תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת)

תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות אימוץ ילדים (תשלומים מרביים לעמותה מוכרת), התשנ״ח–1998


ק״ת תשנ״ח, 303; תשס״ח, 926.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 28לג לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:


שירותים [תיקון: תשס״ח]
עמותה מוכרת רשאית לגבות תשלומים, בעד השירותים המפורטים להלן:
(1)
חוות דעת של עובד סוציאלי, לרבות ביקורים והתייעצויות, הן לשם בדיקת כשירותו של מבקש לאמץ ילד באימוץ בין־ארצי (להלן – המבקש), והן לאחר מסירת ילד למבקש;
(2)
חוות דעת של פסיכולוג וכן ייעוץ או טיפול, הן לשם בדיקת כשירותו של המבקש והן לאחר מסירת ילד למבקש;
(3)
חוות דעת רפואית על אודות המבקש, לרבות בדיקות רפואיות וייעוץ מקצועי;
(3א)
(4)
חוות דעת משפטית, בדבר מילוי דרישות החוק ובדיקת תוקפם של מסמכים הנדרשים לפי החוק;
(5)
ליווי המבקש במדינת החוץ לרבות העמדת מתורגמן והוצאות נסיעה במדינת החוץ הנדרשות לצורך הליך האימוץ והכנת הילד לקראת האימוץ;
(6)
שירותים אחרים הנדרשים, על פי הדין בישראל, לצורך האימוץ הבין־ארצי;
(6א)
שירותים או הליכים אחרים הנדרשים במדינת החוץ לצורך האימוץ הבין־ארצי;
(7)
שירותי משרד שמספקת העמותה המוכרת, לרבות תפעולה השוטף של העמותה.
סכומים מרביים [תיקון: תשס״ח]
(א)
התשלומים המרביים שעמותה מוכרת רשאית לגבות בעד השירותים וההוצאות שהוציאה בפועל בישראל ובמדינת החוץ, למעט הוצאות טיסה והוצאות שהייה של המבקש במדינת החוץ, לא יעלו על סכום השווה ל־22,000 יורו.
(ב)
עמותה מוכרת לא תגבה ממבקש תשלומים אלא בישראל.
(ג)
בתקנה זו, ”תשלומים“ – לרבות בדרך של נתינת מתנה או תרומה.


א׳ בטבת התשנ״ח (30 בדצמבר 1997)
  • אליהו ישי
    שר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.