תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)

תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה) מתוך

תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021

---

תקנות תשע״ח: ק״ת תשע״ח, 712; תשפ״א, 398. תקנות תשפ״ב: ק״ת תשפ״ב, 1448.

---

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 24 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016 [צ״ל: לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016] (להלן – החוק), אנו מתקינים תקנות אלה:

---

תקנות אלה קובעות את כללי חלוקת כספי הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2021. כללי חלוקת כספי הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2022 נקבעו בתקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2022) (הוראת שעה), התשפ״ג–2022.

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“ – הערך המתקבל מהנוסחה שבתוספת הראשונה;

”חוק מרשם האוכלוסין“ – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;

”מאזן הגירה פנימית“ – ממוצע מאזן ההגירה הפנימית לרשות המקומית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית, בשלוש השנים האחרונות שלגביהן פורסם נתון זה;

”מספר התושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;

”מספר תושבים משוקלל“ – סך כל התושבים ברשות המקומית על פי מדרגות ושיעורים אלה:

(1)

כל תושב עד 20,000 תושבים – 100% מהתושבים במדרגה זו;

(2)

כל תושב מ־20,001 תושבים עד 50,000 תושבים – 85% מהתושבים במדרגה זו;

(3)

כל תושב מ־50,001 תושבים עד 70,000 תושבים – 70% מהתושבים במדרגה זו;

(4)

כל תושב מ־70,001 תושבים עד 100,000 תושבים – 50% מהתושבים במדרגה זו;

(5)

כל תושב מ־100,001 תושבים עד 250,000 תושבים – 30% מהתושבים במדרגה זו;

(6)

כל תושב מ־250,001 תושבים ומעלה – 10% מהתושבים במדרגה זו;

”ניקוד סף“ – הערך המתקבל לפי הנוסחה שבתוספת השנייה;

”נכסים מסחריים“ – נכסים בסיווגים משרד, שירותים ומסחר, בנק וחברת ביטוח, תעשייה, בית מלון, בית מלאכה וחניון כמשמעותם בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס״ז–2007, ואזורי תעשייה משותפים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

”עולה מאתיופיה“ – מי שעלה מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984);

”שיעור גביית ארנונה“ – שיעור גביית ארנונה שוטפת, למעט העברה לחובות מסופקים וחובות למחיקה, על פי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

”שיעור מאזן הגירה פנימית“ – המנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית במספר התושבים ברשות המקומית.

2.

תנאי סף לחלוקה

תקציב הקרן יחולק בכל שנת כספים לפי תקנות אלה, לרשויות מקומיות שהתקיימו בהן כל אלה:

(1)

לא הוכרזו עיריות איתנות לפי סימן ד׳ לפרק 11 לפקודת העיריות, או לא הוכרזו מועצות מקומיות איתנות לפי סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות;

(2)

האשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן נמוך מ־8;

(3)

חל עליהן סעיף 3 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938;

(4)

ניקוד הסף שלהן גבוה מ־20%.

3.

הקצאה לפי מדרג חברתי–כלכלי

13.5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי האשכול במדרג החברתי–כלכלי לפי טבלה 1 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, מספר התושבים המשוקלל במועצה אזורית יהיה מספר התושבים המשוקלל בתוספת מחצית ממספר התושבים בכל יישוב באותה מועצה אזורית שהאשכול שלו במדרג החברתי–כלכלי נמוך מ־4.

4.

הקצאה לפי מדד פריפריאליות

10% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי מדד הפריפריאליות לפי טבלה 2 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

5.

הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית

22% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית לפי טבלה 3 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

6.

הקצאה לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים

5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחומה לפי הטבלאות שתחת טבלה 4 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

7.

הקצאה לפי שיעור העולים

4.5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור העולים בה גבוה מ־2%, זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שיעור העולים ברשות המקומית לבין סך כל שיעור העולים בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור העולים גבוה מ־2%; לעניין תקנה זו, ”שיעור העולים“ – המנה המתקבלת מחלוקת מכפלת מספר התושבים ברשות המקומית שלפי מרשם האוכלוסין עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן במקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ מוצא לפי טבלה 5 בתוספת השלישית, במספר התושבים ברשות המקומית.

8.

הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה

5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית שמספר התושבים בה שהם עולים מאתיופיה גבוה מ־100 זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה באותה רשות מקומית לבין סך כל מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה בכל הרשויות המקומיות שבהן מספר התושבים כאמור גבוה מ־100.

9.

הקצאה לפי שיעור מאזן ההגירה הפנימית

12% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור מאזן ההגירה הפנימית בה גבוה מ־0.75%, זכאית למכפלת תקציב הקרן לפי תקנה זו בסכום שני אלה:

(1)

מכפלת 0.6 במנה המתקבלת מחלוקת שיעור מאזן ההגירה הפנימית ברשות המקומית בסך כל שיעורי מאזן ההגירה הפנימית של כל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ־0.75%;

(2)

מכפלת 0.4 במנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית של הרשות המקומית בסך כל מאזן ההגירה הפנימית בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ־0.75%.

10.

הקצאה לפי שיעור גביית ארנונה

20% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי שיעור גביית הארנונה ברשות לפי טבלה 6 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

11.

הקצאה לפי אי־צבירת גירעון שוטף

8% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם לאי־צבירת גירעון שוטף לפי טבלה 7 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

12.

פרסום אופן החישוב וההקצאה

המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים קובץ ממוכן שבו יפורטו הקצאת תקציב הקרן ודרך החישוב של ההקצאה לפי כל תקנה מתקנות אלה לכל רשות מקומית.

13.

תוקף

תקנות אלה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021).

תוספת ראשונה

(תקנה 1 – ההגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)

הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית תחושב לפי נוסחה זו:

${\frac {X+Z+W}{P}}$

לעניין זה –

$X$ – חיוב ארנונה לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$Z$ – תוספת לחיוב הארנונה לנכסי מגורים, שהיא 0 או שתחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:

$\left\{{\frac {N}{F}}-1\right\}*T$

לעניין זה –

$N$ – תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$F$ – תעריף ארנונה למגורים;

$T$ – חיוב ארנונה בעד נכסי מגורים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

ואולם למועצה אזורית ייווסף גם סכום שיחושב לפי נוסחה זו:

${\frac {\left(D-{\frac {S}{P}}\right)*P*N}{1,000}}$

לעניין זה –

$D$ – גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים, לפי טבלה 2;

$S$ – סך כל שטח נכסי מגורים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$P$ – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$N$ – 90% מתעריף ארנונה נורמטיבי למגורים, לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$W$ – תוספת לחיוב הארנונה לנכסים שאינם למגורים, שהיא 0 או תחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:

$\left(A*B+C*D\right)-E$

לעניין זה –

$A$ – תעריף נורמטיבי לתעשייה ובית מלאכה, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 3 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו־5;

$B$ – סך כל שטח נכסי תעשייה ובתי מלאכה לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$C$ – תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 6 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו־5;

$D$ – סך כל שטח נכסי משרדים, שירותים ומסחר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$E$ – חיוב ארנונה בעד נכסי תעשייה, בתי מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;

$P$ – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון.

טבלה 1

($N$ בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)

אשכול במדרג החברתי–כלכלי	תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים בשקלים חדשים
1	45.96
2	45.96
3	46.88
4	47.82
5	50.21
6	52.72
7	55.36
8	60.89
9	70.03
10	80.53

טבלה 2

($D$ בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)

אשכול במדרג החברתי–כלכלי	גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים במטרים רבועים
1	20
2	20
3	22
4	22
5	24
6	24
7	26
8	26
9	28
10	28

טבלה 3

($A$ בהגדרת $W$ בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)

נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7	תעריף נורמטיבי לתעשייה ומלאכה בשקלים חדשים
גולן	35.61
באר שבע ב׳	36.22
צפת	43.39
עכו א׳	55.96
עכו ב׳	56.10
כנרת	56.99
באר שבע א׳	61.14
יזרעאל ב׳	66.34
יזרעאל א׳	67.79
יהודה ושומרון	76.51
חיפה	77.77
חדרה	78.81
אשקלון	80.79
ירושלים	90.24
השרון	92.61
רחובות	96.17
רמלה	101.32
פתח תקווה	105.20
תל אביב	119.32

טבלה 4

($A$ ו־$C$ בהגדרת $W$ בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)

אשכול במדרג החברתי–כלכלי	מקדם העדפה
1	0.7
2	0.7
3	0.8
4	0.8
5	0.9
6	0.9
7	1.1
8	1.1
9	1.2
10	1.2

טבלה 5

($A$ ו־$C$ בהגדרת $W$ בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)

הפער בין מדד הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות לבין הממוצע של מדד הפריפריאליות של כלל הרשויות המקומיות באותה נפה לפי טבלה 7	מקדם העדפה
פחות מ־‎−0.6	0.85
‎−0.6 ומעלה ופחות מ־0.9	1
0.9 ומעלה	1.15

טבלה 6

($C$ בהגדרת $W$ בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)

נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7	תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר בשקלים חדשים
גולן	71.24
באר שבע ב׳	72.42
צפת	86.78
עכו א׳	111.90
עכו ב׳	112.20
כנרת	113.99
באר שבע א׳	122.29
יזרעאל ב׳	132.68
יזרעאל א׳	135.59
יהודה ושומרון	153.01
חיפה	155.54
חדרה	157.61
אשקלון	161.59
ירושלים	180.47
השרון	185.21
רחובות	192.35
רמלה	202.63
פתח תקווה	210.39
תל אביב	238.65

טבלה 7

(טבלה 3, טבלה 5, טבלה 6)

נפה	רשויות מקומיות
גולן	בוקעאת׳א, גולן, מג׳דל שמס, מסעדה, עין קיניה, עמק הירדן, קצרין, ר׳ג׳ר
באר שבע ב׳	אילת, דימונה, הערבה התיכונה, חבל אילות, ירוחם, מצפה רמון, ערד, רמת נגב, תמר
צפת	ג׳ש (גוש חלב), הגליל העליון, חצור הגלילית, טובא–זנגריה, יסוד המעלה, מבואות החרמון, מטולה, מרום הגליל, צפת, קריית שמונה, ראש פינה
עכו א׳	אבו סנאן, בית ג׳ן, בענה, ג׳דידה–מכר, ג׳וליס, חורפיש, יאנוח–ג׳ת, ירכא, כיסרא–סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מיעיליא, מעלה יוסף, מעלות–תרשיחא, נהריה, נחף, סג׳ור, עכו, פסוטה, פקיעין–בוקייעה, ראמה, שלומי
עכו ב׳	אעבלין, ביר אל־מכסור, דיר אל־אסד, דיר חנא, טמרה, כאבול, כווכב אבו אל־היג׳א, כפר מנדא, כרמיאל, מג׳ד אל־כרום, משגב, סכנין, עראבה, שעב, שפרעם
כנרת	הגליל התחתון, טבריה, יבנאל, כפר כמא, כפר תבור, מגדל, מר׳אר, עילבון
באר שבע א׳	אבו בסמה, אופקים, אשכול, באר שבע, בני שמעון, חורה, כסיפה, להבים, לקיה, מיתר, מרחבים, נתיבות, עומר, ערערה בנגב, רהט, רמת חובב, שגב שלום, שדות נגב, תל שבע
יזרעאל ב׳	בוסתאן אל־מרג׳, בית שאן, בסמת טבעון, הגלבוע, זרזיר, יוקנעם עילית, כעביה–טבש–חג׳אג׳רה, מגידו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, רמת ישי
יזרעאל א׳	אכסאל, אל־בטוף, בועיינה–נג׳ידאת, דבוריה, טורעאן, יפיע, כפר כנא, מגדל העמק, משהד, נצרת, נצרת עילית, עילוט, עין מאהל, ריינה, שיבלי–אום אל־ר׳נם
יהודה ושומרון	אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, אריאל, בית אל, בית אריה, ביתר עילית, בקעת הירדן, גבעת זאב, גוש עציון, הר אדר, הר חברון, מגילות, מודיעין עילית, מטה בנימין, מעלה אדומים, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע, קרני שומרון, שומרון
חיפה	דאליית אל־כרמל, זבולון, חיפה, טירת כרמל, נשר, עספייא, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, רכסים
חדרה	אום אל־פחם, אור עקיבא, אלונה, בנימינה–גבעת עדה, בסמ״ה, בקה–ג׳ת, ג׳יסר א–זרקאא, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה–כרכור, קציר–חריש
אשקלון	אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר
ירושלים	אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים
השרון	אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה–צורן, קלנסווה, תל מונד
רחובות	בני עי״ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רווה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס ציונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות
רמלה	באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין–מכבים–רעות, עמק לוד, רמלה, שוהם
פתח תקווה	אלעד, ג׳לג׳וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד–מונוסון, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר סבא, כפר קאסם, סביון, פתח תקווה, ראש העין, רעננה
תל אביב	אור יהודה, אזור, בני ברק, בת ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל־אביב–יפו

תוספת שנייה

(תקנה 1 – ההגדרה ”ניקוד סף“)

ניקוד הסף יחושב לפי נוסחה זו:

$0.1*A+0.4*B+0.45*C+0.05*G$

לעניין זה –

$A$ – ניקוד לפי מדד הפריפריאליות שיחושב לפי נוסחה זו:

$A={\frac {D-E}{D-F}}$

ואולם אם $E>D$ אז $A=0$ ואם $E<F$ אז $A=1$

לעניין זה –

$D$ – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש־15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו;

$E$ – ערך המדד של הרשות המקומית במדד הפריפריאליות;

$F$ – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש־5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו;

$B$ – ניקוד לפי המדד החברתי–כלכלי שיחושב לפי נוסחה זו:

$B={\frac {D-E}{D-F}}$

ואולם אם $E>D$ אז $B=0$ ואם $E<F$ אז $B=1$

לעניין זה –

$D$ – ערך המדד במדד החברתי–כלכלי ש־15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו;

$E$ – ערך המדד של הרשות המקומית במדד החברתי–כלכלי;

$F$ – ערך המדד במדד החברתי–כלכלי ש־5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו;

$C$ – ניקוד לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית שיחושב לפי נוסחה זו:

$C={\frac {D-E}{D-F}}$

ואולם אם $E>D$ אז $C=0$ ואם $E<F$ אז $C=1$

לעניין זה –

$D$ – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של־15% מהרשויות המקומיות יש הכנסה גבוהה ממנה;

$E$ – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של הרשות המקומית;

$F$ – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של־5% מהרשויות המקומיות יש הכנסה נמוכה ממנה;

$G$ – ניקוד לפי מספר התושבים ברשות המקומית שיחושב לפי נוסחה זו:

$G={\frac {D-E}{D-F}}$

ואולם אם $E>D$ אז $G=0$ ואם $E<F$ אז $G=1$

לעניין זה –

$D$ – מספר התושבים שב־15% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים גבוה ממנו;

$E$ – מספר התושבים של הרשות המקומית;

$F$ – מספר התושבים שב־5% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים נמוך ממנו;

בתוספת זו –

”מדד הפריפריאליות“ – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

תוספת שלישית

(תקנות 3 עד 7, 10 ו־11)

טבלה 1

(תקנה 3)

מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אשכול במדרג החברתי–כלכלי

אשכול במדרג החברתי–כלכלי	מקדם העדפה
1	1.75
2	1.55
3	1.35
4	1.15
5	0.95
6	0.55
7 ומעלה	0

טבלה 2

(תקנה 4)

מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות

מדד הפריפריאליות	מקדם העדפה
1	1.75
2	1.55
3	1.35
4	1.15
5	0.95
6 ומעלה	0

טבלה 3

(תקנה 5)

מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית

הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית בשקלים חדשים	מקדם העדפה
פחות מ־1,000	1.75
1,000 ומעלה ופחות מ־1,250	1.55
1,250 ומעלה ופחות מ־1,500	1.35
1,500 ומעלה ופחות מ־1,750	1.15
1,750 ומעלה ופחות מ־2,000	0.95
2,000 ומעלה ופחות מ־2,250	0.75
2,250 ומעלה ופחות מ־2,500	0.55
2,500 ומעלה	0.35

טבלה 4

(תקנה 6)

(1)

מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים

המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות	מקדם העדפה
פחות מ־1.1	12
1.1 ומעלה ופחות מ־2.2	8
2.2 ומעלה ופחות מ־3.3	4
3.3 ומעלה ופחות מ־4.39	2.67
4.39 ומעלה ופחות מ־5.49	2
5.49 ומעלה ופחות מ־6.59	1.6
6.59 ומעלה ופחות מ־7.69	1.33
7.69 ומעלה ופחות מ־8.79	1.14
8.79 ומעלה	1

(2)

מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה אינו עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים

המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות	מקדם העדפה
פחות מ־0.31	12
0.31 ומעלה ופחות מ־0.62	8
0.62 ומעלה ופחות מ־0.94	4
0.94 ומעלה ופחות מ־1.25	2.67
1.25 ומעלה ופחות מ־1.56	2
1.56 ומעלה ופחות מ־1.87	1.6
1.87 ומעלה ופחות מ־2.18	1.33
2.18 ומעלה ופחות מ־2.5	1.14
2.5 ומעלה	1

(3)

מקדם ההעדפה של מועצה אזורית, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים

המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות	מקדם העדפה
פחות מ־1.82	12
1.82 ומעלה ופחות מ־3.64	8
3.64 ומעלה ופחות מ־5.46	4
5.46 ומעלה ופחות מ־7.28	2.67
7.28 ומעלה ופחות מ־9.11	2
9.11 ומעלה ופחות מ־10.93	1.6
10.93 ומעלה ופחות מ־12.75	1.33
12.75 ומעלה ופחות מ־14.57	1.14
14.57 ומעלה	1

טבלה 5

(תקנה 7)

מקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ עלייה

שנת עלייה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן	מקדם העדפה לעולים מאתיופיה	מקדם העדפה לעולים משאר המדינות
1	2.17	1
2	2.08	0.95
3	2	0.92
4	1.91	0.88
5	1.83	0.85
6	1.75	0.81
7	1.67	0.77
8	1.58	0.73
9	1.5	0.69
10	1.42	0.65
11	1.33	0.62
12	1.25	0.58
13	1.17	0.54
14	1.08	0.5
15	1	0.46

טבלה 6

(תקנה 10)

מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי שיעור גביית הארנונה

שיעור גביית הארנונה	מקדם העדפה
פחות מ־75%	0
75% ומעלה ופחות מ־80%	0.5
80% ומעלה ופחות מ־85%	0.625
85% ומעלה ופחות מ־90%	0.75
90% ומעלה ופחות מ־95%	0.875
95% ומעלה	1

טבלה 7

(תקנה 11)

מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אי־צבירת הגירעון השוטף

אי־צבירת גירעון שוטף	מקדם העדפה
הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון ובשנה שקדמה לה	2
הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון	1
הרשות המקומית צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון	0

---

כ״ד בטבת התשפ״ב (28 בדצמבר 2021)

• איילת שקד
  שרת הפנים
• אביגדור ליברמן
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.