תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו"ל) מתוך

תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו״ל), 1938

תקנות שהתקין מנהל שרותי הרפואה עפ״י סעיף 3.

ע״ר 1938, תוס׳ 2, 1160; 1939, תוס׳ 2, 213; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 50; ק״ת תשי״ח, 1235; תש״ך, 859.

בתוקף הסמכויות המסורות לי בסעיף 3 מפקודת בריאות־העם (תקנות בנידון צרכי מאכל), 1935, הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן:–

מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. לפי הודעה בדבר שינוי תארו של פקיד וטרינרי (ק״ת תשי״ח, 1235), במקום ”פקיד וטרינרי“ יבוא ”רופא וטרינרי ממשלתי“. לפי הודעה בדבר שינוי תארם של מנהל מחלקת הבריאות ומנהל השירותים הרפואיים (ק״ת תש״ך, 859), במקום ”מנהל שירותי הרפואה“ יבוא ”המנהל הכללי של משרד הבריאות“. לפי פקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1948, משתמע כי במקום ”חוף“ קרי ”נמל“.

פקודת בריאות העם (תקנות בענין צרכי מזון), 1935 הפכה בתיקון תשל״ט לפקודת בריאות הציבור (מזון), 1935, והוחלפה בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983; לפי סעיף 325(ג) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, תקנות שהותקנו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, יעמדו בתוקפן ויראו כאילו הותקנו לפי החוק האמור.

1.

השם

תקנות אלה תקראנה ”תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו״ל), 1938“.

2.

פירוש [תיקון: 1939]

בתקנות אלו –

”בשר“ - פירושו בשרו של בעל־חי או חלק אחר שלו הראוי למאכל, פרט לבשר שבושל, שעושן או ששומר שלא באמצעות קרור;

”בשר מקורר“ - פירושו בשר שנעשה מקורר מתוך שהחזיקו אותו בטמפרטורה של 30° פרנהייט (‎−1.1° צלזיוס) לא פחות מחמשה ימים;

”בשר קפוא“ - פירושו בשר שבהמצאו לא פחות מעשרה ימים בטמפרטורה של 10° פרנהייט (‎−12.2° צלזיוס) נעשה קפוא לגמרי בכל חלקיו;

”בשר טרי“ - פירושו בשר שאינו קפוא או מקורר כמוגדר בתקנות אלה, אולם אינו כולל בשר שבושל, שעושן, או ששומר;

”בשר אסור“ - פירושו כל סוג מסוגי הבשר המפורטים עתה בתוספת לתקנות אלה או שיפורטו בה מזמן לזמן;

”תעודה רשמית“ - פירושה תעודה שניתנה ע״י הרשות המוסמכת של הארץ שממשלתה קבעה תקנות לפקוח וטרינרי על בשר והכנתו ההיגיינית;

”רשות מוסמכת“ - פירושה האיש או האנשים המורשים ע״י הממשלה של ארץ האקספורט [היצוא] ליתן תעודות רשמיות האומרות כי הבשר המוצא לחו״ל היה נתון לפקוח המוטל על אותו סוג בשר כפי שנקבע עפ״י התקנות הנוהגות באותה ארץ;

”בעל“ - פירושו הבעל או בעל־שותף של כל משלוח בשר, והוא כולל את השולח או המקבל של אותו משלוח.

3.

אימפורט [יבוא] אסור [תיקון: תש״ח]

אסור להכניס לישראל את סוגי הבשר דלקמן:–

(I)

בשר טרי;

(II)

בשר אסור;

(III)

כל בשר קפוא או מקורר, אלא אם כן הוא בהתאם לתקנות הקבועות בזה.

4.

תעודות מארץ־המקור וכו׳ [תיקון: 1939, תש״ך]

(1)

כל משלוח של בשר מקורר או קפוא צריך לצרף אליו תעודה רשמית מאת רשות מוסמכת של ארץ המקור המעידה כי:–

(א)

הבשר הנזכר בתעודה נתקבל מבעלי־חיים שנבדקו בדיקה וטרינרית לפני שחיטתם ולאחריה, וכי נמצאו נקיים ממחלות וראוים למאכל אדם;

(ב)

בשעה שנקו את הבשר, הכינוהו וארזוהו, אחזו בכל האמצעים הדרושים כדי שהבשר לא יהווה סכנה לבריאות הצבור.

(2)

פתק, סימן, חותמת או תלוש אחר בתבנית מאושרת שתוכר ע״י המנהל הכללי של משרד הבריאות [במקור: מנהל שירותי הרפואה] יודבקו ע״י רשות מוסמכת בכל נתח בשר או חבילה המכילה בשר, לאות כי מלאו אחר התנאים המפורטים בתקנת משנה (1) דלעיל.

(3)

נוסף על התעודה הרשמית הנזכרת בתקנות אלה, יש לצרף לכל משלוח של בשר מקורר או קפוא תעודה מאת רשות סניטרית רשמית של ארץ האקספורט [היצוא] המעידה כי:–

(א)

הבשר הנזכר בתעודה הוא בשר קפוא או מקורר כמוגדר בתקנות אלה;

(ב)

הבשר נשלח ממקום הקרור והקפאה שבארץ האקספורט [היצוא] למחסן הקרור של האניה במרכבות [כלי־רכב] או באמצעי הובלה אחרים המיועדים במיוחד להובלת צרכי־מזון כאלה.

(4)

כל משלוח של בשר מקורר או קפוא צריך לקבל הצהרה מאת רב החובל של האניה המובילה את הבשר, המצהירה:–

(א)

כשהבשר קפוא – כי החזיקוהו במשך כל זמן הנסיעה בטמפרטורה של 15° עד 18° פרנהייט (‎−9.4° עד ‎−7.7° צלזיוס);

(ב)

כשהבשר מקורר – כי החזיקוהו במשך כל זמן הנסיעה בטמפרטורה של 28.4° עד 30° פרנהייט (‎−2.4° עד ‎−1.1° צלזיוס).

(5)

(בוטלה).

5.

עטיפות

כל נתח בשר מקורר או קפוא יהא מוגן מתוך שיעטפו אותו כדלקמן:–

(א)

בשר שור – אריג מוסלין אחד ועטיפת־אריזה אחת;

(ב)

בשר כבש – אריג מוסלין אחד;

(ג)

בשר חזיר – עטיפת אריג מוסלין אחת:

בתנאי שבשר עגל (גופת עגל) אפשר להכניסו לארץ כשעורו עליו כדי שישמש לעטיפת־מגן.

6.

מקומות הכנסת הבשר [תיקון: תש״ט]

בשר יוכנס לארץ רק דרך נמלי חיפה ויפו [במקור: אזורי החוף של חיפה ויפו], כשהמשלוח מגיע בדרך הים, [במקור: ודרך קנטרה כשהוא מגיע בדרך הים ובמסילת הברזל מאוסטרליה ומארצות אחרות דרך פורט־סעיד]. כשהבשר מיובא במסילת הברזל, צריך לחתום את הקרונות.

7.

פריקת המשלוח [תיקון: תשי״ח]

אין לפרק בשר מאניות או מקרונות בלא תעודה מרופא וטרינרי ממשלתי [במקור: פקיד וטרינרי ממשלתי] המתירה את שחרורו.

8.

תעודת שחרור [תיקון: תשי״ח]

משנוכח הרופא הוטרינרי הממשלתי [במקור: הפקיד הוטרינרי הממשלתי] כי הבשר הוא:–

(א)

בצרוף תעודות והצהרות הדרושות עפ״י תקנה 4 מתקנות אלה;

(ב)

במצב הראוי למאכל אדם;

(ג)

ארוז כראוי;

(ד)

מקורר או קפוא כראוי;

(ה)

נושא סימנים מספיקים,

יתן לשלטונות המכס תעודה המתירה את שחרורו.

9.

התחלת התוקף

תקנות אלה תקבלנה תוקף ביום 27 בדצמבר, 1938.

תוספת

בשר אסור

(א)

שיירי בשר, דהיינו, בשר המכיל שיירים, פסולת או נתחים אחרים בין בעצמות ובין בלי עצמות אשר לפי צורתם או מראם אי אפשר לדעת אל נכון מאיזה חלק מן הבהמה נלקחו.

(ב)

בשר המכיל את הכתלים או החזה או הכרס שהסירו מהם את קרום־החזה או את קרום־הכרס, כשאין הבשר בשר חזיר.

(ג)

בשר שהוסרה הימנו בלוטת החלב, פרט לבלוטת החלב שיש הכרח להסירה אגב הסרת קרום־הבטן מבשר חזיר.

(ד)

ראשו של בעל־חי בלי בלוטת הלסת העליונה.

24 באוקטובר, 1938

ג. ו. הירון
מנהל שירותי הרפואה
נתאשר.
ו. ד. בטרשיל
המזכיר הראשי

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.