תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני פינוי) מתוך

תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני פינוי), התשכ״ז–1966

תקנות בדבר סדרי דין בערעורים לפני בתי המשפט

ק״ת תשכ״ז, 1080; תשכ״ח, 385; תשס״ב, 808.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 50 לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, תשכ״ה–1965 (להלן – החוק), וסעיפים 46 ו־47 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק א׳: ערעורים

1.

המועדים להגשת ערעורים

המועדים להגשת ערעורים לפי סעיף 48 לחוק יהיו כדלקמן:

(1)

ערעור על הפקעת מקרקעין כאמור בסעיף 34 לחוק – תוך שלושים יום מיום שהומצאה למערער הודעה על ההפקעה, ואם לא הומצאה לו הודעה – תוך שלושים יום מהיום שבו פורסמה הודעה כאמור על לוחות המודעות של הרשות המקומית;

(2)

ערעור על דרישת פינוי – תוך ארבעים וחמישה ימים מיום המצאת הדרישה למחזיק המקרקעין;

(3)

ערעור על קביעת הפיצויים – תוך שלושים יום מיום שבו הודיעה הרשות למחזיק סכום הפיצויים שקבעה, או שבו הודיעה שאינו זכאי לפיצויים;

(4)

ערעור על קביעת הדיור החלוף – תוך ארבעים וחמישה יום מיום שבו הוצע למערער הדיור החלוף, או שבו הודיעה הרשות כי לא מגיע לו דיור חלוף;

(5)

ערעור על קביעת דיור ארעי – תוך שלושים יום מיום שבו הודיעה הרשות למערער על העמדת הדיור הארעי לרשותו;

(6)

ערעור על קביעת דמי ההעברה ממקום למקום – תוך חמישה עשר יום מיום ההעברה.

2.

טופס כתב הערעור [תיקון: תשכ״ח]

(א)

כתב הערעור יהיה לפי הטופס המתאים שבתוספת, בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות.

(ב)

כל אדם זכאי להשיג טפסים כאמור בתקנת משנה (א), ללא כל תשלום, במשרד הרשות, בכל לשכות משרד השיכון ובכל מקום אחר שיקבע מנהל הרשות ויפרסם על כך הודעה ברשומות, ובלבד ששום דבר האמור בתקנה זו לא יתפרש כמחייב העתק מילולי מהטופס שבתוספת.

3.

המשיבה

הרשות תצויין בכתב הערעור כמשיבה.

4.

הגשת הערעור

(א)

כתב הערעור יוגש לבית המשפט בארבעה עותקים והוא רשאי בכל עת להורות על מסירת עותקים נוספים.

(ב)

לכל עותק של כתב הערעור יצורף העתק ההודעה או הקביעה של הרשות שעליה מערערים; לא קיבל המערער הודעה או קביעה כאמור יצרף הצהרה על כך בכתב הערעור.

5.

המצאת כתב הערעור

עותק אחד של כתב הערעור עם העתק כאמור בתקנה 4(ב) ימציא הרשם למשיבה.

6.

תשובה לערעור

(א)

המשיבה תגיש תשובה לערעור, תוך שלושים יום לאחר שהומצא לה כתב הערעור, תפרט בה את נימוקיה, כל אחד בתמציתו ובפיסקה נפרדת, ותציין מען להמצאת כתבי בי־דין.

(ב)

התשובה תימסר לבית המשפט בארבעה עותקים והרשם ימציא אחד מהם למערער.

7.

בהעדר תשובה

לא הגישה המשיבה תשובה כאמור בתקנה 6, לא ייזקק בית המשפט לטענותיה אלא על פי רשות מיוחדת מאת בית המשפט מטעם מיוחד שיירשם.

8.

טענת פגם

לא יזקק בית המשפט לכל טענה של פגם בצורת כתב־הערעור או התשובה, אם אין בפגם כדי לגרום עיוות דין; בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין, בתנאים שייראו לבית המשפט, לתקן את הפגם.

9.

אי־התייצבות

(א)

אם איש מבעלי הדין לא התייצב בתאריך שנקבע בהודעה על הדיון בערעור, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון או למחוק את הערעור.

(ב)

התייצב המערער, ואילו המשיבה לא התייצבה בתאריך שנקבע כאמור, יתברר הערעור, זולת אם החליט בית המשפט כי מן הצדק הוא לדחות את הערעור למועד אחר מנימוקים שפורשו.

(ג)

התייצבה המשיבה ולא התייצב המערער בתאריך שנקבע, בטל הערעור, זולת אם החליט בית המשפט כי מן הצדק הוא לדחות את הערעור למועד אחר מנימוקים שיירשמו.

10.

הטיעון בדין

בית המשפט ישמע תחילה את המערער וטענותיו לביסוס הערעור ולאחר מכן את המשיבה וטענותיה נגד הערעור; בית המשפט רשאי להתיר למערער לענות לטענות המשיבה, אם ראה שהדבר דרוש להבהרת הענין.

11.

סיכומים בכתב

(א)

בית המשפט רשאי להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב, על הערעור כולו או על שאלה מסויימת שיקבע בית המשפט, בין בנוסף על טענות שבעל־פה ובין במקומן, בין שהתחילו בטענות שבעל־פה ובין לפני כן.

(ב)

צו כאמור יקבע את סדרי הטענות, הן שבעל־פה והן שבכתב, וכל יתר הדברים הטעונים, לדעת בית המשפט, הסדר לרגל צו זה.

(ג)

בעל דין שלא הגיש סיכום טענותיו במועד שהורה עליו בית המשפט דינו כדין בעל דין שלא התייצב כאמור בתקנה 9, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת לענין זה.

12.

סייג לנימוקים חדשים

לא ייזקק בית המשפט לכל נימוק שלא הוזכר בכתב הערעור או בתשובה, לפי הענין, זולת אם נוכח כי ההשמטה נגרמה שלא באשמתו של הצד המבקש להסתייע באותו נימוק או ששמיעת הנימוק דרושה למניעת עיוות דין.

13.

מחיקת נימוקים

בית המשפט רשאי, בכל שלב של הדיון, לצוות על מחיקתו או תיקונו של נימוק בכתב הערעור או בתשובה שאינו דרוש לענין או שהוא מביש או שהוא עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו.

14.

איחוד ערעורים

בית המשפט רשאי לאחד ערעורים התלויים ועומדים לפניו לגבי אותו אזור שיקום, לדון בהם במשותף ולתת פסק דין אחד בכולם, אם הוגשו כולם ביחס לאותם מקרקעין או אם כרוכות בהם בעיות דין זהות או בעיות עובדה זהות.

15.

צירוף בעלי דין

בית המשפט רשאי, בכל שלב של הדיון שלפניו, לצרף לערעור כל אדם הנראה לו מעונין בו כמערער או כמשיב או כצד שלישי, וזאת על פי בקשת המערער או המשיב או האדם המעונין, הכל לפי הענין.

16.

סמכות להסתייע בתקנות סדר הדין [תיקון: תשס״ב]

בכל ענין שלא נקבע בפרק זה רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו ואם ראה צורך בכך לעשיית צדק, לנהוג כדרך שהיה נוהג במשפט המתנהל לפניו על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 (להלן – תקנות סדר הדין); ובלבד שלא יטיל תחולתן של ההוראות הבאות:

(1)

חלק ב׳, פרק ט׳, סימנים א׳ ו־ב׳;

(2)

חלק ג׳, פרקים ט״ז, י״ט ו־כ׳;

(3)

חלק ה׳, פרק כ״ז, סימן ד׳.

פרק ב׳: ערעור נוסף

17.

הגדרה

בפרק זה, ”פסק־הדין“ – פסק הדין של בית המשפט המחוזי המשמש נושא לערעור הנוסף לפי סעיף 49 לחוק.

18.

המועד להגשת ערעור נוסף

ערעור נוסף יוגש לבית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום מתן פסק־הדין אם ניתן בפני המערער, ואם ניתן שלא בפניו – מיום שבו הומצא לו פסק־הדין.

19.

הוראות עזר

תקנות סדר הדין החלות על הליכי הערעור בבית המשפט העליון יחולו, בשינויים המחוייבים, על הליכים לפי פרק זה, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק או בתקנות אלה.

פרק ג׳: קביעת מחיר

20.

הזכות לבקש קביעת מחיר

בעל מקרקעין והרשות שלא הגיעו לידי הסכם בדבר מחיר המקרקעין שהרשות חייבת לרכוש ממנו לפי סעיף 24 לחוק, או בדבר תנאי תשלומו, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא אזור השיקום ולבקש קביעת המחיר ותנאי תשלומו.

21.

הגשת בקשה [תיקון: תשס״ב]

הבקשה תוגש בהתאם לתקנות סדר הדין.

[תיקון: תשס״ב]

פרק ד׳: שונות

22.

אגרות [תיקון: תשכ״ח]

בעד כל הליך ובעד כל שירות של בית המשפט ישולמו האגרות הקבועות לכך לפי תקנות בית משפט (אגרות), תשכ״ח–1967.

23.

[תיקון: תשכ״ח]

(בוטלה).

24.

[תיקון: תשכ״ח]

(בוטלה).

25.

[תיקון: תשכ״ח]

(בוטלה).

26.

[תיקון: תשכ״ח]

(בוטלה).

27.

המצאת כתב בי־דין

על המצאת כתב בי־דין לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות פרק כ״ז לתקנות סדר הדין.

28.

תיקון פגמים

בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, וכן רשאי הוא לתקן טעויות סופר בפסיקתה או בהחלטה או שגיאות בהן מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית.

29.

אי־קיום התקנות

אי קיום תקנות אלה או כל נוהג הקיים אותה שעה אינו פוסל שום הליך אלא אם הורה כך בית המשפט, אך מותר לבטל הליך שאינו ראוי או לתקנו, או לנהוג בו בדרך אחרת, כפי שיראה בית המשפט.

30.

[תיקון: תשס״ב]

(בוטלה).

[תיקון: תשכ״ח]