תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק בידי הרשות)
תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק בידי הרשות) מתוך
תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק בידי הרשות), התשס״ה–2005
ק״ת תשס״ה, 548.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 55 לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 (להלן – החוק), לפי הצעת רשות החברות הממשלתיות (להלן – הרשות), אני מתקין תקנות אלה:
הגדרה
בתקנות אלה, ”חברה“ – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת, כהגדרתן בחוק.
הסמכת בודק
(א)
החליטה הרשות, לצורך מילוי תפקידיה, על ביצוע בדיקה, בין לגבי חברה מסוימת ובין לגבי סוג של חברות, ובין בענין מסוים ובין בסוג של ענינים, באמצעות מי שהסמיכה לכך (להלן – בודק), רשאי הבודק לעיין ברשומות ובמסמכים של החברה ולדרוש – מהחברה או ממי מהמנויים בסעיף 55 לחוק – מידע וחומר בעניני החברה.
(ב)
זכותו של הבודק לקבלת מידע תהיה כשל הרשות, אלא אם כן קבעה הרשות אחרת.
סמכות הרשות
לביצוע הבדיקה הנדרשת, רשאית הרשות להסמיך ולהעסיק, מזמן לזמן, לפי שיקול דעתה ובהתאם לצורך, בעל מקצוע מתאים, לפי הענין, לרבות עורך דין, רואה חשבון, שמאי ויועץ כלכלי.
שיקולי הרשות
(א)
בבואה להסמיך בודק, תיתן הרשות את דעתה, בין השאר, לאלה:
(1)
הכישורים, היקף הניסיון המקצועי והמומחיות של בעל המקצוע, בקשר לבדיקה שיש לבצע;
(2)
העסקת הבודק בבדיקת חברה אחת או יותר;
(3)
האפשרות לחלק את הבדיקה בחברה אחת בין מספר בודקים;
(4)
כל שיקול אחר העשוי, לדעת הרשות, להיות רלוונטי לעבודת הבודק בחברה.
(ב)
לא תסמיך הרשות בודק אם לדעתה עלולים עיסוקיו האחרים לעמוד בניגוד ענינים עם תפקידו כבודק.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.
ל׳ בשבט התשס״ה (9 בפברואר 2005)
- בנימין נתניהו
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.