תקנות בתי המשפט (שופטים)
תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל״ג–1973
תקנות השופטים
ק״ת תשל״ג, 1754; תשל״ד, 555; תשל״ה, 588, 1395; תשל״ז, 398; תשל״ח, 1554; תשמ״ד, 1660; תשמ״ו, 58; תשס״ג, 574.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
אישור תפקידים שיפוטיים, משפטיים והוראותיהם [תיקון: תשל״ד, תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ו, תשס״ג]
(1)
שפיטה – בתורת חבר בית הדין הצבאי העליון, שופט משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, שופט משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד, נשיא בית דין צבאי מחוזי, אב בית דין צבאי מחוזי, שופט משפטאי בבית דין צבאי מחוזי, אב בית דין בבית דין של שלושה למניעת הסתננות, דיין של בית דין של דן יחיד למניעת הסתננות כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותה בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954, יושב ראש בית משפט עירוני בתשלום, דן יחיד בבית משפט צבאי לשיפוט מהיר שהתמנה על פי תקנה 56א לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שופט תנועה בבית דין צבאי לעבירות תנועה כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שופט תעבורה, שופט בית הדין לעבודה או אב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
(2)
תפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל – ייעוץ משפטי, חקיקה, ניסוח חוק או פרקליטות במשרד ממשלתי; ייעוץ משפטי בלשכת נשיא המדינה או ברשויות שהוקמו בחוק; הממונים על ההדרכה והמחקר במשרד המשפטים; הנהלה כללית במשרד המשפטים; ראשות מדור בתי הדין הצבאיים; ייעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; רשמות של חברות, של פטנטים וסימני מסחר, של קרקעות או של אגודות שיתופיות; רשמות או מזכירות בבית משפט; עוזר משפטי בבית משפט; עזרה מקצועית ועריכת מבדק ובקורת בהנהלת בתי המשפט, כשהעוזר המקצועי או עובד המבדק והבקורת היו רשומים, או היו זכאים להיות רשומים, בפנקס עורכי הדין; רשמות או מזכירות בבית הדין לעבודה; אפוטרופסות כללית, קבלת נכסים רשמית או פקידות שומה, כשהאפוטרופוס הכללי, מקבל הנכסים הרשמי או פקיד השומה היו רשומים, או זכאים להיות רשומים, בפנקס עורכי הדין; פרקליטות, תביעה, סניגוריה, ייעוץ, חקיקה או הדרכה משפטית צבאיים; ייעוץ משפטי למושל צבאי; תביעה בבית דין למניעת הסתננות כשהתובע היה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותה בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954; חקירה או תביעה בשירות המשטרה; תפקיד של עורך פסקי דין; הממונה הראשי על יחסי עבודה; ממונה על יחסי עבודה; ממונה על גביית שכר עבודה בתקופה מיום תחילתו של חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, עד יום תחילתו של חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969;
(3)
תפקיד משפטי בשירות אחר – תפקיד כאמור בפסקה (2) שנתמלא בשירות ממשלת המנדט;
(4)
אוניברסיטה – האוניברסיטה העברית בירושלים, פקולטה למשפטים שהוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה או אוניברסיטת תל־אביב.
הגשת הקובלנה [תיקון: תשל״ה־2]
(א)
רצה שר המשפטים לקבול על שופט לפני בית הדין המשמעתי (להלן – בית הדין), לפי סעיף 22 [צ״ל: סעיף 18] לחוק, יגיש את קובלנתו לנשיא בית המשפט העליון (להלן – הנשיא) בשבעה עתקים.
(ב)
שר המשפטים ישלח העתק מהקובלנה לשופט שעליו הקובלנה וכן לנשיא או לשופט הראשי של בית המשפט שבו הוא מכהן.
קובלנה על נשיא בית המשפט העליון
היתה הקובלנה על נשיא בית המשפט העליון – תוגש לממלא מקומו הקבוע והוא יעשה את כל הפעולות שעל הנשיא לעשותן לפי תקנות אלה.
כינוס חבר השופטים
(א)
קיבל הנשיא או ממלא מקומו הקבוע, הכל לפי הענין, את קובלנת שר המשפטים, יכנס תוך שבעה ימים את חבר שופטי בית המשפט העליון (להלן – החבר) לשם מינוי חברי בית הדין.
(ב)
הוגשה הקובלנה על שופט בית המשפט העליון – לא ישותף אותו שופט בישיבת החבר.
מנין חוקי
חמישה שופטים לפחות יהיו מנין חוקי בישיבת החבר.
קביעת מספר חברי בית הדין
הנשיא או ממלא מקומו הקבוע, שישב בראש, יקרא לפני החבר את קובלנת שר המשפטים ויודיע על מספר חברי בית הדין שקבע.
סדר מינוי חברי בית הדין
(א)
(1)
חברי בית הדין שהם חברי בית המשפט העליון יתמנו תחילה.
(2)
המינוי ייעשה בהצבעה חשאית בכתב.
(3)
שופט שקיבל רוב קולות הנוכחים, רואים אותו כממונה.
(4)
לא נתמלא מספר המינויים בהצבעה ראשונה, חוזרים ומצביעים להשלמת המינויים החסרים, ואם לא נתמלא בהצבעה השניה מצביעים בשלישית.
(5)
לא נתמלא מספר המינויים בהצבעה השלישית, חוזרים ומצביעים, ורואים כממונה את מי שקיבל רוב קולות יחסי.
(6)
שופטים שקיבלו מספר קולות שקול, רואים כממונה את הותיק שבהם, ומבין בעלי ותק שווה – את הקשיש שבהם.
(ב)
חברי בית הדין שאינם חברי בית המשפט העליון יתמנו בהצבעה גלויה ויחולו עליה פסקאות (3) עד (6) של תקנת משנה (א).
(ג)
בתקנה זו, ”ותק“ – ותק בבית משפט שבאותה דרגה.
הודעה על ההרכב
הורכב בית הדין, יודיע אב בית הדין על כך מיד לשר המשפטים.
הזמנה לדין
(א)
אב בית הדין יקבע את יום הדיון ויורה שרשם בית המשפט העליון ימסור לידי הנאשם הזמנה לדין ויצרף לה העתק הקובלנה.
(ב)
ההזמנה לדין תימסר לנאשם שבעה ימים לפחות לפני יום הדין.
התייצבות הנאשם
נוכח בית הדין כי הנאשם הוזמן כהלכה ולא התייצב, רשאי בית הדין לקיים את הדיון בהעדרו, או לדחות את הדיון למועד אחר ולהטיל על הנאשם את הוצאות הדחיה.
ייצוג הנאשם
הנאשם יהיה רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוח.
דיון בדלתיים סגורות
הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אם לא החליט בית הדין על דרך אחרת.
קריאת הקובלנה
אב בית הדין יקרא את הקובלנה והנאשם יתבקש על ידי אב בית הדין להשיב עליה.
תשובת הנאשם
רשאי הנאשם להשיב אחת מאלה:
(1)
הוא מודה באשמה;
(2)
הוא כופר בכל העובדות המפורטות בקובלנה;
(3)
הוא מודה בעובדות המפורטות בקובלנה או במקצתן, אך כופר באשמה.
תוצאות הודאת הנאשם
הודה הנאשם באשמה, רשאי בית הדין להסיק את מסקנותיו לחובה על פי הודאתו.
בירור המשפט
לא הודה הנאשם באשמה, או לא התייצב הנאשם ובית הדין החליט לקיים את הדיון בהעדרו, יגש בית הדין לבירור המשפט.
דרך הבירור המשפטי
המשפט יתברר בדרך שנקבעה בתקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
הגשת מסמכים
מסמך המובא כראיה רשאים להגישו לבית הדין שלא בדרך גביית עדות, ובלבד שהעתקו נמסר לבעל הדין השני וניתן לו לעיין במסמך, אם רצה בכך; כן רשאי בעל דין לעיין במסמך כל עוד נמשך בירור המשפט.
מסקנות בית־ הדין
בית הדין יסיק את מסקנותיו ברוב דעות.
בקשה לביטול השעיה
בקשה לביטול השעייתו של שופט, לפי סעיף 24 לחוק (ההוראה בקשר לבקשה לביטול השעייתו של שופט לא קיימת כיום), תוגש בכתב לנשיא על ידי השופט שהשעוהו או על ידי בא כוחו.
בקשת פרישה לקצבה [תיקון: תשמ״ד]
(א)
(1)
שופט שברצונו לפרוש לקצבה לפי סעיף 17(ב)(1) או (2) [צ״ל: סעיף 13(ב)(1) או (2)] לחוק, ימציא על כך הודעה בכתב לשר המשפטים, ויציין בה את התאריך שבו הוא מתכונן לפרוש לקצבה, ובלבד שלא יקדם מ־90 יום לאחר משלוח ההודעה; הוא הדין בשופט שלום שברצונו לפרוש לקיצבה לפי סעיף 17(ב) סיפה [צ״ל: סעיף 13(ג)] לחוק, ובלבד שתאריך הפרישה שיציין בהודעה לא יקדם משנה לאחר משלוחה.
(2)
השופט יפרוש לקצבה במועד שנקב בהודעתו כאמור, זולת אם הסכימו שר המשפטים והשופט הפורש לקיצבה לפי סעיף 17(ב)(1) או (2) [צ״ל: סעיף 13(ב)(1) או (2) לחוק] על תאריך מוקדם יותר, הכל בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
(ב)
שופט המבקש לפרוש לקצבה לפי סעיף 17(ב)(3) [צ״ל: סעיף 13(ב)(3)] לחוק יגיש את בקשתו לועדת המינויים, ומשאישרה הועדה את בקשתו יפרוש לקצבה ביום שקבעה הועדה בהסכמתו.
(ג)
הודעות ובקשות לפי תקנה זו יוגשו באמצעות מנהל בתי המשפט.
[תיקון: תשל״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח]
(בוטלה).
ביטול
תקנות השופטים, תשי״ד–1954 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות השופטים, תשל״ג–1973“.
כ״ד בתמוז תשל״ג (24 ביולי 1973)
- יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.