תקנות בית הדין לעבודה (פישור)

תקנות בית הדין לעבודה (פישור) מתוך

תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993

---

ק״ת תשנ״ג, 1045.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 (להלן – החוק), ובהתאם לסעיף 39 לחוק, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, לאחר התייעצות עם שרת העבודה והרווחה, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”בית דין“ – בית דין לעבודה כמשמעו בסעיף 1 לחוק;

”פישור“ – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט);

”מפשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין, בסכסוך אזרחי, להגיע להסדר פישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

”הסדר פישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך פישור.

2.

מהות הפישור

פישור הוא הליך שבו נועד מפשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

3.

העברת ענין למפשר

(א)

הצעת בית הדין הדן בענין אזרחי, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לפישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.

(ב)

בית הדין יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הפישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לפישור או הפסקת הפישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית הדין.

(ג)

הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לפישור ולמנות מפשר, יודיעו לבית הדין מיהו המפשר וימסרו לבית הדין כתב הסכמה ממנו.

(ד)

לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מפשר, רשאי בית הדין למנות מפשר מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, ובאין רשימה – לפי בחירתו, ויכול שיבחר למנות לתפקיד מפשר שני נציגי ציבור המכהנים באותו בית דין – האחד נציג ציבור עובדים והשני נציג ציבור מעבידים – שהענין אינו נדון לפניהם, או ממונה ראשי על יחסי עבודה או ממונה על יחסי עבודה (להלן – ממונה), כמשמעותם בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957.

(ה)

הסכים המפשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית הדין את כתב הסכמתו.

(ו)

אישר בית הדין את העברת הענין לפישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

4.

עיכוב הליכים

(א)

מונה מפשר, יודיע לו בית הדין את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק בתי המשפט.

(ב)

חלפה התקופה שקבע בית הדין לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר פישור, יודיע המפשר לבית הדין אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.

5.

חובות המפשר

(א)

במילוי תפקידו ינהג המפשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.

(ב)

המפשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם –

(1)

היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;

(2)

הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמפשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הפישור, יפסיק המפשר את הפישור, ויודיע לבית הדין כי אינו יכול להמשיך ולשמש כמפשר.

(ג)

המפשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.

(ד)

המפשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הפישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הפישור.

(ה)

המפשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הפישור למי שאינו צד לפישור.

(ו)

מסר בעל דין מידע למפשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המפשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.

(ז)

המפשר לא ייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו.

(ח)

המפשר לא יהיה צד להסדר הפישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הפישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הפישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמפשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.

6.

תחילת הפישור

בתחילת הפישור יסביר המפשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הפישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי –

(1)

בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הפישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבפישור, וכי רשאים הם להפסיק את הפישור בכל עת בהתאם להוראות תקנה 8(א);

(2)

המפשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.

7.

שכר טרחה הוצאות ופקדון

(א)

שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למפשר לא יהיה מותנה בתוצאה של הפישור, והוא ישולם למפשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר פישור ובין אם לאו.

(ב)

בתחילת הפישור יודיע המפשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

(ג)

בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המפשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

(ד)

בית הדין, רשאי לקבוע סכום שיימסר למפשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

(ה)

התעוררו חילוקי דעות בין המפשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית הדין.

(ו)

הוראות תקנה זו לא יחולו מקום שלתפקיד מפשר מונו נציגי ציבור או ממונה לפי תקנה 3(ד).

8.

הפסקת הפישור

(א)

בעל דין רשאי להפסיק את הפישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית הדין, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמפשר.

(ב)

המפשר רשאי להפסיק את הפישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

(1)

הענין אינו מתאים, לדעתו, לפישור;

(2)

בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;

(3)

בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הפישור;

(4)

אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר פישור;

(5)

הסדר הפישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

(6)

כתוצאה מהסדר הפישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

(7)

בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

(ג)

החליט המפשר להפסיק את הפישור, יודיע המפשר על החלטתו לבית הדין; המפשר לא ימסור לבית הדין את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לפישור, אלא על פי תקנה 5(ח).

(ד)

הופסקו ההליכים יורה בית הדין על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.

9.

הסדר הפישור

(א)

הגיעו בעלי הדין להסדר פישור, יערכו אותו בעלי הדין או המפשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הפישור והמפשר יקיימו בחתימתו.

(ב)

נחתם הסדר הפישור, יודיע על כך המפשר לבית הדין בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הפישור יצרף המפשר להודעתו עותק ממנו.

(ג)

בית הדין רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הפישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית הדין כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הפישור.

תוספת

(תקנה 3(ו))

ההסכם המצוי בין בעלי דין ומפשר

1.

בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המפשר, לקיים את הליך הפישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.

2.

בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המפשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל־פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הפישור.

3.

בעלי הדין זכאים להיוועץ עם עורכי הדין שלהם ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הפישור.

4.

בעלי הדין מתחייבים לחתום על הסדר הפישור שהגיעו אליו, ומצהירים כי הם מבינים שדינו כדין חוזה שבית הדין רשאי לתת לו תוקף של פסק־דין.

5.

בעלי הדין מסכימים כי העובדה שהם לא הגיעו להסדר פישור או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא תשמש עילת תביעה נגד המפשר, וכי בכפוף לסעיף 6 להסכם זה אין המפשר אחראי לתוצאת הפישור.

6.

המפשר מתחייב לנהוג בתום לב כדי לסייע לבעלי הדין להגיע ליישוב הסכסוך מתוך משא ומתן חופשי.

7.

המפשר מצהיר כי הוא אינו תלוי בבעל דין ואינו בעל ענין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הפישור, וכי לא היה בינו לבין מי מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם.

8.

המפשר לא יהיה מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך בין בעלי הדין.

9.

הודעת המפשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הפישור מחייבת את בעלי הדין.

10.

המפשר מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הפישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים.

11.

הליך הפישור יתנהל לפי נהלים אלה:

(א)

המפשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה;

(ב)

המפשר יקבע את סדרי הפישור, ככל שלא נקבעו על פי דין;

(ג)

המפשר רשאי לנהל תיק מסמכים ולרשום פרוטוקול של ישיבות הפישור; מסמכים ורשימות כאמור ישמשו את המפשר בלבד, ולא יהיו פתוחים לעיון בעלי הדין;

(ד)

המפשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה.

12.

המפשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר פישור.

---

ט׳ בתמוז התשנ״ג (28 ביוני 1993)

• דוד ליבאי
  שר המשפטים

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.