תקנות בתי המשפט (פגרות) מתוך

תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983

ק״ת תשמ״ג, 1602; תש״ן, 370; תשנ״ב, 1102; תשס״א, 1012; תשס״ז, 866; תשע״א, 94; תשע״ב, 761; תשע״ה, 970; תשע״ח, 2613; תש״ף, 1476; תשפ״א, 22, 104.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 47 לחוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, ובתוקף הסמכויות הנתונות לי על פי דין, אני מתקין תקנות אלה:

חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

1.

תקופות פגרה [תיקון: תשס״א, תשס״ז, תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ח, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2]

תקופות הפגרה בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים, בבתי משפט השלום ובבתי המשפט לעניינים מקומיים המקומיים (להלן – בית המשפט), יהיו מדי שנה כדלקמן:

(1)

פגרת סוכות – מיום י״ד בתשרי עד יום כ״ב בתשרי;

(2)

פגרת הפסח – מיום י״ד בניסן עד יום כ״א בניסן;

(3)

פגרת הקיץ – מיום 21 ביולי עד יום 5 בספטמבר.

2.

דיון בימי הפגרה [תיקון: תשנ״ב, תשע״א]

בימי הפגרה בית משפט ידון בעניין מסוים אשר לגביו הורה נשיא בית המשפט או שופט של בית משפט שנשיאו מינהו לכך, שיש לשמוע אותו, או בעניין מסוים שהובא לפניו אשר אינו סובל דחייה.

3.

סמכות מנהל בתי המשפט [תיקון: תשע״א]

מנהל בתי המשפט רשאי להורות, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט של בית משפט שנשיאו מינהו לכך, שסוג עניינים פליליים או אזרחיים, יישמעו בתקופת הפגרה, בבית משפט פלוני, או בכל בתי המשפט.

פורסמו הוראות מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שישמעו בתקופת הפגרה ובדבר פעילות מזכירות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה בימי שישי, ערבי חג, ימי זיכרון ובתקופת הפגרה (הודעה מיום 15.7.2020).

4.

יום ו׳ כפגרה [תיקון: תש״ן, תשע״א]

במנין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק, או שנקבעה בידי בית המשפט, או בידי רשם, יראו את יום ו׳ בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה במהלך הליך בבית משפט.

י׳ בתמוז התשמ״ג (21 ביוני 1983)

משה נסים
שר המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.