תקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל)
תקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל) מתוך 
תקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל), תשכ״ח–1968
תקנות בדבר נקודות כניסה לישראל ויציאה ממנה
ק״ת תשכ״ח, 1277; תשל״ד, 446; תשמ״ג, 199.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 23(1) ו־30 לחוק הטיס, 1927 וסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:
תקנות אלה הותקנו מכח סמכות לפי חוק הטיס, 1927, ושומרות על תוקפן בהתאם לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011.
קביעת מקומות כניסה ויציאה [תיקון: תשל״ד, תשמ״ג]
המקומות שצויינו להלן הם מקומות שמהם רשאים כלי טיס להמריא כדי לצאת מהמדינה ולנחות בהם בהיכנסו למדינה:
נמל התעופה בן־גוריון, שדה התעופה אילת, שדה התעופה חיפה, שדה התעופה ירושלים (עטרות), שדה התעופה תל־אביב, שדה התעופה עובדה.
ביטול
תקנות תחנות האויר של המכס, 1942 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל), תשכ״ח–1968“.
כ״ב בשבט תשכ״ח (21 בפברואר 1968)
- משה כרמל
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.