תקנות הדיינים (אגרות)

תקנות הדיינים (אגרות) מתוך

תקנות הדיינים (אַגרות), תשי״ז–1957

תקנות בדבר אגרות בתי הדין הרבניים

---

ק״ת תשי״ז, 1580; תשי״ח, 909; תשכ״ב, 1154; תשכ״ה, 2414; תשכ״ח, 848; תש״ל, 1515, 1832; תשל״ח, 924; תש״ם, 2311; תשמ״א, 51; תשמ״ג, 537; תשמ״ד, 1016; תשמ״ו, 468; תשמ״ז, 1167; תשנ״ג, 1147; י״פ תשנ״ג, 1055; ק״ת תשנ״ט, 516; תשס״ט, 1212; תשע״ב, 760; תשע״ו, 1633; תשע״ח, 1953; תשע״ט, 495.

עדכון סכומים: י״פ תשל״ח, 2651; ק״ת תשמ״ט, 543; תש״ן, 194, 872; תשנ״א, 378, 986; תשנ״ב, 593, 1020, 1196; תשנ״ג, 240, 926; תשנ״ד, 308, 1137; תשנ״ה, 515, 1514; תשנ״ו, 275, 1029; תשנ״ז, 871; תשנ״ח, 152, 789; תשנ״ט, 135, 204, 933; תש״ס, 124; תשס״ד, 396; תשס״ט, 186, 279; תש״ע, 143; תשע״א, 289; תשע״ב, 213; תשע״ג, 321; תשע״ד, 270; תשע״ו, 318, 323; תשע״ז, 705; תשע״ח, 832; תשע״ט, 1713; תש״ף, 708; תשפ״א, 1526; תשפ״ב, 1572; תשפ״ג, 732; תשפ״ד, 1210, 1433.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, תשט״ו–1955, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ט]

בתקנות אלה –

”תובענה“ – כלל התביעות במשפט שנפתח כדין בבית דין רבני;

”הליך“ – כל צעד משפטי הכרוך בבירורם של תובענה או ענין;

”בעל דין“ – לרבות צד שלישי;

”בית דין“ – בית דין רבני;

”הועדה“ – הועדה שנתמנתה בהתאם לתקנה 2;

”דף“ – דף של לא יותר מ־60 שורות בריווח רגיל או דף של לא יותר מ־30 שורות בריווח כפול;

”לשכת סיוע משפטי“ – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי), לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים.

2.

הועדה

(א)

שר הדתות ימנה לכל בית דין ועדה מתוך עובדי אותו בית דין.

(ב)

הועדה תדון בכל הענינים הנתונים לסמכותה לפי תקנות אלה.

(ג)

הועדה תנהל פרוטוקול על דיוניה, והחלטותיה יינתנו בכתב וייחתמו על ידי כל חברי הועדה שהשתתפו בישיבותיה; הפרוטוקול יצורף לתיק בית הדין.

3.

חובת תשלום האגרה [תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשנ״ג]

(א)

לא ייזקק בית דין להליך או לענין מן המפורטים בתוספת הראשונה, אלא אם שולמה בעדם תחילה, לפי הוראות תקנות אלה, האגרה הקבועה בתוספת הראשונה והשניה או אם הוחלט לדחות את תשלום האגרה או לנהוג על דרך אחרת.

(ב)

אי־תשלום אגרה, כולה או מקצתה, אין בו כדי לבטל מעשה בית הדין בדיעבד.

(ג)

(בוטלה).

(ד)

(בוטלה).

(ה)

(סומנה מחדש).

3א.

אגרת פרוטוקול [תיקון: תשנ״ג]

(א)

אגרת פרוטוקול תשולם לפי הקבוע בתוספת השניה יחד עם תשלום האגרה.

(ב)

ההוראות לענין אגרות שבתקנות אלה, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אגרת פרוטוקול.

(ג)

בהליך בו שולמה אגרת פרוטוקול זכאי כל בעל־דין לקבל עותק אחד מן הפרוטוקול ללא תשלום נוסף.

3ב.

הצמדה למדד [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ג, תשס״ט]

(א)

בתקנות אלה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב)

הסכומים הנקובים בתוספות הראשונה והשניה יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.

(ב1)

סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה.

(ג)

מנהל בתי הדין יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספות הראשונה והשניה שהשתנו עקב האמור בתקנה זו ויעביר העתק הודעתו לועדת הכספים של הכנסת.

4.

מי משלם אגרה ואימתי

בעל דין שבשמו נדרש ההליך או הענין חייב לשלם את האַגרה בעדו לפני שמתחילים בהליך או בענין; והוא כשאין הוראות אחרות בענין זה.

5.

שווי התביעה יבוטא בכסף

בתביעה, בערעור או בכל ענין אחר שהאַגרה עליהם משתלמת לפי שווי הנושא, יבוטא שוויו בכסף בכל מקום שניתן לבטאו כך; לא בוּטא השווי והוא ניתן לביטוי כאמור, או שבוּטא השווי ובית הדין באחד משלבי ההליכים או הועדה לאחר מתן פסק דין או החלטה או צו או אף לאחר ביצועם, מטילים ספק בדיוקו של השווי כפי שבוּטא – יעריך בית הדין או הועדה את השווי כפי שהיה בשעת הגשת התביעה או הערעור או הענין והתובע או המערער או המבקש ישלם את ההפרש, אם ישנו, בין האַגרה ששולמה לבין האַגרה שיש לשלמה לפי ההערכה.

6.

אין תיקון של שווי אחרי שלוש שנים

לא יעריך בית הדין או הועדה שוויו של נושא לאחר שעברו שלוש שנים מהיום שבו ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית באותו נושא, או לאחר שעברו שלוש שנים ללא כל פעולה באותו נושא.

7.

גביית ההפרשים

העריכה הועדה את שוויו של נושא לאחר שבהחלטה על תשלום הוצאות המשפט כבר נתחייב בעל דין בתשלום האַגרה ליריבו, יחולו הוראות אלה:

(1)

רשאי בית הדין לגבות את ההפרש, אם ישנו, מאותו בעל דין או מיריבו, או חלק מזה וחלק מזה;

(2)

כל סכום שנגבה מהיריב כאמור, דינו כדין הוצאות המשפט;

(3)

ההפרש האמור יהיה חוב ראשון שייגבה מתוך הסכומים שיתקבלו במשרד ההוצאה לפועל מאת החייב בתשלום הוצאות המשפט לזכות יריבו.

8.

דין אגרה כדין חוב לפי פסק דין

אגרה וכן הפרש לפי תקנה 5, שלא שולמו, דינם כדין חוב לפי פסק דין נגד החייב באַגרה, וייגבו על ידי משרד ההוצאה לפועל כדרך שגובים חוב כאמור, על סמך החלטה של בית דין, שתינתן לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות להשמיע דבריהם.

9.

צירוף תביעות בתובענה אחת

היתה התובענה כוללת כמה תביעות, תשולם אגרה על כל תביעה ותביעה לחוד; אך לא תוטל אגרה נוספת בעד עילת תביעה נוספת.

10.

אגרה בעד תביעה שכנגד

בעל דין בתובענה שהגיש תביעה על מנת שבית הדין יפסוק בה עם פסק הדין בתובענה, תשולם על התביעה שכנגד אותה אגרה שהיה צריך לשלמה אילו היתה התביעה שכנגד נושא לתובענה נפרדת.

11.

חידוש משפטים

תובענה או ענין שנמחקו מרשימת המשפטים והוגשה בקשה, תוך חמישה עשר יום מיום מתן צו המחיקה להחזירם לרשימה, אם ניתן בנוכחות התובע או המבקש – או מיום שנמסר לו הצו האמור, אם ניתן שלא בנוכחותו – תשולם בעד החזרתם מחצית האַגרה המשתלמת בהגשתם הראשונה; הוגשה הבקשה כתום המועד האמור – תשולם האגרה האמורה במלואה.

12.

החזרת חלק האגרה [תיקון: תשע״ו]

(א)

נגמר הדיון בתביעה, בערעור, או בכל ענין אחר לפני מתן פסק הדין לפי בקשת מגיש התביעה, הערעור או הענין האחר, תוקטן האגרה –

(1)

ב־50% אם נגמר הדיון לפני שבית הדין התחיל בשמיעת ראיות או, אם אין על בית הדין לשמוע ראיות, לפני שהתחיל בשמיעת טענותיהם של בעלי הדין;

(2)

ב־25% אם נגמר הדיון לאחר שמיעה כאמור, ולמגיש התביעה, הערעור או הענין האחר יוחזר כל סכום ששולם על חשבון האַגרה והעודף על סכום האגרה המוקטנת.

(ב)

הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אגרת בקשה שאינה עולה על 3 לירות, וכן לא על אגרה על בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014.

(ג)

לענין תקנה זו –

”תביעה“ – לרבות תביעה נגדית;

”ערעור“ – לרבות ערעור נגדי;

”פסק־דין“ – לרבות צו או החלטה;

”שמיעת ראיות“ – לרבות ביקור במקום על ידי בית הדין וקבלת ראיות על ידי עדות מומחים.

13.

ערעורים חוזרים

תובענה שחזרו וערערו על פסק דין שניתן בה, לאחר שהוחזרה מאת בית הדין הרבני אל בית דין אזורי עקב ערעור קודם של אותו מערער – אין המערער חייב בתשלום אגרה על כל ערעור נוסף על הראשון.

14.

ענינים פטורים מאגרה [תיקון: תשי״ח, תשע״ב]

לא תשולם אגרה –

(1)

בעד העתק מאושר אחד מפסק דין, מצו או מהחלטה לכל בעל דין שדרש זאת תוך חודש ימים מיום פסק הדין, הצו או ההחלטה;

(2)

בעד העתק מאושר מפסק דין, מצו או מהחלטה, הנמסר לאדם שיש חובה למסרו לו מכוח דין או פסק דין;

(3)

בעד העתק של פסק דין, של צו או של החלטה שמקבלו חייב על פי דין לפרסמו;

(4)

בעד בקשה למתן רשות למסור מסמך משפטי שלא באמצעות בית הדין;

(5)

בעד בקשה לביטול או למחיקת תביעה, תביעה נגדית, ערעור, ערעור נגדי או כל ענין אחר;

(6)

בעד בקשה להחזרת אגרה בהתאם לתקנה 12;

(7)

בעד בקשה לדחות תשלום אגרת תביעה, אגרת בקשה או אגרת ערעור;

(8)

בעד בקשה לדחיית מועדו של משפט אם הדחיה מתבקשת מחמת שירותו של בעל דין או עורך דין בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל;

(9)

בעד בקשה לעיון בתיק בית הדין.

14א.

אגרת התביעה למזונות [תיקון: תשכ״ב]

בתביעה למזונות ובכל הליך בה, יהיה התובע פטור מאגרה; אך אם נצטווה בעל הדין שכנגד לשלם את הוצאות המשפט, יהיה אותו בעל דין חייב באגרה החלה בעד תביעה לפי סכום המזונות החדשי כפי שנפסק. סכום האגרה ייחשב כחוב לפי פסק דין שניתן לטובת המדינה.

15.

דחיית תשלומה של אגרה [תיקון: תשי״ח, תשע״ט]

(א)

בתקנה זו, ”הכתב העיקרי“ – הכתב של התובענה, הענין או ההליך.

(ב)

רצה בעל דין לטעון בכל תובענה, ענין או הליך שאין ביכלתו לשלם את האגרה או חלק ממנה, יצרף לכתב העיקרי, בשעת הגשתו לבית הדין, בקשה לועדה לדחיית תשלום האגרה.

(ג)

הוגשה בקשה כאמור והועדה נוכחת, שאין ביכלתו של המבקש לשלם את האַגרה או חלק ממנה – ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה לכאורה על כך – והיא סבורה שיש למבקש סיכוי להצליח בתובענה, בענין או בהליך, תהיה רשאית –

(1)

לדחות את תשלום האגרה או חלק ממנה;

(2)

להגביל את דחיית תשלומה של האגרה לאותה תביעה שבתובענה או לאותו ענין או הליך, או לאותו חלק מהם, הנראים לה כסבירים מבחינת סיכויי ההצלחה של המבקש;

(3)

להרשות את תשלומה של האגרה או כל חלק ממנה, בשיעורים תוך מהלך המשפט.

(ד)

(בוטלה).

(ה)

סירבה הועדה לבקשה, כולה או מקצתה, רשאית היא באותו מעמד להרשות למבקש לשלם את האַגרה שתשלומה לא נדחה תוך הזמן שתקבע, ובלבד שלא יעלה על חמישה עשר יום, ומששולמה תוך אותו זמן, יראו את התשלום כאילו נעשה ביום שבו הוגשה הבקשה.

(ו)

סירבה הועדה לבקשה מבלי שהרשתה את תשלומה של האגרה תוך זמן קבוע, ולא שולמה באותו יום או שהרשתה את תשלומה תוך זמן קבוע והמבקש לא מילא אחר ההחלטה, ימחק בית הדין את הכתב העיקרי.

(ז)

דחתה הועדה את תשלומו של חלק מהאגרה ואותו חלק מהאגרה שתשלומו לא נדחה לא שולם באותו יום או תוך הזמן שנקבע, ימחק בית הדין את הכתב העיקרי.

(ח)

הגבילה הועדה את דחיית תשלומה של האגרה כאמור בתקנת משנה (ג) פסקה (2), יגיש המבקש כתב עיקרי מתוקן בהתאם להגבלה, או ישלם את ההפרש שבין האגרה המלאה והאגרה שתשלומה נדחה תוך הזמן שתקבע הועדה, ובלבד שלא יעלה על חמישה עשר יום, והכתב העיקרי המתוקן שהוגש תוך זמן שנקבע, יראו אותו כאילו הוגש ביום שבו הוגש הכתב העיקרי.

(ט)

הורשה תשלומה של אגרה בשיעורים תוך מהלך המשפט ולא שולם שיעור בזמנו, רשאי בית הדין למחוק את הכתב העיקרי או, אם הראו לו טעם מספיק לכך, להאריך את זמן תשלומו של השיעור.

(י)

נמחק כתב עיקרי לפי תקנות משנה (ו), (ז) ו־(ט), יראו אותו כאילו לא הוגש.

16.

תשלום האגרה שנדחתה

בכפוף לתקנות 15, 17, 19 ו־20 חייב כל מבקש דחיית תשלום אגרה שנעתרו לבקשתו, כולה או מקצתה, לשלם או להשלים את האַגרה עד מלוא הסכום המגיע ממנו עם גמר הדיון בתובענה או בענין שאַגרתו נדחתה, במלואה או בחלקה.

17.

פטור מאגרה שנדחתה [תיקון: תשי״ח]

(א)

נגמר הדיון בתובענה, בענין או בהליך, רשאי החייב בתשלום אגרה או בחלק ממנה לבקש מאת הועדה לפטרו לחלוטין מהסכום שהוא חייב בו או מחלק ממנו.

(ב)

משהוגשה בקשה כאמור ונוכחה הועדה כי אין ביכלתו של המבקש לשלם את הסכום שהוא חייב בו, לא אותה שעה ולא תוך תקופה סבירה – רשאית היא לפוטרו לחלוטין מתשלום הסכום שהוא חייב בו או מחלק ממנו.

(ג)

בתקנה זו ובתקנה 16, ”גמר דיון“ – לרבות ביטול, מחיקה, עיכוב הדיון והפסקת דיון.

18.

דחיה ופטור באגרת ערעור ובקשות

הוראות תקנות 15, 16 ו־17 בדבר דחיית אגרה ופטור הימנה יחולו גם על הגשת ערעור או בקשה ועל כל הליך בהם, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

19.

מבקש דחיה שנעשה בר־יכולת

מי שביקש דחיית אגרה על פי תקנות אלה ועד שנגמר המשפט או הערעור או ההליך, הכל לפי הענין, נעשה בר־יכולת לשלם את האַגרה, יצווה בית הדין להפסיק את הליכי הדין עד שישולמו כל האגרות שהמבקש נתחייב בהן במשפט, בערעור או בהליך.

20.

גביית אגרות שנדחו

לא שילם מבקש הדחיה את האגרות שתשלומן נדחה ולא עשה מיד למען הוצאה לפועל של פסק הדין, הצו או ההחלטה או של חלק מהם, יתן בית הדין צו בדבר תשלום האגרות על ידי מבקש הדחיה שיימסר עם העתק פסק הדין, הצו או ההחלטה למשרד ההוצאה לפועל לשם גבייתן ממבקש הדחיה או מבעל דינו, אם נצטווה אותו בעל דין לשלם את הוצאות התובענה או ההליך או הערעור.

21.

דין האגרה בתובענות הממשלה

הממשלה וכל שהוסמך לייצגה פטורים מאגרת בית הדין; אך אם נצטווה בעל הדין שכנגד לשלם את הוצאות המשפט, יהיו האַגרות שהיה צריך לשלמן, אלמלא הוראות תקנה זו, חלק מהחוב בפסק הדין וכלולים בו ולאחר גבייתן ישולמו לבית הדין שנתן את פסק הדין.

22.

פטור האפוטרופוס הכללי

(א)

נדרש הליך או ענין על ידי האפוטרופוס הכללי, לא יידרש לשלם אגרה בעדם על פי תקנות אלה אם הגיש לבית הדין בשעת הדרישה הצהרה, כי ברכוש האדם המתנהל על ידיו ושלגביו נדרש ההליך או הענין אין כספים לתשלום האגרה; אולם חייב הוא בתשלום האגרה האמורה כשהגיעו לידיו כספים כאמור.

(ב)

הוראות התקנה 19 יחולו על תשלום אַגרות כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

22א.

בעלי דין פטורים מאגרה [תיקון: תשע״ט]

אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:

(1)

בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי;

(2)

בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי בעניינים ובהיקף שנקבעו בה.

23.

[תיקון: תשס״ט]

(בוטלה).

24.

אגרות – חלק מפסק הדין

כל האַגרות ייגבו על פי פסק דין, צו או החלטה אחרת שניתנו באותו משפט ממי שנתחייב בהן בהוצאות המשפט ובמידה שנתחייב כאמור ללא צורך בפסק מיוחד.

25.

הוראות מעבר

האגרות ששולמו בעד תובענות, ערעורים או הליכים במשפטים התלויים ועומדים בבית דין או בהוצאה לפועל ביום פרסום תקנות אלה ברשומות, יראו אותן כאילו שולמו כדין ובשיעור הראוי, אם שולמו לפי דרגת האַגרות שהיתה נהוגה בשעת תשלומן.

26.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הדיינים (אַגרות), תשי״ז–1957“.

[תיקון: תש״ל, תשל״ח, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ג, [הודעות]]

תוספת ראשונה

(תקנה 3)

האגרה בשקלים חדשים

(הסכומים מעודכנים לשנת 2024):

1.

נישואין

(א)

בקשה להיתר נישואין 308

(ב)

אישור פסק־דין סופי להיתר נישואין על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול (כולל חתימת מאה רבנים) 431

(ג)

בקשה להתיר סידור נישואין למעוברת או לאשה בתוך 90 ימים מיום מתן הגט או מיום מיתת הבעל 308

(ד)

כל תביעה או בקשה בקשר לקיום או ביטול נישואין 308

(ה)

בקשה לעיכוב נישואין 308

(ו)

אישור הסכם ממון לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973 308

(ז)

תביעת כתובה מעזבון 431

(ח)

בקשה לאישור רווקות או פנוי לצורך סידור נישואין 308

2.

שלום בית

(א)

תביעה לשלום בית כולל בקשות לצווים הנלווים לתביעה 308

(ב)

הליך ביניים בנפרד מהתביעה 308

(ג)

כוללת התביעה תביעות כספיות, תוספת של ¹⁄₂% מערך התביעה אך לא פחות מ- 308

3.

[תיקון: תשע״ח]

מזונות

(א)

תביעה בעניין מזונות ומדור לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, ולרבות מזונות ילדים 264

(ב)

בקשת ביניים במסגרת תביעה למזונות או מדור, לרבות תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים פטור מאגרה

4.

[תיקון: תשע״ח]

גירושין

(1)

(א)

תביעה לגירושין 431

(ב)

תביעה לחלוקת רכוש הכרוכה בגירושין 565

(ג)

כוללת התביעה תביעות כספיות שאינן ניתנות להערכה בכסף 565

(ד)

כוללת התביעה תביעה שניתן להעריכה בכסף – 1% מערך התביעה אך לא פחות מ- 337

(ה)

תביעה או בקשה לצו הפרדה בנוסף לתביעה העיקרית 431

(ו)

תביעה להכרזה כמורד(ת) 431

(ז)

הליך ביניים המוגש בנפרד מהתביעה 308

(2)

בקשה למתן תוקף פסק־דין להסכם גירושין – גם לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973 (לרבות הסכם בענין מזונות), כאשר אין תביעה או בקשה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית הדין הרבני הגדול 508

(3)

(א)

בקשה לסידור גט, כאשר שני הצדדים נמצאים בארץ 308

(ב)

בקשה לסידור גט, כאשר אחד הצדדים נמצא בחוץ לארץ 431

(ג)

סידור גט כאשר שני הצדדים נמצאים בארץ פטור מאגרה

(ד)

סידור גט על ידי שליח (בארץ) – תוספת ל־(א) 431

(ה)

סידור גט מחוץ לבית הדין – תוספת ל־(א) 431

(ו)

בקשה למסירת גט שנשלח ממקום אחר 308

(ז)

בקשה למסירה מחוץ לבית הדין, של גט שנשלח ממקום אחר – תוספת ל־(ו) 431

(ח)

נעשה הסדר מיוחד לסידור הגט או למסירתו ישולמו, בנוסף לאגרות האמורות, כל ההוצאות הכרוכות בהסדר זה.

(4)

(א)

תעודת גירושין – לכל צד 308

(ב)

העתק מאושר של תעודת גירושין 308

(5)

(א)

בקשה לאישור גירושין 431

(ב)

אישור גירושין שסודרו בארץ, תוספת ל־(א) 431

(ג)

אישור גירושין שסודרו בחוץ לארץ, תוספת ל־(א) 431

(ד)

בקשה וסידור גט של עיגון פטור מאגרה

(ה)

סידור גט שנעשה ביזמת בית הדין פטור מאגרה

5.

חליצה

בקשה לחליצה וסידורה פטור מאגרה

6.

אפוטרופסות

(א)

בקשה למינוי אפוטרופוס לפסול דין או לקטין 308

(ב)

בקשה למינוי אפוטרופוס לפסול דין או לקטין לצורך משפט פטור מאגרה

(ג)

בקשה למינוי מנהל רכושו של נעדר 308

(ד)

בקשת אפוטרופוס או מנהל למתן הוראות פטור מאגרה

(ה)

בקשת הורה לקבלת אפוטרופסות ייחודית על קטין או בקשה למינוי אפוטרופוס נוסף פטור מאגרה

7.

[תיקון: תשע״ח]

החזקת ילדים

בקשה להחזקת ילדים 395

8.

[תיקון: תשע״ח]

אימוץ

בקשה לאימוץ, ובקשר עם האימוץ לאחר מתן צו אימוץ 395

9.

[תיקון: תשנ״ט]

(נמחק)

10.

הקדשות

(א)

בקשה לכינון הקדש (כולל אישור שטר ההקדש) 308

(ב)

בקשה למנות מנהל הקדש 308

(ג)

בקשה להתנגד למינוי מנהל הקדש 308

(ד)

בעד מתן צו מינוי מנהל הקדש או צו לביטול מינוי מנהל הקדש 308

(ה)

בקשה לביטול הקדש 431

(ו)

בקשה לביטול מינוי מנהל הקדש 431

(ז)

בקשת מנהל הקדש למתן הוראות פטור מאגרה

11.

גירות

(א)

בקשה לגירות 431

(ב)

סידור גירות, ללא הבדל במספר המתגיירים שבאותה משפחה, תוספת ל־(א) 431

(ג)

(1)

תעודת גירות 308

(2)

העתק תעודת גירות 62

(ד)

סידור גיור לחומרה פטור מאגרה

12.

תביעות ממון

(א)

בקשה לדון בתביעה (לרבות תביעות לבוררות מוסכמת של דיינים בגימלאות) 62

(ב)

עם חתימת שטר הבוררות – נוסף על (א) – התובע בלבד 308

(ג)

פסק דין בתביעה, לרבות תביעה שכנגד – התובע בלבד 62

13.

הזמנות ומשלוחים של כתבי בית דין והוצאות מיוחדות

(א)

משלוח הזמנות לבעלי הדין או לעדים, ולענין פרט זה – דין משלוח מסמך בארץ כדין משלוח הזמנה פטור מאגרה

(ב)

משלוח הזמנה או כתב בית דין מחוץ לארץ לישראל או שלא על ידי הדואר – בהסדר מיוחד – ישולמו כל ההוצאות הכרוכות בהסדר זה בידי המבקש.

14.

גביית עדות והשבעות

(א)

גביית עדות מחוץ לבית הדין הדן בענין 431

(ב)

גביית עדות לשם העברתה לחוץ לארץ 431

(ג)

השבעה מחוץ לבית הדין הדן בענין 431

(ד)

השבעה לשם העברתה לחוץ לארץ 431

15.

[תיקון: תשע״ח]

ערעורים

(א)

ערעור או ערעור שכנגד כאמור בפרט 3, 4(1)(א) עד (ד), 4(2) או 7 734

(ב)

בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת בעניין תביעה או בקשה כאמור בפרט 3, 4(1)(א) עד (ד), 4(2) או 7 565

(ג)

ערעור או ערעור שכנגד על פסק דין או בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת בעניין תביעה או בקשה בכל עניין אחר 281

(ד)

בקשה להארכת זמן הגשת ערעור או להארכת זמן הגשת בקשת רשות ערעור 50

16.

העתקים

(א)

העתק מפסק דין או מהחלטה, מפרוטוקול ומכל מסמך אחר, או חלק מהם 6

(ב)

אישור העתק מכל מסמך הנזכר ב־(א) 6

17.

פסקי דין שניתנו בהעדר בעל דין

בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי בית דין רבני איזורי או על־ידי בית הדין הגדול לערעורים, שלא בפני בעל הדין 308

הוגשה הבקשה בתוך חמישה עשר ימים מיום שהודע פסק הדין למבקש פטור מאגרה

18.

צווי עיקול, צווי עיכוב וצווי מניעה

(א)

בקשה למתן צו עיקול, צו עיכוב נסיעה או צו מניעה (כולל מתן הצו) 308

(ב)

בקשה לביטול צו עיקול, צו עיכוב נסיעה או צו מניעה (כולל מתן הצו) 308

(ג)

בקשה לביטול הצו כאמור שניתן במעמד בעל דין אחד (כולל מתן הצו) 308

19.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ח]

שונות

(א)

בקשה לרשיון לטוען רבני לפעול כמורשה 1,539

(ב)

בקשה להעביר תביעה או תיק מבית דין אחד למשנהו או מהרכב להרכב באותו בית דין 431

(ג)

בקשה לאשר זהות שמות במסמכים שונים 308

(ד)

בקשה לדחות את תאריך הדיון או להקדימו, או לדחות את תאריך הקראת פסק דין או להקדימו פטור מאגרה

(ה)

בקשה לאשר שהמבקש הוא צד למשפט 62

(ו)

בקשה לתיקון המצב האישי 431

(ז)

בקשה לתעודת רווקות 308

(ח)

בקשה לקביעת כשרות יוחסין או אבהות 308

(ט)

בקשה לאישור אלמנות 308

(י)

בקשה לאישור יהדות 308

(יא)

בקשה לאשר שהמבקש כהן או שאיננו כהן 308

(יב)

השלשת פקדונות במזומנים או בשטרות בהתאם לפסק הדין פטור מאגרה

(יג)

בקשה שלא נקבעה לה אגרה 308

(יד)

אישור חתימה על תצהיר שלא במהלך הדיון 50

(טו)

תצהיר בפני דיין לפי חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב] 62

(טז)

בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014 113

[תיקון: תשנ״ג, [הודעות]]

תוספת שניה

(תקנה 3א)

אגרת פרוטוקול:
בשקלים חדשים

(הסכומים מעודכנים לשנת 2024):

1.

[תיקון: תשע״ח]

הליך לפי פרטים 4(1)(א), 10(ה), 10(ו), 12(ב) לתוספת הראשונה 111

2.

[תיקון: תשנ״ט, תשע״ח]

הליך לפי פרטים 2(א), 3, 4(1)(ב), 4(1)(ג), 4(1)(ד), 4(1)(ו), 5, 7, 10(א), 10(ב), 10(ג), 14(ג), 14(ד), 19(ו) לתוספת הראשונה 83

3.

כל הליך אחר הקבוע בתוספת הראשונה פטור מאגרה

---

י״ז בסיון תשי״ז (16 ביוני 1957)

• משה שפירא
  שר הדתות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.