תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים)

תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים), תש״ל–1969

תקנות בדבר המצאת מסמכים של בית הדין לעבודה בשטחים המוחזקים


ק״ת תש״ל, 460.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 43(ב) לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם שר העבודה, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”בית הדין“ – בית דין אזורי או בית דין ארצי, כמשמעותם בחוק, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן לבדו ורשם בית הדין כשהוא פוסק בתובענות על שכר מולן כאמור בסעיף 27(ב) לחוק;
”מסמך“ – כתב בי־דין, לרבות הזמנת עד או מסמך אחר, שהוציא בית הדין;
”אזור“ – כל אחד מן השטחים המוחזקים בידי צבא־הגנה לישראל.
לענין המצאת מסמך באזור יחולו על בית הדין, בשינויים המחוייבים, הוראות תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש״ל–1969.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בית דין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים), תש״ל–1969“.


א׳ בכסלו תש״ל (11 בנובמבר 1969)
  • יעקב ש׳ שפירא
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.