תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי)
תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי) מתוך
תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי״ג–1953
תקנות בדבר ייצוג מטעם היועץ המשפטי בבתי המשפט
ק״ת תשי״ג, 636; תשכ״ג, 1923.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 22 לפקודת בתי המשפט, 1940, סעיף 28 לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, 1947, סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948, ושאר הסמכויות הנתונות לי על פי החוק [צ״ל: כל דין], אני מתקין תקנות אלה:
לפי תקנה 494 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, תקנות אלה בטלות במידה שהן חלות על הדין האזרחי.
ייצוג פקיד ציבור על ידי היועץ המשפטי
מקום שהיועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים על פי כל דבר חוק לייצג אדם בבית המשפט בענין מסויים, רשאים הם באותו ענין, על אף האמור בכל תקנת סדרי דין, לפתוח בשמו כל הליך, ולהגיש בשמו של המיוצג כל בקשה לבית המשפט, ולעשות בשמו כל פעולה אחרת בבית המשפט, ככל שהמיוצג עצמו היה רשאי בהם או חייב בהם על פי כל דבר חוק.
הוראות מעבר
נקבע בתקנות סדרי הדין מועד לכל הליך, בקשה או פעולה אחרת, ונעשו הפעולות לפני תחילת תקפן של תקנות אלה והיו עשויות כדין אילו היו תקנות אלה בנות תוקף אותה שעה, יוארך המועד שנקבע לעשייתן בשלושים יום מיום תחילת תקפן של תקנות אלה, אם לא נפסלו בכוח פסק דין סופי או החלטה סופית אחרת.
תחילת תוקף
תקפן של תקנות אלה הוא מיום י״ד באדר תשי״ג (1 במרס 1953).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי״ג–1953“.
ג׳ בשבט תשי״ג (19 בינואר 1953)
- פנחס רוזן
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.