תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד))
(הופנה מהדף תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד))
תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיות (סיעוד)) מתוך
תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה באחיוּת (סיעוד)), התשע״ד–2013
ק״ת תשע״ד, 251; תשע״ה, 51, 1202; תש״ף, 8; תשפ״ג, 2374; תשפ״ד, 3436.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 33(ד) לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשפ״ד]
בתקנות אלה –
”אח מומחה“ – אח מוסמך בעל תואר מומחה;
”אח מוסמך“ – מי שרשום בפנקס, כהגדרתו בתקנות העוסקים בסיעוד בבתי חולים, במדור אחות מוסמכת, כאמור בתקנה 6 לאותן תקנות;
”ועדה מייעצת“ – ועדה שהוקמה לפי תקנה 4;
”מומחה בענף מומחיות“ – כל אחד מאלה:
(1)
אח מומחה בענף מומחיות, לפי העניין;
(2)
רופא בעל תואר מומחה כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973, בענף רפואה זהה לענף המומחיות, לפי העניין; בענף מומחיות שבו אין ענף רפואה זהה, יהיה ענף הרפואה כולל בתחומו, באופן משמעותי, את ענף המומחיות, לפי העניין;
”מומחה מלווה“ – מומחה בענף מומחיות המלווה את האח המוסמך בהכשרתו המעשית באותו ענף מומחיות כמפורט בתקנה 11;
”ענף מומחיות“ – ענף המנוי בטור א׳ שבתוספת הראשונה;
”ראש מינהל האחיוּת“ – ראש מינהל האחיוּת במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”תואר מומחה“ – תואר שאושר לפי תקנה 2;
”תכנית התמחות“ – תכנית לימודים והכשרה מעשית שנקבעה לפי תקנה 9;
”תקנות העוסקים בסיעוד בבתי חולים“ – תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988.
פרק ב׳: הוראות כלליות
תואר מומחה
תואר מומחה יאושר לאח מוסמך מן התארים הנקובים בטור ב׳ של התוספת הראשונה ולפי תקנות אלה.
זכות לתואר מומחה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ראש מינהל האחיוּת יאשר תואר מומחה למי שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא אח מוסמך;
(2)
הוא סיים השתלמות מוכרת, אם נדרשת כזו, כאמור בתקנה 5;
(3)
הוא בעל השכלה בסיעוד כאמור בתקנה 6;
(4)
הוא סיים תכנית התמחות לפי פרק ג׳;
(5)
הוא עמד בבחינות לפי פרק ד׳.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש מינהל האחיוּת, לפי המלצה של ועדה מייעצת, לאשר תואר מומחה לאח מוסמך אף אם לא התקיימו בו התנאים שבתקנת משנה (א)(2) עד (4) ובלבד שעמד בבחינות לפי פרק ד׳ ושהוועדה השתכנעה כי התקיימו בו כל אלה, לפי העניין:
(1)
לעניין השתלמות מוכרת כאמור בתקנת משנה (א)(2) – הוא בעל השכלה וניסיון מעשי בתחום הכלול בתחומי ההשתלמות המוכרת הנדרשת כאמור בתקנה 5;
(2)
לעניין השכלה בסיעוד כאמור בתקנת משנה (א)(3) – הוא בעל תואר אקדמי ראשון ותואר אקדמי שני שאינם בסיעוד ובלבד שהתואר האקדמי השני הוא בתחום הכלול בענף המומחיות שבו הוא מבקש להתמחות;
(3)
לעניין תכנית התמחות כאמור בתקנת משנה (א)(4) – הוא בעל השכלה וניסיון מעשי בענף ההתמחות שבו הוא מבקש את תואר המומחה.
(ג)
מצאה הוועדה המייעצת כי תנאי מהתנאים שבתקנת משנה (ב)(1) עד (3) לא התקיים במלואו, היא רשאית לדרוש מהאח המוסמך את השלמת התנאי באופן שתורה הוועדה, לפי העניין, כתנאי להמלצתה על אישור תואר מומחה.
ועדה מייעצת [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ראש מינהל האחיוּת רשאי למנות ועדה מייעצת, בראשותו, לכל אחד מענפי המומחיות.
(ב)
חברי הוועדה המייעצת שימונו יהיו מומחים בענף המומחיות שבעניינו התכנסה הוועדה ומספרם לא יפחת משלושה.
(ג)
החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הוועדה.
השתלמות מוכרת [תיקון: תשפ״ג]
(א)
אישור תואר מומחה לאח מוסמך יינתן לאחר סיום השתלמות מוכרת כמשמעותה בתקנה 10 לתקנות העוסקים בסיעוד בבתי חולים, אם נדרשת כזו לפי טור ג׳ שבתוספת הראשונה.
(ב)
נושא ההשתלמות המוכרת הנדרש לכל ענף מומחיות יהיה אחד מהנושאים המפורטים בטור ג׳ שבתוספת הראשונה, לצד אותו ענף.
השכלה בסיעוד [תיקון: תשפ״ד]
(א)
אח מוסמך המבקש אישור תואר מומחה יהיה בעל תואר אקדמי ראשון ותואר אקדמי שני, ובלבד שאחד מהם, לפחות, בסיעוד.
(ב)
לעניין תקנה זו, רשאי ראש מינהל האחיוּת, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת, לראות בתואר אקדמי שני בענף מומחיות כאילו היה תואר אקדמי שני בסיעוד, ובלבד שהיה באותו ענף מומחיות שלגביו מבוקש תואר המומחה.
(ג)
בתקנה זו, ”תואר אקדמי“ – כל אחד מאלה:
(1)
תואר מוכר כמשמעותו בסעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בתקנה זו – חוק המועצה להשכלה גבוהה) שנתן מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לאותו חוק (בתקנה זו – מוסד מוכר), וכן תואר שהוכר לפי סעיף 28א לאותו חוק;
(2)
תואר אקדמי שנתן מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, אשר מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה וראש מינהל האחיוּת הכיר במוסד, בתואר ובתכנית הלימודים שלו; לעניין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ“ – לרבות מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל מחוץ לישראל, וניתן לו רישיון כמשמעותו בסעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה.
פרק ג׳: התמחות
בקשה להתמחות [תיקון: תשפ״ד]
אח מוסמך המבקש להתמחות יגיש לראש מינהל האחיוּת בקשה להירשם כמתמחה על גבי טופס 1 שבתוספת השנייה; ראש מינהל האחיוּת יודיע למבקש, בכתב, על החלטתו.
מסמכי הבקשה
לבקשה להתמחות יצורפו כל אלה:
(1)
תעודה המעידה על היותו אח מוסמך;
(2)
תעודה המעידה כי סיים השתלמות מוכרת, אם היא נדרשת כזו, כאמור בתקנה 5;
(3)
תעודה המעידה על היותו בעל תואר אקדמי ראשון ותואר אקדמי שני כאמור בתקנה 6; מבקש שעדיין אין ברשותו תעודה המעידה על תואר אקדמי שני כאמור, יכול להציג אישור בכתב כי סיים את כל חובותיו לקבלת התואר השני;
(4)
אישור בכתב, לפי טופס 2 שבתוספת השנייה, ממומחה מלווה כי ילווה את האח המוסמך בהכשרתו המעשית כאמור בתקנות 9(2) ו־11(א).
תכנית התמחות [תיקון: תשפ״ד]
תכנית התמחות לתואר מומחה תכלול את כל אלה:
(1)
תכנית לימודים בענף מומחיות, בהיקף של שנה אקדמית, במוסד לימודים שהכיר לצורך תכנית ההתמחות ראש מינהל האחיוּת לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת, ובהתאם לתכנית לימודים שאישר ראש מינהל האחיוּת לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת;
(2)
הכשרה מעשית בענף המומחיות במשך 400 שעות לפחות, לפי תכנית שיורה ראש מינהל האחיוּת לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת (בפרק זה – הכשרה מעשית).
רציפות ההתמחות [תיקון: תשפ״ד]
תכנית ההתמחות תיערך במשך תקופה של שלוש שנים לכל היותר מיום אישור הבקשה להתמחות, זולת אם התקיימו נסיבות מיוחדות שאישר ראש מינהל האחיוּת.
הכשרה מעשית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הכשרה מעשית תיעשה בליווי של מומחה מלווה שיאשר לעניין זה ראש מינהל האחיוּת; המומחה המלווה יהיה אחראי להדריך את המתמחה, לתאם את הדרכתו אצל גורמי מקצוע אחרים ולפקח על הכשרתו המעשית.
(ב)
הכשרה מעשית תיעשה במוסד מוכר; בתקנה זו, ”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שאישר לעניין זה ראש מינהל האחיוּת.
(ג)
מתמחה רשאי להתחיל בהכשרה מעשית רק לאחר שהציג למומחה המלווה אישור ממוסד לימודים על סיום מחצית, לפחות, מתכנית הלימודים כמפורט בתקנה 9(1).
הפסקת הכשרה מעשית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
מומחה מלווה הרוצה להפסיק את ההכשרה המעשית של מתמחה אצלו לפני תום תקופת ההכשרה המעשית, יודיע על כך בכתב, בצירוף נימוקים, לראש מינהל הסיעוד האחיוּת ולמתמחה 30 ימים מראש לפחות, זולת אם קיבל היתר מראש מינהל האחיוּת להפסיקה במועד מוקדם יותר.
(ב)
מתמחה הרוצה להפסיק את הכשרתו המעשית לפני תום תקופת ההכשרה המעשית, יודיע על כך לראש מינהל האחיוּת ולמומחה המלווה 30 ימים מראש לפחות, זולת אם קיבל היתר מראש מינהל האחיוּת להפסיקה במועד מוקדם יותר.
החלפת מומחה מלווה [תיקון: תשפ״ד]
מתמחה המבקש להמשיך את הכשרתו המעשית בליווי של מומחה מלווה אחר, יגיש לראש מינהל האחיוּת בקשה לכך בצירוף אישור מאת המומחה המלווה המוכן ללוותו; ראש מינהל האחיוּת יאשר את הבקשה כאמור כתנאי להמשך ההכשרה.
פרק ד׳: בחינות
בקשה להיבחן [תיקון: תשפ״ד]
(א)
מי שהשלים את תכנית ההתמחות יפנה לראש מינהל האחיוּת בבקשה להיבחן, לפי טופס 3 שבתוספת השנייה.
(ב)
לבקשה להיבחן יצורפו כל אלה:
(1)
תעודה המעידה על סיום שנת לימודים אקדמית כאמור בתקנה 9(1);
(2)
אישור מאת המומחה המלווה על עמידה בתכנית ההכשרה המעשית כאמור בתקנה 11, לפי טופס 4 שבתוספת השנייה.
(ג)
ראש מינהל האחיוּת יבדוק את זכאותו של המתמחה להיבחן ויודיע לו, בכתב, על החלטתו.
מועדי בחינות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הבחינות בכל ענף מומחיות ייערכו אחת לשנה לפחות, במועדים ובמקומות שיחליט עליהם ראש מינהל האחיוּת.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש מינהל האחיוּת להחליט כי לא ייערכו בחינות בענף מומחיות בשנה מסוימת, בהעדר זכאים להיבחן בבחינה, או בהעדר נרשמים לבחינה.
צורת הבחינות ושלביהן
(א)
הבחינות יהיו בכתב ובעל פה.
(ב)
עמידה בבחינה בכתב היא תנאי להשתתפות בבחינה בעל פה.
(ג)
הבחינות ייערכו בשפה העברית.
ועדת בחינות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ראש מינהל האחיוּת ימנה ועדת בחינות לכל ענף מומחיות.
(ב)
חברי ועדת הבחינות יהיו מומחים בענף מומחיות ומספרם לא יפחת משניים בכל ועדה.
(ג)
ועדת הבחינות תקבע את שאלון הבחינה בכתב ואת מתכונת הבחינה בעל פה.
סודיות הבחינה
ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד הקשור אליהם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי הדין.
תוצאות הבחינות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
מי שקיבל ציון של 70 אחוזים לפחות בבחינה יראוהו כמי שעבר את הבחינה.
(ב)
ראש מינהל האחיוּת יודיע לנבחן בכתב על תוצאות הבחינה.
בחינה חוזרת [תיקון: תשפ״ד]
(א)
נבחן שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שוב במועד שיורה ראש מינהל האחיוּת, אך לא לפני תום תשעים ימים ממועד הבחינה שבה נכשל.
(ב)
נכשל הנבחן פעם נוספת לא יהיה זכאי להיבחן מחדש אלא באישורו של ראש מינהל האחיוּת לאחר שהשתכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; ראש מינהל האחיוּת רשאי לקבוע כתנאי לבחינה הנוספת עמידה בתכנית שיקבע, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת.
עיון בבחינה
ערר [תיקון: תשפ״ד]
(א)
נבחן אשר ציונו בבחינה הוא בין 60 ו־69 אחוזים, רשאי לערור על תוצאות הבחינה.
(ב)
נוהלי הערר על הבחינה יהיו כמפורט בתוספת הרביעית.
(ג)
ראש מינהל האחיוּת יעביר ערר שקיבל כאמור, בסמוך לאחר קבלתו, לוועדה המייעצת, והוועדה תחליט בערר בתוך שלושים ימים מיום שקיבלה את הערר; החלטת הוועדה המייעצת תהיה סופית.
(ד)
הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ואת אופן בירור הערר.
(ה)
ראש מינהל האחיוּת ישלח לעורר את החלטת הוועדה המייעצת בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר.
פרק ה׳: החלטה בדבר מתן תואר מומחה
בקשה לאישור תואר מומחה [תיקון: תשפ״ד]
משסיים המתמחה את הבחינות ואת תכנית ההתמחות יגיש לראש מינהל האחיוּת בקשה לאישור תואר מומחה, בשני עותקים, על גבי טופס 5 שבתוספת השנייה.
החלטת ראש מינהל האחיוּת [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ראש מינהל האחיוּת רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר מומחה, אם התקיים במבקש אחד מאלה ולדעת ראש מינהל האחיוּת עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כאח מומחה:
(1)
הוא הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי;
(2)
ננקטו נגדו הליכי משמעת כאמור בתקנה 25 לתקנות העוסקים בסיעוד בבתי חולים.
(ב)
אישר ראש מינהל האחיוּת לאח המוסמך תואר מומחה, יודיע לו על כך בכתב.
תחילת התואר
תחילת הזכאות לתואר מומחה תהיה מיום שהאח המוסמך עמד בבחינות.
פנקס [תיקון: תשפ״ד]
ראש מינהל האחיוּת ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותואריהם.
ביטול תואר והתלייתו [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ראש מינהל האחיוּת רשאי לבטל אישור תואר מומחה או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח לדעת שהאישור הושג כתוצאה ממצג שווא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר מומחה.
(ב)
ראש מינהל האחיוּת לא יפעיל את סמכותו לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנתן לבעל התואר הזדמנות להגיש את טענותיו בכתב ולטעון אותן לפניו.
(ג)
לעניין תקנת משנה (ב) רואים אדם כאילו ניתנה לו הזדמנות להגיש את טענותיו בכתב אם שלושים ימים לפחות לפני שראש מינהל האחיוּת יחליט על הפעלת סמכותו לפי תקנת משנה (א), הומצאה לבעל התואר אישית, הודעה על כוונת ראש מינהל האחיוּת לנקוט את אחד האמצעים המפורטים בתקנת משנה (א), או שההודעה הונחה בשבילו לפי מען מגוריו האחרון הרשום בפנקס, כהגדרתו בתקנות העוסקים בסיעוד בבתי חולים, או שההודעה נשלחה אליו לפי מענו זה בדואר רשום.
(ד)
ראש מינהל האחיוּת רשאי, על פי בקשה בכתב של אח מומחה, לבטל את אישור תואר המומחה שניתן לו.
פרסום
הודעה על ביטול תואר מומחה או התלייתו תפורסם ברשומות.
פרק ו׳: תחילה והוראות מעבר
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
הוראות מעבר [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד]
על אף האמור בתקנות אלה, יוענק תואר מומחה לאח מוסמך אף בלי שהשתתף בתוכנית התמחות, ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה:
(1)
הוראות תקנה זו חלות על ענף המומחיות שלגביו הוא מבקש את תואר המומחה, בהתאם למפורט בטור ד׳ שבתוספת הראשונה;
(2)
הוא הגיש לראש מינהל האחיוּת את בקשתו להיבחן בענף מומחיות לא יאוחר מתום שנה מיום שענף המומחיות שלגביו הוא מבקש את תואר המומחה פורסם בתוספת הראשונה;
(3)
הוועדה המייעצת אישרה כי התקיימו בו כל אלה:
(א)
הוא סיים השתלמות מוכרת, אם נדרשת כזו, לפי תקנה 5;
(ב)
הוא היה בעל תואר ראשון או תואר שני, או שלכל הפחות קיבל אישור זכאות לתואר ראשון או לתואר שני; לעניין זה, ”תואר“ – תואר אקדמי כהגדרתו בתקנה 6(ג) באחד התחומים האקדמיים, שהוכרו כמזכים בהטבה, בין בקידום ובין בשכר, במערכת הבריאות הציבורית, לרבות בתקופה שקדמה ליום התחילה;
(ג)
הוא עסק במשך חמש שנים לפחות, בהיקף של חצי משרה לפחות, בסמוך לפני יום התחילה, בענף המומחיות שבו הוא מבקש את תואר המומחה;
(4)
עמד בבחינות לפי פרק ד׳.
תואר מומחה בטיפול תומך לפי הדין הקודם
תואר מומחה בטיפול תומך שניתן לפי צו בריאות העם (קביעת מומחיות מוכרת בתחום הטיפול התומך), התשס״ט–2009 – יראוהו כתואר מומחה שניתן לפי תקנות אלה.
תוספת ראשונה
(תקנות 1, 2, 5 ו־30(1) ו־(2))
[תיקון: תשע״ה, תשע״ה־2, תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ד]
טור א׳ ענף מומחיות | טור ב׳ תואר מומחה | טור ג׳ ההשתלמות המוכרת הנדרשת לכל ענף מומחיות תהיה באחד מכל הנושאים האלה, לפחות: | טור ד׳ תחולת הוראות מעבר |
---|---|---|---|
1. טיפול תומך
| אח מומחה בטיפול תומך |
א. אונקולוגיה
ב. גריאטריה
ג. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ד. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ה. טיפול נמרץ ילדים
ו. טיפול נמרץ בפגים, ילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
ז. נפרולוגיה
ח.רפואה ראשונית (בריאות הקהילה)
| אין תחולה |
2. גריאטריה
| אח מומחה בגריאטריה |
א. גריאטריה
ב. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ג. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ד. רפואה ראשונית (בריאות הקהילה)
ה. שיקום
| אין תחולה |
3. סוכרת
| אח מומחה בסוכרת | סוכרת | יש תחולה |
4. פגים
| אח מומחה בפגים |
א. טיפול נמרץ בפג וביילוד
ב. טיפול נמרץ בפגים, ילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
| |
5. פנימית
| אח מומחה בפנימית |
א. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ב. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ג. אונקולוגיה
ד. גריאטריה
ה. נפרולוגיה
ו. אי־ספיקת לב
ז. שבץ מוחי
ח. שיקום
ט. סוכרת
י. פצעים וסטומה
| אין תחולה |
6. כירורגיה
| אח מומחה בכירורגיה |
א. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ב. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ג. אונקולוגיה
ד. טיפול נמרץ ילדים
ה. טיפול נפרץ בפגים, יילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
ו. רפואה דחופה
ז. פצע וסטומה
| אין תחולה |
7. רפואה ראשונית
| אח מומחה ברפואה ראשונית |
א. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ב. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ג. אונקולוגיה
ד. רפואה ראשונית (בריאות הקהילה)
ה. גריאטריה
ו. מניעת תחלואה וקידום בריאות (בריאות הציבור)
ז. אי־ספיקת לב
| אין תחולה |
8. שיכוך כאב
| אח מומחה בשיכוך כאב |
א. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ב. רפואה דחופה
ג. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ד. גריאטריה
ה. אונקולוגיה
ו. נפרולוגיה
ז. מיילדות
ח. טיפול נמרץ ילדים
ט. טיפול נמרץ בפגים, יילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
| יש תחולה |
9. שיקום
| אח מומחה בשיקום |
א. שיקום
ב. טיפול נמרץ משולב
ג. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ד. גריאטריה
ה. שבץ מוחי;
ו. טיפול נמרץ ילדים;
ז. טיפול נפרץ בפגים, יילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י);
ח. רפואה ראשונית בקהילה;
ט. אונקולוגיה;
י. סוכרת;
יא. פצע וסטומה;
יב. רפואה דחופה
יג. (כפילות במקור): רפואה דחופה
יד. בריאות הנפש
| יש תחולה |
10. מדיניות ומינהל בבריאות
| אח מומחה במדיניות ומינהל בבריאות | – | יש תחולה |
11. בריאות הנפש
| אח מומחה בבריאות הנפש בריאות הנפש | אין תחולה | |
12. פצע, פיום (סטומה) ואי־שליטה
| אח מומחה בטיפול בפצע, פיום (סטומה) ואי־שליטה |
א. טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי
ב. גריאטריה
ג. סוכרת
ד. שיקום
ה. רפואה ראשונית (בריאות הקהילה)
ו. פצעים וסטומה
ז. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ח. טיפול נמרץ ילדים
ט. טיפול נפרץ בפגים, יילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
| יש תחולה |
13. רפואה דחופה
| אח מומחה ברפואה דחופה |
א. רפואה דחופה
ב. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ג. טיפול נמרץ ילדים
ד. טיפול נמרץ בפגים, ילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
| יש תחולה |
14. טיפול נמרץ ילדים
| אח מומחה בטיפול נמרץ ילדים |
א. טיפול נמרץ ילדים
ב. טיפול נמרץ בפגים, ילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
| אין תחולה |
15. אונקולוגיה
| אח מומחה באונקולוגיה |
א. אונקולוגיה
ב. טיפול נמרץ משולב
ג. טיפול נמרץ ילדים
ד. טיפול נמרץ בפגים, ילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
| יש תחולה |
16. נוירולוגיה
| אח מומחה בנוירולוגיה |
א. טיפול נמרץ משולב (כללי)
ב. שבץ מוחי
ג. טיפול נמרץ ילדים
ד. טיפול נמרץ בפגים, ילודים, תינוקות וילדים (פ.י.ת.י)
| יש תחולה |
17. גסטרואנטרולוגיה
| אח מומחה בגסטרואנטרולוגיה |
א. גסטרואנטולוגיה
ב. טיפול נמרץ משולב (כללי)
| יש תחולה |
18. בריאות האישה
| אח/ות מומחה בבריאות האישה |
א. מיילדות
ב. מניעת תחלואה, קידום בריאות וייעוץ הנקה
ג. ייעוץ הנקה
ד. רפואה ראשונית
ה. פוריות
ו. טיפול נמרץ (משולב כללי)
| יש תחולה |
תוספת שנייה
[תיקון: תשפ״ד]
טופס 1: בקשה להירשם כאח מומחה מתמחה (תקנה 7)
טופס 2: אישור ממומחה מלווה על ליווי אח מוסמך בהכשרה מעשית (תקנה 8(4))
טופס 3: בקשה להיבחן (תקנה 14(א))
טופס 4: אישור ממומחה מלווה על עמידה בתכנית הכשרה מעשית (תקנה 14(ב)(2))
[תיקון: תשפ״ד]
טופס 5: בקשה לאישור תואר מומחה (תקנה 23)
תוספת שלישית
(תקנה 21(ב))
נוהל עיון בבחינה
1.
המעוניין לעיין בבחינה נדרש להגיש בקשה לעיון באמצעות תיבת דואר אלקטרוני: Siud.testmoh.health.gov.il בתוך 21 ימים מיום פרסום תוצאות הבחינה.
2.
העיון בבחינה יתקיים במועד ובמקום שנקבעו לשם כך בהודעה שתישלח ישירות למי שהגיש בקשתו לעיון בבחינה כאמור בפרט 2 [צ״ל: בפרט 1].
3.
משך העיון בשאלון הבחינה – שעה.
4.
לצורך העיון בבחינה יקבלו הנבחנים את שאלון הבחינה ואת צילום דף התשובות שאותו הם מילאו בזמן הבחינה ובו סימון השאלות שבהן הם שגו.
5.
במהלך העיון בבחינה, חל איסור מוחלט להעתיק או לצלם את שאלון הבחינה או חלקים ממנו. כמו כן חל איסור על החזקת ספר, מחשב מכל סוג, טלפון סלולרי או אמצעי קשר אחר, מכשיר צילום מכל סוג, רשימה או כתב מכל סוג. נוסף על כך המערערים אינם רשאים לדבר ביניהם ולהחליף מידע. מעיין שיעבור על הוראות אלה, יורחק מהמקום ולא תינתן לו האפשרות לערור על הבחינה.
תוספת רביעית
(תקנה 22(א))
נוהל ערר על בחינה
1.
נבחן שציונו בבחינה הוא בין 60 ל־69 אחוזים, רשאי לערור על תוצאות הבחינה.
2.
לצורך העיון בבחינה יש להצטייד בכלי כתיבה ונייר בלבד.
3.
בעת העיון בבחינה ובדף התשובות של העורר, העורר רשאי לכתוב הערות בלבד.
4.
במהלך העיון תיערך בדיקה מדגמית של דפי ההערות שנכתבו במהלך העיון; עורר שיימצא כי העתיק משאלון הבחינה או עבר על הוראות פרט 6 [צ״ל: פרט 5] לתוספת השלישית, יורחק מהמקום ולא תינתן לו האפשרות לערור על הבחינה.
5.
העורר ישלח את עררו המודפס בתוך עשרה ימים מיום העיון בבחינה לתיבת דואר אלקטרוני: Siud.testmoh.health.gov.il; ערר שיגיע לאחר מועד זה לא ייבדק!
6.
העורר יגיש את הערעור מודפס בעברית בלבד ויציין את שמו, שם משפחתו ואת שאר פרטיו האישיים בעמוד נפרד שיהיה ראשון; נוסף על כך על דף ראשון זה יציין העורר על כמה משאלות הבחינה הוא מערער בסך הכל וכן יציין את מספרן בבחינה.
7.
על שאר דפי הערר, ירשום העורר את מספר הנבחן בלבד בלא ציון שמו או פרטיו האישיים.
8.
כל שאלה שעליה עורר הנבחן תודפס על דף נפרד שבו יירשם מספר הנבחן, בלא פרטים מזהים אחרים כאמור.
9.
אורך הערר לא יעלה על 10 שורות מודפסות לכל שאלה בפונט 12, רווח שורה וחצי.
10.
לגבי כל שאלה שעליה עוררים, יש לציין רשימת מקורות מתאימה, מתוך רשימת הספרות המחייבת בתכנית לימודים של ההתמחות בלבד.
11.
עררים שלא יעמדו בדרישות האמורות לעיל – לא ייבדקו.
כ״ג בחשוון התשע״ד (27 באוקטובר 2013)
- רוני גמזו
המנהל הכללי של משרד הבריאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.