תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)
(הופנה מהדף תקנות-שעת-חירום (אזורי-בטחון))
תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון) מתוך 
תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949
בתוקף הסמכות שהוענקה לו על פי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, מתקן בזה שר הבטחון תקנות־שעת־חירום אלה:
תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949 פקעו ביום כ״ו בטבת תשל״ג (31 בדצמבר 1972).
שטח מוגן [תיקון: תש״ט־2, תשכ״ח]
שר הבטחון רשאי, מזמן לזמן, בצו בחתימת ידו שיפורסם ברשומות, להכריז על כל שטח שתחומו יפורט בצו כעל שטח מוגן.
אזורי בטחון [תיקון: תש״י]
(א)
שר הבטחון רשאי מזמן לזמן, בצו בחתימת ידו שיפורסם ברשומות, להכריז שהשטח המוגן, או כל חלק ממנו, יהיה אזור בטחון לצורך תקנות אלה.
(ב)
צו לפי תקנת־משנה (א) שניתן אחרי שנכנס בתקפו חוק להארכת תוקף של תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״י–1950, יובא בפני הועדה לעניני חוץ ובטחון של הכנסת תוך עשרה ימים מיום פרסומו ברשומות; והועדה רשאית, על ידי החלטה שתפורסם ברשומות, לבטל בכל עת צו כאמור.
תושבים קבועים [תיקון: תש״ט־2]
תושב קבוע של אזור בטחון הוא, לצורך תקנות אלה, אדם אשר ביום שבו היה אזור מסויים לאזור הבטחון, בתוקף אכרזה לפי תקנה 2, ישב באותו אזור ישיבת קבע.
רשויות מוסמכות [תיקון: תש״ט־2, תשכ״א]
שר הבטחון רשאי למנות כל קצין צבא־הגנה לישראל בדרגת סגן־אלוף או בדרגה גבוהה מזו להיות, לצורך תקנות אלה, רשות מוסמכת לאזור בטחון שיפרש במינוי.
ועדה מייעצת [תיקון: תש״ט־2]
(א)
שר הבטחון ימנה לגבי כל אזור בטחון ועדה מייעצת של שלושה חברים או יותר, שתייעץ לרשות המוסמכת בנוגע לשימוש בסמכויותיה לפי תקנה 8.
(ב)
חברי הועדה המייעצת יתמנו מתוך באי כוח הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן הוא באזור הבטחון ובסביבתו ומתוך התושבים הקבועים של אזור הבטחון ותושבי סביבתו; ואם אין רשויות מקומיות כאמור, או שאינן פעילות למעשה – יתמנו חברי הועדה המייעצת מתוך התושבים הקבועים של אזור הבטחון ומתוך תושבי סביבתו.
איסורים [תיקון: תש״ט־2]
(א)
אסור לאדם, שאינו תושב קבוע, להימצא באזור בטחון או להיכנס אליו, אלא אם הוא חייל או שוטר במילוי תפקידו, או אם הוא הורשה לכך על פי רשיון בכתב מאת רשות מוסמכת ובהתאם לתנאי הרשיון; או שר הבטחון רשאי, בצו על פי תקנה 2 או בצו נפרד בחתימת ידו שיפורסם ברשומות, להוציא מכלל האיסור האמור, לגבי אזור בטחון כולו או לגבי חלק ממנו, סוג מסויים של בני אדם, בין ללא תנאי ובין בתנאים.
(ב)
אדם הנמצא באזור בטחון בניגוד לתקנה זו, רשאי כל חייל וכל שוטר, שהורשה לכך על ידי רשות מוסמכת, להוציאו מאזור הבטחון במועד שנקבע על ידי הרשות המוסמכת, עם מטלטליו או בלעדיהם, ולהשתמש לצורך זה במידת הכוח הדרושה.
(ג)
הוצאת אדם מאזור בטחון על פי תקנת משנה (ב) לא תגרע מאחריותו של אותו אדם על פי תקנה 7.
עבירות [תיקון: תש״ט־2]
אדם העובר על תקנה 6(א), או על תנאי של רשיון שניתן על פיה, דינו – מאסר עד שנה אחת או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד.
צווי יציאה [תיקון: תש״ט־2, תשכ״ב]
(א)
רשות מוסמכת רשאית לצוות על תושב קבוע של אזור בטחון לצאת את אזור הבטחון. צו כזה נקרא בתקנות אלה ”צו יציאה“.
(ב)
תושב קבוע שנצטווה לצאת את אזור הבטחון, כאמור, חייב לצאת את אזור הבטחון תוך ארבעה עשר יום מהיום שבו נמסר לו צו היציאה, או תוך חמישה ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת ועדת הערעור לפי תקנה 10, הכל לפי המועד המאוחר יותר.
(ג)
ועדות ערעור [תיקון: תש״ט]
(א)
שר הבטחון ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך תקנות אלה.
(ב)
ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. יושב ראש הועדה יהיה שופט או שופט של בית משפט שלום שיתמנה לפי המלצת שר המשפטים.
(ג)
הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתובת הועדה תפורסם ברשומות.
ערעור [תיקון: תש״ט־2, תשכ״א]
(א)
תושב קבוע שניתן עליו צו יציאה, רשאי, תוך ארבעה ימים מהיום שבו נמסר לו הצו, לערער עליו בפני ועדת הערעור.
(ב)
הערעור יוגש בכתב לידי הרשות המוסמכת שנתנה את צו היציאה. הרשות המוסמכת תעביר מיד את הערעור לועדת הערעור.
(ג)
ועדת הערעור תדון ותפסוק בערעור תוך שנים עשר יום מהיום שבו נמסר צו היציאה למערער.
(ד)
ועדת הערעור רשאית לאשר את צו היציאה, או לאשרו בתנאים מסויימים, או לבטלו. החלטת הועדה תהיה סופית.
טענת תושב קבוע [תיקון: תש״ט־2, תשכ״א, תשכ״ב]
(א)
היתה רשות מוסמכת סבורה שאדם (מסויים) הנמצא באזור בטחון אינו תושב קבוע, ואותו אדם טוען שהוא תושב קבוע, רשאי הוא להביא את טענתו בפני ועדת ערעור.
(ב)
הטענה תוגש בכתב לידי הרשות המוסמכת שתעבירה מיד לועדת הערעור.
(ג)
הועדה תפסוק, תוך שנים עשר יום מיום הגשת הטענה, אם אותו אדם הוא תושב קבוע או לא. החלטת הועדה תהיה סופית.
(ד)
פסקה הועדה שאותו אדם הוא תושב קבוע, יראו אותו כאילו ביום הגשת הטענה ניתן לו צו יציאה והוא ערער על הצו לפי תקנה 10; והועדה תחליט, באותו דיון, אם לאשר את צו היציאה, או לאשרו בתנאים מסויימים, או לבטלו. החלטת הועדה תהיה סופית.
(ה)
הגשת טענה לפי תקנה זו לא תמנע את הרשות המוסמכת מלנהוג בטוען כבמי שאינו תושב קבוע; והחלטת ועדת הערעור שהטוען הוא תושב קבוע לא תפגע בתקפה של כל פעולה שנעשתה לגבי הטוען לפני יום ההחלטה, אם הפעולה היתה בת תוקף אילו הטוען לא היה תושב קבוע.
ועדת ערעור – סדרי הדין [תיקון: תש״ט־2]
(א)
ועדת ערעור מחליטה את החלטותיה ברוב דעות.
(ב)
לועדת ערעור סמכויות כאילו היתה ועדת חקירה שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.
(ג)
ועדת ערעור קובעת בעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות אלה.
ראיות [תיקון: תש״ט־2]
(א)
מסמך שנראה מתוכו כי הוא צו חתום על ידי רשות מוסמכת, רואים אותו כצו של רשות מוסמכת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ב)
מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה של ועדת ערעור, מאושר כהעתק נכון על ידי יושב ראש הועדה, רואים אותו כהחלטה של ועדת ערעור כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
שיכון אלטרנטיבי [תיקון: תש״ט־2]
תושב קבוע שיצא מאזור בטחון, או שהוצא מאזור בטחון, עקב צו יציאה, תספק לו הממשלה מקום שיכון מחוץ לאזור הבטחון, כל עוד קיימת מניעה, בתוקף תקנות אלה, לחזרתו לאזור הבטחון.
שם [תיקון: תש״ט־2]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949“.
כ״ה בניסן תש״ט (25 באפריל 1949)
- דוד בן־גוריון
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.