תקות עני (ביאליק)

הוֹי, כְּבָר בָּאָה הָעֵת,
כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה,
שֶׁאָנוּחַ גַּם-אָנִי,
לֵיזֶר-מֶנְדֶּל הַמְלַמֵּד,
מֵעֲמָלִי הַקְּלֹקֵל
הַמְיַבְּשֵׁנִי כַשָּׁחִיף
וְהַמְלַחֵךְ שְׁאֵרִי.
אֵל יוֹדֵעַ לְבָבִי
כִּי נִלְאֵיתִי מִנְּשֹׂא עוֹד,
אֵין הַכֹּחוֹת הַקּוֹדְמִים,
גּוּפִי פוֹחֵת, מִתְנַוְנֶה,
עֲמַל חֲמוֹר אֲכָלָהוּ.
זֶה-לִּי "זְמַנִּים" שְׁמוֹנָה,
מֵאָז סַפְסַל הַמְּלַמְּדוּת
יִשַּׁח תַּחְתַּי, וִימַעֵט
דַּם תַּמְצִיתִי וְחֶלְבִּי;
זֶה-לִּי "זְמַנִּים" שְׁמוֹנָה,
אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת,
לֹא פָקַדְתִּי אֶת-נָוִי:
אִשְׁתִּי, בָּנַי, שֶׁיִּחְיוּ –
וֵאלֹהִים הוּא יוֹדֵעַ,
מַה-יִּתְעַטֵּף לְבָבִי,
הֲמוֹן מֵעַי, גַּעְגּוּעַי
עַל-מַחֲמַדֵּי בַת-עֵינִי –
עַל-אֶפְרֹחַי הַקְּטַנִּים,
עַל-זוּגָתִי הַצְּנוּעָה
מָרַת צִפָּה שֶׁתִּחְיֶה.
אַךְ מָה אוּכַל עֲשֹׂה?
וּבַמְּרוֹמִים שָׂהֲדִי
כִּי לֹא-אוּכַל, לֹא-אוּכַל,
לִרְאוֹת רֵיקָם אֶת-פְּנֵיהֶם,
טֶרֶם אֶקְבֹּץ עַל-יָדִי
שְׁקָלִים תַּ"'ק בִּמְזֻמָּנִים,
הוּא הַסָּךְ שֶׁהִתְנֵיתִי,
בְּהִפָּרְדִי מִבֵּיתִי,
עִם-זוּגָתִי הַצְּנוּעָה
תְּנָאי מְפֹרָשׁ מִתְּחִלָּה,
תְּנַאי בְּנֵי-גָד וּבְנֵי-רְאוּבֵן.
 
עַתָּה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,
עוֹד שְׁנֵי "זְמַנִּים", רַק שְׁנָיִם,
אַטֶּה שִׁכְמִי לַסֵּבֶל,
אֶתְפֹּשׂ רְצוּעַת הַמְּלַמְּדוּת,
עַד-יִצְטָרֵף הַמִּנְיָן –
שְׁקָלִים תַּ"ק בִּמְזֻמָּנִים –
אַחַר-כָּךְ – תַּם וְנִשְׁלָם,
שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!
וְכָעֵת חַיָּה לַמּוֹעֵד,
אִם-הַשֵּׁם יְחַיֵּנִי,
עוֹד לִפְנֵי בִעוּר חָמֵץ,
עִם-דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה,
לִכְשֶׁיִּקְרָא הַגֶּבֶר –
וְהַמִּסְפָּר הַנִּצְרָךְ
עַל-מְלוֹאוֹ יַעֲמֹד
וְהִגִּיעַ עַד-תַּ"ק –
אָז – עֲמֹד, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל!
קוּם וּכְתֹב סֵפֶר כְּרִיתוּת
גַּם-לָרְצוּעָה, לַסַּפְסָל,
גַּם-לַמְּלַמְּדוּת – לִצְמִיתוּת!
קוּם וּמְכֹר שְׁלָשְׁתָּם יַחַד
אַגַּב-חָמֵץ בִּפְרוּטָה,
וּמֵעַכְשָׁו עַד-עוֹלָם
מְכִירָה גְמוּרָה וַחֲלוּטָה.
רַב-לָךְ רָב, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל,
חַיֵּי פְרִישׁוּת וּנְדוּדִים,
לְהִתְעַנּוֹת בַּנֵּכָר
הַרְחֵק הַרְחֵק מִקִּנָּךְ.
עַבְדוּת, טִלְטוּל, יִסּוּרִים,
כְּבָר שָׂבַעְתָּ – דַּיֶּךָּ!
שְׁקָלִים תַּ"ק בִּמְזֻמָּנִים
אִם-אָצַרְתָּ – אַשְׁרֶיךָ!
קוּם וּבְרַח, אַל-תַּעֲמֹד,
עוּף וּדְאֵה אֶל-קִנֶּךָ!
שָׁם תְּחַכֶּה יוֹנָתְךָ,
אֶפְרֹחֶיךָ הַקְּטַנִּים –
כָּכָה אֹמַר אֶל-נַפְשִׁי,
עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה,
בְּהַעֲמִיקִי אֶל-כִּיסִי,
צְרוֹר הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן,
בְּיוֹם חָבְשִׁי תַרְמִילִי,
אֶל-הַדֶּרֶךְ מְתֻקָּן –
וּכְעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים
אֵדֶא אֶל-אֲרֻבָּתִי –
אִשְׁתִּי, יַלְדֵי נִחוּמַי,
מַה-יַּעַלְזוּ לִקְרָאתִי!
אֲנִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי
אֶת-חֶדְוָתָם הָרַבָּה:
– "מָה הֵבֵאתָ-לִּי, בַּעְלִי?"
– "מָה הֵבֵאתָ לִּי, אַבָּא?"
כֹּה עָלַי יִתְמַלָּאוּן,
יַקִּיפוּנִי בִשְׁאֵלוֹת.
"לֹא-הֵבֵאתִי מְאוּמָה,
אִשְׁתִּי, בָּנַי הַטּוֹבִים!
לֹא-הִסְפִּיקָה הַשָּׁעָה
הָכֵן מָנוֹת וּתְשׁוּרָה
לְכָל-אֶחָד וְאֶחָד.
אוּלָם הָבֵא הֵבֵאתִי
מָנָה אַחַת לְכֻלְּכֶם,
מָנָה יָפָה, נֶחְמָדָה,
מָנָה אַחַת אַפָּיִם,
הִיא תְגָרֵשׁ הַדַּלּוּת
מִכָּל-פִּנּוֹת בֵּיתֵנוּ,
הִיא תְשַׁלֵּם נִחֻמִים
לָנוּ חֵלֶף רִישֵׁנוּ –
הֵן הֵבֵאתִי צְרוֹר כֶּסֶף,
שְׁקָלִים תַּ"ק בִּמְזֻמָּנִים!
שְׁקָלִים קַנְטְרִין גְּדוֹלִים,
כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר!"
. . . . . . . . . . . . . . . . . .
 
וַאֲנִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי
כָּל-הַזִּיו וְהַזֹּהַר
שֶׁיִּתְמַלֵּא הַחֶדֶר
וּמַעֲרֶכֶת הַשֻּׁלְחָן
בַּהֲסִבִּי לַ"סֵּדֶר"
עוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה,
לֵיל הִתְקַדֵּשׁ הַפֶּסַח.
לִכְשֶׁיַּזְהִיר הַיַּיִן
מִן-הַכּוֹסוֹת הַטְּהוֹרוֹת,
וּקְטֹן בָּנַי יְחִיאֵל
יִשָּׂא קוֹלוֹ הַצָּלוּל,
וּבְהַבִּיטוֹ אֶל-עֵינַי
יַקְשֶׁה לִשְׁאֹל: "הוֹ, אַבָּא,
מַה-נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה?"
 
וּמִיָּד אַחַר פֶּסַח,
אִם-הַשֵּׁם יְחַיֵּנִי,
כְּשֶׁיָּפוּחַ הָאָבִיב
וְהַבִּצֹּאת תִּיבַשְׁנָה,
בְּשָׁעָה טוֹבָה מֻצְלַחַת,
חֲנוּת גְּדוֹלָה אֶפְתָּחָה
בְּעִירֵנוּ הַקְּטַנָּה,
חֲנוּת לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה,
חֲנוּת – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר!
 
וַאֲזַי – אֵינִי חָסֵר
בִּלְתִּי מַזָּל, הַצְלָחָה
וּמְעַט רַחֲמֵי שָׁמָיִם –
הֵן אֲנִי, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל,
כְּבָר עָבַרְתִּי בָאָרֶץ,
מַדּוֹתִיהָ בַּשְּׁעָלִים,
רָאוֹת רַבּוֹת רָאִיתִי
מֵהֲוָיוֹת הָעוֹלָם
וּמֵעִנְיַן פְּרַקְמַטְיָא –
הַאֲנִי, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל,
קַבְּצַן רִמָּה, בִּמְחִילָה,
אָעֵז פָּנִים לְכַחֵשׁ
בְּהַשְׁגָּחָה, חָלִילָה?
הַאֵין אָב בַּשָּׁמָיִם?
אִם-בַּלֵּב אֵין אֱמוּנָה?
הַאִם אִשְׁתִּי צִפֹּרָה
אֵשֶׁת חַיִל אֵינֶנָּה? –
הוֹי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל-עוֹלָם!
מָתַי, מָתַי יַגִּיעַ
זֶה-הַיּוֹם אֲקַוֶּנּוּ –
לֹא בְכִלְיוֹן עֵינַיִם –
כִּי בְלֵב נָמֵק וּבָלֶה.
זֶה-כְּבָר אָחוּשׁ מַדְקֵרוֹת
כְּעֵין מַדְקְרוֹת מַחַט
מִצַּד חָזִי הַשְּׂמָאלִי,
כְּמוֹ תּוֹלַעַת זוֹלֵלָה
שָׁם מוֹצֶצֶת, מוֹצָצֶת –
אוּלָם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם;
לִכְשֶׁאָבֹא אֶל-בֵּיתִי,
לִי אָכִינָה תִּרְיַקָּה
וּמֵעִזִּי אֵשְׁתְּ חָלָב –
וַהֲסִירוֹתִי כָל-מַכָּה
וַאֲתַקֵּן כָּל-מוּם – –
 
הָהּ, כְּבָר בָּאָה הָעֵת,
כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה,
שֶׁאָנוּחַ גַּם-אָנִי,
לֵיזֶר-מֶנְדֶּל הַמְלַמֵּד,
מֵעֲמָלִי הַקְּלֹקֵל;
שֶׁיָּבֹאוּ מְזוֹנוֹתָי –
יִהְיוּ מְרוֹרִים כַּזַּיִת –
רַק-מִיָּדְךָ, כִּבְיָכוֹל,
רַק-מִיָּדְךָ, אָב רַחוּם.
 
תרנ"ט.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.