”מוסד“ – מפעל, מוסד או מקום אחר שדרכם של בני אדם להתקהל בהם, בין שהוא מפעל מוסדר ובין שאיננו מפעל מוסדר, ובלבד שהוא נועד להתקהלות של לא פחות מ־100 איש בעת ובעונה אחת;

”בעל“ של מפעל או מוסד – מי שמחזיק במפעל או במוסד;

”מפעל משותף“ – שני מפעלים או יותר המצויים במבנה אחד, שבהם מועסקים ביחד עשרה עובדים או יותר;

”מפעל מוסדר“ – אחד מאלה:

(1)

מפעל שבו מועסקים עשרה עובדים או יותר, ובמוסד חינוך או בבית חולים – אף אם מספר העובדים המועסקים בהם הוא פחות מעשרה;

(2)

מפעל שבו מועסקים פחות מעשרה עובדים והוא נמנה עם סוג מפעלים ששר הבטחון, בהתחשב בחמרים או בציוד המוחזקים בהם, בפעולות המתנהלות בהם או במבנים שבהם הם מתנהלים, הכריז כי הוא סוג מפעלים רגישים;

(3)

מפעל משותף;

”עובד“ – לרבות כל אלה:

(1)

עובד זמני;

(2)

בן משפחה של בעל המפעל או של בעל המוסד, אף אם אין ביניהם יחסי עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל או במוסד בעבודה שאילולא עשה אותה היה עושה אותה עובד אחר;

(3)

בעל מפעל או בעל מוסד העובד בפועל במפעלו או במוסדו;

”תקנות שירותי הכבאות“ – תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשיה או מלאכה), תשל״ב–1972.

פרק ב׳: ציוד במפעל מוסדר

2.

חיוב להתקין ולהחזיק ציוד הג״א במפעל מוסדר

בעל מפעל מוסדר חייב להתקין במפעלו ציוד לצרכי התגוננות אזרחית ולהחזיקו בכל עת במצב תקין וראוי לשימוש, הכל בהתאם להוראות פרק זה.

3.

ציוד חילוץ במפעל מוסדר

במפעל מוסדר שמספר העובדים המועסקים בו בעת ובעונה אחת אינו עולה, בכפוף לאמור בתקנה 5, על 250, תותקן ותוחזק עמדת חילוץ, שבה יהיה מצוי הציוד כמפורט בתוספת הראשונה; במפעל מוסדר שמספר העובדים המועסקים בו בעת ובעונה אחת עולה על 250, יהיה מספר עמדות החילוץ שיש להתקינן ולהחזיקן במפעל בשיעור השווה ליחס שבין מספר העובדים לבין 250, אולם בחישוב מספר העובדים שנותר לאחר חלוקתו ב־250 יראו כל מספר של עובדים העולה על 125 ושאינו מגיע כדי 250 כאילו היה 250 וכל מספר של עובדים שנותר לאחר חלוקה כאמור שאינו עולה על 125 לא יובא בחשבון.

4.

ציוד עזרה ראשונה במפעל מוסדר

במפעל מוסדר יוחזק ויותקן, בכפוף לאמור בתקנה 5, ציוד עזרה ראשונה כמפורט בתוספת השניה, בהתחשב במספר העובדים המועסקים במפעל בעת ובעונה אחת; הציוד יותקן ויוחזק בעמדות שבכל אחת מהן יהיה מצוי לא פחות מהציוד המפורט בטור א׳ שבתוספת השניה.

5.

ציוד חילוץ ועזרה ראשונה במוסד חינוך ובבית חולים

לענין קביעת כמות הציוד שמוסד חינוך ובית חולים חייבים בהתקנתו ובהחזקתו, יובאו בחשבון, בנוסף לעובדים המועסקים בו, במוסד חינוך – גם התלמידים הלומדים בו בעת ובעונה אחת, ובבית חולים – גם מספר החולים שלו הוא נועד.

6.

ציוד נוסף בעמדת חילוץ ועזרה ראשונה

היה מפקד הג״א מחוזי סבור שצרכי ההתגוננות האזרחית מצדיקים זאת, רשאי הוא להורות, בהוראה כללית או מסוייגת או בהוראה למפעל מוסדר פלוני, כי בעמדת חילוץ או בעמדת עזרה ראשונה יימצא ציוד אחר, בין בנוסף לציוד המפורט בתוספות הראשונה והשניה, כולו או חלק ממנו, בין במקומו, והוא רשאי לקבוע בהוראה את פרטי הציוד ואת סוגיו; ניתנה הוראה כאמור, חייב בעל מפעל שעליו היא חלה לקיימה במועד שנקבע בה.

7.

ציוד כיבוי במפעל מוסדר

(א)

היה המפעל המוסדר מפעל תעשיה, כמשמעותו בתקנות שירותי הכבאות, יתקין ויחזיק בו בעלו, בנוסף לציוד כיבוי כאמור בתקנות שירותי הכבאות ולציוד חילוץ וציוד עזרה ראשונה, גם ציוד כיבוי כאמור בתוספת השלישית.

(ב)

היה מפקד הג״א מחוזי סבור שצרכי ההתגוננות האזרחית מצדיקים זאת, רשאי הוא להורות גם לבעל מפעל מוסדר, שאיננו מפעל תעשיה כמשמעותו בתקנות שירותי הכבאות, להצטייד בציוד כמפורט בתוספת השלישית, בכולו או בחלק ממנו, ומשהורה כך חייב בעל המפעל למלא אחר ההוראה במועד שנקבע בה.

8.

מיקום עמדת חילוץ, עזרה ראשונה וכיבוי

(א)

במפעל מוסדר שיש להתקין בו עמדת חילוץ אחת, היא תותקן בחצר המפעל, ואם אין במפעל חצר, היא תותקן בקומת הקרקע של בנין המפעל; במפעל מוסדר שיש להתקין בו שתי עמדות חילוץ או יותר, הן יותקנו ככל האפשר בכל קומה של בנין המפעל המוסדר או יפוזרו בכל דרך אחרת בכל חלק מחלקי בנין המפעל.

(ב)

(1)

עמדת עזרה ראשונה תותקן ותוחזק בתוך בנין המפעל המוסדר; היה בנין המפעל של שתי קומות או יותר, תותקן ותוחזק עמדה בכל קומה שבו, ככל שכמות הציוד שהמפעל חייב בהחזקתו לפי פרק זה מספקת לכך.

(2)

הציוד שבכל עמדה יוחזק בארון נעול, ככל שניתן להחזיקו בו, והציוד שלא ניתן להחזיקו כך, יוחזק במחסן או במקום מתאים אחר שקיימת ממנו גישה ישירה למפעל.

(ג)

עמדות החילוץ, העזרה הראשונה והכיבוי יותקנו במקום נראה לעין שהגישה אליו נוחה, והן יסומנו בשילוט מתאים.

9.

ייעוד ציוד לכל המפעלים במפעל משותף

(א)

מפקד הג״א מחוזי רשאי להורות להתקין ולהחזיק במפעל משותף ציוד לפי פרק זה ולהועיד אותו לשרת את כלל המפעלים במפעל המשותף, או חלק מהם, ואת עובדיהם; ההוראה תינתן לבעל המפעל המספק שירותי אחזקה לכלל המפעלים במפעל המשותף, ובאין מפעל כאמור – לבעל המפעל המעסיק את מספר העובדים הגדול ביותר.

(ב)

בעל מפעל שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה (א), חייב – בכפוף לאמור בסעיף 20ח(1) לחוק – למלא אחריה תוך המועד שנקבע בה.

10.

התקנת צופר

בלי לגרוע מכל הוראה אחרת שבתקנות אלה, רשאי מפקד הג״א מחוזי להורות לבעל מפעל מוסדר להתקין במפעלו צופר ומיתקן להפעלתו, לחברם למקור כוח ולרכזת הפעלה ולהחזיקם בכל עת במצב תקין וראוי לשימוש, ובעל מפעל מוסדר שקיבל הוראה כאמור חייב לקיימה במועד שנקבע בה.

11.

ציוד אישי לעובדי מפעל מוסדר

היה ראש הג״א סבור כי צרכי ההתגוננות האזרחית מצדיקים זאת, רשאי הוא להורות לבעל מפעל מוסדר פלוני לצייד את עובדיו, כולם או חלק מהם, בציוד אישי לצרכי התגוננות אזרחית, מסוגים ובכמויות שיקבע בהוראה, ומשהורה כך חייב בעל המפעל המוסדר למלא אחר ההוראה במועד שנקבע בה.

פרק ג׳: אימון עובדים במפעל מוסדר

12.

חיוב לאמן עובדים

בעל מפעל מוסדר חייב לאמן את עובדיו לצרכי התגוננות אזרחית בהתאם לפרק זה.

13.

מינוי מפקד

(א)

בעל מפעל מוסדר ימנה מבין עובדיו מפקד או מפקדים לעניני התגוננות אזרחית במפעלו או בכל חלק ממנו (להלן – המפקד), וכן יבטל מינוי כאמור, הכל בהתאם להוראות מפקד הג״א מחוזי.

(ב)

במפעל מוסדר שהוא מפעל משותף ימנה את המפקד מפקד הג״א מחוזי מבין עובדי המפעלים שבמפעל המשותף, והוא רשאי לבטל את מינויו.

(ג)

לא יתמנה עובד הנמנה עם כוחות המילואים של צבא־הגנה־לישראל להיות מפקד, אלא אם הוא מוצב ביחידת הג״א או ביחידת ריתוק משקי.

14.

אימוני מפקד

(א)

מפקד הג״א מחוזי רשאי להורות כי מפקד יאומן לצרכי התגוננות אזרחית במשך תקופה שלא תעלה על ארבעה־עשר יום בשנה; תקופת האימונים תהיה רצופה ככל האפשר.

(ב)

מפקד הנמנה עם כוחות המילואים כאמור בתקנה 13(ג) יאומן לפי תקנה זו במסגרת שירות המילואים שבו הוא חייב.

15.

הכשרת עובד למילוי תפקיד בהתגוננות אזרחית

מפקד הג״א מחוזי רשאי להורות כי עובד במפעל מוסדר, שלא מונה כמפקד, יאומן לצרכי התגוננות אזרחית במשך תקופה רצופה שלא תעלה על שלושה ימים בשנה, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להכשיר את העובד למילוי תפקיד בהתגוננות אזרחית במפעל; לעובד שאומן לפי תקנה זו ייקרא להלן ”עובד מאומן“.

16.

אימון עובדים

(א)

מפקד הג״א מחוזי רשאי להורות כי העובדים במפעל מוסדר יאומנו בעניני התגוננות אזרחית על ידי מפקד, על ידי עובד מאומן או על ידי אדם אחר שיקבע, ובמפעל משותף רשאי הוא להורות כי המפקד, העובד המאומן או כל אדם אחר שיקבע ימלאו תפקידם כאמור לגבי כלל העובדים שבמפעל המשותף או לגבי חלק מהם.

(ב)

משך האימונים לפי תקנה זו לא יעלה על שתי שעות רצופות לחודש.

(ג)

אימונים לפי תקנה זו יתקיימו, ככל האפשר, בתחום המפעל המוסדר או בסמוך לו והם יבוצעו בדרך שתמנע, ככל האפשר, פגיעה או הפרעה בעבודה התקינה של המפעל.

17.

חיוב עובדים להתאמן

עובדים של מפעל שבעלו חייב לאמנם לפי הוראה שניתנה על פי תקנות אלה חייבים לקיים, לענין האימונים, את הוראותיו של מפקד הג״א מחוזי, ובכפוף להן את הוראות בעל המפעל.

פרק ד׳: הוצאות במפעל משותף

18.

השתתפות בהוצאות לציוד משותף וזכויות הקנין בו

(א)

הורה מפקד הג״א מחוזי להועיד ציוד לפי תקנה 9, ישתתפו הבעלים של כל המפעלים שבמפעל המשותף, או באותו חלק ממנו שלו הועד הציוד, בהוצאות התקנתו והחזקתו באופן יחסי למספר העובדים המועסקים בכל אחד מהם ביום מתן ההוראה.

(ב)

הבעלות בציוד האמור תהיה משותפת לבעלי המפעלים אשר השתתפו בהוצאות התקנתו והחזקתו וזכויות הקנין שלהם באותו ציוד יהיו בשיעור יחסי למידת השתתפותם בהוצאות אלה.

19.

השתתפות בהוצאות שירות במפעל משותף

(א)

הורה מפקד הג״א מחוזי, לגבי מפעל משותף, הוראה כאמור בתקנה 14(א) או הוראה כאמור בסיפה לתקנה 16(א), ישתתפו הבעלים של כל המפעלים במפעל משותף או באותו חלק ממנו שאליו התייחסה ההוראה, בהוצאות שירותו של המפקד או של העובד המאומן באופן יחסי למספר העובדים המועסקים בכל אחד מהם ביום מתן ההוראה.

(ב)

לענין תקנה זו, ”הוצאות שירות“ – השכר או המשכורת שבעל המפעל חייב לשלם למפקד או לעובד המאומן בעד התקופות שבהן אומנו בעצמם או הדריכו עובדים אחרים לפי תקנות אלה.

20.

גביית הוצאות משותפות

(א)

היו הבעלים של מפעלים במפעל משותף חייבים לשאת בהוצאות משותפות כאמור בתקנות אלה, ימסור בעל המפעל שעליו הוטל החיוב להועיד ציוד או אימונים לשרת מפעלים אחרים דרישה בכתב לבעלים של המפעלים האחרים להשתתף בהוצאות הכרוכות בקיום החיוב.

(ב)

בדרישה לפי תקנת משנה (א) יפורטו –

(1)

הסכום הכולל של ההוצאות הכרוכות בקיום החיוב;

(2)

חלקו של כל בעל מפעל בהוצאות האמורות והמועד לתשלומו.

(ג)

לא הגיעו בעלי המפעלים הנוגעים בדבר לידי הסכם בענינים האמורים בסעיף 20ח(1) לחוק, רשאי בעל המפעל שעליו הוטל החיוב כאמור בתקנת משנה (א) – בתום עשרים ואחד יום מיום מסירת הדרישה לבעלים של יתר המפעלים – להודיע למפקד הג״א מחוזי על העדר הסכם ביניהם ומפקד הג״א מחוזי יפעל בהתאם להוראות פסקאות (2), (3) ו־(4) לסעיף 20ח לחוק.

פרק ה׳: ציוד במוסד

21.

חיוב להתקין ולהחזיק ציוד הג״א במוסד

בעל מוסד חייב להתקין במוסד ציוד לצרכי התגוננות אזרחית ולהחזיקו בכל עת במצב תקין וראוי לשימוש, הכל בהתאם להוראות פרק זה.

22.

ציוד חילוץ ועזרה ראשונה במוסד

במוסד יותקן ויוחזק ציוד חילוץ וציוד עזרה ראשונה כמפורט בתוספת הרביעית; היה מפקד הג״א מחוזי סבור שצרכי ההתגוננות האזרחית מצדיקים זאת, רשאי הוא להורות, בהוראה כללית או מסוייגת או בהוראה למוסד פלוני, כי יותקן ויוחזק בו ציוד אחר, בין בנוסף לציוד המפורט בתוספת הרביעית, כולו או חלק ממנו, בין במקומו, והוא רשאי לקבוע בהוראה את פרטי הציוד ואת סוגיו; ניתנה הוראה כאמור חייב בעל המוסד לקיימה במועד שנקבע בה.

23.

מיקום עמדת חילוץ ועזרה ראשונה

(א)

ציוד החילוץ יותקן ויוחזק בצורת עמדות, ובלבד שבחצר המוסד תהיה לפחות עמדת חילוץ אחת; עמדת חילוץ תכלול לפחות יחידה אחת מסוגי ציוד החילוץ כמפורט בתוספת הרביעית.

(ב)

ציוד החילוץ שבכל עמדה וציוד העזרה הראשונה יוחזקו בארון נעול, ככל שניתן להחזיקו בו, והציוד שלא ניתן להחזיקו כך יוחזק במחסן או במקום מתאים אחר שקיימת ממנו גישה ישירה למקום ההתקהלות.

(ג)

המקומות שבהם יוחזק הציוד יסומנו בשילוט מתאים.

24.

מוסד שהוא מפעל מוסדר

במוסד שהוא גם מפעל מוסדר יבוא הציוד שבעלו חייב להתקינו ולהחזיקו לפי פרק זה בנוסף לציוד שבעלו חייב להתקינו ולהחזיקו לפי פרק ב׳.

פרק ו׳: הוראות כלליות

25.

ציוד לפי חיקוק אחר

מפעל מוסדר או מוסד המחזיק לפי חיקוק אחר ציוד כאמור בתקנות אלה או כל חלק ממנו פטור מהחזיק אותו ציוד לפי תקנות אלה, אלא אם נקבעה בהן הוראה אחרת.

26.

אי־תחולה

הוראות פרק ב׳ בדבר החובה להתקין ולהחזיק ציוד חילוץ וציוד כיבוי במפעל מוסדר וכן הוראות פרק ה׳ בדבר החובה להתקין ולהחזיק ציוד חילוץ במוסד – לא יחולו על מפעל מוסדר ועל מוסד שחלקם העיקרי אינו מצוי במבנה.

27.

ביטול

תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלים ומוסדות, ציוד עובדיהם ואימונם), תשכ״ה–1965 – בטלות; אולם הוראה שניתנה על פיהן תעמוד בתקפה כל עוד לא ניתנה הוראה אחרת לגבי אותו ענין על פי תקנות אלה.

28.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ארבעה חדשים מיום פרסומן ברשומות.

29.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלים ומוסדות ואימון עובדיהם), תשל״ג–1973“.

תוספת ראשונה

(תקנה 3)

ציוד חילוץ

סוג הציוד	מספר היחידות
סולם משען 380 ס״מ	1
דקר 90 ס״מ	1
דקר 210 ס״מ	1
פטיש 5 ק״ג עם ידית	1
חבל סיזל 12 מ״מ באורך 30 מ׳	1
מספריים לחיתוך ברזל	1
משור לחיתוך ברזל	1

תוספת שניה

(תקנה 4)

ציוד עזרה ראשונה

מספר העובדים
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז
סוג הציוד	עד 50	51 עד 100	101 עד 250	251 עד 500	501 עד 750	751 עד 1000	1001 או יותר
אלונקה	1	2	4	6	10	12	18
שמיכת צמר	2	4	8	12	20	24	36
חבילת עזרה ראשונה לפי תקן משרד הבריאות	5	10	15	30	45	60	90
ילקוט חובש	1	1	2	5	7	10	15

חבילת עזרה ראשונה תכלול כל אלה:

2 תחבושות אישיות קטנות, 3 פדים גזה, 3 משולשים, 3 סיכות בטחון, 2 אגדים.

ילקוט חובש יכלול כל אלה:

2 תחבושות בינוניות, 2 תחבושות נגד כוויות, 1 סד רשת, 1 זוג מספריים לעזרה ראשונה, 1 חוסם עורקים ניאופרן ארוך, 1 חוסם עורקים ניאופרן קצר.

תוספת שלישית

(תקנה 7)

ציוד כיבוי

(א)

במפעל תעשיה כמשמעותו בחלק א׳ של התוספת לתקנות שירותי הכבאות:

סוג הציוד	מספר היחידות
גלגלון עם צינור ³⁄₄″ באורך 15 מ׳	2
חבית מים של 200 ליטר	1
דלי מים	2
דלי חול	2
מחבט כיבוי	1
וו הריסה	1
מכוש או גרזן	1
את פלסים	1

(ב)

במפעל תעשיה כמשמעותו בחלק ב׳ של התוספת לתקנות שירותי הכבאות:

סוג הציוד	מספר היחידות
מטפה אבקה של 6 ק״ג	4
מכוש או גרזן	2
את פלסים	2

(ג)

במפעל תעשיה כמשמעותו בחלק ג׳ של התוספת לתקנות שירותי הכבאות:

סוג הציוד	מספר היחידות
מטפה אבקה של 6 ק״ג	8
מכוש או גרזן	4
את פלסים	4

תוספת רביעית

(תקנה 22)

1.

ציוד חילוץ

סוג הציוד	מספר היחידות במוסד שנועד להתקהלות של 101 איש או יותר ולא יותר מ־500 איש	מספר היחידות במוסד שנועד להתקהלות של יותר מ־500 איש
סולם משען 380 ס״מ	2	3
דקר 90 ס״מ	2	3
דקר 210 ס״מ	2	3
פטיש 5 ק״ג עם ידית	2	3
חבל סיזל 12 מ״מ באורך 30 מ׳	2	3
מספריים לחיתוך ברזל	2	3
משור לחיתוך ברזל	2	3

2.

ציוד עזרה ראשונה

סוג הציוד	מספר היחידות במוסד שנועד להתקהלות של 101 איש או יותר ולא יותר מ־500 איש	מספר היחידות במוסד שנועד להתקהלות של יותר מ־500 איש
תחבושת אישית	30	50
אלונקה	5	10

י״א באב תשל״ג (9 באוגוסט 1973)

משה דיין
שר הבטחון

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.