תקנות ההגנה על אריסים (סדרי הדין)

תקנות ההגנה על אריסים (סדרי הדין) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות ההגנה על אריסים (סדרי הדין), תשי״ב–1952

תקנות בדבר סדרי הדין


ק״ת תשי״ב, 554.


תוכן עניינים

פרק ראשון: הגדרות

פירושים
בתקנות אלה –
”ועדה“ פירושו – ועדה מיוחדת שנתמנתה על פי סעיף 19 לפקודה;
”בית משפט“ פירושו – בית משפט השלום שבשטח שיפוטו נמצאת הקרקע שבה דנה הבקשה ואשר אחד משופטיו משמש יושב ראש הועדה;
”משרד הרישום“ פירושו – משרד הרישום של בית המשפט.

פרק שני: ועדה מיוחדת

הגשת בקשה
המבקש להביא סכסוך להחלטת הועדה על פי סעיף 19 לפקודה יגיש למשרד הרישום בקשה בכתב.
פרטי הבקשה
(א)
הבקשה תפרט:
(1)
את שמו, תיאורו, כתבתו ומשלח ידו של המבקש וכתובת למסירת מסמכים משפטיים;
(2)
את שמו של כל אחד מהמשיבים, כתבתו ומשלח ידו;
(3)
היה המבקש או המשיב אדם הנתון לפסלות חוקית – הערה בענין זה;
(4)
את תיאור הקרקע אשר אליה מתייחס הסכסוך;
(5)
את העובדות הנוגעות לפרטי הסכסוך;
(6)
את הנימוקים אשר עליהם מבסס המבקש את בקשתו, כל נימוק בפסקה מיוחדת ובקיצור;
(7)
את הסעד המבוקש.
(ב)
הבקשה תהא חתומה על ידי המבקש או על ידי בא כוחו.
(ג)
הכתובת למסירת מסמכים משפטיים בהתאם לתקנת משנה (א)(1) תהא –
(1)
מקום מגוריו של המבקש, אם הוא עצמו מגיש את הבקשה;
(2)
מקום העסקים של עורך דין של המבקש, אם המבקש טוען באמצעות עורך דין;
(3)
מקום מגוריו או מקום עסקיו של אדם שנתמנה כסוכן לקבלת מסמכים משפטיים, אם נתמנה אדם כזה;
ובלבד שאם היה אחד המקומות האמורים מצוי במרחק שלמעלה מעשרה קילומטר ממשרד הרישום שבו מוגשת הבקשה, תהא הכתובת למסירת מסמכים משפטיים מקום מתאים אחר המצוי במרחק עשרה קילומטר מאותו משרד.
(ד)
לבקשה יצורפו –
(1)
הצהרה בשבועה לאימות העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה; וכן
(2)
העתק מכל מסמך שברשות המבקש הנזכר בבקשה.
מסירת העתקים
(א)
המבקש חייב להגיש למשרד הרישום שני העתקים של המסמכים המפורטים להלן ועוד מספר העתקים כמספר המשיבים:
(1)
הבקשה;
(2)
הצהרה בשבועה וכל מסמך שיש להגישו לפי תקנה 3(ד).
(ב)
יושב ראש הועדה ימסור לכל אחד מהמשיבים העתקים מכל המסמכים שהוגשו על ידי המבקש כאמור מיד לאחר הגשתם.
תשובת המשיב
(א)
כל משיב רשאי להגיש למשרד הרישום, בשני העתקים, לא יאוחר משבעה ימים מהיום שנמסר לו העתק הבקשה כאמור, תשובה מנומקת בצירוף הצהרה בשבועה לאימות העובדות שעליהן היא מסתמכת.
(ב)
התשובה תיחתם ביד המשיב או ביד בא כוחו.
(ג)
הוגשה תשובת המשיב כאמור בתקנה זו, ימסור יושב ראש הועדה למבקש העתקים מהתשובה ומההצהרה בשבועה.
קביעת יום הבירור
משמילא המבקש אחרי הוראות התקנות 2 ו־4 יקבע יושב ראש הועדה יום לבירור הבקשה ויתן למבקש ולכל אחד מהמשיבים הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות בדבר המועד שנקבע לבירור הבקשה.
התיצבות לחקירה שכנגד
(א)
(1)
המבקש יביא לפני הועדה בזמן הקבוע לבירור הבקשה כל אדם שמסר הצהרה בשבועה לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך בבקשתו.
(2)
המשיב יביא לפני הועדה בזמן הקבוע לבירור הבקשה כל אדם שמסר הצהרה בשבועה לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך בתשובתו.
(ב)
רצה אחד הצדדים לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר הצהרה בשבועה לאימות העובדות שעליהן מסתמך הצד האחר, יודיע על כך בעל פה עם פתיחת שמיעת הבקשה.
(ג)
הודיע אחד הצדדים עם פתיחת שמיעת הבקשה שהוא רוצה לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר הצהרה בשבועה לאימות העובדות שעליהן מסתמך הצד האחר, לא תשמש ההצהרה עדות אלא אם היה אותו אדם נוכח בשמיעת הבקשה כשהוא מוכן לחקירה שכנגד, מלבד אם היתה הועדה משוכנעת שקבלת ההצהרה כעדות דרושה למיצוי הצדק.
שמיעת הבקשה
(א)
(1)
הועדה תשמע תחילה את טענות המבקש ולאחר מכן את טענות המשיב.
(2)
הועדה רשאית ככל שהדבר ייראה לה להתיר למבקש להשיב לטענות המשיב.
(ב)
הועדה רשאית לאחר שהמבקש פתח את פרשתו והביא את עדותו, לדחות את הבקשה מיד אם תמצא טעם מספיק לכך.
ראיות
הועדה רשאית –
(1)
להשיג כל ראיה שבכתב או שבעל פה שתיראה לה דרושה או רצויה;
(2)
להזמין כל אדם להתייצב לפני הועדה כדי להעיד או להראות מסמך שבחזקתו או כדי לחקור אותו כעד או לדרוש ממנו שיראה מסמך שבחזקתו;
(3)
לדרוש שעדותו של עד, בין בכתב ובין בעל פה תימסר בשבועה או באופן אחר;
(4)
להוציא צו הבאה נגד אדם שלא התייצב ללא סיבה מתקבלת על הדעת, לאחר שהוזמן כאמור ולצוות שישלם את כל ההוצאות שנגרמו עקב אי התיצבותו ולהטיל עליו קנס שלא יעלה על 5 ל״י;
(5)
להטיל קנס שלא יעלה על 5 ל״י על אדם שהועדה דרשה ממנו להעיד בשבועה או באופן אחר או להראות מסמך והוא סירב לעשות זאת ללא סיבה מתקבלת על הדעת; אולם עד שהתנגד להשיב על שאלה מתוך נימוק שהדבר עלול לגלגל עליו אשמה, לא יידרש להשיב על שאלה ולא יטילו עליו עונש עקב סירובו כאמור;
(6)
להורות כי לאדם שהתייצב לפני הועדה כדי להעיד או כדי להראות מסמך שבחזקתו, ישולמו הוצאות נסיעתו וכן שכר בטלה שלא יעלה על 5 ל״י, וכי המבקש להזמין אדם להתייצב לפני הועדה כדי למסור עדות או להראות מסמך שבחזקתו יפקיד עם בקשתו במשרד הרישום את הסכום שיושב ראש הועדה יקבע לשם כיסוי הוצאות נסיעה ושכר בטלה כאמור.
גביית עדות
(א)
עדותם של העדים שהופיעו תהא נגבית בעל פה במעמדה של הועדה, בפיקוחה ובהנהלתה.
(ב)
יושב ראש הועדה ירשום בזכרון דברים בצורה סיפורית אותה עדות שתהא נראית לו עדות חשובה לעובדות שנתעוררו בבירור הבקשה ובסוף כל ישיבה יחתום על זכרון הדברים.
החלטת הועדה
(א)
עם גמר הבירור תתן הועדה את החלטתה בדבר הבקשה.
(ב)
החלטת הועדה תיערך בכתב ותיחתם בידי היושב ראש וחברי הועדה.
(ג)
העתק ההחלטה, מאושר ביד יושב ראש הועדה, יישלח בדואר רשום למבקש ולכל משיב סמוך ככל האפשר למתן ההחלטה.
הוצאות הבקשה
(א)
הועדה תפסוק לפי שיקול דעתה אם יש להטיל את הוצאות הבקשה לרבות שכר עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים ועל מי יש להטילן.
(ב)
הועדה רשאית, לפי ראות עיניה, לפסוק לטובת אחד הצדדים את תשלום הוצאותיהם של בקשה מיוחדת או בירור משפטי מיוחד והחלטה זו לא תהא נפגעת על ידי כל החלטה שתינתן לאחר כך ביחס להוצאות.
אי הופעה בשעת הבירור
(א)
לא הופיע שום צד ביום שנקבע לבירור או לבירור הנדחה, אף שקיבלו הודעה כדין, רשאית הועדה לדחות את הישיבה או לבטל את הבקשה.
(ב)
הופיע המבקש ביום הבירור כאמור והמשיב, שקיבל הודעה כדין, לא הופיע, רשאית הועדה לדון בבקשה ולתת החלטה.
(ג)
הופיע המשיב ביום הבירור כאמור והמבקש, שקיבל הודעה כדין, לא הופיע, רשאית הועדה לבטל את הבקשה.
בירור הבקשה מחדש
(א)
הועדה רשאית באותם התנאים שתמצאם לנכון לבטל כל החלטה שניתנה על יסוד טענות צד אחד ובהעדר הצד האחר, לפי בקשתו של הצד הנעדר שתוגש תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב)
אם אי אפשר לבטל את ההחלטה כאמור נגד הצד הנעדר בלבד, רשאית הועדה לבטלה גם נגד שאר הצדדים, כולם או מקצתם.
דחיית הבירור
הועדה רשאית לדחות את שמיעת הבקשה למועד אחר ומשהתחילה בשמיעתה – לדחות את המשך הדיון בה, אם הדחיה דרושה, לדעתה, לשם מיצוי הצדק.
מיזוג בקשות
הועדה רשאית למזג בקשות התלויות ועומדות לפניה, לדון בהן במשותף ולתת החלטה אחת בכולן –
(1)
אם הבקשות נוגעות לקרקע אחת, או
(2)
אם כרוכות בהן אותן בעיות חוק או אותן בעיות עובדה או כרוכות בהן בעיות חוק או בעיות עובדה דומות.
צירוף צדדים
הועדה רשאית, בכל שלב של מהלך הדיון, לצרף כמבקש או כמשיב בבקשה שלפניה כל אדם הנראה לה מעוניין בה לפי בקשתו של המבקש, של המשיב או של האדם המעוניין.

פרק שלישי: ערעור

בקשת רשות לערער
(א)
המבקש רשות לערער על החלטת הועדה על פי סעיף 19 לפקודה, יגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מיום מתן החלטת הועדה – אם ניתנה בפני המבקש, או תוך 10 ימים מן התאריך שבו נמסר למבקש העתק מהחלטת הועדה בחתימת ידו של היושב ראש בה – אם לא ניתנה אותה החלטה בפניו, אולם המבקש רשות ערעור רשאי לבקש אותה לפני שיימסר לו העתק ההחלטה כאמור.
(ב)
הבקשה תכיל פרשת טענות קצרה בענין הבעיה המשפטית שעליה רוצה המבקש לערער.
הדיון בבקשת רשות לערער
(א)
על פי בקשת רשם בית המשפט המחוזי ישלח משרד הרישום את התיק הנוגע לדבר לבית המשפט המחוזי.
(ב)
סדרי הדין בבקשת רשות לערער יהיו, במידה שאין בה משום סתירה לתקנות אלה, בהתאם לתקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938, כפי שהן בתוקף ביום פרסום תקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי הענין או בהתאם לתקנות הבאות במקומן.
(ג)
נתן בית המשפט המחוזי רשות לערער, יישלח הצו הנותן את הרשות בצירוף התיק למשרד הרישום.
הגשת בעיה מיוחדת
(א)
תוך 15 יום מיום קבלת הצו של בית המשפט המחוזי כאמור בתקנה 19 תכין הועדה בעיה מיוחדת ותעביר את הבעיה המיוחדת יחד עם המסמכים המתאימים לבית המשפט המחוזי.
(ב)
על הדיון בבעיה מיוחדת יחולו, במידה שאין בכך משום סתירה לתקנות אלה, התקנות 251 עד 257 לתקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938, כפי שהן בתוקף ביום פרסום תקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי הענין או בהתאם לתקנות הבאות במקומן.
החלטה בבעיה המיוחדת
(א)
בית המשפט המחוזי יחליט על יסוד הבעיה המיוחדת ויתן את ההחלטה אשר ימצא לנחוץ.
(ב)
העתק מאושר מהחלטת בית המשפט המחוזי יישלח לועדה ולצדדים.

פרק רביעי: שונות

מסים
הוראות תקנות מסי בתי משפט, 1935, יחולו על המסים שיש לשלמם בקשר לדיון לפי תקנות אלה.
פנקסים ועיון בתיקים
(א)
משרד הרישום ינהל פנקס של כל הבקשות שהוגשו לועדה וישמור על התיקים הנוגעים לבקשות האמורות.
(ב)
כל אדם הנוגע בדבר במישרין רשאי לפנות בבקשת רשות לעיין בתיק הועדה והפרוצדורה והמסים הקבועים בתקנות הארכיון, 1935, יחולו על בקשות אלה.
ביטול
בטלות –
(1)
תקנות ההגנה על אריסים, 1934;
(2)
תקנות ערעור לאריסים (ועדה מיוחדת), 1937.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההגנה על אריסים (סדרי הדין), תשי״ב–1952“.


ב׳ באדר תשי״ב (28 בפברואר 1952)
  • דב יוסף
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.