תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה)
תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה) מתוך 
תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978
ק״ת תשל״ט, 193; תש״ם, 2278; תשמ״א, 498; תשנ״ב, 974; תשע״ב, 764; תשפ״א, 3786.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 158 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), וסעיפים 106 ו־108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשנ״ב, תשפ״א]
בתקנות אלה –
”בית המשפט“ – כמשמעותו בסעיף 153(א) לפקודה;
”מס“ – (נמחקה);
”המשיב“ – פקיד השומה או מנהל רשות המסים, לפי הענין;
”שומה“ – החלטה או צו שניתן לערער עליהם לפי הפקודה;
”תקנות סדר הדין“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018;
”מספר זהות“ – כהגדרתו בתקנות סדר הדין.
הגשת ערעור [תיקון: תשפ״א]
ערעור על שומה יוגש בהודעה בכתב תוך שלושים יום מהיום שבו נמסרה השומה למערער.
אגרות [תיקון: תשנ״ב]
על ערעור לפי תקנות אלה ישולמו האגרות הקבועות לכך בתקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח–1987 (להלן – תקנות האגרות).
פרטי הערעור וצירופיו [תיקון: תשפ״א]
(א)
בהודעת ערעור יש לציין –
(1)
שם בית המשפט שהערעור מוגש לו;
(2)
שם המערער, מספר הזהות שלו אצל פקיד השומה, שנות המס שלגביהן נערכה השומה וכתובת מגוריו או כתובת עסקו;
(2א)
שם עורך דינו של המערער אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו, וכן מענו להמצאת כתבי בית הדין ופרטי התקשרות עימו;
(2ב)
שם משרדו של המשיב שנגד החלטתו מוגש הערעור ומענו ;
(3)
(נמחקה);
(4)
תאריך ההחלטה שעליה מוגש הערעור ותאריך המצאתה למערער;
(5)
הסכום שאותו קבע המשיב כהכנסה חייבת וסכום המס על פי השומה;
(6)
הסכומים אשר, לפי טענת המערער, צריך לקבעם כהכנסה חייבת וכמס.
(7)
סכום החיוב לפי ההחלטה שעליה מוגש הערעור, סכום החיוב לטענת המערער וסכום החיוב השנוי במחלוקת;
(8)
אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד או ישות אחרת – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
(9)
הפרטים הנדרשים לפי תקנה 10(8) לתקנות סדר הדין;
(10)
רשימת כל הסעדים המבוקשים.
(ב)
הודעת ערעור תיחתם ביד המערער או בא־כוחו.
(ג)
הודעת ערעור יכול שתתייחס ליותר משומה אחת לאותו מערער, אולם – כאמור בתקנות האגרות – יראו כל אחת מהשומות שהערעור מתייחס אליהן כאילו הוגש עליה ערעור נפרד; פרטים לפי תקנת משנה (א) שאינם זהים לכל השומות, יפורטו לגבי כל שומה לחוד.
(ד)
להודעת ערעור יש לצרף העתק מהשומה נושא הערעור.
נימוקי שומה ונימוקי ערעור [תיקון: תשפ״א]
(א)
תוך שלושים יום מהיום שבו נמסר לו העתק מהודעת הערעור, יגיש המשיב הודעה בכתב המפרשת את נימוקי השומה (להלן – נימוקי השומה).
(ב)
נימוקי השומה יפרטו את הנימוקים לאי קבלת הדו״ח או ההשגה או לדחיית טענותיו של מערער לפי סעיף 147(ב) לפקודה, את הדרך שלפיה נערכה השומה וכן את הנימוקים המשפטיים לביסוס השומה. כל נימוק יצויין במספר סידורי.
(ג)
תוך שלושים יום מהיום שבו נמסר לו העתק מנימוקי השומה, יגיש המערער הודעה בכתב המפרשת את נימוקי הערעור (להלן – נימוקי הערעור), לרבות הנימוקים המשפטיים לביסוס הערעור. כל נימוק יצויין במספר סידורי.
(ד)
(נמחקה).
[תיקון: תשפ״א]
(נמחקה).
אי הגשת הודעות
לא הגישו המשיב או המערער הודעה כאמור בתקנה 5 תוך המועד שנקבע או תוך המועד שהאריך בית המשפט או הרשם, יקבל בית המשפט את הערעור או ידחה אותו ויאשר את השומה, לפי הענין.
קביעת מועד לבירור הערעור
משהוגשו נימוקי הערעור, ואם לא ניתנה הוראה על קיום קדם משפט, יקבע בית המשפט או הרשם תאריך לבירור הערעור ויתן על כך הודעה של לא פחות משלושים יום מראש לשני הצדדים.
סדר הדין [תיקון: תשנ״ב, תשע״ב, תשפ״א]
(א)
על ערעור יחולו – בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות הפקודה ולתקנות אלה – תקנות סדר הדין, למעט תקנות 7 עד 23, 25 26, 34 עד 39, 49 עד 54, 56 עד 60, 62, 78 עד 82, 87 עד 128, 134 עד 150.
(ב)
בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), לענין תקנה זו, כל מקום שנאמר בתקנות סדר הדין ”תובע“ – מערער; ”נתבע“ – משיב; ”כתב טענות“ – לרבות הודעת ערעור, נימוקי שומה ונימוקי ערעור.
(ב1)
ההוראות האלה בתקנות סדר הדין יחולו בשינויים המפורטים לצידם:
(1)
על אף האמור בתקנה 67 לתקנות סדר הדין, בערעור מס יישמעו עדויות ראשיות בכתב; בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, בהתחשב, בין השאר, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות, שעדויות מסוימות, כולן או מקצתן יישמעו בעל פה;
(2)
על אף האמור בתקנה 74 לתקנות סדר הדין, בערעור מס סיכומי טענות יוגשו בכתב בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, בהתחשב בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יישמעו בעל פה.
(ג)
הוגשה הודעת ערעור על יותר משומה אחת ונראה לבית המשפט שאין זה נוח לדון בערעור על כל השומות ביחד, רשאי הוא להחליט, בכל שלב, על דיון נפרד בכל שומה או באחדות מהן.
ראיות [תיקון: תש״ם, תשמ״א]
(א)
מקום שהמשיב חייב, על פי הפקודה, להצדיק את השומה, חייב הוא להתחיל בהבאת ראיותיו; בכל מקרה אחר חייב המערער להתחיל בהבאת ראיותיו.
(ב)
בית המשפט יתיר הבאת ראיה עליה ביסס המשיב את שומתו או המערער את הדו״ח שהוגש על ידיו או את הטענות שהשמיע על פי סעיף 147(ג) לפקודה, גם אם ראיה כזו לא היתה קבילה בבית משפט בדיון בהליך אזרחי.
פסק הדין [תיקון: תשפ״א]
בלי לגרוע מן האמור בתקנה 129 לתקנות סדר הדין, בפסק הדין שיינתן בגמר הדיון בערעור, יכול בית המשפט לקבוע את סכום ההכנסה החייבת במס לכל שנה מהשנים שבערעור או את שיעור המס, אם חלים על המערער שיעורי מס מיוחדים, ויכול בית המשפט להורות למשיב כיצד לקבוע את ההכנסה או את המס כאמור או להחזיר את הדין למשיב לשם קביעת שומה חדשה.
סדר הדין בבית המשפט העליון [תיקון: תשפ״א]
בערעור על פסק דין ובבקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לבית המשפט העליון, יחול פרק י״ז לחלק ב׳ בתקנות סדר הדין, בשינויים המחוייבים.
ביטול
תקנות בית הדין (ערעורים בעניני מס הכנסה), 1941 – בטלות.
ח׳ בחשון תשל״ט (8 בנובמבר 1978)
- שמואל תמיר
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.