תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים)

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003


ק״ת תשס״ג, 518, 1124; תשע״ח, 2680; תשפ״ב, 4020.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 82, 108 ו־109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – החוק) וסעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, ולאחר התייעצות עם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”בית משפט“ – לרבות שופט או רשם;
”החלטה“ – פסק דין, פסיקתה וכל החלטה אחרת של בית משפט;
”מנהל בתי המשפט“ – כמשמעותו בסעיף 82 לחוק;
”נשיא בית משפט“ – לרבות סגן נשיא;
”עיון“ – לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;
”רשימת המשפטים“ – כמשמעותה בסעיף 101 לחוק;
”תיק בית משפט“ – תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו.
עיון הציבור ברשימת המשפטים
(א)
כל אדם רשאי לעיין ברשימת המשפטים שבמזכירות בית המשפט.
(ב)
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.
זכות עיון של בעלי הדין [תיקון: תשע״ח]
בעל דין רשאי, לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס 1 שבתוספת (להלן – הודעת עיון), לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו, אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין; לעניין תקנה זו, ”בעל דין“ – לרבות עובד לשכת הסיוע המשפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, שהוסמך על ידי ראש הסיוע המשפטי או על ידי מנהל המחוז לעיין בתיקים שבהם ניתן ייצוג על ידי הסיוע המשפטי ולרבות עובד הסנגוריה הציבורית לפי חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995, שהוסמך על ידי סניגור ציבורי ארצי או על ידי סניגור מחוזי בתיקים שבהם ניתן ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית, לפי העניין, והכול לצורך ייצוג או פיקוח ובקרה מקצועית בקשר לייצוג המשפטי הניתן בתיקים אלה.
זכות העיון של מי שאינו בעל דין
(א)
כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב)
בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג)
בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד)
בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה)
בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו)
החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
(ז)
התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון.
היתר כללי לעיון
(א)
על אף האמור בתקנה 4, רשאי מנהל בתי המשפט ליתן לאדם היתר כללי לעיון בתיקי בית משפט, או בחלקם, אם ראה שקיים ענין ציבורי במתן ההיתר.
(ב)
מנהל בתי המשפט רשאי לקבוע בהיתר כללי לעיון כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון ובין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי דין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים; כמו כן רשאי מנהל בתי המשפט לסרב ליתן היתר כללי לעיון או לקבוע תנאים או הסדרים למימושו בהתחשב בהקצאת המשאבים הנדרשת לכך.
(ג)
בקשה להיתר כללי לעיון תוגש בכתב למנהל בתי המשפט ויצוינו בה פרטי המבקש, לרבות עיסוקו, סוגי התיקים, המסמכים או המוצגים שלגביהם מבוקש ההיתר הכללי לעיון, מטרת העיון, תקופת ההיתר המבוקשת והטעמים המצדיקים מתן היתר כללי לעיון.
(ד)
היתר כללי לעיון יכול שיהיה מוגבל, ובין השאר –
(1)
לאדם או לסוגי בני אדם;
(2)
לסוגי מסמכים, מוצגים או תיקים;
(3)
לבית משפט מסוים או לסוגי בתי משפט;
(4)
לפרק זמן מסוים;
(5)
למטרה מסוימת.
(ה)
היתר כללי לעיון לפי תקנה זו יינתן בהתאם לאמות מידה שיקבע מנהל בתי המשפט, באישור שר המשפטים.
פורסמו אמות מידה למתן היתר עיון כללי (י״פ תשס״ד, 1436).
סדרי עיון והסמכות לקבעם
(א)
הוצאות עיון בתיקי בית משפט יחולו על המעיין.
(ב)
נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן.
(ג)
מנהל בתי המשפט רשאי להתיר עיון בתיקי בית משפט בהתאם לתקנות אלה באמצעות רשת האינטרנט או בכל דרך ממוחשבת אחרת.
תחולה ושמירת דינים [תיקון: תשס״ג, תשפ״ב]
(א)
תקנות אלה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בתי הדין לעבודה.
(ב)
עיון במידע המצוי בתיק בית משפט יתאפשר לפי תקנות אלה בלבד, למעט מידע שנוצר בידי צד להליך שהוא רשות ציבורית כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, או בשבילו; לעניין זה, ”עיון“ – לרבות צפייה במידע באמצעות קבלתו.
ביטול
תקנות הארכיון, 1935 – בטלות.
תחילה
(א)
תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 5, שלושה חודשים מיום פרסומן.
(ב)
תחילתה של תקנה 5 במועד אישור אמות המידה לפי תקנה 5(ה); על מועד זה תפורסם הודעה ברשומות.
(ג)
היתרי עיון שניתנו לפי תקנה 3א לתקנות הארכיון, 1935, יעמדו בתוקפם עד תום שלושים ימים לאחר תחילת תוקפה של תקנה 5.

תוספת

טופס 1: הודעת עיון בתיק בית משפט (תקנה 3)
טופס 2: בקשת עיון בתיק בית משפט (תקנה 4(ג))


י״ג בשבט התשס״ג (16 בינואר 2003)
  • מאיר שטרית
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.