תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות-יתר)
תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות-יתר) מתוך
תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות־יתר), תשי״ז–1956
תקנות בדבר חסינות וזכויות יתר
ק״ת תשי״ז, 352.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק אמנת החברה הבינלאומית למימון, תשט״ז–1956, אני מתקין תקנות אלה:
חסינות וזכויות יתר
לחברה, לנגידיה, למנהליה ולחליפיהם וכן לפקידיה ולעובדיה יהיו בישראל החסינויות וזכויות היתר המפורטות בהוראות אמנת החברה המובאות בתוספת.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא משעה שאמנת החברה נחתמה בשם מדינת ישראל.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות־יתר), תשי״ז–1956“.
תוספת
אמנת החברה
סימן ו׳
מעמד, חסינות וזכויות־יתר
סעיף 1: מטרות הסימן
כדי לאפשר לחברה למלא את התפקידים שנמסרו בידיה יוענקו לחברה, בשטחי ארצו של כל חבר, המעמד, החסינות וזכויות היתר המפורטים בסימן זה.
סעיף 2: מעמד החברה
החברה תהיה בעלת אישיות משפטית מלאה וביחוד תהיה מוסמכת –
(1)
להתקשר בחוזים;
(2)
לרכוש ולהוציא מרשותה מקרקעים ומטלטלים;
(3)
להגיש משפטים.
סעיף 3: מצב החברה ביחס לתהליך משפטי
מותר להגיש משפטים נגד החברה אך ורק בבית משפט בעל שיפוט מוסמך בשטחי ארצו של חבר שבהם יש לחברה משרד, ושבהם מינתה החברה סוכן לקבלת הודעות או הודעות משפטיות או שבהם הוציאה החברה ניירות ערך או ערבה להם, אולם שום משפטים לא יובאו על ידי חברים או בני אדם הפועלים בשם חברים או המקבלים תביעות מחברים. הרכוש והאקטיב של החברה, יהיה מקומם היכן שיהיה ויהיה המחזיק בהם מי שיהיה, יהיו מחוסנים מכל הצורות של תפיסה, עיקול או הוצאה לפועל לפני מסירת פסק דין סופי נגד החברה.
סעיף 4: חסינות האקטיב מפני תפיסה
הרכוש של החברה והאקטיב שלה, יהיה מקומם היכן שיהיה ויהיה המחזיק בהם מי שיהיה, יהיו מחוסנים מכל חיפוש, החרמה, הפקעה או מכל צורת תפיסה אחרת על ידי פעולת הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת.
סעיף 5: חסינות של הארכיון
הארכיון של החברה יהיה אסור בפגיעה.
סעיף 6: חופש האקטיב מהגבלות
עד למידה שיהא צורך בה לביצוע הפעולות שנקבעו בהסכם זה, וכפוף להוראות הסכם זה, יהיו כל הרכוש והאקטיב של החברה חפשים מהגבלות, מהסדרות, מפיקוחים, ומתדחיות מכל מין שהוא.
סעיף 7: זכות יתר להודעות החברה
כל חבר יעניק להודעות הרשמיות של החברה אותו יחס שהוא מעניק להודעות הרשמיות של חברים אחרים.
סעיף 8: חסינותם וזכויות היתר של הפקידים והעובדים
כל הנגידים, המנהלים, החליפים, הפקידים והעובדים של החברה –
(1)
יהיו מחוסנים מתהליך משפטי לגבי כל מעשה שבוצע על ידם מכוח תפקידם הרשמי;
(2)
אם אינם אזרחי המקום, יעניקו להם אותה חסינות מהגבלות הגירה, מדרישות לרישום זרים ומחובות השירות הלאומי ואותן הקלות ביחס להגבלות מטבע שנוהגים החברים להעניק לנציגים, לפקידים ולעובדים בני מעמד דומה של חברים אחרים;
(3)
יוענק להם אותו יחס לגבי הקלות נסיעה שנוהגים החברים להעניק לנציגים, לפקידים ולעובדים בני מעמד דומה של חברים אחרים.
סעיף 9: חסינות ממסים
(א)
החברה, האקטיב שלה, רכושה, הכנסותיה ופעולותיה ועסקאותיה המורשות בהסכם זה, יהיו מחוסנים מכל מסים וממסי מכס. החברה תהיה מחוסנת גם מן האחריות לגבייתו או לתשלומו של כל מס ומכס.
(ב)
שום מס לא יוטל לגבי משכורות ושכר שהחברה משלמת למנהליה, לחליפיהם, לפקידיה ולעובדיה שאינם אזרחי המקום או נתיני המקום.
(ג)
שום מס מכל מין שהוא לא יוטל על כל אגרת חוב או נייר ערך שהוציאה החברה (לרבות כל דיבידנדה או ריבית עליהם), יהיה המחזיק בהם מי שיהיה –
(1)
אם יש בו במס כדי להפלות לרעה את אגרת החוב או נייר הערך האמורים אך ורק מחמת שהוצאו על ידי החברה, או
(2)
אם הבסיס השיפוטי היחידי למס זה הוא המקום או המטבע שבהם הוצאו או נעשו בני תשלום או שולמו, או המקום בו נמצא איזה משרד או מקום עסקים, המתקיימים על ידי החברה.
(ד)
שום מס מכל מין שהוא לא יוטל על כל אגרת חוב או נייר ערך שערבה עליו החברה (לרבות כל דיבידנדה או ריבית עליהם), יהיה המחזיק בהם מי שיהיה –
(1)
אם המס מפלה לרעה את אגרת החוב או נייר הערך האמורים אך ורק מחמת שהחברה ערבה עליהם, או
(2)
אם הבסיס השיפוטי היחידי למס כזה הוא מקומו של כל משרד או מקום עסקים המתקיים על ידי החברה.
ו׳ בחשון תשי״ז (11 באוקטובר 1956)
- פנחס ספיר
שר המסחר והתעשיה
ממלא מקום שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.