תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים)
תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) מתוך 
תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס״ב–2002
ק״ת תשס״ב, 1158.
עדכון סכומים: ק״ת תשע״א, 508; תשע״ב, 550; תשע״ג, 497; תשע״ד, 490; תשפ״ב, 1674; תשפ״ג, 816; תשפ״ד, 1306.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 81ב1(ד) ו־88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (להלן – החוק), וסעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”החוב שבפיגור“ – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק;
”כונס נכסים“ – כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה;
”מלוא חוב ההלוואה“ – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, או חלק ממנו שהסכימו הזוכה והחייב כי סילוקו ייחשב לסילוק מלוא חוב ההלוואה, והכל למעט שכר טרחה;
”משכנתה“ – כמשמעותה בסעיף 81ב1(א) רישה לחוק;
”עורך דין“ – עורך דין המייצג זוכה בהליכים לפי סעיף 81ב1 לחוק.
שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתה [תיקון: [הודעות]]
שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ־1,500 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 2002; בשנת 2024, 2,133 ש״ח) ולא יעלה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 2002; בשנת 2024, 14,224 ש״ח).
שכר כונס נכסים טרם נמכרה הדירה [תיקון: [הודעות]]
פרע החייב את החוב שבפיגור והתוספות כאמור בסעיף 81ב1(ב)(4)(א)(1) או (2) לחוק או פרע את מלוא חוב ההלוואה, לאחר שמונה כונס נכסים וקודם שחלפו 90 ימים מיום המינוי, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום החוב שבפיגור, כשהוא מחושב ליום הפירעון, או מסכום החוב שנפרע בפועל, הנמוך מביניהם, ואולם הוא לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 2002; בשנת 2024, 14,224 ש״ח); היה כונס הנכסים עורך הדין כאמור בתקנה 2, זכאי כונס הנכסים לשכר טרחה לפי תקנה זו נוסף על שכר הטרחה לפי תקנה 2.
שכר כונס נכסים טרם נמכרה דירה בחלוף 90 ימים [תיקון: [הודעות]]
פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה), לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן:
(1)
לגבי 350,000 השקלים החדשים (מתואם לאפריל 2002; בשנת 2024, 497,820 ש״ח) הראשונים – 4.8%;
(2)
לגבי 500,000 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 2002; בשנת 2024, 711,170 ש״ח) נוספים – 5.6%;
(3)
לגבי כל שקל חדש נוסף – 6.4%.
שכר כונס נכסים [תיקון: [הודעות]]
(א)
נמכרה הדירה בידי כונס הנכסים, יהיה כונס הנכסים זכאי לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הדירה בלבד, כמפורט להלן:
(1)
לגבי 350,000 השקלים החדשים (מתואם לאפריל 2002; בשנת 2024, 497,820 ש״ח) הראשונים – 6%;
(2)
לגבי 500,000 שקלים חדשים (מתואם לאפריל 2002; בשנת 2024, 711,170 ש״ח) נוספים – 7%;
(3)
לגבי כל שקל חדש נוסף – 8%.
(ב)
עריכת הסדר
נערך הסדר בין הזוכה לבין החייב, או בין שניהם לבין עורך הדין או כונס הנכסים, ייקבע שכר הטרחה על פי השיעורים הקבועים בתקנות אלה מהסכום שעל החייב לשלם על פי ההסדר.
הצמדה
(א)
הסכומים הנקובים בתקנות 2 ו־3, וכן הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר לפי תקנות 4 ו־5, ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובלבד ששיעור השינוי עלה על 1%.
(ב)
סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג)
בתקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם; ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם באפריל 2002.
מס ערך מוסף
לשכר הטרחה הקבוע בתקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976.
תחולה
תקנות אלה יחולו לגבי שכר טרחת כונס נכסים, גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתן, ובלבד שטרם הוכרז על קונה לרכישת הדירה ושטרם נפסק שכר טרחה על ידי ראש ההוצאה לפועל.
ו׳ באב התשס״ב (15 ביולי 2002)
- מאיר שטרית
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.