תניא מנוקד/חלק ג/ט

<< · תניא מנוקד · חלק ג · ט · >>

פרק ט

וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּבִינָה אִיהִי תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים וְכו'. דְּהַיְינוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה' בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, וּמוֹלִיד מֵרוּחַ בִּינָתוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים וּבְטוּב טַעַם וָדַעַת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" מִשּׁוּם "כִּי הוּא חַיֶּיךָ" וְגו', וְלֹא דַּי לוֹ בְּאַהֲבָה טִבְעִית הַמְּסֻתֶּרֶת לְבַד וְכו' – וְכֵן בְּיִרְאָה וָפַחַד אוֹ בּוּשָׁה וְכו', כַּנּוֹדָע – אֲזַי נִקְרֵאת הָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים וְכו'.

וְהִנֵּה עִקַּר הָאַהֲבָה הִיא אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְגו', כַּנּוֹדָע. וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וּבְכָל נַפְשְׁךָ", שֶׁהֵם הֵם כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ, שֵׂכֶל וּמִדּוֹת וּלְבוּשֵׁיהֶם, מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, לְדָבְקָה כֻּלָּן בּוֹ יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְינוּ הַמִּדּוֹת בְּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, מָה הוּא רַחוּם וְכו', וְהַשֵּׂכֶל בְּשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא עִיּוּן הַתּוֹרָה, דְּאוֹרָיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא. וְכֵן הַמַּחֲשָׁבָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַדִּבּוּר בִּדְבַר ה' זוּ הֲלָכָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ", "וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ". וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה'" וְכו', כַּנּוֹדָע בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזוֹ הִיא אִתְדַּבְּקוּת דְּרוּחָא בְּרוּחָא בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת וְהַיִּחוּד, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת אַהֲבָה וְכו'.

וּלְפִי שֶׁפְּגַם הַבְּרִית בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעֲרָיוֹת אוֹ שְׁאָר אִסּוּרֵי בִּיאָה דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנָן (כִּי חֲמוּרִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְכו'), פּוֹגֵם בַּמֹּחַ, לָכֵן תִּקּוּנוֹ הוּא דְּיִתְעַסֵּק בְּאוֹרָיְיתָא דְּמֵחָכְמָה נָפְקָא. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּתַנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְנִתְחַיֵּב מִיתָה לַמָּקוֹם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹת דַּף אֶחָד, יִקְרָא שְׁנֵי דַּפִּים; לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד, יִשְׁנֶה שְׁנֵי פְּרָקִים וְכו'.

וְהַיְינוּ כִּמְשַׁל חֶבֶל הַנִּפְסָק וְחוֹזֵר וְקוֹשְׁרוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר הוּא כָּפוּל וּמְכֻפָּל. וְכָכָה הוּא בְּחֶבֶל נַחֲלָתוֹ וְגו'. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן" וְכו', וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תּוֹרָה וְכו', וַעֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה הוּא דְּאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.