תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה)
תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) מתוך 
תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל״ז–1976
תקנות בדבר נהלים ותשלום דמי מחלה
ק״ת תשל״ז, 4; תשע״ז, 1381; תשפ״ד, 2724.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ג), 4(ד) ו־13(א) לחוק דמי מחלה, תשל״ו–1976, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הודעה למעסיק [תיקון: תשפ״ד]
עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעסיק הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה; ההודעה תימסר על ידי העובד או מטעמו, ובלבד שהמעסיק הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות תקנה זו.
תעודת מחלה [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד]
(א)
עובד הפונה למעסיק לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה, ימציא, לאחר ביקור רופא ובכלל זה רופא קופת חולים, תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו, שבה מצויינים הפרטים כדלקמן:
(1)
שם החולה ומספר זהותו;
(2)
(נמחקה);
(3)
התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה; ואם עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודה, התקופה המשוערת שבה לא היה מסוגל לעבודה;
(4)
שם הרופא ומענו;
(5)
תאריך הוצאת התעודה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד הפונה למעסיק כאמור באותה תקנת משנה רשאי להמציא למעסיקו גם שלא לאחר ביקור רופא תעודת מחלה שהיא אחת מהתעודות המפורטות להלן:
(1)
תעודת מחלה קצרה חתומה ביד רופא שבה מצוינים הפרטים כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שבתוך שבעת הימים הרצופים שקדמו לכל יום מחלה שצוין בתעודה האמורה לא ניתנו לעובד תעודות מחלה קצרות בעד יותר מארבעה ימי מחלה;
(2)
תעודת מחלה קצרה שהנפיקה קופת חולים המאפשרת זאת למבוטחיה, שלא בחתימת רופא, שבה מצוינים הפרטים כאמור בתקנת משנה (א)(1), (3) ו־(5); תעודה כאמור, תונפק לאחר שהעובד דיווח לקופת החולים על מצב בריאות לקוי שאינו מאפשר לו לעבוד באופן זמני בנסיבות שיאפשרו הוצאת תעודה ושעליהן הודיעה קופת החולים למבוטחיה, ובכפוף לכל התנאים האלה:
(א)
לא תינתן תעודת מחלה קצרה לפי פסקה זו יותר מארבע פעמים בשנה, ואולם תעודות כאמור שהונפקו בתוך שבעה ימים רצופים, יראו אותן כתעודת מחלה אחת לעניין זה;
(ב)
לא תינתן תעודת מחלה קצרה לפי פסקה זו לגבי פרק זמן מצטבר של יותר מעשרה ימים בשנה;
(ג)
בשבעת הימים הרצופים שקדמו לכל יום מחלה שצוין בתעודה האמורה לא ניתנו לעובד תעודות מחלה קצרות בעד יותר מארבעה ימי מחלה;
(3)
תעודת מחלה החתומה ביד רופא, שתינתן במקרים רפואיים חריגים.
(ג)
התעורר ספק אצל המעסיק לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא ניתנה ביד רופא קופת חולים, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת המעסיק ולהיבדק.
(ד)
תעודת מחלה לא תכלול בכל מקרה פרטים כלשהם לעניין מחלתו של העובד, ובכלל זה ממצאים רפואיים או מצב בריאות לקוי.
(ה)
בתקנה זו –
”ביקור רופא“ – לרבות באמצעות היוועדות חזותית, שיחה טלפונית עם רופא או חילופי תכתובות עם רופא;
”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
”חתומה ביד רופא“ – לרבות באופן דיגיטלי;
”תעודת מחלה קצרה“ – תעודת מחלה לפרק זמן שאינו עולה על ארבעה ימי מחלה, שניתנה שלא בעקבות ביקור רופא ושאינה תעודת מחלה שניתנה במקרים רפואיים חריגים כאמור בתקנת משנה (ב)(3).
מועד תשלום דמי מחלה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
המעסיק ישלם לעובדו דמי מחלה במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שתעודת המחלה הוגשה למעסיק לפחות שבעה ימים לפני המועד האמור.
(ב)
לא הוגשה תעודת המחלה שבעה ימים לפני המועד האמור, ישולמו דמי המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.
הפסקות בעבודה המזכות בדמי מחלה
הפסקות בעבודה כאמור להלן יובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה:
(1)
יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם;
(2)
אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת־חירום, תשכ״ז–1967;
(3)
ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(4)
חופשת לידה על פי חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954.
שמירת דינים [תיקון: תשע״ז]
אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין או הסכם הקשורות למסירת אישורי מחלה על ידי העובד או בחינת אי־כושרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה מיום ז׳ בתשרי תשל״ז (1 באוקטובר 1976).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל״ז–1976“.
כ״א באלול תשל״ו (16 בספטמבר 1976)
- משה ברעם
שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.