25% כלפי מעלה, בהתאם לתנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרבשנתיים מכל סוג ובכל איכות שהיא ואפשרויות ההפקה וההספקה סמוך למועד הקביעה של כמות המים כאמור;
(3)
לא יאוחר מ־1 באפריל של כל שנת רישוי, יקבע מנהל הרשות הממשלתית את יתרת כמות המים המוקצית לחקלאות לאותה שנת רישוי, בהתאם לתנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרב־שנתיים מכל סוג ובכל איכות שהיא, ואפשרויות ההפקה וההספקה באותו מועד;
(4)
לעניין כמות המים כאמור בפסקה (1), לא יובאו בחשבון מים מאיכות ירודה או מים שאינם זמינים תמיד;
(5)
במקרים ובאזורים שבהם התנאים ההידרולוגיים, מצב מאגרי המים הרב־שנתיים או אפשרויות ההפקה וההספקה מאפשרים זאת, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע כבר ב־1 בינואר של שנת הרישוי את מלוא כמות המים המוקצית לחקלאות לכל שנת הרישוי, בשיעור הגבוה מהאמור בפסקה (1).
[תיקון: תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־3, תשס״ב־2]
(נמחק).
[תיקון: תשס״א־3, תשס״ב־2]
(נמחק).
השקיית גנים [תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשס״א־4, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשס״ט־3]
(א)
בסעיף זה –
”גן ציבורי“ – גן נוי מושקה, הנמצא בבעלותה או בהחזקתה של רשות מקומית, רשות ממלכתית או רשות ציבורית אחרת;
”גן פרטי“ – גן שאינו גן ציבורי.
(ב)
לא יצרוך אדם מים להשקיה –
(1)
בגן ציבורי או בגן פרטי אלא כאמור בפסקה (2) או (3) לפי העניין;
(2)
בגן ציבורי או בגן פרטי ששטחו עולה על 50 מטרים רבועים, אלא אם כן הותקנה בו מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד־מים, או עם קציבת כמות מים או עם שילוב של שניהם, המאפשרת, בין השאר, השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם;
(3)
בגן ציבורי ובגן פרטי, אלא בחודשים אפריל עד נובמבר, ובאזורים המצויים דרומית לקו המשורטט במפה שבתוספת הרביעית (להלן – קו מיעוט משקעים) – בכל חודשי השנה; ובלבד שההשקיה תיעשה בשעות שבין 17:00 ו־10:00 למחרת; ואולם לעניין השקיה בטפטוף, רשאי אדם לצרוך מים להשקיה בחודשים האמורים אף שלא בשעות האמורות;
(4)
בצדי דרכים ובאיי תנועה בין־עירוניים אלא אם כן הם מים שנועדו להשקיית צמחיה חסכונית במים באמצעות מערכת השקיה בטפטוף; לעניין סעיף קטן זה, ”צמחיה חסכונית במים“ – צמחיה שצריכת המים שלה למטר מרובע אינה עולה על 200 ליטר לשנה כאשר כמות המשקעים השנתית אינה פחותה מ־250 מילימטר לשנה.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על משתלות ועל השקיית צמחי נוי בעציצים.
(ד)
העובר על סעיפים קטנים (א) עד (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ה)
מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה יפרסם המלצות בדבר תכנון גנים חסכוניים במים והשקיית גני נוי, וימציאן למעוניינים, בכתב או באינטרנט, וכן יפרסם המלצות בדבר מנת המים הממוצעת השנתית לגן נוי, לפי האזור הגאוגרפי, גיל הצמחיה, הרכב הצמחיה, אופיו של הגן וכיוצא באלה.
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב]
(נמחק).
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ז־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ב]
(נמחק).
[תיקון: תשע״א]

פרק ב׳: השימוש במים למטרת צורכי בית

מים למטרת צורכי בית בספק של מים לצורכי בית [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשנ״ד, תשנ״ה, תשס״א, תשס״ב, תשס״ז־3, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
בסעיף זה, ”שנת רישוי“ – שנה שתחילתה ב־1 בינואר וסיומה ב־31 בדצמבר, למנין הלוח הגרגוריאני.
(ב)
ספק של מים לצורכי בית רשאי לצרוך מים לצורכי בית לרבות גינות נוי, שירותים כלליים, מלאכה, מסחר ושימושים אחרים, שלא נזכרו במקום אחר בכללים אלה (להלן – למטרת צורכי בית), על פי צרכיו.
(ג)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן עקב תנאים הידרולוגיים, מצב מאגרי המים או אפשרויות ההפקה וההספקה, להגביל ברשיון ההפקה את כמות המים שספק של מים לצורכי בית יורשה להפיק ממקור מים מסויים למטרת צורכי בית.
(ג1)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון הפקה של ספק, הרוכש מים לצורך אספקה לאחרים, כמות מים למטרת צורכי בית, המשקפת את הצריכה הצפויה למטרה זו; קבע מנהל הרשות הממשלתית כמות כאמור, תשמש הכמות לצורך חיוב בתעריפי מים; קביעת כמות לפי סעיף קטן זה לא תפגע באפשרות של הספק האמור לצרוך מים כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
הוגבלה ברשיון ההפקה כמות המים שספק של מים לצורכי בית רשאי להפיק ממקור מים מסוים למטרת צורכי בית, כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו לגבי מקור המים האמור הוראות תקנות התשלום המיוחד.
(ז)
למרות האמור בסעיף זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע לספק של מים לצורכי בית ברשיון הפקה כמות מים מוקצית למטרת צורכי בית אם מצא, כי הספק של מים לצורכי בית אינו משתמש במים למטרת צורכי בית ביעילות ובחסכון; כן רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות כן, אם התנאים ההידרולוגיים, מצב מאגרי המים או אפשרויות ההפקה וההספקה מאלצים אותו לעשות זאת.
[תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז־3, תשנ״ד]
(נמחק).
איסור העברה ממטרת שימוש אחת לשניה [תיקון: תשס״ז־3, תשע״א]
נקבעה כמות מים מוקצית לספק של מים לצורכי בית כמפורט בסעיף 9, לא יעביר ספק של מים לצורכי בית כמות מים ממטרת שימוש אחת למטרת שימוש אחרת.
[תיקון: תשמ״ז־3, תשנ״ד]
(בוטל) .
תנאים לקביעת כמות מים מוקצית לספק של מים לצורכי בית [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
הקצאת מים לספק של מים לצורכי בית כמפורט בסעיף 9 מותנית בקיום התנאים כלהלן:
(1)
הוא מספק מים לכל צרכניו ולכל משתמש במים בתחומו תוך קיום של מדידה נפרדת של הכמויות המסופקות לכל מטרה ולכל שימוש, וביישוב מתוכנן במדידה נפרדת בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית, ונתוני האספקה מועברים למנהל הרשות הממשלתית כדין; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק למדוד את כמויות המים, המסופקות לצרכן או למשתמש במים מסוימים, באופן שונה מן האמור בסעיף קטן זה וזאת מנימוקים מיוחדים שיירשמו;
(2)
הספק של מים לצורכי בית מנהל רישום מסודר ומפורט של כמויות המים המסופקות ומחולקות על ידיו לצרכנים ולמשתמשים במים בתחומו, בהתאם למטרות ולשימושים השונים במים, ופרטי הרישום מועברים למנהל הרשות הממשלתית לפי דרישתו;
(3)
קיים בספק של מים לצורכי בית חיוב עבור צריכת מים, בנפרד מכל חיוב אחר, וגביית מחירי מים נעשית אך ורק על פי קריאת מדי מים, שנעשה לפחות אחת לחדשיים, ובצמוד להודעה לצרכנים על צריכת המים שלהם לפחות אחת לחדשיים, זולת אם אישר מנהל הרשות הממשלתית לספק של מים לצורכי בית לנהוג אחרת בנדון.
(ב)
ליישוב מתוכנן, שבו לא קיימת מדידה נפרדת של כמות המים המסופקת לכל מטרה, תוקצה בעד כל נפש ביישוב המתוכנן כמות של 300 מטרים מעוקבים לשנה, אך לא יותר מסך כל הכמות שסופקה לרשת האספקה הביתית בשנה הקודמת לשנת ההקצאה, כהקצאה למטרת צורכי בית; קביעת מספר הנפשות ביישוב המתוכנן תיעשה לפי כמות הנפשות שדיווח היישוב המתוכנן בהתאם לחובתו לפי סעיף 4ב לכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994.
[תיקון: תשמ״ז־3, תשנ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ד, תשס״ז־3, תשע״א]
(בוטל).
התאמת חיוב לכמות הצריכה [תיקון: תשע״א, תשע״ג]
(א)
קיבל מנהל הרשות הממשלתית מספק, הרוכש מים מספק אחר, דיווח על אספקת המים לפי סעיף 6, יחליט מנהל הרשות הממשלתית מהן הכמויות שסופקו בפועל למטרת צורכי בית ויודיע לספק, שסיפק את המים לספק, לערוך את חשבון המים לפי כמות זו.
(ב)
לא העביר ספק את הדיווח במועד הנקוב בסעיף 6, יחליט מנהל הרשות הממשלתית מהן הכמויות שסיפק הספק למטרות השונות לפי סעיף 6(ה) ויודיע לספק המספק מים לספק האמור לערוך את חשבון המים לפי הכמות שעליה החליט.
(ג)
קיבל ספק המספק מים לספק אחר הודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב), יתקן את חיובי המים ויערכם לפי הכמויות הנקובות בהודעת מנהל הרשות הממשלתית.
המשמעות הכספית לקביעת כמות לאספקה בתעריף מופחת [תיקון: תשע״ג]
כמות המים שקבע מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ככמות מים לאספקה בתעריף מופחת, תשמש לצורך עריכת ההתחשבנות במהלך שנת האספקה.
תיקון חשבונות המים לפי צריכה בפועל [תיקון: תשע״ג]
קיבל מנהל הרשות הממשלתית מבעל רישיון, שנקבעה לצרכניו הקצאה של מים לתעשייה, לגינון ציבורי או לחקלאות, דיווח לפי סעיף 6 על כמות המים שסיפק לצרכנים אלה, והתברר כי כמות המים שסופקה שונה מהכמות שנקבעה לספק לאותה מטרה, יודיע מנהל הרשות הממשלתית לספק המים שסיפק את המים לערוך את חשבון המים לפי הכמויות שיחליט כי סופקו בפועל למטרות אלה; אין בהוראות סעיף זה או בהחלטת מנהל הרשות הממשלתית לפיו כדי להתיר לספק או לכל אדם לספק מים שלא לפי תנאי הרישיון.
תוספת כמויות מים מוקצית לחקלאות ולתעשיה [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
ספק של מים לצורכי בית הזכאי לכמויות מים מוקצות לצרכנים לחקלאות או לתעשיה, ייווספו כמויות מים שהקציב לו מנהל הרשות הממשלתית למטרות האמורות לכמות המים המוקצית שנקבעה לספק של מים לצורכי בית בהתאם לכללים אלה.
[תיקון: תשס״ח־3]

פרק ב1: השימוש במים לשירותים ציבוריים

גינון ציבורי [תיקון: תשס״ח־3, תשע״א]
(א)
כמות המים המוקצית לגינון ציבורי תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המשקפות שימוש יעיל במים כמפורט בתוספת השלישית ובהתבסס על היקף שטחי הגינון הציבורי בכל רשות מקומית בחלוקה לסוגי הצמחייה השונים, המצוינים בטבלה בתוספת השלישית.
(ב)
הכמות שתיקבע על יסוד האמור בסעיף קטן (א) תוכפל במקדם, המשקף את המחסור במים בכל שנה; המקדם ייקבע על ידי מנהל הרשות עד סוף חודש דצמבר בשנה הקודמת לשנת ההקצאה; הודעה על קביעת המקדם ושיעורו תפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית.
(ב1)
ראה מנהל הרשות הממשלתית כי התנאים ההידרולוגיים ומצב מאגרי המים הרב־שנתיים מחייבים או מאפשרים שינויו של המקדם שנקבע לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא, באישור מועצת הרשות הממשלתית ולא יאוחר מיום 31 במרס של שנת ההקצאה, לשנות את המקדם.
(ג)
רשות מקומית המבקשת לקבל הקצאה לגינון הציבורי תעביר לרשות הממשלתית למים ולביוב דיווח על שטחי הגינון הציבורי שלה בהתאם לסוגי הצמחייה המפורטים בתוספת השלישית; לעניין סעיף זה, ”רשות מקומית“ – למעט חברה.
(ד)
ביישובים שאינם רשות מקומית, למעט יישובים מתוכננים, תיקבע כמות המים המוקצית לגינון ציבורי בדרך האמורה בסעיף זה, בשינויים המחויבים לפי העניין.

פרק ג׳: השימוש במים בחקלאות

כמות מים מוקצית לחקלאות [תיקון: תשס״ז־3]
(א)
כמות המים המוקצית לחקלאות, למעט כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בחקלאות והתנאים המיוחדים, כמפורט בתוספת הראשונה (להלן – כמויות הצריכה בחקלאות והתנאים המיוחדים).
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שנקבעה לו ברשיון הפקה בשנה הקודמת לשנה שלגביה נקבעת כמות המים המוקצית, כמות מים מוקצית שלא על יסוד כמויות צריכה מקסימליות.
כמות מים מוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן [תיקון: תש״ן, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ד־2, תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
כמות המים המוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן תיקבע בהתאם לכמות המים שנקבעה לו ברשיון ההפקה לשנה הקודמת לשנה שעבורה נקבעת כמות המים המוקצית, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לשנות את כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, בהתאם לצרכי הישוב לקיומו ופיתוחו.
(ב)
בעת קביעת כמות מים מוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן, יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את אמות המידה של התכנון המשקי הכולל, שנקבע לאותו ישוב, ויתחשב לשם כך בהמלצות המרכז לתכנון שבמשרד החקלאות, הנוגעות לענין.
(ג)
ישוב מתוכנן שנקבעה לו כמות מים מוקצית לחקלאות, לא יהיה זכאי לתוספת מים על פי התנאים המיוחדים.
(ד)
(נמחק).
פרטים על משתמשים במים [תיקון: תשנ״ב, תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מכל ספק הזכאי לכמות מים מוקצית לחקלאות על פי כללים אלה, לרבות רשות מקומית וישוב מתוכנן, להמציא לו מדי שנה או מפעם לפעם רשימה של המשתמשים במים הנמנים עמו, לרבות כמויות המים שהועמדו לרשותם בידי הספק מתוך כמות המים שהוקצתה לו, וכן נתונים בדבר מספר היחידות הפעילות בחקלאות, סוגי הגידולים החקלאיים ונתונים בדבר שאר השימושים במים בתחומיו.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות המשך הקצבת מים לספק כאמור בהמצאת הרשימה והנתונים המפורטים בסעיף קטן (א).
(ג)
הוכח למנהל הרשות הממשלתית כי ספק אינו מחלק את המים בין הנמנים עמו כדין או אינו פועל באופן סביר בנדון, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע ברשיון ההפקה את חלוקת המים בין הנמנים עם הספק.
חקלאות בתחום רשות מקומית [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(א)
צרכן הזכאי לכמות מים מוקצית לחקלאות על פי הוראות כללים אלה בתחום רשות מקומית והמקבל את המים מן הרשות המקומית, וכן כמות המים המוקצית לו, יפורטו ברשיון ההפקה של אותה רשות מקומית.
(ב)
(נמחק).
[תיקון: תשס״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז־3, תשס״ט, תשע״א]
(בוטל).

פרק ד׳: השימוש במים בתעשיה

[תיקון: תשס״ט]

סימן א׳: הקצאת מים לתעשיה

כמות מים מוקצית לתעשיה [תיקון: תשס״ז־3]
כמות המים המוקצית לתעשיה תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בתעשיה, המפורטות בתוספת השניה (להלן – כמויות הצריכה בתעשיה), ובהתאם לסוג הייצור ולכמותו, מלבד אם נאמר אחרת בכללים אלה.
מינימום כמות המים המוקצית לתעשיה [תיקון: תשנ״ב, תשס״ז־3, תשס״ט]
(א)
לכמות מים מוקצית לתעשיה יהיה זכאי רק מפעל תעשיה, שלפי כמויות הצריכה בתעשיה זכאי לכמות מים העולה על 5,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי היצור בלבד, למעט שירותים.
(ב)
מפעל תעשיה, הצורך כמות מים שאינה עולה על 10,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, רשאי להודיע למנהל הרשות הממשלתית כי הוא מוותר על כמות מים מוקצית לתעשיה לפי סעיף 28 ומבקש להתיר לו לצרוך כל כמות מים נדרשת; כמות המים שצורך מפעל התעשיה כאמור, תיווסף לכמות המים המוקצית לרשות המקומית, שבתחומה פועל אותו מפעל תעשיה.
(ג)
נמצא, לאחר בדיקה, כי מפעל תעשיה כאמור בסעיף קטן (ב) צרך למעלה מ־10,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לחייב את המפעל בשנה שלאחריה לחזור ולקבל כמות מים מוקצית לתעשיה לפי סעיף 28.
סוג ייצור שאינו בתוספת [תיקון: תשס״ט]
שוכנע מנהל הרשות הממשלתית שמפעל תעשיה, אשר סוג הייצור שלו אינו מפורט בתוספת השניה, זקוק לכמות מים מעל ל־5,000 מ״ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, יקבע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם המפעל וניתוח תהליכי הייצור שלו, את כמות המים המוקצית לתעשיה לאותו מפעל.
מפעל תעשיה שאינו בתחום רשות מקומית [תיקון: תשס״ט]
מפעל תעשיה שאינו בתחום רשות מקומית, המפיק את המים בעצמו או מקבל את המים מספק שאינו רשות מקומית, וזכאי על יסוד כמויות הצריכה בתעשיה או על יסוד קביעות מנהל הרשות הממשלתית, לכמות מים הפחותה מ־5,000 מ״ק לשנה, כמות המים המוקצית לו תפורט ברשיון הפקה, אולם כמות המים המוקצית לא תחשב ככמות מים מוקצית לתעשיה.
כמות מים מוקצית שלא לפי כמויות הצריכה בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשס״ט]
(א)
בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להתחשב בתנאי הייצור או בתהליכי הייצור המיוחדים של מפעל תעשיה או בתנאי האזור שבו מצוי המפעל, ולקבוע למפעל התעשיה כמות מים מוקצית שלא על יסוד כמויות הצריכה בתעשיה.
(ב)
למפעל תעשיה שאינו נענה לדרישותיו של מנהל הרשות הממשלתית לחסכון וייעול השימוש במים ומשתמש בכמות מים נחרגת, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע כמות מים מוקצית על יסוד כמויות צריכה בתעשיה קטנות יותר מאלה המפורטות בתוספת לסוג הייצור של אותו מפעל תעשיה, וזאת בנוסף לסמכות מנהל הרשות הממשלתית לנקוט נגד אותו מפעל בהליכים שנקבעו בחוק למניעת חריגה מכמות מים המוקצית כדין.
תוספות זמניות לתעשיה
תוספות מים שניתנו למפעל תעשיה בשנים קודמות בגלל ליקויים או תקלות במיתקני המפעל, לא יובאו בחשבון בעת קביעת כמות המים המוקצית לתעשיה למפעל.
שינויים בהקף הייצור החזוי [תיקון: תשס״ט]
ניתנה למפעל תעשיה כמות מים מוקצית לתעשיה על יסוד הקף ייצור חזוי, והוברר בתום השנה כי הקף הייצור בפועל היה גדול או קטן מההקף החזוי, תוגדל או תוקטן כמות המים המוקצית לתעשיה בהתאם לכך בתחולה מלמפרע, בתנאי שהנתונים הומצאו למנהל הרשות הממשלתית לא יאוחר מאשר תוך חדשיים מתום השנה.
כמויות מים לשירותים וגינון [תיקון: תשס״ט]
מפעל תעשיה, הצורך בנוסף לכמות המים המוקצית לתעשיה, כמויות מים לשירותים שאינם כלולים בתהליכי הייצור וכן לגינון שטח שאינו קטן מדונם אחד, יקציב לו מנהל הרשות הממשלתית, לפי שיקול דעתו ובהתחשב בתנאים של מפעל התעשיה, כמות מים לשירותים ולגינון שתיווסף לכמות המים המוקצית למפעל לתעשיה.
מפעל תעשיה בישוב מתוכנן
הוראות פרק זה יחולו גם על מפעלי תעשיה בישוב מתוכנן.
[תיקון: תשס״ח, תשס״ט]

סימן ב׳: הקצאת מים לתעשיית המלונות

הגדרות [תיקון: תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ט]
”מלון“ – מבנה או קבוצת מבנים במתחם אחוד המשמש להשכרת חדרי אירוח, הכולל 25 חדרים לפחות וצריכת המים שלו עולה על הכמות המזערית הקבועה בפרק זה;
”מלון נופש“ – מלון שהאכסון בו הוא למטרות מנוחה ומרגוע ואורחיו מבלים חלק ניכר מזמן השהייה, במשך היום והערב, במלון ובמיתקניו;
”מלון עירוני“ – מלון הממוקם בעיר, שהאורחים מתאכסנים בו בעיקר למטרת לינה, ומבלים חלק עיקרי מזמן השהייה בו, במשך היום והערב מחוץ למלון;
”צריכת שנת הבסיס“ – צריכת המים בשנה שבה תפוסת המלון היתה הגבוהה ביותר מתוך שלוש השנים האחרונות לשנת הגשת הבקשה, ובלבד שלא תעלה על 750 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון נופש ועל 430 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון עירוני.
הכמויות המוקצות למלון [תיקון: תשס״ט]
(א)
מלון זכאי להגיש בקשה לקבלת הקצאת מים לתעשיה; הקצאת המים תהיה בשיעורים הנקובים להלן מתוך צריכת שנת הבסיס:
(1)
בשנה הראשונה להקצאה – 95%;
(2)
בשנה השניה להקצאה – 90%;
(3)
בשנה השלישית להקצאה ואילך – 85%.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מלון אשר יראה כי בתקופה שקדמה לשנת הבסיס נקט את כל האמצעים לחיסכון במים כמפורט בסעיף 36ד, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, יוכל להגיש בקשה שלא להחיל עליו את הקיצוץ הנקוב בסעיף קטן (א).
בקשה להגדלת הקצאה [תיקון: תשס״ט]
מלון המבקש להגדיל את הקצאת המים שלו בשנה מסוימת יגיש בקשה לכך לא יאוחר מתום השנה שאליה מתייחסת הבקשה; בכל מקרה לא תעלה ההקצאה השנתית על 750 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון נופש ועל 430 מ״ק לחדר תפוס בשנה במלון עירוני.
תנאים להגדלת הקצאה [תיקון: תשס״ט]
הגיש מלון בקשה להגדלת ההקצאה לפי סעיף 36ג, לא תוגדל ההקצאה אלא לאחר שיוכיח, כי גדלה תפוסתו ביחס לשנת הבסיס וכי נקט את כל האמצעים לחיסכון וייעול השימוש במים להנחת דעתו של מנהל הרשות ובין השאר –
(1)
הקמת מערך הסברה לצורך הגברת המודעות לחיסכון במים בקרב עובדי המלון ואורחיו, כולל הצבת שלטים במקומות ציבוריים ובחדרים;
(2)
התקנת מדי מים במלון ובכלל זה במקומות אלה: מטבח ראשי, מטבח כנסים, מכבסה, בריכת שחייה, גינות נוי, מגדלי קירור;
(3)
ביצוע מעקב יומי אחר צריכת המים בכל מדי המים המותקנים במלון, הפקת דוחות וטיפול במקרים של כמויות צריכה חריגות;
(4)
התקנת אבזרים חוסכי מים בכל המלון, לרבות התקנת חסכמים בכל המקלחות ובברזי המלון, התקנת מכלי הדחה דו־כמותיים או מנגנונים דו־כמותיים בכל שירותי המלון;
(5)
התקנת מערך גינון חסכוני והוכחת צריכה שאינה עולה על הכמויות הנקובות להלן לכל דונם מגונן:
(א)
אזור הצפון והמרכז – 600 מטרים מעוקבים לדונם;
(ב)
אזור הדרום, למעט אילת והערבה – 690 מטרים מעוקבים לדונם;
(ג)
אזור עמק בית שאן, בקעת הירדן וטבריה – 820 מטרים מעוקבים לדונם;
(ד)
אילת וים המלח – 1,400 מטרים מעוקבים לדונם;
(ה)
ערבה – 1,100 מטרים מעוקבים לדונם;
(6)
מינוי ממונה מטעם המלון ליישום כל האמצעים המנויים בסעיף זה.
ביטול
תקנות המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשכ״ט–1969 – בטלות.
השם [תיקון: תשס״ז־3]
לכללים אלה ייקרא ”כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976“.
[תיקון: תשנ״ב]

תוספת ראשונה

[תיקון: תשס״ז־3]

(סעיף 17)

כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בחקלאות

[תיקון: תשס״ט]

(במ״ק לדונם לשנה: מפה מפורטת של האזורים מופקדת ברשות המים)

[תיקון: תשס״ט]
כמות מים מוקצית לחקלאות תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המפורטות להלן: נקבעה כמות מים מוקצית לחקלאות על יסוד כמויות צריכה, כאמור, לא יהיה צרכן זכאי לתוספת מים בגין שינוי בסוג הגידול, אלא אם כן קיבל לכך אישור, מראש, מאת מנהל הרשות הממשלתית:
גידולי שדה
האזור / הגידוליםכותנהמלוןאבטיחאגוזי
אדמה
חמניהחימצהחיטה
השקיה
חיטה
תחמיץ
תירס
תחמיץ
גולן500150250  160100100400
עמק החולה500150200550160 7070450
מרום גליל  200    70350
מעלה הגליל450      70350
עכו380150200 1001607070280
נצרת480150200 150  70280
בקעת כנרות1100250250 200200250250400
בית שאן900300300 200 220220450
גלבוע־חרוד800300300 200200250250400
גליל תחתון510200300 160 200200400
עמק יזרעאל450200250500100160120120400
חדרה4502002505001501608080400
רעננה450250250500 1608080400
רחובות4502002504801501609090380
ירושלים 150200     400
בקעת הירדן 300350    300700
לכיש400250300550200200200200450
בשור ועזה480250250620200200200250400
נגב550250400250220200200600800
ערבה1350600600    400700
ירקות בשטח פתוח
האזור / הגידוליםעגבניות
מאכל
בצלגזרתירס
מתוק
תפוחי
אדמה
עגבניות
תעשיה
מלפפוןפלפל[צ״ל: חציל]
גולן700400 450400400250800 
עמק החולה800450 450 400250900900
מרום גליל700  350  250800800
מעלה הגליל700  350  250  
עכו700400550350400350250800800
נצרת700400 350 350250800800
בקעת כנרות700  550 450 800800
בית שאן800450600550630450350900900
גלבוע־חרוד700400550500 400330  
גליל תחתון800450 500 500330900900
עמק יזרעאל800400550350450350250900900
חדרה700400550400470400250800700
רעננה700400550400470400250700700
רחובות700400550400470400250800700
ירושלים650 500350  250750750
בקעת הירדן1000700 800450550 11001200
לכיש800400550400450400300900900
בשור ועזה800400550350600410300700750
נגב800600550450600450400900900
ערבה1100750 850 60045012001300
ירקות חממה
האזור / הגידוליםעגבניותמלוןפלפלמלפפון
גולן750700  
עמק החולה750  1000
מרום גליל750 10001000
מעלה הגליל750  1000
עכו750  1000
נצרת850  1000
בקעת כנרות    
בית שאן1000700 1000
גלבוע־חרוד    
גליל תחתון800 1000 
עמק יזרעאל80070010001000
חדרה80070010001000
רעננה850 10001000
רחובות750 10001000
ירושלים850   
בקעת הירדן10009001200 
לכיש850 10001000
בשור ועזה850 10001000
נגב85070010001000
ערבה10009001200 
נשירים
האזור / הגידוליםתפוחאגסאפרסקשזיף
יפני
שזיף
אירופאי
משמש
גולן750650650550600500
עמק החולה800750700600650550
מרום גליל720650650550600500
מעלה הגליל720600650550640500
עכו650600550550550500
נצרת 600  550 
בקעת כנרות      
בית שאן      
גלבוע־חרוד  550   
גליל תחתון800700600650650550
עמק יזרעאל900650550550600 
חדרה650650550500600500
רעננה650650550550600500
רחובות650650550550500500
ירושלים750 550550600500
בקעת הירדן  1600   
לכיש650650650600600550
בשור ועזה650 600550 500
נגב800800750700700700
ערבה      
הערה: לנשירים צעירים (משנת נטיעתם ועד להיותם בני 3 שנים) – 35% מכמויות הצריכה המפורטות לעיל, בהתאם לענין.
כרם ואחרים
האזור / הגידוליםענבי
מאכל
ענבי
יין
זית
מאכל
תמרשקדפקאן
גולן7003005001200300800
עמק החולה 250500  800
מרום גליל500280500  800
מעלה הגליל500 500 300800
עכו500 500 300800
נצרת500250500 300800
בקעת כנרות700 6501200 1000
בית שאן900 8001200  
גלבוע־חרוד700 8001200450800
גליל תחתון50031050012003701000
עמק יזרעאל 310500 300800
חדרה400250500 300800
רעננה400220500 300800
רחובות500250500 250800
ירושלים500250500 400800
בקעת הירדן1000 6501500  
לכיש650300500 250800
בשור ועזה550 500 250800
נגב75040050012004501000
ערבה1000 10001800  
סובטרופיים
האזור / הגידוליםאבוקדומנגואפרסמוןבננות
גולן7004506302000
עמק החולה8505507702000
מרום גליל750500  
מעלה הגליל6504505801000
עכו6504205801000
נצרת650420580 
בקעת כנרות1000850 2200
בית שאן11007501000 
גלבוע־חרוד900700  
גליל תחתון800550650 
עמק יזרעאל700600700 
חדרה6505506001200
רעננה650450600 
רחובות7005506001200
ירושלים700 650 
בקעת הירדן14001400 2600
לכיש750550650 
בשור ועזה950650850 
נגב1050700900 
ערבה 1600  
הערה: לסובטרופיים צעירים (משנת נטיעתם ועד להיותם בני 3 שנים) – 35% מכמויות הצריכה המפורטות לעיל, בהתאם לענין.
הדרים
האזור / הגידוליםשמוטיאפילטבוריאשכולית
אדומה
אשכולית
לבנה
לימוןקליפים
גולן750  750750750750
עמק החולה 750750750750750750
מרום גליל   750  750
מעלה הגליל 750750750  750
עכו700700700700700700700
נצרת700  700 700750
בקעת כנרות900900 900900900900
בית שאן  900900900900900
גלבוע־חרוד   900900900900
גליל תחתון 900 900900900900
עמק יזרעאל750750750750750750750
חדרה750750750750750750750
רעננה750750750750750750750
רחובות750750750750750750750
ירושלים 750 750 750750
בקעת הירדן  10001000100010001000
לכיש750750750750750750750
בשור ועזה850850850850850850850
נגב850850850850850850850
ערבה    1200 1200
הערה: להדרים צעירים (משנת נטיעתם ועד להיותם בני 3 שנים) – 35% מכמויות הצריכה המפורטות לעיל, בהתאם לענין.

תוספת שניה

[תיקון: תשס״ז־3]

(סעיף 28)

כמויות הצריכה המקסימליות בתעשיה

[תיקון: תשנ״ו]
הענף הראשיהענף המשניסוג המוצריח׳כמות מים מקסימלית
ליחידת מוצר במ״ק
הערות
מפעלי אריזה חקלאייםבתי אריזהפרי הדרטון0.25 
אפרסקיםטון0.70 
תפוחי עץטון0.70 
גזרטון3.0 
בגגותטון0.35 
אבוקדוטון0.30 
מישמשטון0.70 
פרחים1000 יח׳0.35 
מחצביםחצץחצץ רחוץטון0.35 
סיד רגבים מחצץ רחוץטון0.45 
סיד רגבים מחצץ בלתי רחוץטון0.00 
אגוםטון0.08 
עפרת נחושתצמנט נחושתטון4.50 
פוספטיםפוספט קלויטון1.00-1.50 
פוספט נטולי פלואורידטון1.00 
פוספט מועשרטון0.00 
מזוןבשר עופותבתי מטבחיים לבקרראש בקר1.50-2.50 
קמח נוצותטון5.00 
בשר מוכשרטון10.00 
בשר מבושלטון12.0 
המבורגרטון12.0 
ביצים קפואותטון15.0 
נקניק – כולל הכשרת בשרטון12.0 
נקניק – לא כולל הכשרת בשרטון2.0 
שימורי בשר בקופסאות – כולל הכשרת בשרטון18.0 
פטימים מוכשריםטון30.0 
הודים מוכשריםטון15.0 
דגיםשימורי סרדיני ים בקופסאותטון14.0 
שימורי טונה בקופסאותטון14.0 
שימורי קרפיוגים בקופסאותטון16.0 
כבושים מדגים מלוחיםטון25.0 
כבושים מדגים רגיליםטון12.0 
מוצרי חלבחלב מעוקר ממולא בבקבוקים1000 ליטר5.0 
חלב מפוסטר ממולא בבקבוקים1000 ליטר2.2 
חלב מפוסטר ממולא בשקיות1000 ליטר1.2 
חלב מפוסטר ממולא בבקבוקי פלסטיק1000 ליטר1.2 
גבינה מותכתטון8.0 
גבינה קשה מחלב צאןטון10.0 
גבינה קשה מחלב בקרטון15.0 
גבינה רכה מחלב בקרטון10.0 
גבינה רכה מחלב צאןטון7.0 
תוצרת ניגרת בגביעי פלסטיקטון2.0 
מיקס גלידהטון2.0 
גלידה – לא כולל הכנת מיקם גלידהטון2.0 
אבקת חלבטון25.0 
אבקת מי גבינהטון30.0 
חמאה בתהליך נמשךטון12.0 
חמאה בתהליך מנתיטון20.0 
פודינג שוקולדטון3.0 
יוגורט עם פירותטון3.0 
יוגורט לשתיהטון4.0 
רפרפתטון4.0 
יוגורט בטעם פירותטון4.0 
פירות־ירקותמיץ פרי הדר טבעי בקופסאות 6 אונק׳טון8.5 
מיץ פרי הדר טבעי בקפסאות A-2טון8.0 
מיץ פרי הדר טבעי בקופסאות 43 אונק׳טון7.5 
מיץ פרי הדר טבעי בקופסאות A-10טון7.0 
מיץ פרי הדר טבעי בקופסאות 5 ק״גטון6.5 
מיץ פרי הדר בחביותטון4.0 
מיץ ממותק בקופסאות 6 אונק׳טון8.0 
מיץ ממותק בקופסאות A-2טון7.5 
מיץ ממותק בקופסאות 43 אונק׳טון7.0 
מיץ ממותק בקופסאות A-10טון6.5 
מיץ ממותק בקופסאות 5 ק״גטון6.0 
רכז פרי הדר 30° בקופסאות 6 אונק׳טון30.0 
רכז פרי הדר 30° בקופסאות A-2טון32.5 
רכז פרי הדר 30° בקופסאות 43 אונק׳טון35.0 
רכז פרי הדר 30° בקופסאות A-10טון37.5 
רכז פרי הדר 30° בקופסאות 5 ק״גטון40.0 
רכז פרי הדר 30° בחביותטון6.5 
רכז פרי הדר 40° בקופסאות 6 אונק׳טון31.0 
רכז פרי הדר 40° בקופסאות A-2טון33.5 
רכז פרי הדר 40° בקופסאות 43 אונק׳טון36.0 
רכז פרי הדר 40° בקופסאות A-10טון38.5 
רכז פרי הדר 40° בקופסאות 5 ק״גטון41.0 
רכז פרי הדר 40° בחביותטון7.0 
רכז פרי הדר 45° בקופסאות 6 אונק׳טון32.0 
רכז פרי הדר 45° בקופסאות A-2טון34.5 
רכז פרי הדר 45° בקופסאות 43 אונק׳טון37.0 
רכז פרי הדר 45° בקופסאות A-10טון39.5 
רכז פרי הדר 45° בקופסאות 5 ק״גטון42.0 
רכז פרי הדר 45° בחביותטון7.5 
רכז פרי הדר 50° בקופסאות 6 אונק׳טון33.0 
רכז פרי הדר 50° בקופסאות A-2טון35.5 
רכז פרי הדר 50° בקופסאות 43 אונק׳טון38.0 
רכז פרי הדר 50° בקופסאות A-10טון40.5 
רכז פרי הדר 50° בקופסאות 5 ק״גטון43.0 
רכז פרי הדר 50° בחביותטון8.0 
רכז פרי הדר 55° בקופסאות 6 אונק׳טון34.0 
רכז פרי הדר 55° בקופסאות A-2טון36.5 
רכז פרי הדר 55° בקופסאות 43 אונק׳טון39.0 
רכו פרי הדר 55° בקופסאות A-10טון41.5 
רכז פרי הדר 55° בקופסאות 5 ק״גטון44.0 
רכז פרי הדר 55° בחביותטון8.5 
רכז פרי הדר 60° בקופסאות 6 אונק׳טון35.0 
רכז פרי הדר 60° בקופסאות A-2טון37.5 
רכז פרי הדר 60° בקופסאות 43 אונק׳טון40.0 
רכז פרי הדר 60° בקופסאות A-10טון42.5 
רכז פרי הדר 60° בקופסאות 5 ק״גטון46.0 
רכז פרי הדר 60° בחביותטון9.0 
רכז פרי הדר 65° בקופסאות 6 אונק׳טון36.0 
רכז פרי הדר 65° בקופסאות A-2טון38.5 
רכז פרי הדר 65° בקופסאות 43 אונק׳טון41.0 
רכז פרי הדר 65° בקופסאות A-10טון43.5 
רכז פרי הדר 65° בקופסאות 5 ק״גטון47.0 
רכז פרי הדר 65° בחביותטון9.5 
רכז קפוא 60° בקופסאות 6 אונק׳טון10.0 
רכז קפוא 60° בקופסאות A-2טון10.0 
רכז קפוא 60° בקופסאות 43 אונק׳טון10.0 
רכז קפוא 60° בקופסאות A-10טון10.0 
רכז קפוא 60° בקופסאות 5 ק״גטון10.0 
רכז קפוא 60° בחביותטון10.0 
כתש מפרי הדר (רגיל) בחביותטון4.0 
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות 6 אונק׳טון10.0 
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות A-2טון9.5 
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות 43 אונק׳טון9.0 
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות A-10טון8.5 
כתש מפרי הדר (רגיל) בקופסאות 5 ק״גטון8.0 
כתש מפרי הדר (1:2) בחביותטון8.0 
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות 6 אונק׳טון4.0 
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות A-2טון14.5 
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות 43 אונק׳טון15.0 
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות A-10טון15.5 
כתש מפרי הדר (1:2) בקופסאות 5 ק״גטון16.0 
כתש מפרי הדר (1:3) בחביותטון10.0 
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות 6 אונק׳טון16.5 
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות A-2טון17.0 
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות 43 אונק׳טון17.5 
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות A-10טון18.0 
כתש מפרי הדר (1:3) בקופסאות 5 ק״גטון19.0 
בסיס מפרי הדר בחביותטון10.0 
בסיס מפרי הדר בקופסאות 6 אונק׳טון12.0 
בסיס מפרי הדר בקופסאות A-2טון13.0 
בסיס מפרי הדר בקופסאות 43 אונק׳טון13.5 
בסיס מפרי הדר בקופסאות A-10טון14.5 
בסיס מפרי הדר בקופסאות 5 ק״גטון16.0 
סקווש מפרי הדר בבקבוקיםטון0.9 
סקווש מפרי הדר בקנקניםטון13.0 
שמן אתריטון60.0 
קליפות מיועדות לבעלי חיים (פת״ז)טון0.3 
קליפות מיועדות לייצור פקטיןטון פקטין50.0 
פקטיןטון800.0 
מיץ עגבניות בקופסאות 6 אונק׳טון12.0 
מיץ עגבניות בקופסאות A-2טון11.5 
מיץ עגבניות בקופסאות 43 אונק׳טון11.0 
מיץ עגבגיות בקופסאות 46 אונק׳טון10.0 
מיץ עגבניות בקופסאות A-10טון9.5 
מיץ עגבניות בקופסאות 5 ק״גטון9.0 
רסק עגבניות 22° בחביותטון10.0 
רסק עגבניות 22° בקופסאות 100 גר׳טון25.0 
רסק עגבניות 22° בקופסאות 6 אונק׳טון26.0 
רסק עגבניות 22° בקופסאות A-2טון27.0 
רסק עגבניות 22° בקופסאות A-212טון27.5 
רסק עגבניות 22° בקופסאות A-10טון28.0 
רסק עגבניות 22° בקופסאות 5 ק״גטון30.0 
רכז עגבניות 28° בחביותטון11.0 
רכז עגבניות 28° בקופסאות A-2טון28.0 
רכז עגבגיות 28° בקופסאות A-212טון29.0 
רכז עגבניות 28° בקופסאות A-10טון30.0 
רכז עגבניות 28° בקופסאות 5 ק״גטון32.0 
רכז עגבניות 33° בחביותטון12.0 
רכז עגבניות 33° בקופסאות A-2טון28.0 
רכז עגבניות 33° בקופסאות A-212טון29.0 
רכז עגבניות 33° בקופסאות A-10טון32.0 
רכז עגבניות 33° בקופסאות 5 ק״גטון35.0 
קרש עגבניות 10° בקופסאות A-2טון20.0 
קרש עגבגיות 10° בקופסאות A-10טון22.0 
פיצה עגבניות 12° בקופסאות A-2טון23.0 
פיצה עגבניות 12° בקופסאות A-10טון24.0 
פירה עגבניות 13° בקופסאות A-2טון25.0 
פירה עגבניות 13° בקופסאות A-10טון26.0 
פלחי אשכוליות בקופסאות A-1טון15.0 
פלחי אשכוליות בקופסאות A-2טון16.0 
פלחי אשכוליות בקופסאות A-10טון17.0 
פלחי אשכוליות מקוררות בקופסאות A-1טון10.0 
פלחי אשכוליות מקוררות בקופסאות A-10טון10.0 
רכז תפוחי עץ בחביותטון8.0 
רכז תפוחי עץ קופסאותטון22.0 
בסיסים תפוחי עץ בקופסאותטון9.0 
בסיסים תפוחי עץ בחביותטון9.0 
לפתני תפוחי עץ בקופסאותטון8.0 
פולפה תפוחי עץ בחביותטון6.0 
פולפה תפוחי עץ בקופסאותטון5.0 
רכז משמש בחביותטון8.0 
רכז משמש בקופסאותטון22.0 
בסיסים משמש בקופסאותטון19.0 
לפתנים משמש בקופסאותטון8.0 
בסיסים משמש בקופסאותטון19.0 
בסיסים משמש בחביותטון9.0 
פולפה משמש בחביותטון6.0 
פולפה משמש בקופסאותטון15.0 
רכז ענבים בחביותטון8.0 
רכז ענבים בקופסאותטון22.0 
בסיסים ענבים בקופסאותטון19.0 
בסיסים ענבים בחביותטון9.0 
פולפה ענבים בחביותטון6.0 
פולפה ענבים בקופסאותטון15.0 
פולפה פרי הדר בחביותטון6.0 
פולפה פרי הדר בקופסאותטון15.0 
כבושי עגבניות בקופסאות 5 ק״גטון6.0 
סירופיםטון3.0 
לפתני אפרסקים בקופסאותטון15.0 
לפתני אגסים בקופסאותטון15.0 
כבושי זיתים בקופסאות A-2טון8.0 
כבושי זיתים בקופסאות 5 ק״גטון10.0 
כבושי זיתים שבורים בקופסאות A-2טון5.0 
כבושי זיתים שבורים בקופסאות 5 ק״גטון5.5 
כבושי חצילים בקופסאות A-2טון8.0 
כבושי חצילים בקופסאות 5 ק״גטון9.0 
כבושי מלפפונים בקופסאות A-2טון5.0 
כבושי מלפפונים בקופסאות 5 ק״גטון6.0 
כבושי פלפל בקופסאות 5 ק״גטון6.0 
שימורי תירס בקופסאות A-2טון12.0 
שימורי אפונה בקופסאות A-2טון12.0 
שימורי גזר־אפונה בקופסאות A-2טון12.0 
גזר מיובשטון/חומר גלם8.0 
לפת מיובשטון/חומר גלם8.0 
בצל מיובשטון/חומר גלם5.0 
שעועית מיובשתטון/חומר גלם8.0 
לוף מיובשטון/חומר גלם8.0 
פלפל מיובשטון/חומר גלם8.0 
תירס מוקפאטון/חומר גלם8.0 
שעועית מוקפאתטון/חומר גלם25.8 
אפונה מוקפאתטון/חומר גלם25.5 
כרובית מוקפאתטון15.2 
פלפל חתוך מוקפאטון24.8 
פלפל שלם מוקפאטון33.2 
במיה מוקפאתטון24.3 
קשואים מוקפאיםטון19.0 
תרד מוקפאטון44.6 
סלרי מוקפאטון25.3 
בצל חתוך מוקפאטון21.3 
גזר בקוביות מוקפאטון21.3 
תות שדה מוקפאטון20.0 
ברוקולי מוקפאטון30.7 
משמש מוקפאטון12.1 
תמרים מוקפאיםטון24.2 
סלטיםחומוסטון12-14 
טחינהטון13-16 
ממרח צמחיטון13.5 
מיונזטון12-17 
קמחטחינת קמח מחיטה יבואטון0.5 
טחינת קמח מחיטה מקומיתטון1.0 
מאפיותלחםטון1.0-1.2 
ביסקויט ארוז בקופסאות בשימוש רב־פעמיטון2.0 
ביסקויט ארוז בשקיותטון1.2 
מוצרי בצקטון0.85 
סוכרסוכרטון/סלק סוכר2.1 
בירהבירה קרה בבקבוקיםה״ל0.90 
לתתטון10.0 
יין כהליין בבקביקים בשימוש חד־פעמיטון5.0קירור מים
יין בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון4.5קירור אויר
יין בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון7.0קירור מים
יין בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון6.5קירור אוויר
כהל מפרי הדרטון40.0קירור מים
20.0קירור אוויר
כהל ממולסהטון26.0קירור מים
13.0קירור אויר
כהל מענביםטון32.0קירור מים
16.0קירור אויר
חומץ בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון6.0 
חומץ בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון8.0 
משקאות חריפים בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון6.0 
משקאות חריפים בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון8.0 
משקאות קליםמשקאות מפוסטרים בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון2.35 
משקאות מפוסטרים בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון4.35 
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון3.8קירור מים
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון3.5קירור אויר
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון2.1קירור מים
משקאות מגוזזים בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון1.8קירור אויר
קרחקרחטון1.4 
אחסון בשרטון0.6קירור מים
והפשרה במים
אחסון תפוחי אדמהטון0.4קירור מים
והפשרה במים
אחסון פרי הדרטון0.2קירור מים
והפשרה במים
אחסון מוצרי חלבטון0.2קירור מים
והפשרה במים
אחסון נשיריםטון0.8קירור מים
והפשרה במים
אבחלת פרי הדרטון0.2 
אחסון מוצריםטון0.2קירור מים
והפשרת גז חם
אחסון מוצריםטון0.05קירור אויר
והפשרת גז
אחסון (עם אויר מבוקר)טון(ראה הערה)תוספת של
0.3 מ״ק
שוקולד וממתקיםפירות מסוכריםטון20.0 
קליפות מסוכרותטון60.0 
שוקולדטון5.0ציוד מקורר מים
שוקולדטון2.0ציוד מקורר אויר
לקריםטון5.0 
סוכריותטון4.0 
ופליםטון2.0 
חלבהטון9.0 
אריזת קקאוטון0.5 
מיזוג אוירטון קרור/שעה0.006קירור מים
שמני מאכלכוספה בתהליך מצויטון1.0קירור מים
כוספה בתהליך מצויטון0.3קירור אויר
כוספה בתהליך כבישהטון0.2 
שמן מזוקק בתהליך רציף בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון2.0 
שמן מזוקק בתהליך רציף בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון2.50 
שמן מזוקק בתהליך מנתי בבקבוקים בשימוש חד־פעמיטון4.5 
שמן מזוקק בתהליך מנתי בבקבוקים בשימוש רב־פעמיטון5.0 
שמן מזוקק בתהליך מנתי בחביותטון4.5 
שמן מזוקק בתהליך רציף בחביותטון2.0 
שמן עופותטון10.0 
שמן מוקשהטון2.0 
מרגרינהטון1.1 
שונותמרקיםטון7.0 
עמילן מתפוחי־אדמהטון9.0 
עמילן מתירסטון5.0 
עמילן מקמחטון5.0 
קפה נמסטון22.0 
הידרוזילטטון3.0 
גלוקוזהטון8.0 
טקסטילייצור סיביםסיבי אקרילן 64 
סיבי צמר 13כולל הרטבה ולחות
צביעת סיביםאקרילן 60 
צמר 90 
פוליאסטר 115 
צביעת חוטים בקונוסיםכותנהטון70-130 
אקרילןטון60.0 
נילוןטון75.0 
צמרטון90.0 
פוליאסטרטון120.0 
צביעת חוטים בדוללותצמרטון120.0 
צמר – נילוןטון120.0 
נילון – אקרילןטון150.0 
צביעת בדים בניגריםכותנהטון15-45 
צמרטון40.0 
צמר – פוליאסטרטון40.0 
צביעת בדיםכותנה – פוליאסטרטון150.0 
פוליאסטרטון90.0 
נילוןטון120.0 
אשפרת בדיםכותנה – מרצורטון30.0 
כותנה – סנפורטון5.0 
כותנה – ממתחהטון3.0 
פתח צבעבניגריםטון20.0 
בהספליםטון60.0 
הדפסת בדים (פיגמנט)הדפסהמטר אורך0.003 
כביסה בניגריםטון2.0 
כביסה בהספליםטון5.0 
הדפסת בדים (אחרים)הדפסהמטר אורך0.003 
כביסה בניגריםטון20.0 
כביסה בהספליםטון80.0 
צמר גפןצמר גפןטון90.0 
עור ומוצריועור עליון (משלחים גלמיים)בוקסרגל מרובע גלמי0.02 
שפאלטרגל מרובע גלמי0.008 
עור תחתוןסוליותטון25.0 
בלנקיםטון32.0 
גומיצמיגיםצמיגיםטון15.0 
ניר ומוצריונירנירטון30.0 
ניר טישיו 18 גר׳/ממ״רטון80.0 
ניר קרפ 33-35 גר׳/ממ״רטון80.0 
קרטון דופלקסטון25.0 
קרטון אפורטון22.0 
תאי אריוהטון20.0 
סיבי עורטון25.0 
קרטון גליטון1.0 
עץ ומוצריו לבידיםמ״ק2.5 
סיביתמ״ק1.8 
פורמאיקהמטר מרובע0.008 
חומרי בניהסיד ומוצריומוצרי סיליקטטון0.3 
סיד כבויטון4.0 
סיד מימתטון0.6 
לבני איטונגמ״ק1.0 
קרמיקהחרסינהיח׳ 15/150.0009 
מרצפות קרמיקהיח׳ 20/200.0016 
מוצרי מלטמרצפות מוזאיקהממ״ר0.06-0.12 
בלוק בטוןיח׳0.004 
בטון מוכןמ״ק0.25 
בטון טרומימ״ק1.0 
מוצרי אסבסט צמנטצנורותטון2.1 
לוחותטון1.2 
מכבסות כביסהטון18-20 במכונות מנתיות
11-13 במכונות רציפות אוטומטיות, בעלות זרימה חוזרת
[תיקון: תשס״ח־3, תשס״ט־3]

תוספת שלישית

(סעיף 16א)

כמויות השקיה במ״ק לדונם לשנה לשימוש יעיל במים לפי אזורים וסוגי צמחיה

[צ״ל: אזורים]מדשאותשיחים ועציםורדים ופרחים
צפון610410620
אזור החולה ורמת הגולן740490760
מרכז640430640
דרום700470710
עמק בית שאן ובקעת הירדן910600940
נגב9406301020
אילת ים המלח והערבה14509701590
לעניין תוספת זו
”צפון“ – צפונה לבנימינה ולמעט אזור החולה ורמת הגולן;
”מרכז“ – בנימינה עד אשקלון וממערב לקו מיעוט משקעים;
”דרום“ – דרומית לאשקלון וצפון מערב לקו מיעוט משקעים;
”נגב“ – דרומית לקו מיעוט משקעים ומצפון ליישוב אשלים;
”קו מיעוט משקעים“ – כמשמעותו בסעיף 8ד.
[תיקון: תשס״ט־3]

תוספת רביעית

(סעיף 8ד)

קו מיעוט משקעים


א׳ באב תשל״ו (30 ביולי 1976)
  • אהרן אוזן
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.