תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס)

תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס) מתוך

תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ״ד–1984

---

ק״ת תשמ״ד, 1938; תשמ״ו, 898; תשמ״ט, 535; תשס״ג, 472.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 30 לחוק הטיס, 1927, אני מתקין תקנות אלה:

---

התקנות הותקנו מכח סמכות חוק הטיס, 1927 ושומרות על תוקפן בהתאם לסעיף 197 לחוק הטיס, התשע״א–2011.

---

תוכן עניינים

פרק א׳: כללי

פרק ב׳: הודעות בדבר תאונה או תקרית

פרק ג׳: סמכויות החוקר הראשי והמנהל

פרק ד׳: מינוי החוקר הראשי, חוקרים וועדות חקירה וסמכויותיהם

פרק ה׳: השתתפות נציגים בחקירה

פרק ו׳: דיווח

פרק ז׳: נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות

פרק ח׳: הוראות שונות

פרק א׳: כללי

1.

הגדרות [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ט]

בתקנות אלה –

-”בעל כלי טיס“ – לרבות מפעיל ושוכר של כלי טיס;

”הארגון“ – הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית;

”האמנה“ – אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקגו ב־7 בדצמבר, 1944, על תיקוניה במידה שישראל הצטרפה לתיקונים אלה:

”החוקר הראשי“ – אדם שהשר מינהו לשמש חוקר ראשי כאמור בתקנה 12;

”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;

לפי סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.

”השר“ – שר התחבורה;

”חוקר“ – אדם שהחוקר הראשי מינהו לשמש כחוקר תאונות ותקריות לכלי טיס כאמור בתקנה 14;

”כלי טיס“ – כמשמעותו בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981 (להלן – תקנות ההפעלה);

”כלי טיס ישראלי“ – כלי טיס הרשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל או כלי טיס אחר שחכרו אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי ואשר המדינה בה הוא רשום העבירה לישראל, לפי הוראות האמנה, את תפקידיה וחובותיה כמדינת הרישום לגביו, כולם או מקצתם;

”מדינת האירוע“ – המדינה שבשטחה אירעו התאונה או התקרית;

”מדינת הייצור“ – המדינה האחראית על תיעוד הכושר האוירי של האב־טיפוס של כלי הטיס;

”מדינת המפעיל“ – המדינה שבה מצוי מקום עסקו העיקרי של מפעיל כלי הטיס, או אם אין לו מקום כזה – מקום מושבו הקבוע;

”מדינת הרישום“ – המדינה שבה רשום כלי הטיס;

”מפעיל“ – אדם או תאגיד העוסקים בהפעלת כלי טיס על פי רשיון שניתן לכך כדין;

”נזק חמור“ – נזק או קלקול מבנה המשפיעים על חוזק המבנה, הביצועים או תכונות הטיסה של כלי הטיס, המחייבים, באורח רגיל, תיקון גדול או החלפת הרכיבים שניזוקו או נתקלקלו, למעט השתקת מנוע, נזק המוגבל למנוע בלבד, כיפוף של מעטים וכיסוייהם, כיפוף בציפוי, חורים קטנים או שקעים קלים בציפוי או בבד, נזק ללהבי המדחף בשעת הסעת כלי הטיס על הקרקע, נזק לצמיגים, לאבזרי המנוע, לבלמים או לקצוות הכנפיים ונזק לאנטנות;

”סיבה“ – מעשה, מחדל, אירוע או תנאי, או צירוף של אלה, שגרמו לתאונה או לתקרית;

”פציעה קשה“ – פציעה שנגרמה לאדם בתאונה –

(1)

המצריכה אישפוזו לתקופה של למעלה מ־48 שעות, שתחילתה בתוך שבעה ימים מיום הפציעה;

(2)

שתוצאתה שבר של כל עצם (למעט שבר פשוט של אצבעות או של האף);

(3)

שתוצאתה חתכים הגורמים לדימום חמור או לנזק בעצב, בשריר או בגיד;

(4)

שתוצאתה פגיעה באבר פנימי;

(5)

שתוצאתה כוויות מדרגה שניה או שלישית או כוויות של למעלה מחמישה אחוזים משטח הגוף;

(6)

כתוצאה מחשיפתו לחמרים מזהמים או לקרינת חומר רדיואקטיבי;

”תאונה“ – אירוע בכלי טיס הקשור בהפעלתו והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד לרדתו מכלי הטיס ושבו אירע אחד מאלה:

(1)

אדם נהרג או נפצע פציעה קשה כתוצאה מאחד מאלה:

(א)

היותו בכלי הטיס;

(ב)

מגע ישיר עם כלי הטיס או עם כל חלק שניתק מכלי הטיס;

(ג)

חשיפה ישירה להתפרצות הדף סילון מכלי הטיס;

פרט למקרים שבהם נובעת הפגיעה מסיבות טבעיות שנגרמו לאדם בידיו או בידי אחרים או שנגרמו לנוסע סמוי שהתחבא באזור בכלי הטיס אשר דרך כלל אינו פתוח לשימוש הנוסעים או אנשי הצוות;

(2)

נגרם לכלי הטיס נזק חמור;

(3)

כלי הטיס נעדר או שלא ניתן להגיע אליו; כלי טיס ייחשב נעדר כאשר החיפושים הרשמיים אחריו הופסקו ולא נמצאו שבריו;

”תיקון גדול“ – כמשמעותו בתקנות ההפעלה;

”תקרית“ – אירוע, שאינו תאונה, הקשור בהפעלת כלי טיס, והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד הרגע בו ירד אדם כאמור מכלי הטיס, המשפיע או עשוי להשפיע על בטיחות הטיסה.

2.

חקירה ומטרתה [תיקון: תשס״ג]

(א)

חקירת תאונה או תקרית היא הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו, הסקת מסקנות לרבות קביעת הסיבות, ומתן המלצות לשיפור רמת בטיחות הטיסה.

(ב)

המטרה היחידה של חקירה כאמור היא מניעת תאונות ותקריות בעתיד ואין תכליתה קביעת אשמה או אחריות.

3.

תחולה

תקנות אלה חלות על כלי טיס אזרחי ישראלי באשר הוא ועל כלי טיס אזרחי שאינו ישראלי הנמצא בשטחה של המדינה, לפי הענין.

פרק ב׳: הודעות בדבר תאונה או תקרית

4.

הודעה על תאונה או תקרית [תיקון: תשמ״ו]

(א)

הודעה על תאונה או על תקרית שבה מעורב כלי טיס תימסר במהירות האפשרית לחוקר הראשי בידי אחד מאלה:

(1)

מי שהיה טייס־מפקד של כלי הטיס בזמן התאונה או התקרית, ואם נבצר ממנו – בידי בעליו של כלי הטיס בזמן התאונה או התקרית;

(2)

הממונה על יחידת פיקוח תעבורה אוירית שבתחום פיקוחה אירעה התאונה או התקרית, או שדבר התאונה או התקרית הובא לידיעתו בידי מי שחייב בדיווח כאמור לפי פסקה (1);

(3)

בידי אדם אחר שהיה עד לתאונה או לתקרית.

(ב)

נמסרה הודעה על תאונה לפי תקנה זו יעבירה החוקר הראשי במהירות האפשרית למנהל ולשר.

5.

ההודעה

(א)

בהודעה לפי תקנה 4 יצויינו פרטים מלאים ככל האפשר, בכל הנוגע לאלה:

(1)

לאומיותו, פרטי רישומו וסוגו של כלי הטיס;

(2)

שם בעל כלי הטיס וכן שם מפעילו או שוכרו, אם יש כאלה;

(3)

שם הטייס – מפקד של כלי הטיס;

(4)

תאריך וזמן (GMT) של אירוע התאונה או התקרית;

(5)

מקום אירוע התאונה או התקרית ביחס לנקודה גיאוגרפית ידועה ונקודת הציון שלו;

(6)

מקום הימצא כלי הטיס בעת מסירת ההודעה ותיאור פני השטח;

(7)

נקודת היציאה של כלי הטיס ונקודת היעד הקרובה;

(8)

שמות האנשים שנהרגו או נפצעו ואלה שנשארו בלתי־נפגעים;

(9)

מהות התאונה או התקרית ופרטים על הנזק לכלי הטיס ועל כל נזק אחר שנגרם;

(10)

שמו ומענו של מוסר ההודעה.

(ב)

נמסרה ההודעה לפי תקנה 4 בעל־פה, תימסר או תישלח בדואר לחוקר הראשי הודעה בכתב שתכלול את כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (א), במהירות האפשרית, אך לא יאוחר מ־24 שעות לאחר אירוע התאונה או התקרית.

(ג)

פרטים שלא נודעו בשעת מסירת ההודעה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יועברו לאחר מכן, עם היוודעם.

(ד)

החוקר הראשי רשאי לקבל הודעה גם כאשר שמו ומענו של מוסר ההודעה לא פורטו; ביקש מוסר ההודעה ששמו ומענו לא יפורסמו, רשאי החוקר הראשי להיענות לבקשתו, אם שוכנע שיש בכך כדי לקדם את החקירה.

6.

הודעה על תאונה לכלי טיס זר

(א)

אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס שאינו ישראלי, ימסור החוקר הראשי הודעה בדבר התאונה במהירות האפשרית לרשויות המוסמכות של כל אלה:

(1)

מדינת הרישום;

(2)

מדינת המפעיל;

(3)

מדינת הייצור.

(ב)

ההודעה כאמור תכלול את הפרטים לפי תקנה 5(א) במידה שניתן למסור אותם מיד, אולם לא תתעכב מסירת ההודעה בשל פרטים חלקיים או חסרים; ההודעה תכלול, בראשיתה, את סימן הזיהוי ACCID.

(ג)

פרטים נוספים שלא נכללו בהודעה כאמור ומידע אחר הקשור בתאונה יימסרו לרשויות המוסמכות של המדינות האמורות בתקנת משנה (א) במועד המוקדם ביותר האפשרי.

7.

קבלת הודעה על תאונה לכלי טיס

(א)

קיבל החוקר הראשי הודעה על תאונה שאירעה מחוץ לישראל לכלי טיס ישראלי, לכלי טיס המופעל בידי מפעיל ישראלי או לכלי טיס שיוצר בישראל ושמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק״ג, ימסור לרשויות המוסמכות של מדינת האירוע כל מידע המצוי ברשותו והקשור בכלי הטיס ובצוות האויר שהיה מעורב בתאונה; כן יודיע החוקר הראשי אם בכוונתו להיות מיוצג בחקירה ואת שם נציגו ומועד הגעתו.

(ב)

קיבל החוקר הראשי הודעה על תאונה שאירעה לכלי טיס שיוצר בישראל, ושמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק״ג, ימסור לרשויות המוסמכות של מדינת האירוע את שם נציגו ואת מועד הגעתו; היה משקלו המורשה להמראה פחות מ־100,000 ק״ג, יודיע החוקר הראשי אם בכוונתו למנות נציג, את שמו ומועד הגעתו.

8.

הודעה של נציג ישראלי בחוץ לארץ

הגיעה לנציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל ידיעה על תאונה או תקרית במדינת־חוץ בה היה מעורב כלי טיס ישראלי או כלי טיס שמדינת הייצור שלו היא ישראל, ימסור הנציג, במהירות האפשרית, הודעה שתכיל את הפרטים לפי תקנה 5(א) לידי החוקר הראשי וישלח אליו דין וחשבון על הידוע לו לגבי התאונה או התקרית.

פרק ג׳: סמכויות החוקר הראשי והמנהל

9.

איסור הפעלת כלי טיס

(א)

אירעה תאונה או תקרית, רשאי החוקר הראשי, בהודעה לבעל כלי הטיס להורות על איסור הפעלת כלי הטיס, בתנאים שיורה, או על עיכובו, לפי הענין.

(ב)

בעל כלי הטיס שנמסרה לו הודעה כאמור ימלא אחר הוראות החוקר הראשי הכלולות בה.

10.

טיפול בכלי טיס ובכל דבר העשוי לשמש ראיה [תיקון: תשמ״ו]

אירעה תאונה או תקרית, לא יגש אדם לכלי טיס, לא יביא לידי שינוי במצב כלי הטיס ובכל חפץ או דבר העשויים לשמש ראיה בחקירה, לא יבצע בהם תיקון ולא יורידם מכלי הטיס, אלא אם כן נתן החוקר הראשי או יושב ראש הועדה שמונתה לפי תקנה 15, או יושב ראש צוות שמונה לפי תקנה 16 היתר לכך או אם דרוש לעשות כן להצלת כלי הטיס או להצלת חיי אדם, בעל־חיים, דברי דואר או חפצים אחרים, או כדי למנוע סכנה או הפרעה לטיסה.

11.

התליית רשיון [תיקון: תשמ״ו]

המנהל רשאי להתלות רשיונו של עובד טיס שהיה מעורב בתאונה או בתקרית עד להשלמת החקירה, אם הדבר חיוני לדעתו לבטיחות הטיסה; עובד טיס שרשיונו הותלה כאמור רשאי לערור על החלטת המנהל בפני ועדת הערר לרישוי שלפי תקנה 51 לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981 (להלן – תקנות הרשיונות), והוראות התקנות האמורות יחולו על הערר בשינויים לפי העניין.

פרק ד׳: מינוי החוקר הראשי, חוקרים וועדות חקירה וסמכויותיהם

12.

מינוי החוקר הראשי ותפקידיו

(א)

השר ימנה חוקר ראשי לענין תקנות אלה.

(ב)

השר רשאי למנות ממלא מקום לחוקר הראשי אשר ימלא את תפקידיו של החוקר הראשי בעת היעדרו, או כאשר נבצר ממנו למלא את תפקידו.

(ג)

החוקר הראשי יהיה ממונה על חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס; במילוי תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו יהיה החוקר הראשי בלתי תלוי בגורמי תעופה אחרים.

(ד)

תפקידיו של החוקר הראשי יהיו –

(1)

איסוף כל מידע הקשור בתאונה או בתקרית, רישומו וניתוחו;

(2)

קביעת הסיבות לתאונה או לתקרית, ככל שהדבר אפשרי;

(3)

עריכת דו״ח החקירה הסופי הכולל המלצות שתכליתן מניעת תאונות ותקריות לכלי טיס בעתיד;

(4)

מעקב אחר יישום המסקנות וההמלצות;

(5)

הפקת לקחים מתאונות ומתקריות שאירעו בעבר בישראל או מחוצה לה.

(ה)

הודעה על מינוי חוקר ראשי וממלא מקומו תפורסם ברשומות.

13.

סמכויותיו של החוקר הראשי

(א)

החוקר הראשי רשאי לבקר בכל מקום אשר, לדעתו, יש לבקר בו לצורך החקירה וכן לנקוט אמצעים לשמירה על מקום התאונה או התקרית, על כלי הטיס המעורב או על חלק ממנו ועל מסמך או חפץ ועל כל דבר העשוי לשמש ראיה – במצבם לאחר התאונה או התקרית – כל עוד נחוץ הדבר להשלמת החקירה.

(ב)

מינה השר ועדה לחקירת תאונה בהתאם לתקנה 15, יעביר החוקר הראשי לועדה את כל הממצאים וכל חומר החקירה שבידו ולא יזקק עוד לסמכויותיו לפי תקנה זו לענין אותה חקירה.

(ג)

לא יפריע אדם לחוקר הראשי ולא ימנע אותו להשתמש בסמכויותיו או למלא את תפקידיו לפי תקנות אלה.

14.

מינוי חוקרים וסמכויותיהם

(א)

החוקר הראשי רשאי למנות חוקרים לתאונות ותקריות לכלי טיס לפי תנאי כשירות שקבע באישור השר ולתת להם תעודה המעידה על תפקידם וסמכויותיהם; תנאי הכשירות יפורסמו ברשומות.

(ב)

לחוקרים שמונו כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כל הסמכויות הנתונות לחוקר ראשי לפי תקנה 13, ויהיו להם התפקידים של החוקר הראשי כאמור בתקנה 12(ד)(1) עד (3).

15.

מינוי ועדת חקירה ציבורית

(א)

אירעה תאונה, ולדעת השר טובת הציבור מחייבת מינוי ועדה ציבורית לחקירתה, רשאי הוא למנות ועדה המורכבת משלושה אנשים או יותר (להלן – ועדה) ולהורות לה על חקירת התאונה במהירות האפשרית, בהתאם לנסיבות.

(ב)

הודעה על מינוי ועדה תפורסם ברשומות ותימסר לבעל כלי הטיס ולמעורבים בתאונה.

(ג)

לועדה יהיו הסמכויות של חוקר ראשי כאמור בתקנה 13, ויהיו לה התפקידים של חוקר ראשי כאמור בתקנה 12(ד), (1) עד (3).

16.

חקירת תאונה או תקרית [תיקון: תשמ״ו]

אירעה תאונה או תקרית, רשאי החוקר הראשי למנות צוות המורכב מחוקר אחד או יותר (להלן – צוות) ולהורות לו על חקירת התאונה או התקרית במהירות האפשרית, בהתאם לנסיבות.

17.

הודעה על חקירה

החוקר הראשי, ועדה או צוות (להלן – החוקרים) רשאים לפרסם בדרך הנראית להם הודעה על ניהול החקירה; בהודעה יצויין כי כל אדם היודע דבר הקשור בתאונה או בתקרית נדרש למסור פרטים בקשר לסיבות ולנסיבות של התאונה או התקרית במקום ובזמן שיפורטו בהודעה.

18.

פרוטוקול

יושב ראש ועדה או צוות ינהל פרוטוקול מישיבת הועדה או הצוות; היושב ראש יקרא כל הודעה שגבו הועדה או הצוות או שנמסרו להם, לפני מוסר ההודעה, וזה יאשר בחתימת ידו כי אכן נקראה ההודעה לפניו; סירב לחתום – יצויין הדבר בפרוטוקול.

19.

הודעה על ביצוע עבירה

(א)

נודע לחוקרים במהלך החקירה או שהחוקרים חושדים כי נעברה עבירה על הוראות כל דין, ימסרו הודעה על כך לחוקר הראשי.

(ב)

נמסרה הודעה כאמור לחוקר הראשי, יעבירה במהירות האפשרית למשטרת ישראל, ואם העבירה היא על הוראות חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977 – גם לקצין הבטחון של משרד התחבורה; היתה העבירה על הוראות חוק הטיס, 1927, או על חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963, או על תקנות שהותקנו על פיהם – יעביר ההודעה גם למנהל.

(ג)

החוקר הראשי יודיע לחשוד בעבירה על העברת ההודעה כאמור בתקנת משנה (ב).

20.

גילוי מידע

(א)

קבע החוקר הראשי כי גילוי מידע מן המפורט להלן ישפיע לרעה על אפשרות השגת מידע לענין החקירה המתנהלת באותה עת או חקירה אחרת בעתיד, לא יימסר המידע לכל מטרה זולת למטרת חקירת תאונה או תקרית;

(1)

עדויות או הצהרות של האחראים לבטיחות הפעלת כלי הטיס;

(2)

תקשורת בין האחראים לבטיחות הפעלת כלי הטיס;

(3)

מידע רפואי או אישי הקשור בבני אדם שהיו מעורבים בתאונה או בתקרית;

(4)

רישומי קול תא־הטייס ותעתיקים מרישומים אלה;

(5)

דעות שהובעו במהלך ניתוח המידע, לרבות המידע על רישומי הטיסה.

(ב)

הוגשה לועדה או לצוות בקשה לגילוי מידע כאמור בתקנת משנה (א) יעבירוה לחוקר הראשי לקבלת החלטה בענין כאמור.

21.

הנוהל בישיבות הועדה או הצוות

הודעה או הצוות רשאים –

(1)

לנהל את ישיבותיהם ולקבוע את סדרי עבודתם בעצמם, במידה שלא נקבעו בתקנות אלה;

(2)

להרשות נוכחות קהל בישיבות או בחלק מהן או להורות שהישיבות או חלק מהן יהיו סגורות לקהל, לפי שיקול דעתם;

(3)

לפסוק למי שהיה נוכח בישיבותיהם לפי דרישתם סכום כסף שהוציא עקב הופעתו.

פרק ה׳: השתתפות נציגים בחקירה

22.

השתתפות נציגי מדינות חוץ

(א)

אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס שאינו ישראלי, רשאים נציגי מדינת הרישום ומדינת המפעיל להשתתף בחקירה.

(ב)

אירעה בשטח ישראל תאונה לכלי טיס כלשהו, רשאים נציגי מדינת הייצור, או מדינה שהמציאה, לפי בקשת החוקר הראשי, מידע, שירותים או שירותי מומחים, להשתתף בחקירה אם קבעו החוקרים כי השתתפות נציגים כאמור בחקירה עשוייה לסייע בחקירה או לתרום להעלאת רמת הבטיחות.

(ג)

מדינה שאזרחיה נהרגו בתאונה שאירעה בשטח ישראל, רשאית לפי בקשתה למנות נציגים שישתתפו בחקירה, אם הוכיחה, להנחת דעתו של החוקר הראשי, כי השתתפות נציגיה עשויה לסייע בחקירה; השתתפות נציגי מדינה כאמור תוגבל לאלה:

(1)

ביקור באתר התאונה;

(2)

קבלת המידע העובדתי הקשור בתאונה;

(3)

מתן סיוע ומידע בקשר לזיהוי הנספים;

(4)

קבלת עותק מן הדו״ח הסופי.

23.

השתתפות נציגי ישראל

(א)

ביקשה מדינת האירוע מישראל השתתפות נציגיה בהיותה מדינת הרישום או מדינת המפעיל, בחקירת תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 2250 ק״ג, ימנה החוקר הראשי נציג או נציגים כאמור, שישתתפו בחקירה.

(ב)

ביקשה מדינת האירוע מישראל השתתפות נציגיה בהיותה מדינת הייצור, בחקירת תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 100,000 ק״ג, ימנה החוקר הראשי נציג או נציגים כאמור, שישתתפו בחקירה.

פרק ו׳: דיווח

24.

דו״ח ראשוני

(א)

לאחר תחילת החקירה ואיסוף הנתונים הראשוניים בדבר תאונה, יכין החוקר הראשי דין וחשבון ראשוני, שייערך במתכונת שהמליץ עליה הארגון בספר העזר לדיווח על תאונות ותקריות (DOC 9156 – AN/900).

(ב)

החוקר הראשי יעביר את הדין וחשבון הראשוני אם נערך על ידי ועדה שמינה השר, לשר ולמנהל, או למנהל אם נערך על ידי צוות שהוא מינה; כן רשאי החוקר הראשי לפרסם את הדין וחשבון הראשוני בדרך שתיראה לו, אלא אם כן עלול פרסומו לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

(ג)

היה מעורב בתאונה כלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 5700 ק״ג, או אם השתתף בחקירה נציג של מדינת חוץ, ימציא החוקר הראשי את הדין וחשבון הראשוני גם לכל אלה:

(1)

למדינת הרישום או למדינת האירוע, אם הדבר ישים;

(2)

למדינת ישראל;

(3)

למדינת הייצור;

(4)

לכל מדינה שהמציאה מידע, שירותים או מומחים;

(5)

לכל מדינה שנציגה השתתף בחקירה;

(6)

לארגון.

(ד)

הדין וחשבון הראשוני יומצא כאמור בתקנת משנה (ג) באחת השפות הרשמיות של הארגון, תוך שלושים ימים מיום התאונה, אלא אם כן הומצא בתוך תקופה זו דין וחשבון נתוני התאונה כאמור בתקנה 25; קשורים בתאונה נושאים המשפיעים במישרין על הבטיחות – יישלח הדין וחשבון הראשוני מיד לאחר קבלת המידע ובדרך המהירה ביותר האפשרית.

25.

דין וחשבון נתונים

אירעה תאונה לכלי טיס שמשקלו המורשה להמראה הוא מעל 2250 ק״ג והתאונה נחקרה בישראל, יכינו החוקרים דין וחשבון נתוני התאונה, במתכונת המומלצת על ידי הארגון בספר העזר לדיווח על תאונות ותקריות (AC 9156 – AN/900); הדין וחשבון יועבר לחוקר הראשי שימציא עותק ממנו לארגון.

26.

דין וחשבון סופי

(א)

הדין וחשבון הסופי של החוקרים ייערך במתכונת המומלצת על ידי הארגון, לפי התוספת לנספח 13 לאמנה, אלא אם כן מצאו החוקרים כי נסיבות התאונה או התקרית מצדיקות מתכונת שונה בפרטים מסויימים.

(ב)

הדין וחשבון הסופי יומצא לחוקר הראשי, ואליו יצורפו הפרוטוקול וההודעות שגבו החוקרים או שנמסרו להם.

(ג)

החוקר הראשי ימציא את הדין וחשבון הסופי –

(1)

לשר;

(2)

למנהל;

(3)

לכל אלה, אם ישים –

(א)

המדינה שיזמה את החקירה;

(ב)

מדינת הרישום;

(ג)

מדינת המפעיל;

(ד)

מדינת הייצור;

(ה)

המדינה שאזרחיה נהרגו בתאונה, אם נציגיה השתתפו בחקירה;

(ו)

כל מדינה שסיפקה מידע, שירותים או מומחים בקשר עם התאונה;

(4)

לארגון – אם לדעתו יש בממצאי הדין וחשבון הסופי השלכה על בטיחות התעופה האזרחית במדינות אחרות.

(ד)

הדין וחשבון הסופי יפורסם בקרב הציבור הרחב בידי החוקר הראשי, ואם מונתה ועדה – בידי השר, בדרך הנראית להם כמועילה ביותר, אלא אם כן פרסום הדין וחשבון כולו או חלקו עלול לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

27.

פרסום דין וחשבון חקירה שהתבצעה מחוץ לישראל

הומצא לחוקר הראשי דין וחשבון סופי מאת מדינה שחקרה את התאונה, לא יפורסם הדין וחשבון בכל דרך שהיא ללא הסכמה מפורשת של הרשויות המוסמכות של אותה מדינה, אלא אם כן פורסם הדין וחשבון קודם לכן בידי אותה מדינה.

פרק ז׳: נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות

28.

נקיטת אמצעי ביניים

(א)

המליצו החוקרים, בשלב משלבי החקירה, על נקיטת צעדי ביניים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס בנסיבות דומות לאלה הנחקרות, תועברנה ההמלצות לחוקר הראשי, שימציאן ללא דיחוי למנהל.

(ב)

המנהל יבצע, ללא דיחוי, את המלצות הביניים של החוקרים, אלא אם כן קבע כי אין מקום לבצע את ההמלצות, כולן או מקצתן, מנימוקים שיירשמו ויועברו באמצעות החוקר הראשי לחוקרים.

(ג)

החוקר הראשי רשאי לערור על החלטת המנהל בפני השר; החלטתו של השר תהיה החלטת גמר.

29.

ישום המלצות החוקרים

(א)

הגישו החוקרים את הדין וחשבון הסופי, ונכללו בו המלצות לנקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס, יבוצעו ההמלצות בידי המנהל במועדים שהמליצו עליהם החוקרים, ואם לא המליצו על מועדים כאמור – במועדים שיקבע המנהל כסבירים לביצועם; המנהל ידווח על ביצוע ההמלצות לחוקר הראשי.

(ב)

המנהל רשאי שלא לבצע את המלצות החוקרים, כולן או מקצתן, אם קבע תוך שלושים ימים מהיום שהומצאו לו, כי אין מקום לבצען, מנימוקים שיירשמו ויועברו לחוקר הראשי.

(ג)

החוקר הראשי רשאי לערור בפני השר על החלטת המנהל שלא לבצע המלצות החוקרים, החלטתו של השר תהיה החלטת גמר.

(ד)

המנהל רשאי להורות לכל אדם שהמלצות דין וחשבון סופי מתייחסות אליו, לבצע את ההמלצות בדרך של נקיטת אמצעים למניעת תאונות ותקריות לכלי טיס, לאחר שנתן לאותו אדם זכות לטעון טענותיו בפניו; אדם כאמור רשאי לערור בפני השר על הוראת המנהל והחלטתו של השר תהיה החלטת גמר.

30.

העברת הדין וחשבון למשטרה ולקצין בטחון

נגרמה או נתאפשרה התאונה או התקרית בשל אי־מילוי אחר הוראות כל דין, יעביר החוקר הראשי את הדין וחשבון הסופי למשטרת ישראל או לקצין הבטחון במשרד התחבורה, לפי הענין.

31.

סמכות לבטל, להתרות וכד׳ [תיקון: תשמ״ו]

(א)

מצא המנהל, על סמך הדין וחשבון הסופי, כי יש מקום לבטל או להתלות רשיון, תעודה, מסמך או הסמכה הנוגעים לטיס של כל אדם, או כי יש מקום להעיר, לנזוף או להזהיר כל אדם הקשור בתאונה או בתקרית או לרשום ציון כלשהו במסמכים הנוגעים לאותו אדם, יעשה זאת לפי שיקול דעתו.

(ב)

המנהל רשאי להבטיח למוסר הודעה לפי תקנה 4, או למוסר עדות בפני חוקר, ועדה או צוות, לפי בקשתו, שלא יינקטו נגדו אמצעים כאמור בתקנת משנה (א), אם החוקר הראשי המליץ בפניו לעשות כן, ואם שוכנע שיש בכך כדי להבטיח את מטרת החקירה.

32.

סמכויות לגבי הדין וחשבון הסופי

בתקופת כהונתם של החוקרים וגם לאחר שהגישו דין וחשבון בהתאם לתקנה 25, רשאים השר או החוקר הראשי, לפי הענין, להורות על כל אחד מאלה:

(1)

סגירת תיק החקירה או הפסקתה, אם נראה לו מועיל לעשות כן לטובת הציבור;

(2)

חידוש חקירה שהופסקה, אם נתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות אז;

(3)

חקירה נוספת או השלמת חקירה בידי אותם חוקרים או בידי חוקרים אחרים.

33.

עיכוב מסמכים וחפצים לאחר השלמת הדין וחשבון

(א)

לאחר הגשת דין וחשבון רשאי החוקר הראשי, תוך שלושה חדשים ממועד סיום החקירה, להורות כי מסמכים, חפצים ודברים אחרים אשר עוכבו בידי החוקרים, ישארו בעיכובם עד לסיום הליכי החקירה או הבירור בפני כל בית משפט, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

(ב)

לא הורה החוקר הראשי כאמור, יוחזרו המסמכים והחפצים לידי האדם שאצלו היו ערב עיכובם, זולת אם הורה בית־משפט אחרת.

פרק ח׳: הוראות שונות

34.

עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – ששה חדשי מאסר או קנס שלא יעלה על הקבוע בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

35.

ביטול

תקנות הטיס (ועדות לחקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשכ״ט–1969 – בטלות.

---

ג׳ בסיון התשמ״ד (3 ביוני 1984)

• חיים קורפו
  שר התחבורה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.