תניא מנוקד/חלק ג/ו
פרק ו
עריכהאָמְנָם זֶהוּ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, כְּשֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ; וְאָז לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים חַיּוּת לְגוּפָם, רַק עַל יְדֵי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית לְבַדָּהּ, מִבְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַשֶּׁפַע שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, כַּנַּ"ל. אַךְ לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ מִמַּדְרֵגָתָם וְגָרְמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם סוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם", דְּהַיְינוּ שֶׁיָּרְדָה הַשְׁפָּעַת בְּחִינַת הֵ"א תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְנִשְׁתַּלְשְׁלָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה לְמַטָּה מַטָּה, עַד שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה הַשְׁפָּעָתָהּ בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דְּנֹגַהּ, הַמַּשְׁפִּיעוֹת שֶׁפַע וְחַיּוּת עַל יְדֵי הַמַּזָּלוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַשָּׂרִים שֶׁעֲלֵיהֶם לְכָל הַחַי הַגַּשְׁמִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, וְגַם לְכָל הַצּוֹמֵחַ כְּמַאֲמַר רַזַ"ל: אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל וְכו'. וַאֲזַי יָכוֹל גַּם הַחוֹטֵא וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל חַיּוּת לְגוּפָם וְנַפְשָׁם הַבַּהֲמִיּוֹת כְּמוֹ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ". וְאַדְרַבָּה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, עַל פִּי הַמְּבֹאָר מִזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, שֶׁכָּל שֶׁפַע וְחַיּוּת הַנִּשְׁפַּעַת לָאָדָם הַתַּחְתּוֹן בְּשָׁעָה וְרֶגַע שֶׁעוֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה' בְּמַעֲשֶׂה אוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה וְכו', הַכֹּל נִשְׁפָּע לוֹ מֵהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמְּבֹאָרִים שָׁם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה, אִם לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָתוֹ מֵהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, אוֹ מֵהֵיכְלוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמֵּהֶם נִשְׁפָּעוֹת כָּל מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וּקְדוֹשׁוֹת וְכו', כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים וְכו'. וְהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים חַיּוּתָם מֵהִתְלַבְּשׁוּת וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דְּנֹגַהּ, הַכְּלוּלָה מִבְּחִינַת טוֹב וְרַע, הִיא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת וְכו' כַּנּוֹדָע לְיוֹדְעֵי חֵ"ן.
וְהִנֵּה "יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" כְּתִיב. עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ הַחֶבֶל שֶׁרֹאשׁוֹ אֶחָד לְמַעְלָה וְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי לְמַטָּה, אִם יִמְשֹׁךְ אָדָם בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי, יְנַעְנֵעַ וְיִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו גַּם רֹאשׁוֹ הָרִאשׁוֹן כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהִמָּשֵׁךְ. וְכָכָה מַמָּשׁ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הָאָדָם וּמְקוֹרָהּ מִבְּחִינַת הֵ"א תַּתָּאָה הַנַּ"ל, הוּא מַמְשִׁיךְ וּמוֹרִיד הַשְׁפָּעָתָהּ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתָיו עַד תּוֹךְ הֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כִּבְיָכוֹל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו. וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא הוּא הַמַּמְשִׁיךְ לָהֶם הַהַשְׁפָּעָה, לָכֵן הוּא נוֹטֵל חֵלֶק בְּרֹאשׁ וְדַי לַמֵּבִין. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים" וְכו', "בְּיָדֵינוּ" דַּוְקָא, כְּלוֹמַר בִּזְמַן הַגָּלוּת אַחַר הַחֻרְבָּן. וְזוֹהִי בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל, לְהַשְׁפִּיעַ לְהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֲשֶׁר שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, אֲזַי מְסַלֵּק מֵהֶם הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּמַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו, כִּי בִּתְשׁוּבָתוֹ מַחֲזִיר הַשְׁפָּעַת הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ. וְזֶהוּ תָּשׁוּב הֵ"א תַּתָּאָה מִבְּחִינַת גָּלוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ", כְּלוֹמַר עִם שְׁבוּתְךָ, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל: "וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר" וְכו'.