תפילת האדון

תפילה זו (מכונה גם 'אבינו שבשמים') מיוחסת לישו בשתיים משלוש האוונגליונים (בשורות) הסינופטיים בברית החדשה. על־פי הסברה המקובלת, הגרסה העתיקה ביותר של כתבים אלו ובכללם התפילה היא הגרסה היוונית.

קטע הברית החדשה (מיוונית)

עריכה

הקטעים דלהלן מבוססים על התרגום העברי שבוויקיטקסט (מקושר להלן) המבוסס בעצמו על תרגום דליטש מ־1877 ועוד, על התרגום האנגלי-אמריקני המוסמך מ־1989 (NRSV), ועל ידיעת לשון התנ"ך על־בוריה כשפת־אם, אותה חסרו אלו הנזכרים.

על־פי מתי (ו, 9–13) על-פי לוקאס (יא, 2–4)
"לכן כה תתפללו: ויאמר אליהם: "כי תתפללו אמרו
אבינו שבשמים, אב(ינו שבשמים),
יתקדש שמך,
תבוא מלכותך,
(תבוא רוח־קדשך עלינו ותטהרנו,)
יֵעשה רצונך – כאשר בשמים כן בארץ, (יֵעשה רצונך – כאשר בשמים כן בארץ,)
הטריפנו לחם חוקנו [היום] (למחר), הטריפנו לחם חוקנו [יום־יום] (למחר),
וכפר־לנו על־חובותינו, כאשר מחלנו גם אנחנו לחייבינו. וכפר־לנו על־חטאתינו, כי מוחלים גם אנחנו לכל החייב לנו.
ואל־תביאנו לידי ניסיון, כי־אם חלצנו מן־הרע. ואל־תביאנו לידי ניסיון (כי־אם חלצנו מן־הרע).
(כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים. אמן:)"

נוסח התפילה (מארמית סורית)

עריכה

קטע זה נכתב באותיות עבריות בתעתיק מדויק מארמית סורית: בסוגריים מרובעים לפי הנוסח המקורי ובסוגריים עגולים על־פי הנוסח הנהוג כיום. לקביעת הנוסחים נעזרנו בערך הויקיפדיה האנגלי ובביצועים המובאים להלן.

הקריאה הנכונה היא כמנהג הספרדים וכנהוג בערבית (בפרט באותיות: ה, ו, ח, ט, ע, צ, ק, ר), וכן יש להקפיד על הגיית הת' הרפה – בין תּ דגושה (רגילה) לבין ת רפה (כמו th במילה האנגלית thursday).

הניקוד נקבע כך שידגיש את הדמיון למילים הארמיות-בבליות המוכרות לקורא היהודי מן הסידור והתלמוד (במידת האפשר). עם זאת, ההגייה המקורית היא הבאה: הקמץ ( ָ) נהגה כחולם (וֹ), כמנהג אשכנזים ותימנים. השווא ( ְ) לרוב נע בראש מילה כבעברית. החיריק החסר ( ִ) ממוצע בין חיריק לסגול, כבערבית. דגש ( ּ) חזק נהגה כאות כפולה כמנהג ספרדים (למשל: שבּת – שבְּבָּת, נתקדּש – נתקַדְּדָּש).

מקור ארמי:

צלותא מרניתא

תרגום עברי:

תפילת אדוננו[1]

אַבּוּן דְּבַּשְׁמַיָּא, אבינו שבשמים,
נִתְקַדַּשׁ שְׁמָךְ, יתקדש שמך,
תִּאתֵא מַלְכּוּתָךְ, תבוא מלכותך,
נִהְוֵא צִבְּיֹנָךְ – אַיְכַּנָּא דְּבַּשְׁמַיָּא אָף בַּארְעָא. יהיה יתקיים רצונך – כמו שבשמים כן גם בארץ
הַבּ־לַן לַחְמָא דְּסוּנְקָנַן יַוְמָנָא, [הטריפנו](תן־לנו) לחם חוקנו? יומנו כדלעיל: להיום/ליום הבא/שהוא של כל יום,
וַשְׁבּוֹק־לַן חַוְבַּיְן (וַחְטָאַיְן), אַיְכַּנָּא דָּאף (אַ)חְנַן שְׁבָּקִן [לְ]חַיָּבַין. וכפר־לנו חובותינו (וחטאתינו), כמו שגם אנחנו מוחלים [ל]חייבינו.
לָא־תַעְלַן לְנִסְיוֹנָא אֶלָא פַּצָּ(נַ)ן מִן בִּישָׁא. אל־תביאנו לידי ניסיון, כי־אם חלצנו מן־הרע.
מְטֻל [דְּדִ](דִּ)ילָך הִיא מַלְכּוּתָא, חַיְלָא, תִּשְׁבּוֹחְתָּא, לְעָלַם עָלְמִין. אַמִּין. [בגלל ש־](כי )[לך](שלך היא) המלכות, הגבורה, התפארת, לעולמי עולמים. אַמֵּן.

ביצועים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תרגום מילולי ייצור ביטוי שאינו תקין בעברית – 'התפילה האדוננוית', שכן התפילה מתוארת במילה השנייה.