תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) מתוך
תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס״ד–2004
ק״ת תשס״ד, 139, 263; תשס״ה, 776; תשס״ט, 368; תשפ״א, 586; תשפ״ד, 290, 294.
בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 10, 12 ו־17 לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (להלן – החוק), ולפי סעיף 10א לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, בהתייעצות עם שר הבריאות, עם שר החקלאות ופיתוח הכפר ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפי סעיף 13 לחוק, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, אני מתקינה תקנות אלה:
בנוסח זה משולבת תקנה 1(ב) לתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ״ד–2023, שתחילתה ביום פרסומה של הודעה בדבר פרסומו של החוק שהצעת החוק בעניינו פורסמה בהצעות חוק הממשלה – 1578, מיום י״ח באב התשפ״ב (15 באוגוסט 2022), עמ׳ 1432, כפי שיפרסם המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, ובלבד שההודעה כאמור פורסמה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).(להלן – יום תחילתה של תקנה 1(ב) לתיקון תשפ״ד)
מטרה [תיקון: תשפ״א]
מטרת תקנות אלה ליישם את הוראות פרוטוקול מונטריאול שישראל צד לו, על ידי הגבלות הייצור, הצריכה, הייבוא והייצוא של חומרים מפוקחים בשל הפגיעה שהם גורמים או עלולים לגרום לשכבת האוזון הסטרטוספרית או משום שהם גורמים או עלולים לגרום לשינוי באקלים או במזג האוויר, ועל ידי הפיקוח והבקרה עליהם.
הגדרות [תיקון: תשס״ט, תשפ״א]
(א)
בתקנות אלה –
”חומר מפוקח“ – חומר כמפורט
בתוספת הראשונה, בין בצורתו הפשוטה ובין כשהוא מעורב עם חומרים אחרים, למעט חומר כאמור המצוי במוצר מוגמר;
”חומר מפוקח ממוחזר“ – חומר מפוקח שנאסף מציוד, מכונות, מערכות, כלי אחסון וכדומה ושטופל באמצעות סינון, ייבוש, זיקוק, טיפול כימי וכיוצא בזה;
”יבואן“ – יבואן של חומר מפוקח המפורט
בחלק ב׳ בתוספת הראשונה;
”יצרן“ – יצרן של חומר מפוקח המפורט
בחלק ב׳ בתוספת הראשונה;
”כמות יבוא“ – סך כל כמות היבוא בשנה של חומר מפוקח שאינו ממוחזר, שלא לשימוש פטור;
”כמות ייצור“ – סך כל כמות הייצור בשנה של חומר מפוקח שאינו ממוחזר, שלא נועד לשימוש פטור;
”כמות יצוא“ – סך כל כמות היצוא בשנה מתוך כמות הייצור של חומר מפוקח שאינו ממוחזר, שלא נועד לשימוש פטור;
”כמות צריכה“ – ההפרש שבין סכום כמות הייצור וכמות היבוא לבין כמות היצוא;
”פרוטוקול מונטריאול“ או ”הפרוטוקול“ – פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדלדלים את שכבת האוזון מ־1987 שאומץ במסגרת האמנה הבין־לאומית להגנה על שכבת האוזון מ־1985 (אמנת וינה);
”שימוש פטור“ – כמשמעותו
בתקנה 6;
”שימוש קריטי או חיוני (critical or essential use)“ – שימוש בחומר מפוקח שאושר במפגש הצדדים לפרוטוקול מונטריאול על פי בקשת צד לפרוטוקול כשימוש קריטי או חיוני.
(ב)
לכל מונח אחר בתקנות אלה תהיה המשמעות שיש לו בפרוטוקול מונטריאול, כפי שתוקן עד למועד תחילתן של תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ״א–2020 (ביום 1.7.2022).
הגבלת ייצור, ייבוא, ייצוא וצריכה של חומר מפוקח [תיקון: תשס״ט, תשפ״א]
(א)
לא ייצר אדם, לא ייבא ולא ייצא, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, חומר מפוקח מהחומרים המפורטים
בחלק א׳ בתוספת הראשונה אלא אם כן הוא מיוצר, מיובא או מיוצא בעבור שימוש פטור, ולענין ייבוא או ייצוא – ברישיון יבוא או רישיון ייצוא, לפי הענין.
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא ייצא אדם ולא ייבא חומר מפוקח מהחומרים המפורטים
בחלק א׳ בתוספת הראשונה למדינה שאינה צד לפרוטוקול.
(ג)
לא ייבא אדם ולא ייצא, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, חומר מפוקח מהחומרים המפורטים
בקבוצות 7,
8 ו־9 בחלק ב׳ בתוספת הראשונה, אלא ברישיון ייבוא או ברישיון ייצוא, לפי הענין.
(ג1)
לא ייצר אדם, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, הידרוכלורופלורוכרבונים (HCFCs) או הידרופלורוכרבונים (HFCs), לשימושים שאינם שימושים פטורים או חיוניים, בכמות העולה על הכמות המפורטת
בטור ג׳ לחלק א׳ או
לחלק א׳1 של התוספת השלישית, לפי העניין, לאחר שהופחתה ממנה הכמות שהותרה ליבוא כאמור
בתקנה 4.
(ד)
כמות הצריכה של חומר מפוקח המפורט
בקבוצה 7 בחלק ב׳ בתוספת הראשונה במשך שנה, לא תעלה על הרמה המותרת כמפורט
בטור ג׳ של חלק א׳ לתוספת השלישית, ותופחת לאפס לפי לוח הזמנים המפורט
בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת השלישית.
(ה)
כמות הצריכה של כלל החומרים המפוקחים המפורטים
בקבוצה 9 בחלק ב׳ לתוספת הראשונה במשך שנה, לא תעלה על הרמה המותרת כמפורט
בטור ג׳ של חלק א׳1 לתוספת השלישית, ותופחת לפי לוח הזמנים המפורט
בטור א׳ בחלק א׳1 לתוספת השלישית.
חלוקת כמות המותרת למכירה של חומר מפוקח [תיקון: תשס״ט, תשפ״א]
(א)
רשות מוסמכת כהגדרתה
בפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979, תקבע את חלוקת הכמות המותרת למכירה של חומר מפוקח בין יצרנים ויבואנים, לפי הכמות המרבית לצריכה כמפורט
בחלקים א׳,
א׳1 או ב׳ לתוספת השלישית, לפי העניין.
(ב)
הכמות המותרת לשימוש פטור כאמור
בתקנה 6 לא תיכלל בקביעת הכמות המותרת למכירה של חומר מפוקח.
(ג)
חלוקת הכמויות למכירה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה פעמיים בשנה, לא יאוחר מ־1 במרס ו־1 ביולי לגבי אותה שנה; דיווח בדבר סך הכמויות שחולקו בכל חלוקה יפורסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה בסמוך למועד החלוקה.
(ד)
הכמות המותרת למכירה של מתיל ברומיד, תיעשה כאמור בתקנת משנה (ג) באופן שלא יאוחר מ־1 במרס תחולק 60% לפחות מכמות מתיל הברומיד המותרת למכירה באותה שנה.
דיווח [תיקון: תשס״ט]
הממונה ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מיום 31 במרס לגבי השנה שקדמה לה, על ייצור, ייבוא, ייצוא ומכירה של כל אחד מסוגי החומרים המפוקחים, לרבות המכסות שנקבעו למכירה לפי
תקנה 4 וזהותם של מקבלי מכסות אלה; בדיווח כאמור תיכלל השוואה בין נתוני השנה המדווחת לזו שקדמה לה.
הגבלת ייצור, ייצוא וצריכה של מתיל ברומיד [תיקון: תשס״ט]
(א)
לא ייצר אדם, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, מתיל ברומיד המפורט כחומר מפוקח
מקבוצה 8 בחלק ב׳ בתוספת הראשונה (להלן – מתיל ברומיד) בכמות העולה על הכמות שנקבעה לאותו אדם על ידי הרשות המוסמכת כאמור
בתקנה 4(א).
(ב)
לא ייצא אדם מתיל ברומיד למדינה שאינה צד לפרוטוקול.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי יצרן לייצר כמות נוספת של מתיל ברומיד כאמור
בפסקאות (1) ו־(2) בטור ד׳ בחלק ב׳ לתוספת השלישית לצד השורה ”כל שנה משנת 2009 ואילך“.
שימוש פטור [תיקון: תשס״ט, תשפ״ד]
שימוש פטור הוא כל אחד מאלה:
(1)
שימוש בחומר מפוקח לייצור חומר אחר, שנצרך בשלמותו במהלך ייצור החומר האחר (feedstock);
(2)
שימוש בחומר מפוקח בדרגת ניקיון שאינה פחותה מדרגת הניקיון כמפורט
בטור א׳ בתוספת השניה, לבדיקות לצורך קביעת כמות ואיכות של חומרים (בדיקות אנליטיות) או לצורכי מחקר, על פי רשימה שיכינו מזמן לזמן הצדדים לפרוטוקול מונטריאול ותפורסם באתר האינטרנט;
(3)
השמדת החומר המפוקח בטכנולוגיה שאישרו הצדדים לפרוטוקול מונטריאול; החלטות הצדדים לפרוטוקול בענין יפורסמו באתר האינטרנט;
(4)
הסגר (quarantine); לענין זה, ”הסגר“ – חיטוי באמצעות מתיל ברומיד למניעת ניגוע, ביסוס והתפשטות של מזיקים ומחלות העלולים לגרום נזק של ממש בגידולים חקלאיים ולהבטחת בקרה נאותה עליהם;
(5)
קדם־משלוח (pre-shipment); לענין זה, ”קדם משלוח“ – חיטוי באמצעות מתיל ברומיד של מוצרים טרם ייצואם, לשם עמידה בדרישות מדינת הייבוא או הייצוא;
(6)
(נמחקה);
(7)
שימוש חוזר בחומר מפוקח (recovered substance);
(8)
שימוש בחומר מפוקח ממוחזר (reclaimed or recycled substance);
(9)
(הוראת שעה בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף): שימוש בחומר מפוקח שהשימוש בו הוא חיוני לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, ובלבד שלא נמצאו תחליפים לשימוש בחומר כאמור במאמץ סביר.
חלוקת הכמות המותרת לשימוש של מתיל ברומיד [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
המנהל יקבע את אופן חלוקת הכמות המותרת לשימוש כמפורט
בטור ג׳ של חלק ב׳ לתוספת השלישית, בהתאם לאמות מידה שהוא יקבע לפי סוג השימוש, משך השימוש והיקפו; לענין תקנה זו, ”המנהל“ –
(1)
בכל הנוגע לשימוש בחקלאות – מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(2)
העברת זכות לייצור חומר מפוקח
הועברה אל ישראל כמות ייצור של מדינה אחרת שהיא צד לפרוטוקול (להלן – המדינה המעבירה), רשאי יצרן על אף האמור
בתקנה 5(א) לייצר חומר מפוקח בכמות העולה על האמור
בחלק ב׳ בתוספת השלישית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
ישראל והמדינה המעבירה הודיעו למזכירות פרוטוקול מונטריאול על העברת הכמות המותרת לייצור חומר מפוקח לישראל;
(2)
כמות החומר המיוצרת בישראל ובמדינה המעבירה יחד אינה עולה על סך כל הכמות לייצור בישראל ובמדינה המעבירה יחד.
דיווח
יבואן, יצואן או יצרן של חומר מפוקח ימסור לממונה, בהתאם להוראותיו, דיווח שנתי בתחילת כל שנה ולא יאוחר מסוף חודש מרס של אותה שנה, לגבי השנה שקדמה לה, על ייבוא, ייצוא, ייצור או מכירה של חומר מפוקח; דיווח כאמור ייעשה בהתאם להוראות פרוטוקול מונטריאול וכפי שיעדכנו מזמן לזמן הצדדים לפרוטוקול ושיפורסמו באתר האינטרנט.
עונשין [תיקון: תשס״ט]
שמירת דינים
הוראות תקנות אלה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
[תיקון: תשס״ט]
[תיקון: תשס״ד]
רשימת החומרים המפוקחים
[תיקון: תשס״ד]
קבוצה 1 (נספח I A לפרוטוקול מונטריאול) – כלורופלורוקרבונים
קבוצה 2 (נספח II A לפרוטוקול מונטריאול) – הלונים
קבוצה 3 (נספח I B לפרוטוקול מונטריאול) – כלורופלורוקרבונים
קבוצה 4 (נספח B II לפרוטוקול מונטריאול) – קרבון טטרהכלוריד
קבוצה 5 (נספח B III לפרוטוקול מונטריאול) – 1-1-1 טריכלורואתן
[תיקון: תשס״ט]
קבוצה 6 (נספח C II לפרוטוקול מונטריאול) – הידרוברומופלורוקרבונים
CHFBr2
CHF2Br
CH2FBr
C2HFBr4
C2HF2Br3
C2HF3Br2
C2HF4Br
C2H2FBr3
C2H2F2Br2
C2H2F3Br
C2H3FBr2
C2H3F2Br
C2H4FBr
C3HFBr6
C3HF2Br5
C3HF3Br4
C3HF4Br3
C3HF5Br2
C3HF6Br
C3H2FBr5
C3H2F2Br4
C3H2F3Br3
C3H2F4Br2
C3H2F5Br
C3H3FBr4
C3H3F2Br3
C3H3F3Br2
C3H3F4Br
C3H4FBr3
C3H4F2Br2
C3H4F3Br
C3H5FBr2
C3H5F2Br
C
3H
6FBr
[תיקון: תשס״ט]
קבוצה 6א (נספח C III לפרוטוקול מונטריאול) – ברומוכלורומתאן
[תיקון: תשס״ט]
קבוצה 7 (נספח C I לפרוטוקול מונטריאול) – HCFC's
* ”פוטנציאל דלדול האוזון“ – מספר המבטא את מידת ההשפעה האפשרית, הבדוקה או המחושבת, של חומר מפוקח על שכבת האוזון; כאשר מצוין טווח של פד״א (ODP) הערך הקובע לחישוב הוא הערך הגבוה, המבוסס על הערכה ולא על סמך בדיקות מעבדה, כמו במקרים שבהם מצוין מספר בודד.
** ערך הפד״א (ODP) במקרים אלה נקבע לפי האיזומר הנפוץ ביותר מסחרית.
קבוצה 8 (נספח E לפרוטוקול מונטריאול) – מתיל ברומיד
[תיקון: תשפ״א]
קבוצה 9 (נספח F לפרוטוקול מונטריאול – HFCs)
טור א׳ נוסחה | טור ב׳ כינוי | טור ג׳ פוטנציאל התחממות גלובלית ל־100 שנה*** |
CHF2CHF2 | HFC-134 | 1,100 |
CH2FCF3 | HFC-134a | 1,430 |
CH2FCHF2 | HFC-143 | 353 |
CHF2CH2CF3 | HFC-245fa | 1,030 |
CF3CH2CF2CH3 | HFC-365mfc | 794 |
CF3CHFCF3 | HFC-227ea | 3,220 |
CH2FCF2CF3 | HFC-236cb | 1,340 |
CHF2CHFCF3 | HFC-236ea | 1,370 |
CF3CH2CF3 | HFC-236fa | 9,810 |
CH2FCF2CHF2 | HFC-245ca | 693 |
CF3CHFCHFCF2CF3 | HFC-43-10mee | 1,640 |
CH2F2 | HFC-32 | 675 |
CHF2CF3 | HFC-125 | 3,500 |
CH3CF3 | HFC-143a | 4,470 |
CH3F | HFC-41 | 92 |
CH2FCH2F | HFC-152 | 53 |
CH3CHF2 | HFC-152a | 124 |
CHF3 | HFC-23 | 14,800 |
*** ”פוטנציאל התחממות גלובלית ל־100 שנה“ – מספר המבטא את מידת ההשפעה האפשרית של חומר מפוקח על ההתחממות הגלובלית, באופן יחסי להשפעה של פחמן דו־חמצני, המוגדרת כ־1 (GWP).
רמת נקיון מינימלית לחומרים מפוקחים המיועדים לבדיקות אנליטיות או לצורכי מחקר
טור א׳ דרגת נקיון באחוזים של החומר המפוקח | טור ב׳ החומר המפוקח |
99.5 | CCl4 (reagent grade) |
99.0 | 1,1,1-trichloroethane |
99.5 | CFC-11 |
99.5 | CFC-13 |
99.5 | CFC-12 |
99.5 | CFC-113 |
99.5 | CFC-114 |
99.5 | Other w/Boiling P > 20°C |
99.0 | Other w/Boiling P < 20°C |
[תיקון: תשס״ט]
טור א׳ | טור ב׳ | טור ג׳ |
החל בשנת | אחוז הגבלה או הפחתה | כמות מרבית לצריכה* |
1989 (שנת בסיס) | | 329 (כמות הבסיס) |
1996 | הקפאה בהתאם לצריכה בשנת הבסיס 89 | 329 |
2004 | 35 | 213 |
2010 | 75 | 82.25 |
2015 | 90 | 33 |
2020** | 99.5 | 1.645 |
2030 | 100 | 0 |
[תיקון: תשפ״א]
* כמות מרבית לצריכה – מחושבת על ידי הכפלת כמות הבסיס של HCFCs באחוזי ההפחתה המפורטים בטור ב׳ בחלק זה בהתייחס לתקופות זמן שבטור א׳. לענין זה, ”כמות הבסיס“ – הכמות (בטונות) שיובאה, נצרכה או יוצרה בשנה שנקבעה כשנת הבסיס להתייחסות לכל קבוצה של חומרים מפוקחים, המוכפלת בפוטנציאל דלדול אוזון של כל חומר מפוקח או קבוצה של חומרים מפוקחים.
** החל בשנה זאת מוגבלת הצריכה לתחזוקת מיתקנים קיימים בלבד.
[תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]
[תיקון: תשפ״ד־2]
טור א׳ החל משנת | טור ב׳ אחוז ההגבלה או ההפחתה | טור ג׳ כמות מרבית לצריכה*** (טונה שוות ערך פחמן דו־חמצני****) |
2011–2013 (שנות בסיס) | – | 6,537,560 (כמות הבסיס) |
יולי 2022 | 10 | 5,884,000 |
2025 (תוחלף ביום תחילתה של תקנה 1(ב) לתיקון תשפ״ד): | 40 | 3,923,000 |
2025 (החל מיום תחילתה של תקנה 1(ב) לתיקון תשפ״ד): | 15 | 5,557,000 |
2026 (החל מיום תחילתה של תקנה 1(ב) לתיקון תשפ״ד): | 25 | 4,903,000 |
2027 (החל מיום תחילתה של תקנה 1(ב) לתיקון תשפ״ד): | 40 | 3,922,000 |
2028 (החל מיום תחילתה של תקנה 1(ב) לתיקון תשפ״ד): | 55 | 2,941,000 |
2029 | 70 | 1,961,000 |
2034 | 80 | 1,308,000 |
2036 | 85 | 981,000 |
*** ”כמות מרבית לצריכה“ – מחושבת על ידי הכפלת כמות הבסיס של HFCs באחוזי ההפחתה המפורטים בטור ב׳ בחלק זה, בהתייחס לתקופות הזמן שבטור א׳ והפחתתה מכמות הבסיס.
**** ”טונה שוות ערך פחמן דו־חמצני“ – יחידת מידה המתקבלת כתוצאת המכפלה של כמות החומר ביחידות משקל של טונה בפוטנציאל ההתחממות הגלובלית ל־100 שנה של אותו החומר.
[תיקון: תשס״ט]
כמויות מרביות לייצור וצריכה של מתיל ברומיד
[תיקון: תשס״ט]
טור א׳ | טור ב׳ | טור ג׳ | טור ד׳ |
החל בשנת | אחוז הגבלה או הפחתה | כמות מרבית לצריכה (בטונות) | כמות ייצור (בטונות) |
1991 (שנת בסיס) | שנת הבסיס לחישובים | 3,580 | 24,500 |
1995 | הקפאת הייצור והצריכה בהתאם ליצור ולצריכה שהיו בשנת הבסיס 1991 | 3,580 | 24,500 |
1999 | 25 | 2,685 | 18,375 |
2001 | 50 | 1,790 | 12,250 |
2003 | 70 | 1,074 | 7,350 |
2005 | 100 | 0 | 0 |
כל שנה משנת 2009 ואילך | | הכמות השנתית שאושרה לאותה שנה בהחלטה של מפגש הצדדים, לשימושים קריטיים (critical uses) בישראל, פחות כמות החומר שנעשה בה שימוש כאמור בתקנה 6(7) ו־(8). | הכמות המרבית לצריבה כאמור בטור ג׳ לאותה שנה, ונוסף עליה – (1) כמות שנתית המיועדת לסיפוק צורכי פנים של מדינות המוגדרות מתפתחות על פי פרוטוקול מונטריאול ובהתאם לפרוטוקול; (2) כמות שנתית המיועדת בעבור שימושים פטורים בישראל ובעבור ייצוא לשימושים קריטיים ופטורים. |
כ״ו בכסלו התשס״ד (21 בדצמבר 2003)
- יהודית נאות
השרה לאיכות הסביבה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ו
אין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.