תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)

תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל״ה–1975

תקנות בדבר רשויות האגודה


ק״ת תשל״ה, 1366; תשל״ו, 979; תשל״ז, 1064, 1494; תש״ם, 242, 742; תשמ״א, 1181; תשמ״ב, 1278, 1576; תשמ״ג, 201, 902; תשמ״ד, 408, 1558; תשמ״ה, 740; תשמ״ו, 1028; תשמ״ז, 410, 1008; תשמ״ט, 735; תשנ״א, 524; תשנ״ג, 887; תשנ״ד, 323; תשנ״ו, 878, 895; תשנ״ז, 943; תשנ״ט, 44; תשס״ג, 183; תשס״ד, 177; תשס״ה, 649; תשס״ז, 963; תשס״ח, 986; תשפ״ד, 1990.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 55(1) ו־65 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: האסיפה הכללית

הגדרה [תיקון: תשמ״ט]
בתקנות אלה, ”רשויות האגודה“ – אסיפת המורשים, המועצה, הוועד, ההנהלה, המינהלה, המזכירות, ועדת בקורת, ועדת פיקוח, משפט חברים וכל רשות אחרת של האגודה הנבחרת בידי חבריה בדרך שנקבעה בתקנותיה.
האסיפה הכללית הראשונה [תיקון: תשמ״ט]
תוך שלושה חדשים מיום רישום האגודה חייב ועד ההנהלה הזמני של האגודה לכנס את האסיפה הכללית הראשונה שלה.
סדר היום של האסיפה הכללית הראשונה
סדר היום של האסיפה הכללית הראשונה יכלול –
(1)
בחירת יושב ראש האסיפה ומזכירה;
(2)
דין וחשבון של הועד הזמני ואישור פעולותיו;
(3)
קבלת חברים לאגודה אם הוגשו בקשות עד תאריך האסיפה;
(4)
בחירת רשויות האגודה שלפי תקנותיה צריכות להיבחר באסיפה הכללית השנתית;
(5)
באגודה שאינה חברה בברית פיקוח – מינוי מבקר חשבונות;
(6)
כל נושא אחר שעליו החליט הועד הזמני.
האסיפה הכללית השנתית
האגודה תכנס אסיפה כללית שנתית לא יאוחר מתשעה חדשים לאחר תום שנת הכספים שלה או תוך מועד מאוחר יותר שקבע הרשם לסוג מסויים של אגודות או לאגודה מסויימת.
סדר היום של האסיפה הכללית השנתית [תיקון: תשל״ו, תש״ם]
(א)
סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(1)
בחירות יושב ראש האסיפה ומזכירה;
(2)
דין וחשבון של הועד על פעולות האגודה ומצב עסקיה;
(3)
דין וחשבון של ועדת הביקורת, אם על פי תקנות האגודה קיימת ועדת ביקורת;
(4)
אישור המאזן המבוקר כחוק וחשבון ריווח והפסד כאמור בתקנת משנה (ב);
(5)
דיון בהערות הרשם, ברית הפיקוח או מבקר החשבונות של האגודה לגבי המאזן, אם היו כאלה;
(6)
אישור התקציב השנתי של האגודה, ואם מוצע להטיל מסים על החברים, אישור המסים האמורים;
(7)
בחירת הועד והמועצה וועדת הביקורת אם יש כאלה באגודה על פי תקנותיה, וכן רשויות אחרות של האגודה שעל פי הפקודה או תקנות האגודה יש לבחור אותן באסיפה כללית, הכל אם תמה תקופת כהונתה של אותה רשות;
(8)
באגודה שאינה חברה בברית פיקוח – מינוי מבקר חשבונות;
(9)
כל נושא אחר שעליו החליט הועד או מורות תקנות האגודה;
(10)
קביעת הסכום המירבי של ההלוואות שועד ההנהלה רשאי לקבל;
(11)
השימוש ברווחים או הדרכים לכיסוי גרעונות.
(ב)
על פי בקשת הרשם, ברית הפיקוח או מבקר החשבונות, יביא הועד בפני האסיפה הכללית את הדין וחשבון המצורף למאזן של ברית הפיקוח או של מבקר החשבונות, וישלח לכל אחד מחברי האגודה לפי דרישתו העתק מהמאזן ומחשבון הרווח וההפסד שבוקרו, 7 ימים לפחות לפני התאריך שנקבע לקיום האסיפה הכללית השנתית.
(ג)
אגודה שיש בה מועצה בהתאם להוראות תקנה 20, תהיה המועצה מוסמכת לאשר את המאזן המבוקר כחוק, את חשבון הריווח וההפסד ואת התקציב, זולת אם תקנות האגודה ייחדו את הסמכות לכך לאסיפה כללית.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ג), יראו את המאזן, חשבון הריווח וההפסד והתקציב כמאושרים בידי המועצה כאמור בתקנת המשנה האמורה, אם הם הוגשו לחברי המועצה בישיבה שעל סדר יומה נכלל סעיף בדבר אישורם ושום חבר המועצה לא הגיש באותה ישיבה ערעור על כך, ובלבד שהמסמכים האמורים נשלחו לחברי המועצה לא יאוחר מאשר מועד משלוח ההזמנה לאותה ישיבה.
(ה)
לא אישרה האסיפה הכללית השנתית את המאזן ואת חשבון הרווח וההפסד או את התקציב השנתי של האגודה, יצווה הרשם על עריכת חקירה על־פי סעיף 43 לפקודה ויעביר את ממצאי החקירה לידיעה ודיון בפני האסיפה הכללית.
כינוס אסיפה כללית
(א)
החליט הועד על קיום אסיפה כללית, יקבע גם את המקום וסדר היום שלה, ויודיע על כך לחברי האגודה.
(ב)
בהודעה כאמור בתקנת משנה (א) יצויין גם מועד לאסיפה כללית נדחית במקרה שלא יהיה מנין חוקי באסיפה הכללית; אין צורך במשלוח הודעות לאסיפה כללית נדחית שתתקיים תוך עשרה ימים לאחר המועד שנקבע בהזמנה בכתב לאסיפה כללית שלא התקיימה.
(ג)
הודעה בכתב על האסיפה הכללית כאמור בתקנת משנה (א) תימסר אישית לחברי האגודה או תישלח אליהם בדואר או תוצג במקומות בולטים באזור פעולת האגודה או תפורסם בשני עתונים יומיים המופיעים בישראל, הכל בהתאם להוראות תקנות האגודה.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ג) ובתקנותיה של האגודה בדבר כינוס אסיפה כללית, אגודה שמספר חבריה עולה על 200 רשאית לכנס אסיפה כללית ולפרסם הודעות על המועד, המקום וסדר היום של האסיפה לפחות שבועיים מראש בשני עתונים יומיים שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית המופיעים בישראל והצגת הודעה כאמור במשרד האגודה לפחות במשך שבועיים לפני מועד כינוס האסיפה.
סדרי הדיון באסיפה כללית
(א)
יושב ראש הועד או אחד מחברי הועד יפתח את האסיפה הכללית, לא עשו כן, רשאי חבר האגודה שהסמיכה אותו לכך האסיפה הכללית או הועד לפתוח אותה.
(ב)
הפותח את האסיפה הכללית יוודא כי קיים מנין חוקי של חברים ויציע לבחור ביושב ראש ומזכיר לאסיפה.
(ג)
באסיפה כללית או באסיפה נדחית יש לדון רק בענינים שהיו בסדר יומה של האסיפה, כפי שפורסם בהודעה בדבר כינוס האסיפה.
מנין חוקי [תיקון: תשמ״ב]
(א)
אין לפתוח בדיון באסיפה הכללית אלא אם בשעה שפתח אותה היושב ראש נכח מנין חוקי של חברים על פי תקנות האגודה.
(ב)
לא נכח מנין חוקי כאמור, יש לדחות את האסיפה למועד שנקבע בהודעה כמועד כינוס האסיפה הכללית הנדחית.
(ג)
פחת במהלך האסיפה מספר החברים מהמנין החוקי, לא יפגע הדבר בחוקיות האסיפה ובהחלטות שנתקבלו בה.
(ד)
אסיפה כללית נדחית תתקיים בכל מספר חברים המשתתפים בה, זולת אם נקבע אחרת בתקנות האגודה.
(ה)
בספירת החברים באסיפה הכללית לצורך קביעת המנין החוקי לא יובאו בחשבון נוכחים שהם מורשים של חברים לפי סעיף 16(1)(ה) לפקודה, או על פי הצו שלפי סעיף 55 לפקודה, למעט נציג של חבר האגודה שהוא תאגיד.
אישור סדר היום
מיד לאחר בחירת יושב ראש האסיפה הכללית והמזכיר, יעמיד יושב הראש את סדר היום לאישור האסיפה הכללית; האסיפה הכללית רשאית להסיר נושא מסדר היום, אך לא להוסיף עליו.
תפקידיו וסמכויותיו של יושב ראש האסיפה הכללית
יושב ראש האסיפה הכללית –
(א)
ישגיח על הסדר באסיפה וידאג שהאסיפה תתנהל כדין.
(ב)
ידאג שהאסיפה תתנהל בהתאם לסדר היום הכלול בהודעה על האסיפה.
(ג)
יעמיד כל הצעת החלטה להכרעת האסיפה על ידי הצבעה.
(ד)
יקבע את דרכי ההצבעה ומנין הקולות באסיפה בהתאם לתקנות האגודה.
(ה)
ימנה את הקולות בהצבעה שנתקיימה באסיפה ויכריז על תוצאות ההצבעה וההחלטות שנתקבלו באסיפה.
(ו)
יחליט בכל שאלה בענין סדרי הדיון באסיפה שתתעורר במהלך קיום האסיפה.
(ז)
ידאג לרישום פרוטוקול במהלך הדיון באסיפה והחלטותיה ויאשר אותם בחתימת ידו.
ייצוג באסיפה כללית [תיקון: תשמ״ג, תשנ״ז, תשנ״ט]
תאגיד שהוא חבר באגודה יהיה מיוצג באסיפה הכללית על ידי נציג שקיבל ייפוי־כוח בכתב מאת התאגיד; שום נציג לא ייצג באסיפה יותר משני תאגידים.
הצבעה באסיפה הכללית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ההצבעה באסיפה הכללית תהיה באופן גלוי או באופן חשאי, לפי תקנות האגודה, ואם לא נקבע בתקנות האגודה תהיה ההצבעה באופן גלוי, אלא אם כן החליטה האסיפה הכללית לקיים הצבעה חשאית; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מתקנה 41 לעניין האפשרות לקיים בחירות חשאיות לפי דרישת הנוכחים באסיפה הכללית.
(ב)
הצבעה גלויה או חשאית יכולה להתקיים בדרך אלקטרונית, ובלבד שאם החליטה האגודה על הצבעה בדרך אלקטרונית, תהיה רשאית לקיימה רק אם התקיימו התנאים המפורטים להלן, וזאת על אף האמור בתקנות האגודה:
(1)
הוועד קיבל את ההחלטה על ההצבעה בדרך אלקטרונית ברוב רגיל, ואולם הוועד רשאי להחליט כי ההחלטה דורשת גם את אישור האסיפה הכללית; נקבע בתקנות האגודה כי החלטה על הצבעה אלקטרונית תתקבל באסיפה הכללית, יביא הוועד את ההחלטה לאישור האסיפה הכללית; אישור זה יכול שיהיה בהצבעה אלקטרונית לפי תקנות אלה; החלטה כאמור יכול שתקבע שההצבעה תהיה משולבת, פיזית ואלקטרונית, ובלבד שתתקיים באותו מועד; ההחלטה יכולה להתקבל דרך כלל או בנושאים מסוימים או לעניין הצבעה מסוימת;
(2)
הוועד נקט את האמצעים הדרושים כדי לוודא שההצבעה בדרך אלקטרונית מאפשרת הצבעה כללית ושוויונית, לרבות יכולת זיהוי של חבר האגודה המצביע, יכולת מניעת כפל הצבעות, ויכולת בקרה על מהימנות תהליכי ההצבעה, ובכלל זה שימוש במערכות המעניקות, להנחת דעתו של הוועד, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב;
(3)
הוועד נקט את האמצעים הדרושים כדי לוודא שההצבעה בדרך אלקטרונית מאפשרת יכולת לשקלל את תוצאות ההצבעה;
(4)
הוועד נקט את האמצעים הדרושים כדי לוודא שהצבעה חשאית בדרך אלקטרונית מאפשרת יכולת שמירה על חשאיות ההצבעה, לרבות העדר יכולת לאחזר את המידע באופן המזהה את הצבעת חבר האגודה;
(5)
הוועד נקט את האמצעים הדרושים לוודא שחברי האגודה יכולים להשתתף בהצבעה בדרך האלקטרונית מבחינת ההסבר שניתן להם על האמצעים האלקטרונים והנגישות שלהם לאמצעים כאמור;
(6)
הוועד נקט את האמצעים הדרושים כדי לוודא שהודעה על ההחלטה בדבר אופן ההצבעה, וכל עדכון בה, נמסרו לידיעתם של חברי האגודה.
(ג)
החלטת הוועד על הצבעה בדרך אלקטרונית תפרט את האופן שבו עומדת החלטתו בהוראות תקנות אלה.
(ד)
הרשם רשאי, לאחר שביצע חקירה לפי סעיף 43 לפקודה, להורות לאגודה על קיום בחירות בדרך אלקטרונית באגודה שיתופית, אם סבר כי אי־קיום בחירות בדרך אלקטרונית יש בה כדי לפגוע בזכותם של חברי האגודה לבחור או להיבחר.
(ה)
נוכח הרשם לדעת, לאחר שביצע חקירה לפי סעיף 43 לפקודה, כי קיום הבחירות בדרך האלקטרונית שעליה החליטה האגודה עלול להפר הוראות תקנה זו, רשאי הוא להורות לאגודה לנקוט את האמצעים הדרושים כדי לעמוד בהוראות התקנה או לקיים בחירות שלא בדרך אלקטרונית.
קבלת החלטות [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג־2]
(א)
החלטה באסיפה כללית מתקבלת לפי קולות המצביעים והוא אף אם נקבע אחרת לענין זה בתקנות האגודה; הרוב הדרוש מבין המצביעים הוא כפי שנקבע בפקודה או בתקנות שלפיה, ואם אין שם הוראה – כפי שנקבע בתקנות האגודה.
(ב)
החלטה מיוחדת מתקבלת ברוב של לפחות שני שלישים מקולות המצביעים באסיפה.
(ג)
במנין קולות המצביעים באסיפה כללית יובאו בחשבון רק קולות המצביעים ”הן“ או ”לאו“.
(ד)
הוראות תקנת משנה (א) יחולו הן על הצבעה בהרמת ידיים והן על הצבעה בפתקים או בכל דרך אחרת.
(ה)
החלטה שנתקבלה כדין באסיפה הכללית של האגודה תחייב את כל חבריה, לרבות אלה שנמנעו, שנעדרו או שהצביעו נגדה.
(ו)
החלטה של האסיפה הכללית שענינה הסכמה של חברי האגודה לפי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה, יראו אותה כהסכמה של כל חברי האגודה לענין הסעיף האמור.
החלטה בכתב
החלטה שנוסחה בכתב וכל חברי האגודה אישרו בכתב את הסכמתם לקבלתה, יראוה כהחלטה שנתקבלה כדין באסיפה כללית.
פרוטוקולים [תיקון: תשנ״ו־2]
(א)
יושב ראש האסיפה הכללית ידאג לכלול בספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות פרוטוקול על מהלך הדיונים באסיפה וההחלטות שנתקבלו בה.
(ב)
הפרוטוקול ייחתם בידי יושב ראש האסיפה הכללית ומזכירה וליד חתימותיהם תוטבע חותמת האגודה; הפרוטוקול יהיה ראיה לכאורה לדיון שהתקיים באסיפה הכללית, לניהולה ולקבלת החלטותיה.
(ג)
הפרוטוקול יכלול לפחות את הפרטים כלהלן:
(1)
השם הרשום של האגודה;
(2)
תאריך האסיפה;
(3)
מספר חברי האגודה ביום האסיפה;
(4)
מספר חברי האגודה שהשתתפו באסיפה בעת שפתח אותה היושב ראש;
(5)
שם יושב ראש האסיפה;
(6)
שם מזכיר האסיפה;
(7)
סדר היום המפורט של האסיפה;
(8)
ההחלטות שנתקבלו באסיפה;
(9)
שמות החברים שהיו מועמדים לבחירה לרשויות האגודה, השמות, מספרי תעודות הזהות ומענם של החברים שנבחרו באסיפה הכללית וכן מספר הקולות שניתנו בעד בחירתו של כל מועמד כאמור;
(10)
הערות היושב ראש.
(ד)
אגודה חייבת להמציא לרשם תוך חמישה־עשר יום העתק מפרוטוקול האסיפה הכללית השנתית ולפי דרישתו העתק מפרוטוקול של אסיפה כללית אחרת.
דחיית הדיון [תיקון: תשמ״ג־2]
דיון באסיפה כללית שלא הסתיים, יידחה המשכו למועד אחר שיקבע יושב ראש האסיפה, ובלבד שלא יעלה על 30 ימים מיום האסיפה הכללית האמורה.
כינוס אסיפה לפי הוראות הרשם [תיקון: תש״ם, תשמ״ה]
(א)
כינס הרשם אסיפה כללית ראשונה, אסיפה שנתית, או אסיפה שלא מן המנין מכוח סעיף 14(2) לפקודה, יקבע גם את מועד כינוסה, מקומה, סדר יומה ודרכי ניהולה וימנה לה יושב ראש ומזכיר.
(ב)
מבלי לגרוע מסמכויותיו לפי סעיף 14(2) לפקודה, רשאי הרשם לכנס אסיפה כללית גם מיוזמתו אם אין ועד לאגודה מסיבה כלשהי או שיש ספק לגבי חוקיותו.
קיום אסיפות כלליות שלא מן המנין
האגודה רשאית לקיים מזמן לזמן, בנוסף לאסיפה הכללית השנתית, אסיפות כלליות שלא מן המנין על פי הוראות הפקודה, התקנות לפיה ותקנות האגודה.
אסיפות שלא מן המנין לבחירת רשות
אם אחרי קיום האסיפה הכללית השנתית תמה תקופת כהונתה של רשות מרשויות האגודה הנבחרת באסיפה כללית, תכנס האגודה אסיפה כללית שלא מן המנין, תוך חודש ימים מיום תום כהונת הרשות, לשם בחירת רשות אחרת.
דרישה לקיים אסיפה כללית שלא מן המנין [תיקון: תש״ם]
כל הדורש לקיים אסיפה כללית שלא מן המנין על פי סעיף 14(1) לפקודה, יציין בדרישתו את סדר היום שהוא מציע לאסיפה זו.
מועצה במקום אסיפה כללית
(א)
אגודה רשאית, אם תקנותיה מאפשרות זאת, לבחור מבין חבריה או מבין נציגי חברים שהם תאגידים, מועצה או גוף אחר במקום האסיפה הכללית (להלן – המועצה), ומשעשתה כן תבוא המועצה במקום האסיפה הכללית כפי שנקבע בתקנות האגודה ובכפוף להוראות תקנות אלה, ובלבד שבאגודה שאינה אגודה מרכזית שמספר חבריה פחות מ־400, תתכנס האסיפה הכללית לפחות אחת לשנתיים, ובכל אגודה אחרת לפחות אחת לארבע שנים.
(ב)
סמכויותיה ודרך בחירתה של המועצה ייקבעו בתקנות האגודה, ובלבד שלא ייקבעו לה סמכויות המוקנות בפקודה במפורש לאסיפה הכללית.
(ג)
תקופת כהונתה של המועצה לא תעלה על ארבע שנים.
(ד)
מקום שמדובר בתקנות אלה בשיעור מסויים מכלל חברי האגודה או מהחברים הנוכחים באסיפה כללית או המצביעים בה, יחול לגבי המועצה אותו שיעור מכלל חברי המועצה או מהמצביעים בה.
יושב ראש המועצה [תיקון: תשמ״ד]
יושב ראש המועצה לא יכהן בתפקיד מינהלי או ביצועי באגודה, לרבות תפקיד בניהול עסקי האגודה.
תפקידיו וסמכויותיו של יושב ראש המועצה [תיקון: תשמ״ד]
ליושב ראש המועצה יהיו בישיבות המועצה התפקידים והסמכויות שיש ליושב ראש האסיפה הכללית באסיפה, כאמור בתקנה 9.
אסיפת מורשים [תיקון: תשס״ד]
(א)
אסיפה של באי־כוח, שהתכנסה על פי סעיף 16(1)(ד) לפקודה (להלן – אסיפת מורשים), דינה כדין אסיפה כללית לענין תקנות אלה, למעט לענין מיזוג, הפיכה לחברה ופירוק שיהיו בסמכות האסיפה הכללית בלבד.
(ב)
בחירתם של המורשים ודרך כינוסה של אסיפת מורשים וסדרי עבודתה וניהולה יהיו בהתאם להוראות תקנות האגודה אם לא נאמר אחרת בתקנות אלה.
התפטרות חבר מועצה או בא כוח אסיפת המורשים [תיקון: תשמ״ב]
על התפטרות חבר המועצה או בא כוח באסיפת המורשים, לפי הענין, יחולו הוראות תקנה 24א.
אסיפה מקומית
(א)
אסיפה מקומית, שהתכנסה על פי סעיף 16(1)(ד) לפקודה (להלן – אסיפה מקומית), רשאית לבחור מורשים לאסיפת מורשים ולקבל דו״ח ממורשיה וכן תהיה לה כל סמכות אחרת שנקבעה בתקנות האגודה.
(ב)
דרכי כינוסה, עבודתה וניהולה של אסיפה מקומית יהיו בהתאם להוראות תקנות האגודה אם לא נאמר אחרת בתקנות אלה.

פרק ב׳: הועד

בחירת הועד ותקופת כהונתו [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשמ״ו, תשמ״ט, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ח]
(א)
האסיפה הכללית תבחר מבין חברי האגודה או מבין נציגי חברים שהם תאגידים את הועד בהתאם לתקנות האגודה.
(ב)
לועד, לרבות הועד הזמני והועד הממונה כאמור בתקנות אלה, יהיו כל סמכויות האגודה שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות אלה או בתקנות האגודה.
(ג)
הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה.
(ד)
תקופת כהונתו של הוועד תיקבע בתקנות האגודה והיא לא תעלה על ארבע שנים ולא תפחת משנה, ואולם –
(1)
באגודה שסווגה כמושב עובדים, כפר שיתופי, יישוב קהילתי כפרי, אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, אגודה לאספקת מים, אגודה ליצרנות, אגודה להובלה, אגודה לתחבורה, או אגודה לשירותים, תהיה תקופת כהונתו של הוועד שנתיים, אם לא קבעה האגודה בתקנותיה הוראה מפורשת לפיה לא תחול עליה הוראת פסקה זו, או שתחול בשינויים שהאגודה החליטה עליהם;
(2)
באגודה לתחבורה שסווגה כאגודה לתחבורה ציבורית, תהיה תקופת כהונתו של הוועד – ארבע שנים;
(3)
באגודה שיתופית להתיישבות קהילתית ובכפר שיתופי, יכול שבתקנות האגודה תיקבע תקופת כהונה של הועד שלא תעלה על חמש שנים.
(ה)
תוך תקופת כהונתו של הועד לא ייבחרו חברים נוספים או חדשים לועד למעט כאמור בתקנות 25 ו־29.
כינוס ישיבה ראשונה של ועד ובחירת יושב ראש הועד [תיקון: תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ד־2]
(א)
הועד יקיים את ישיבתו הראשונה תוך 30 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות; לא כונסה ישיבת הועד הראשונה במועד האמור, רשאים לכנסה שני חברי הועד, או שליש ממספר חבריו, לפי המספר הגדול יותר.
(ב)
בישיבתו הראשונה יקבע הועד את סדרי עבודתו ויבחר מבין חבריו יושב ראש ובעלי תפקידים לפי הוראות תקנות האגודה, זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית; אולם לא ייבחר ליושב ראש הועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי.
(ג)
יושב ראש הועד לא יכהן בתפקיד מינהלי או ביצועי באגודה, לרבות תפקיד בניהול עסקי האגודה; בנסיבות מיוחדות רשאי הרשם לפטור אגודה פלונית או סוג של אגודות מהוראה זו.
בחירת יושב ראש ועד באגודה מרכזית [תיקון: תשמ״א]
באגודה מרכזית לא ייבחר כיושב ראש הועד או המועצה חבר המכהן בתפקיד של מנהל או גזבר באותה אגודה; בנסיבות מיוחדות רשאי הרשם לפטור אגודה מרכזית פלונית מהוראת תקנה זו אם אינה מנהלת עסקים כלכליים ועיקר מטרותיה הן ארגוניות.
הגבלת כהונת יושב ראש הועד ומנהל העסקים של האגודה שסווגה כארגון קניות מושבי [תיקון: תשמ״ז]
לא יכהנו יושב ראש הועד ומנהל העסקים של אגודה שסווגה כארגון קניות מושבי, כמשמעו בתקנה 2ב(א) לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל״ו–1976, כיושבי־ראש בגוף המנהל או כמנהלי העסקים של תאגיד שמרבית חבריו חברים באותו ארגון הקניות המושבי.
התפטרות חבר הועד [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ז]
ביקש חבר הועד להתפטר מחברותו בועד יודיע על כך בכתב ליושב ראש הועד והתפטרותו תיכנס לתוקף 4 ימים מיום מתן הודעה כאמור.
מילוי מקום שנתפנה בועד [תיקון: תשמ״ב]
(א)
נתפנה מקומו של חבר הועד תוך תקופת כהונתו של הועד, יבוא במקומו המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות בבחירות לועד לאחר חברי הועד שנבחרו, ללא צורך בהחלטה נוספת, והוא ייכנס לתפקידו כחבר הועד תוך 14 ימים מיום שנתפנה מקום חבר הועד או במועד כינוסה הראשון של ישיבת הועד שלאחר התפנות המקום, לפי המוקדם.
(ב)
לא היה מועמד למילוי המקום שנתפנה בועד כאמור בתקנת משנה (א), או התפטר הועד כולו תוך תקופת כהונתו, ייבחר חבר הועד או הועד כולו, לפי הענין, באסיפה כללית שלא מן המנין.
(ג)
פחת מספר החברים בועד, ואין יותר מועמד למילוי המקום שנתפנה כאמור בתקנת משנה (א), יהיה הועד רשאי לפעול במשך שלושה חדשים לכל היותר מיום שהתפנה המקום כאמור, אלא אם פחת מספר החברים בועד מהמנין החוקי.
פסולים לכהונה בועד [תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״ז־2]
(א)
אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:
(1)
מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש עמה קלון – תוך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין ואם הוטל עליו מאסר, מיום גמר ריצוי העונש, לפי המועד המאוחר יותר;
(2)
מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו;
(3)
מי שהוכרז כפושט רגל כל עוד לא ניתן לו שחרור מאת בית המשפט;
(4)
פסול דין עקב מחלת נפש;
(5)
חבר בועדת הביקורת של האגודה;
(6)
באגודות לאשראי – מי שעיסוקו הפרטי מתן הלוואות;
(7)
מי שפסול לחברות בועד לפי תקנות האגודה;
(8)
מי שאינו חבר באגודה, זולת אם הוא מייצג תאגיד שהוא חבר באגודה;
(9)
מי שהאסיפה הכללית של האגודה החליטה להעבירו מכהונתו בהתאם להמלצות דו״ח חקירה שנעשתה לפי סעיף 43 לפקודה.
(ב)
בנסיבות מיוחדות רשאי הרשם לפטור אגודה פלונית שכל חבריה או חלק מהם תאגידים מהוראות תקנת משנה (א)(8).
(ג)
אחים, בני זוג, הורים וצאצאיהם ובני זוגם שנבחרו לועד, זולת אם ישאר לכהן כחבר־ועד אחד מהם לאחר שהשאר התפטרו ממנו; לא התפטרו השאר מרצונם תוך 14 יום מיום בחירת הועד יחדלו לכהן אלה שקיבלו את מספר הקולות הנמוך ביותר מבין הנבחרים.
(ד)
(1)
ראה הרשם שנתקיימה לכאורה אחת או יותר מהעילות לפסילת חבר המנויות בתקנה זו או בתקנון האגודה לענין פקיעת חברותו של חבר בועד או להמשך כהונתו בועד – יהא הרשם רשאי, לאחר עריכת חקירה לפי סעיף 43 לפקודה ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להחליט שחברותו בועד של אותו חבר תפקע, או כהונתו לא תימשך, אם קבע שאמנם נתקיימה בו אחת העילות האמורות.
(2)
הוראת פסקה (1) לא תחול על אגודה שקבעה בתקנונה הליך אחר לפסילת כהונתו של חבר בועד או להפסק כהונתו של חבר בועד שנתקיימה בו אחת או יותר מהעילות המנויות בתקנת משנה (א).
הודעה לרשם על בחירת ועד או הפסקת תקופת כהונתו
אגודה חייבת להודיע בכתב לרשם, תוך חמישה עשר יום, על בחירת ועד ועל כל שינוי בהרכבו; אגודה שהיא חברה בברית פיקוח תעביר את ההודעה לרשם באמצעות ברית הפיקוח.
תום תקופת כהונת הועד [תיקון: תש״ם, תשנ״ג, תשנ״ד]
(א)
תמה תקופת כהונתו של הועד, המועצה או רשות אחרת של האגודה, ימשיכו לכהן בתפקידם עד שייבחרו ועד, מועצה או רשות אחרת בהתאם לתקנות האגודה; אולם, חובה על הועד לכנס אסיפה כללית אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה תוך שלושה חדשים מיום תום תקופת הכהונה כאמור; לא כונסה האסיפה הכללית בתום שלושה החדשים – תסתיים כהונת הרשויות כאמור.
(ב)
הרשם רשאי להאריך את תקופת שלושת החדשים לפי תקנת משנה (א) עד שלושה חדשים נוספים.
(ב1)
(פקעה).
(ג)
האסיפה הכללית לא תדון ולא תחליט על בחירות חדשות לרשויות האגודה בטרם תמה תקופת כהונתם של הרשויות הקיימות בהתאם לתקנות האגודה, למעט דיון והחלטה על פי תקנה 29 לתקנות אלה.
מינוי ועד ממונה [תיקון: תשל״ז־2, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד]
(א)
הרשם רשאי למנות לאגודה ועד ממונה לתקופת הכהונה הקבועה בתקנון האגודה, ולחזור ולמנותו מחדש אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
הועד של האגודה אינו פעיל;
(2)
הועד מזניח את עניני האגודה;
(3)
קיימים לדעת הרשם ספקות של ממש לגבי חוקיותו;
(4)
הועד או מרבית חבריו נבחרו שלא כדין;
(5)
תמה תקופת כהונתו של הועד לרבות תקופת המעבר כאמור בתקנה 28 לתקנות אלה;
(6)
אין לאגודה ועד מכל סיבה אחרת;
(7)
רוב חברי האגודה מבקשים מינוי ועד;
(8)
מצבה הכלכלי או החברתי של האגודה מצדיקים, לדעת הרשם, מינוי ועד.
(ב)
נדרש ועד ממונה לכנס אסיפה כללית על פי סעיף 14(1) לפקודה לא יעשה כן אלא באישורו של הרשם.
(ג)
(1)
באגודה שהרשם מינה לה ועד ממונה ושמכהנת בה ועדת ביקורת על פי תקנונה, תמשיך ועדת הביקורת לכהן בתפקידה עד לסיום תקופת כהונתה, אולם רשאי הרשם להורות על בחירת ועדת ביקורת חדשה.
(2)
ועדת ביקורת כאמור – בין אם ממשיכה בכהונתה ובין אם נבחרה לפי הוראות הרשם – תדווח על פעולותיה וממצאיה לרשם.
(ד)
נסתיימה תקופת כהונתו של ועד ממונה ולא נתמנה או נבחר ועד חדש תחתיו, רשאי הועד הממונה להמשיך בכהונתו תקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים.
(ה)
אגודה לא תהיה רשאית לבחור בועד תוך תקופת כהונתו של ועד שמונה לפי תקנת משנה (א) אלא באישור המוקדם של הרשם ובתנאים שקבע; נבחר ועד חדש על פי אישור כאמור וקויימו תנאי האישור תפקע כהונתו של הועד הממונה.
(ו)
מינה הרשם ועד, רשאי הוא לקבוע את חלוקת התפקידים בין חברי הוועד ואת סמכויותיו ולהנחות את הועד בפעולותיו.
(ז)
חברי ועד ממונה יכול שיהיו מבין חברי האגודה או שלא מביניהם.
(ח)
באגודה שחלות עליה פסקאות (1), (2) ו־(4) לתקנה 3(א) לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל״ו–1976; לא ימנה הרשם ועד ממונה על פי תקנה זו, אלא לאחר התייעצות עם האגודה שבאמצעותה יש להעביר לרשם את המסמכים האמורים בתקנה האמורה, ובאגודה שחלה עליה פסקה (4) לאותה תקנה, לאחר התייעצות עם אחת מהאגודות שבאמצעותן יש להעביר לרשם את המסמכים כאמור בפסקה (1) או בפסקה (2) לתקנה האמורה, לפי בחירתו.
(ט)
הוצאותיו של הועד הממונה ושכר חבריו כפי שקבעם הרשם ישולמו על ידי האגודה.
כהונת ועד בעת חקירה [תיקון: תשמ״ג־2]
(א)
החליט הרשם לערוך חקירה על פי סעיף 43 לפקודה בדבר הליכי בחירת ועד האגודה, והיה לו יסוד סביר להניח כי חלה בהליכים אלה סטיה מהותית מהוראות תקנות אלה או תקנות האגודה, רשאי הוא לקבוע את הרכב הועד שיכהן כועד האגודה, הן מבין חברי הועד הקודם שכהן ערב הבחירה והן מבין חברי הועד החדש שנבחר כאמור, או כל הרכב אחר, הכל לפי שיקול דעתו, ומשקבע כך יושעה מכהונתו הועד החדש עד לקביעת הרשם בהתאם לתקנת משנה (ב), או עד לבחירת ועד אחר או מינוי ועד אחר, כאמור בתקנת משנה (ג).
(ב)
נסתיימה חקירה והחליט הרשם שבחירת הועד החדש כאמור היתה כדין, יחדל הועד, שהרכבו נקבע כאמור בתקנת משנה (א), לכהן מיום ההחלטה, והועד החדש יכהן במקומו.
(ג)
החליט הרשם כי בחירת הועד החדש היתה שלא כדין, רשאי הוא להורות לאגודה לקיים אסיפה כללית לבחירת ועד חדש תוך מועד שיקבע, ומשהורה כך – ימשיך הועד, שהרכבו נקבע על פי תקנת משנה (א), לכהן עד לבחירת ועד אחר במקומו כאמור, או עד למינוי ועד ממונה אם נתקיימו לכך התנאים לפי תקנה 28א.
חקירה בענין פעולות הועד [תיקון: תשל״ז]
ראה הרשם, לאחר עריכת חקירה על פי סעיף 43 לפקודה שהועד מזניח את עניני האגודה, או פועל שלא כדין או חורג מסמכויותיו ומפר חובותיו כאמור בתקנה 23(ג), או שהיו אי סדרים בניהול הקלפי בעת היבחרו, רשאי הוא לדרוש מהועד לכנס אסיפה כללית שלא מן המנין, לשם קביעת דרכים לביצוע המלצות החקירה, לרבות בחירת ועד חדש, ורשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לאחר שניתנה לועד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, למנות במקומו ועד אחר עד לסיום תקופת כהונת הועד הקיים; הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מכל סמכות אחרת של הרשם לפי כל דין.
ועדות משנה [תיקון: תשמ״ז]
(א)
הועד רשאי לבחור ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיו, בכפוף לתקנות האגודה; ובלבד שבאגודה שסווגה כארגון קניות מושבי ימנה הועד ועדת־משנה שתשמש כהנהלה פעילה שמספר חבריה לא יעלה על שבעה ותפקידה יהיה לבצע את החלטות הועד ואת הניהול השוטף של עסקי האגודה; ההנהלה הפעילה תורכב מיושב ראש הועד של האגודה, מנהל העסקים שלה, רואה חשבון, משפטן ומספר חברים מבין חברי הועד.
(ב)
תקופת כהונתה של ועדת משנה תסתיים עם תום תקופת כהונתו של הועד.
(ג)
הועד ימנה מבקר פנים לאגודה שיהיה בעל כישורים מתאימים; מבקר הפנים יהיה כפוף ליושב־ראש ההנהלה של האגודה וליושב־ראש של ההנהלה הפעילה ויסייע לועדת הביקורת של האגודה אם יידרש לכך על ידה; מינוי מבקר הפנים טעון אישור הרשם.
[תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ג]
(בוטלה).
בעלי זכות חתימה [תיקון: תשל״ז, תש״ם]
(א)
בכפוף לתקנות האגודה, יסמיך הועד לפחות שני אנשים שיהיו רשאים לחתום ביחד על כל מסמך בשם האגודה, ובלבד שהרשם יהיה רשאי להתיר לסוג אגודות מינוי אדם אחד כמורשה חתימה כאמור, ובתנאים שיקבע.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מסמך היוצר ערבות של האגודה יהיה בר תוקף רק אם הוא נושא את חתימותיהם של שני אנשים הרשאים לחתום בשמה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
אדם הפסול לכהונה בועד על פי תקנה 26, למעט פסקאות משנה 6, 7, 8 לתקנת משנה (א) לא יוסמך ולא יתמנה למורשה חתימה.
כינוס ישיבות של הועד [תיקון: תשמ״ד]
(א)
יושב ראש הועד רשאי לכנס בכל עת ישיבת ועד והוא חייב לעשות כך אם קיבל דרישה בכתב לכך מאת הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד על פי הוראות תקנות האגודה; הוגשה דרישה כאמור, תתקיים ישיבת הוועד תוך המועד הקבוע בתקנות האגודה; לא נקבע מועד כאמור, תתקיים הישיבה תוך שבעה ימים מיום הדרישה; כל הדורש לכנס ישיבת ועד חייב לפרט את סדר היום של הישיבה שתתכנס.
(ב)
לא כונס הועד במועד, רשאי הדורש כינוסו, הכל כאמור בתקנת משנה (א), לזמן ישיבת ועד, במועד שיקבע בהזמנות שייחתמו על ידו ויישלחו על ידי מזכיר האגודה לכל חברי הועד.
(ג)
הזמנה לישיבת ועד תפרט את סדר יומה, מועד קיומה, מקומה ומועד הישיבה הנדחית במקרה של דחיית הישיבה.
(ד)
נעדר היושב ראש מהישיבה, ימלא את מקומו סגנו או חבר של הועד שייבחר למלא את מקומו לענין אותה ישיבה.
(ה)
ליושב ראש הועד יהיו בישיבות הועדה התפקידים והסמכויות שיש ליושב ראש האסיפה הכללית באסיפה כאמור בתקנה 9.
מנין חוקי של ישיבת ועד
(א)
רוב חברי הועד הם מנין חוקי בישיבותיו, זולת אם נקבע אחרת בתקנות האגודה.
(ב)
לא היה מנין חוקי בפתיחת ישיבת הועד, ידחה היושב ראש את הישיבה למועד אחר, שלא יאוחר מחמישה ימים ממועד הישיבה הנדחית, וישיבה נדחית כאמור תהיה חוקית בכל מספר של משתתפים, הכל בכפוף להוראות תקנות האגודה.
קבלת החלטות ועד
(א)
החלטות הועד מתקבלות ברוב קולות הנוכחים בישיבה, זולת אם נקבע בתקנון האגודה רוב גדול יותר לקבלת החלטות או לקבלת החלטה לענין מסויים.
(ב)
אם תוך מהלך הישיבה פחת מספר חברי הועד המשתתפים בישיבה, אך לא כדי מחצית חברי הועד שנכחו בתחילת הישיבה אין בכך בלבד כדי לפגוע בחוקיות החלטות שנתקבלו באותה ישיבה, אלא אם נקבע אחרת בתקנות האגודה.
ניהול פרוטוקולים של ישיבות ועד
(א)
בכל ישיבות ועד ינוהל פרוטוקול הישיבה, אשר יירשם בספר הפרוטוקולים ויכלול פרטים אלה:
(1)
שם האגודה;
(2)
תאריך הישיבה;
(3)
מספר חברי הוועד;
(4)
שמות חברי הוועד הנוכחים בישיבה;
(5)
סדר היום של הישיבה;
(6)
תמצית הדיונים וההחלטות.
(ב)
יושב ראש הישיבה יאשר את הפרוטוקול בחתימת ידו; נרשם הפרוטוקול בידי מזכיר האגודה – ייחתם הפרוטוקול גם בידו.
הכנסת תיקונים בפרוטוקולים
הגיש חבר ועד התנגדות בכתב לנוסח הפרוטוקול של ישיבה קודמת, והציע תיקונו, יקריא יושב ראש הועד בתחילת הישיבה הבאה את נוסח ההתנגדות, לפני תחילת הדיון בסדר היום, ויביא את התיקון המוצע לדיון והחלטה; הגשת התנגדות כאמור לא תעכב ביצוע החלטה הכלולה בפרוטוקול.
תפקידיו וסמכויותיו של יושב ראש הועד [תיקון: תשמ״ד]
יושב ראש הועד רשאי לדרוש מבעלי תפקידים באגודה –
(1)
דין וחשבון על ביצוע החלטות רשויות האגודה;
(2)
נתונים על המצב העסקי של האגודה.
זכות עיון לחבר האגודה
לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש.
רשות המכהנת כועד
לענין תקנות אלה, רואים כועד כל רשות של האגודה שיש לה סמכויות ועד על פי תקנותיה, אף אם אינה נקראת בשם זה.
סטיה מהוראות התקנות
סטיה בלתי מהותית מהוראות תקנות אלה שאין בה כדי עיוות דין, בדבר זימונה, כינוסה ודרך ניהולה של אסיפה, או של רשות מרשויות האגודה, או בדבר ייצוג חבר, מינוי חבר, בחירתו או כשרותו לכהן בה, לא תפגע בכשרות החלטה שקיבלה רשות כאמור.

פרק ג׳: בחירות

מועמדים לרשויות האגודה [תיקון: תשמ״ז־2]
(א)
חבר אגודה רשאי להציע מועמד מבין חבריה לבחירה לרשויות האגודה, בתנאי שהמועמד נתן את הסכמתו לכך.
(ב)
נקבע בתקנות האגודה מספר מינימלי של חברים הרשאים להציע מועמדים כאמור, יחולו הוראות אלה על אף האמור בתקנת משנה (א).
(ג)
מועמד הנכלל ברשימת המועמדים לאחת הרשויות העומדות לבחירה אינו רשאי להיכלל ברשימת המועמדים לרשות אחרת העומדת לבחירה באותו מועד בחירות.
החלטה על בחירות בקלפי [תיקון: תשל״ז, תשפ״ד]
אגודה תקיים, על פי דרישה של עשרה אחוזים מהנוכחים באסיפה הכללית שעל סדר יומה בחירות לרשות מרשויותיה, בחירות בקלפי, ובכלל זה בדרך אלקטרונית לפי תקנה 11, ובלבד שהוועד וידא כי נעשו ההתאמות הנדרשות להצבעה בדרך אלקטרונית; הבחירות בקלפי ייערכו בהתאם להוראות תקנות האגודה, ובהעדר הוראות כאמור, בהתאם להוראות תקנות 42 עד 56; אם הבחירות אמורות להתקיים בדרך אלקטרונית, יעדכן הוועד את ועדת הקלפי בדבר האמצעים שיש לנקוט להבטחת עמידת האגודה בתקנה 11(ב)(2), (3) ו־(4).
בחירת ועדת קלפי [תיקון: תשמ״א]
(א)
האסיפה הכללית תבחר בועדת בחירות לניהול הקלפי (להלן – ועדת קלפי); לא בחרה האסיפה הכללית בועדת קלפי מסיבה כלשהי או חדל אחד מחבריה לכהן בה או למלא את תפקידו, ימנה הרשם את הועדה או חבר אחר במקום החבר האמור, הכל לפי הענין.
(ב)
חבר ועדת קלפי לא יהיה מועמד בבחירות לרשויות האגודה.
(ג)
ועדת קלפי תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגן יושב ראש.
(ד)
היושב ראש יזמן את ישיבות ועדת הקלפי.
מנין חוקי בועדת קלפי
המנין החוקי בישיבות ועדת הקלפי הוא רוב חבריה ובתוכם יושב ראש הועדה או סגנו; לא היה מנין חוקי במועד שנקבע לישיבה תידחה ליום החול הבא אחריו והיא תהיה חוקית בכל מספר משתתפים.
ועדות משנה
ועדת הקלפי רשאית למנות ועדות משנה מבין חבריה ואת היושבי ראש שלהן, וכן לקבוע את תפקידיהן וסמכויותיהן.
אישור ופרסום
(א)
ועדת הקלפי תפרסם הודעה, בדרך שנקבעה בתקנות האגודה, על המועד האחרון להגשת שמות המועמדים.
(ב)
רשימת מועמדים שהציעוה חברי האגודה כדין, טעונה אישור ועדת קלפי.
רשימות המצביעים
הוועד ימציא לועדת הקלפי, לא יאוחר משלושה ימים לפני יום הבחירות, את רשימת חברי האגודה הזכאים להצביע.
מועד הבחירות
ועדת הקלפי תקיים את הבחירות לא יאוחר מ־21 יום מיום שנבחרה, זולת אם נקבע אחרת בתקנות האגודה.
פרסום הודעה על הבחירות
ועדת הקלפי תפרסם, לפחות שלושה ימים מראש, הודעה על מועד הבחירות ובה יפורטו –
(1)
יום הבחירות ושעות ההצבעה;
(2)
מספר תחנות הקלפי ומקומה של כל אחת מהן;
(3)
שמות החברים הזכאים לבחור בכל תחנת קלפי;
(4)
מספר החברים שיש לבחור בכל רשות מרשויות אגודה;
(5)
רשימות המועמדים שהוצעו ואושרו.
פתקי הצבעה ותיבת הקלפי [תיקון: תשפ״ד]
יום אחד לפחות לפני מועד עריכת הבחירות תחליט ועדת הקלפי על צורת פתקי ההצבעה, תקבע את צורת הסימון עליהם בעת ההצבעה, ואם הבחירות אמורות להתקיים בדרך פיזית, תכין כמות מספקת של פתקי ההצבעה, תכין כמות מספקת של מעטפות ההצבעה ותסמן אותן, אם ההצבעה נערכת במעטפות, ותכין תיבת קלפי סגורה שלתוכה יוטלו פתקי ההצבעה (להלן – תיבת קלפי).
ההצבעה [תיקון: תשפ״ד]
בעת ההצבעה יהיה סמוך למקום מושבה של ועדת הקלפי תא הצבעה או כל אמצעי אחר שיסתיר את המצביע מעיני זולתו באופן שלא ניתן לראות את מעשיו של המצביע.
סדרים ליד תחנת הקלפי
ועדת הקלפי תקבע את סדרי כניסת המצביעים לתחנת קלפי לשם הצבעה ואת דרכי זיהוים, ותפקח על סדרי ההצבעה.
עזרה בהצבעה [תיקון: תשמ״ז־2]
מי שאינו מסוגל, על פי קביעת ועדת הקלפי, להצביע לבדו בקלפי ייעזר באדם אחר לפי בחירתו, למעט המועמדים לבחירה; לא יעזור אדם ליותר משלושה חברים באותו מועד בחירות.
קולות פסולים
אלה יהיו קולות פסולים:
(1)
פתק הצבעה שבו סומן או נרשם דבר שעשוי לזהות את המצביע;
(2)
פתק שנמצא במעטפה שלא סומנה כאמור בתקנה 49;
(3)
פתק הצבעה שסומן שלא כדין.
מועמדים שקיבלו מספרי קולות שווים
(א)
המועמדים שזכו במספר קולות הגדול הם שנבחרו.
(ב)
בכפוף לתקנת משנה (א) היו למספר מועמדים לרשות של האגודה מספר שווה של קולות, תקבע ועדת הקלפי מבין אותם מועמדים את המועמד שנבחר, בדרך הגרלה.
עריכת פרוטוקולים [תיקון: תשנ״ו־2]
ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול על הבחירות ובו יפורטו כל אלה:
(1)
שם האגודה ותאריך סיום הבחירות;
(2)
שמות חברי ועדת הקלפי;
(3)
שמות חברי ועדת הקלפי שנכחו בעת ההצבעה;
(4)
שעת ההתחלה של ההצבעה וסיומה;
(5)
שמות המועמדים;
(6)
מספר בעלי זכות הבחירה באגודה;
(7)
מספר המצביעים;
(8)
מספר הקולות הפסולים;
(9)
מספר הקולות הכשרים שבהם זכה כל מועמד;
(10)
שמות המועמדים שנבחרו ומספרי תעודות הזהות שלהם.
חתימה על הפרוטוקול
פרוטוקול ועדת הקלפי יוכן בשלושה העתקים וייחתם בידי כל חבר ועדת הקלפי, וכוחו יפה אף אם נחתם בידי רובם או בידי היושב ראש וחבר ועדה נוסף שנכח בשעת ההצבעה.
פרסום הודעה על תוצאות בחירות
יושב ראש האסיפה הכללית או יושב ראש ועדת הקלפי, לפי הענין, יפרסמו הודעה במשרד האגודה בדבר תוצאות הבחירות לרשויות האגודה.
תקופות כהונה של רשויות האגודה [תיקון: תשנ״ו־2]
תקופת כהונתה של רשות מרשויות האגודה תחל ביום היבחרה.
העברת פרוטוקולים לברית פיקוח ולרשם
(א)
האגודה תשלח שני העתקים של פרוטוקול ועדת הקלפי ושל פרוטוקול האסיפה הכללית שבה הוחלט על עריכת הבחירות בקלפי, לברית הפיקוח שבו היא חברה, תוך חמישה עשר יום מיום סיום הבחירות.
(ב)
ברית הפיקוח תעביר לרשם העתק של כל אחד מהפרוטוקולים האמורים בתקנת משנה (א) תוך 15 יום מיום קבלתו.
(ג)
אגודה שאינה חברה בברית פיקוח תעביר לרשם העתק מכל אחד מהפרוטוקולים האמורים בתקנת משנה (א) תוך חמישה עשר יום מיום סיום הבחירות.
שמירת מסמכים [תיקון: תשמ״א]
כל המסמכים הנוגעים לבחירת רשויות האגודה שלא נקבעה לגביהם הוראה אחרת בתקנות אלה יישמרו במקום בטוח במשרד האגודה לתקופה של 30 ימים; הוגשו לפני תום התקופה האמורה ערעור או השגה על חוקיות הבחירות – יישמרו עד לאחר החלטה סופית בערעור או בהשגה.
החלת התקנות על רשויות האגודה [תיקון: תשמ״ז־2]
הוראות תקנות אלה יחולו על כל רשות מרשויות האגודה שנבחרה על פי הוראות תקנונה.

פרק ד׳: שונות

תקופת כהונה של רשויות האגודה הנבחרות [תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ו]
(א)
תקופת הכהונה של כל רשות מרשויות האגודה תהא כתקופת כהונתו של הוועד כאמור בתקנה 23.
(ב)
נתפנה מקומו של חבר ברשות מרשויותיה של אגודה שסווגה כאגודה לתחבורה ציבורית, לא יכהן אדם אחר במקומו, אלא אם כן פחת מספר חבריה של אותה רשות מ־66 אחוזים ממספר החברים שנבחרו לאותה רשות; פחת מספר החברים מן השיעור האמור – יושלם מספר חברי אותה רשות בהתאם להוראות תקנות האגודה.
(ג)
הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו לגבי מילוי מקומו של חבר ברשות מרשויותיה של אגודה, אם היה באגודה, במועד שבו נתפנה המקום ברשות, מועמד למילוי המקום בהתאם להוראות תקנה 25(א) והרשם אישר כי מילוי המקום כאמור לא יפגע ביציבותה ובפעילותה התקינה של האגודה.
[תיקון: תשמ״ט]
הנוסח שולב בתקנות האגודות השיתופיות, 1934.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל״ה–1975“.


כ״ט בטבת תשל״ה (12 בינואר 1975)
  • משה ברעם
    שר העבודה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.