תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודות הכשר)
תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודות הכשר) מתוך 
תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודות הכשר), התשמ״ט–1988
ק״ת תשמ״ט, 132.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:
בקשה לתעודת הכשר
(א)
בקשה לתעודת הכשר עבור בית אוכל או יצרן תהיה לפי טופס 1 שבתוספת, ויצויינו בה חמרי הגלם, שמות הספקים ותעודות ההכשר הקיימות.
(ב)
בעל בית האוכל או היצרן של המצרך, לפי הענין, יחתמו על הבקשה.
שמירת הכשרות
מי שקיבל תעודת הכשר ישמור בכל עת על תנאי הכשרות שהיו במפעלו ביום מתן התעודה.
ציון כשרות
מוצר שליצרנו ניתנה תעודת הכשר, יציין היצרן את המוצר ככשר; ומותר שהציון יהיה בדרך של סימון שיקבע מנהל מחלקת הכשרות הארצית ויפורסם ברשומות.
תעודת הכשר למוצרי יבוא
(א)
בקשה לתעודת הכשר (להלן – הבקשה), עבור מצרך או חומר גלם מיובא, תוגש למועצת הרבנות הראשית; הבקשה תהיה לפי טופס 2 שבתוספת ויצורפו לה המסמכים המפורטים בטופס ותיחתם ביד היבואן.
(ב)
לבקשה תצורף דוגמה מכל סוג מצרך או חומר גלם.
(ג)
כמו כן תצורף הצעת היבואן לתוית שתוצמד למצרך או לחומר הגלם.
נוסח תעודת הכשר
(א)
תעודת הכשר לבית אוכל או ליצרן תהיה ערוכה בנוסח שבטופס 3 שבתוספת.
(ב)
לא יציין אדם מוצר ככשר בכל דרך שהיא אלא אם כן ליצרנו ניתנה תעודת הכשר לפי תקנות אלה.
(ג)
לענין תקנה זו, ציון ”כשר“ – לרבות ציון שאושר על־ידי רבנות או סימון מוכר כסימן כשרות.
(ד)
תעודת הכשר למוצר מיובא תהיה ערוכה בטופס 4 שבתוספת.
דרישה להחזרת התעודה
(א)
מצרך או בית אוכל שניתנה לגביהם תעודת הכשר אך נמצא ששוב אינם ראויים לתעודת הכשר, בין משום שהשתנו הנתונים שהיו קיימים בעת שהוצאה התעודה ובין מכל סיבה אחרת, יחזיר בעל התעודה את התעודה לנותנה תוך מועד סביר שצויין בשים לב לנסיבות הענין, משנדרש בכתב לעשות כן על ידי נותן התעודה או על ידי מנהל מחלקת הכשרות במועצה.
(ב)
מהמועד שבו הגיעה הדרישה להחזר התעודה כאמור בתקנת משנה (א), תיחשב התעודה כתעודה שתוקפה מושעה.
(ג)
לא ידרוש נותן התעודה או מנהל מחלקת הכשרות מבעל התעודה להחזיר את התעודה, אלא לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
חובת הודעה
בעל תעודת הכשר יודיע לנותן תעודת ההכשר על כל שינוי שחל במקום שבו נמצא בית האוכל או הייצור, או בפרטים הנקובים בטופס 1 שבתוספת, לפי הענין.
נוהל ערר
(א)
ערר על סירוב לתת תעודת הכשר יהיה בכתב ויפרט את נימוקיו; הערר יוגש ב־15 עותקים.
(ב)
מועצת הרבנות הראשית תזמן את הצדדים וכל אדם אחר הנוגע בדבר לבירור הענין, לפני מתן החלטתה בערר.
תקפה של תעודה
תקפה של תעודת הכשר יהיה לשנה מיום נתינתה.
עונשין
העובר על הוראות תקנות אלה, דינו – קנס הקבוע בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
תוספת
טופס 1: טופס בקשה לקבלת תעודת הכשר (תקנה 1)
טופס 2: טופס בקשה לקבלת תעודת הכשר עבור מצרך או חומר גלם מיובא (תקנה 5 [צ״ל: 4])
טופס 3 חסר בתקנות המקוריות
טופס 4: תעודת הכשר מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (תקנה 6 [צ״ל: 5])
ח׳ בחשון התשמ״ט (19 באוקטובר 1988)
- זבולון המר
השר לענייני דתות - אברהם שריר
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.