אליהו רבא כו
דבר אחר - וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור, אנוכי ה׳ אלוקיך וגו׳ (שמות כ א-ב).
ברוך המקום ברוך הוא שבחר בהם בישראל יותר מבכל העכו״ם וקנה אותם קניין גמור, וקרא אותם בנים ועבדים לשמו. ולפעמים הוא מדבר עימהם בלשון רבים, ולפעמים מדבר עימהם בלשון יחיד.
וכל כך למה?
בשביל האהבה שהוא אוהב את ישראל ומשמחה שהוא משמח בהם.
וכך אמר הקב״ה לישראל: בניי, אני הוא שישבתי תתקע״ד דורות קודם שנברא העולם, עד שדרשתי וחקרתי וצרפתי ובחנתי את כל דברי התורה הזאת. ומיום שנברא העולם עד אותה שעה יושב אני על כסא כבוד שלי,
שליש היום אני קורא ושונה,
ושליש היום אני דן את כל העולם כולו,
ושליש היום אני עושה צדקה וזן ומפרנס ומכלכל את כל העולם ואת כל מעשה ידיי.
אני הוא שהנחתי את כל ע׳ לשונות שבארץ, ובאתי ונדבקתי בכם. וקראתי אתכם אלוקים והשוויתי את שמכם לשמי הגדול, וקראתי אתכם אחיי ורעיי. אני הוא עד שלא נברא העולם, ואני הוא משנברא העולם. אני הוא בעולם הזה, ואני הוא בעולם הבא, אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא, שנאמר: למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר א-ל ואחרי לא יהיה אנוכי אנוכי ה׳ ואין מבלעדיי מושיע (ישעיהו מג י-יא). ונאמר: הלא אני ה׳ ואין עוד אלוקים מבלעדיי א-ל צדיק ומושיע איין זולתי (שם מה-כא). ונאמר: כי אנוכי א-ל ואין עוד אלוקים ואפס כמוני (שם מו-ט).
דבר אחר: אנוכי ה׳ אלוקיך מלמד שהסתכל הקב״ה בעולם כולו מתחילת העולם ועד סוף העולם וצפה בעשרה אנשים שבעטו בו ואילו הם:
מיכה, ירבעם, בן הישראלית, מקושש עצים, אבשלום, יואב, שמשון, עכן, עדי נבות, אחאב.
אנוכי ה׳ אלוקיך - בעט מיכה.
לא יהיה לך אלוקים אחרים - בעט ירבעם.
לא תשא את שם ה׳ אלוקיך לשווא - בעט בן הישראלית.
זכור את יום השבת לקדשו - בעט מקושש עצים.
כבד את אביך ואת אמך - בעט אבשלום.
לא תרצח - בעט יואב.
לא תנאף - בעט שמשון.
לא תגנוב - בעט עכן.
לא תענה - בעטו עדי נבות.
לא תחמוד - בעט אחאב.
דבר אחר: אנוכי ה׳ אלוקיך אמר הקב״ה לישראל: אם קיימתם אותו נתקיים בכם - אני אמרתי אלוקים אתם (תהילים פב-ו).
עכשיו שעברתם עליו - נתקיים בכם אכן כאדם תמותון (שם-ז).
לא יהיה לך אם קיימתם אותו נתקיים בכם - ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימותי את בריתי איתכם (ויקרא כו-ט).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - ונתתי פניי בכם וניגפתם לפני אויביכם (שם שם-יז).
לא תשא אם קיימתם אותו נתקיים בכם - נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עוזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויבייך וגו׳ (ישעיה סב-ח).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - וחרה אף ה׳ בכם (דברים יא-יז).
זכור את יום השבת לקדשו אם קיימתם אותו נתקיים בכם וגו׳ - אז תתענג על ה׳ (ישעיה נח-יד).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו׳ (ויקרא כו-לד).
כבדאת אביך ואת אמך וגו׳ אם קיימתם אותו נתקיים בכם - וראו גויים צדקך (ישעיה סב-ב).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - לכן אבות יאכלו בנים וגו׳ (יחזקאל ה-י).
לא תרצח אם קיימתם אותו נתקיים בכם - וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו-ו).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - והריקותי אחריכם חרב וגו׳ (שם-לג).
לא תנאף אם קיימתם אותו נתקיים בכם - אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו (ירמיה לא-יב).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה וגו׳ (הושע ד-יד).
לא תגנוב אם קיימתם אותו נתקיים בכם - ואכלת את כל העמים (דברים ז-טז).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - אכלני הממני נבוכדראצר מלך בבל (ירמיה נא-לד).
לא תענה אם קיימתם אותו נתקיים בכם - ואתם עדי נאום ה׳ (ישעיה מג-יב).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - מה אעידך ומה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך וגו׳ (איכה יב-יג).
לא תחמוד בית רעך וגו׳ אם קיימתם אותו נתקיים בכם - ולא יחמוד איש את ארצך וגו׳ (שמות לד-כד).
עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם - וחמדו שדות וגזלו וגו׳ (מיכה ב-ב).
דבר אחר: אנכי ה׳ אלוקיך קיימו יוסף, שנאמר: ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלוקים אני (בראשית נ-יט).
קיימו יעקב, שנאמר: ויאמר יעקב אל ביתו וגו׳ הסרו את אלוקי הנכר אשר בתוככם וגו׳ (שם לה-ב).
לא תשא - קיימו יוסף, שנאמר: חי פרעה אם תצאו מזה (שם מב-טו). והלא דברים קל וחומר: ומה כשהיה נשבע במלך בשר ודם קיים את שבועתו - אם נשבע במלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה:
זכור את יום השבת לקדשו - קיימו יוסף, שנאמר: ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן וגו׳ (שם מג-טז).
ואין הכן אלא שבת, שנאמר: והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו (שמות טז-ה).
ומאי וטבוח טבח והכן?
אלא מלמד שאמר יוסף לטבח: פרע לפניהם את בית שחיטה והפרש לפניהם את גיד הנשה.
דבר אחר: זכור את יום השבת לקדשו - קיימו חנניה מישאל ועזריה, שנאמר: כה אמר ה׳ לסריסים אשר ישמרו את שבתותיי (ישעיה נו-ד).
כבד את אביך ואת אמך - קיימו יוסף שנאמר: ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם וגו׳ (בראשית לז-יג).
דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך - קיים יצחק, שהיה מושלך לפני אביו כשה לטבח.
לא תרצח - קיימו יוסף, שלא שמע לאשת פוטיפר להרוג את פוטיפר.
לא תנאף - קיימו יוסף, שנאמר: ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים (שם לט-ט).
ומה תלמוד לומר לאלוקים?
אלא מלמד שנשבע לו ליצרו באלוקים ואמר: האלוקים אעשה את הדבר הזה.
לא תנאף - קיימו בועז, שנאמר: ליני הלילה וגו׳ (רות ג-יג).
לא תגנוב - קיימו יוסף, שנאמר: וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים וגו׳ (בראשית מז-יד).
דבר אחר: לא תגנוב -קיימו השבטים, שנאמר: הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב (שם מד-ח).
לא תענה וגו׳ ולא תחמוד - קיים אברהם, שנאמר: ויאמר אברם אל מלך סדום הרימתי ידי אל ה׳ א-ל עליון קנה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וגו׳ בלעדיי רק אשר אכלו הנערים וגו׳ (שם יד כב-כד).
דבר אחר: אנכי ה׳ אלוקיך, ולא יהיה לך, ולא תשא את שם ה׳ אלוקיך לשוא.
מה ענין זה אצל זה?
אלא ללמדך שכל הרגיל בשבועות שוא ובשבועות שקר, הרי זה כאילו עובד עבודה זרה ואינו עושה קורת רוח לפני מי שאמר והיה העולם ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים שלימה.
וכל מי שאינו רגיל בשבועות שווא ובשבועות שקר הרי זה עושה קורת רוח לפני הקב״ה ומקבל עליו עול מלכות שמים שלימה.
אוי להם לרשעים שבשביל מעשיהם המקולקלים - מביאים את עצמם לידי פסול והויין עניים עד יום מותם, שנאמר: הוצאתיה נאום ה׳ ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכילתו ואת עציו ואת אבניו (זכריה ה-ד).
הוצאתיה -לאלתר.
ובאה אל בית הגנב -זה הגונב דעת הבריות.
ואל בית הנשבע בשמי לשקר -כמשמעו.
כל העבירות שבתורה אם עבר עליהם נפגעים ממנו בגופו, ועל שבועת שוא נפגעים ממנו בגופו ובממונו. לכך נאמר: וכילתו את עציו ואת אבניו. ולא עוד, אלא שהקב״ה מעיד עליו בעצמו, שנאמר: וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום וגו׳ (מלאכי ג-ה). ואומר: ואנכי היודע ועד נאום ה׳ (ירמיה כט-כג).
דבר אחר: לא תשא את שם ה׳ אלוקיך לשוא, זכור את יום השבת לקדשו.
מה עניין זה אצל זה?
אלא ללמדך שכל הרגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא אינו מקבל עליו עול מלכות שמים שלימה.
ומי שאינו רגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים.
וכל הרגיל בשבועת שוא ושקר אינו נוחל את חיי העולם הבא.
וכל מי שאינו רגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא נוחל את חיי העולם הבא.
לכן לא יאמר האדם בלבו לעצמו, אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקב״ה על מנת שאעבור על אחת מכל המצוות האמורות בתורה - כי זהו סימן רע וחלק רע וגזירות קשות באות עליו.
אלא כך יאמר אדם בלבו, אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקב״ה על מנת שלא אעבור אפילו על אחת מכל המצוות האמורות בתורה - וזהו סימן טוב וחלק טוב ואין חטא בא על ידו. תדע לך שכן הוא, שהרי כשהיו ישראל במדבר מה נאמר בהם - ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת (במדבר טו-לב).
אמר הקב״ה למשה: מפני מה חילל זה את השבת?
אמר משה לפניו: ריבונו של עולם איני יודע.
אמר לו הקב״ה למשה: כי בכל ששת ימי החול יש לו לישראל תפילין בראשו ובזרועו ורואה אותם וחוזר ממעשיו, אבל עכשיו ביום השבת שאין לו תפילין בראשו ובזרועו לכן חילל את השבת.
באותה שעה אמר לו הקב״ה למשה: משה צא וברור להם מצוה אחת שינו נוהגים בה בשבתות ובימים טובים.
זה מצות ציצית, שנאמר: דבר אל בני ישראל וגו׳ ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו׳ וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה׳ וגו׳ במדבר (טו-לח).
ואין לדורותם אלא - לדור תם. ואין תם - אלא יעקב, שנאמר: ויעקב איש תם (בראשית כה-כז). תם מגזל, תם מגילוי עריות, תם משפיכות דמים.
לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל עול מלכות שמים שהיא חמורה, שמתחילים - שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד.
ומסיימים - ועשו להם ציצית וגו׳.
הא למדת שקלה שבמצוות הרי היא כחמורה, וחמורה הרי היא כקלה.
דבר אחר זכור את יום השבת לקדשו.
במה אתה מקדשו?
במקרא ובמשנה במאכל ובמשתה וכסות נקייה ובמנוחה - שכל המענג את השבת כאילו הוא מכבד להקב״ה שנאמר: וקראת לשבת עונג לקדוש ה׳ מכובד (ישעיה נח-יג). ללמדך אם קראת לשבת עונג - אז לקדוש ה׳ מכובד.
ואף על פי שאמר ר׳ עקיבא: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. מכל מקום יטול אדם בשר מעט ויין מעט. ואל ירבה בבשר ויין יותר מדאי. ואם הרבה בבשר ויין יותר מדאי הרי מקרא מוכיח עליו - אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו כי סובא וזולל יורש. (משלי כג כ-כא). ואם לא זכה אדם לבקש רחמים על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיו - יבקש רחמים על אכילה ושתייה יתירה שלא יכנסו לתוך מעיו, שנאמר: הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני (ישעיה מח-י).
מה כור זה אפילו אתה נותן בו כל העצים שבעולם הרי זה שורפן ומפסידן, כך גרונו של אדם אפילו אתה נותן בו כל אכילות יפות שבעולם הרי זה בולען ומפסידן.
מעשה ברבי יהודה הנשיא שאמר בשעת מיתתו: גלוי וידוע לפני הקב״ה, שעמלתי בתורה בכל עשר אצבעותיי ולא אכלתי ולא נהניתי בעולם הזה אפילו באחד מאצבעותיי הקטנים. ומעולם לא אמרתי - אלך ואוכל ואשתה ואהנה ואלך לי מן העולם הזה, ואלך אח״כ מתוך תענוגי עולם הזה ואפטר מן העולם הזה לעולם הבא. אלא לא עשיתי לי אכילה ושתייה רק כדי חיותי ועסקתי בתורה כל ימי חיי, לכן עכשיו תן לי מנוחה בבית עולמי.
מה היו משיבים לו?
יבוא שלום ינוח על משכבותם הולך נכוחו (ישעיה נז-ב).
וכל העושה כן עליו הכתוב אומר: טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט (תהילים קיב-ה).
מכאן שמעת, שקדושת הקב״ה וקדושת שבת וקדושת ישראל - שלושתן חשובות כאחת.
בקדושת הקב״ה מה כתיב?
ואתה קדוש יושב תהילתו ישראל בך בטחו אבותינו וגו׳ (תהילים כב ד-ה).
ובקדושת שבת מה כתיב?
ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם (שמות לא-יד).
ובקדושת ישראל מה כתיב?
קודש ישראל לה׳ ראשית תבואתה(ירמיהו ב-ג).
מכאן אמרו, שלעתיד לימות בן דוד שינו שיניהם של עוכרי ישראל נמשכים עד כ״ד אמות. וחכמים אומרים שלושים ושלוש אמות.
ומה נשתנה ל״ג מעשרים וארבע?
אלא כנגד תשעה חודשים למעוברת ועשרים וארבעה למניקות - כנגד כל חודש וחודש אמה אחת.
ולמה דוקא כנגד המעוברת ומניקות?
אלא לומר לך, התינוק הזה כוחו שהוא יונק מאמו ט׳ חודשים של ימי עיבורה ואח״כ הוא יונק חלב משדי אמו כל אותם עשרים וארבעה חודשים ואפילו מתה אמו אינו חושש לה.
דבר אחר: זכור את יום השבת לקדשו וכבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך
וכי מה עניין זה אצל זה?
אלא ללמדך, שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא של חילול השבת ולא שאר שום כל חטא בא על ידו. ואם חטא - נמחל לו, שנאמר: אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו (ישעיהו נו-ב).
אל תקרי מחללו אלא - מחול לו.
ואומר: ויאמר ה׳ יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה וגו׳ (ישעיהו כט-יג).
דבר אחר: זכור את יום השבת לקדשו וכבד את אביך ואת אמך וגו׳ אל יאמר אדם הואיל ואבי שבשמים הקדימני תחילה אעשה את רצון אבי שבשמים ואכבדהו ואניח את כבוד אבי ואמי, לכך נאמר: כבד את ה׳ מהונך ומראשית כל תבואתך וימלאו אסמיך שבע וגו׳ (משלי ג ט-י).
ונאמר כבד את אביך ואת אמך - למען יאריכון ימיך.
וכן לא יאמר אדם, הואיל ואבי שבשמים הקדימני תחילה אעשה את רצון אבי שבשמים ואירא ממנו ואניח את מורא אבי ואמי, לכך נאמר: את ה׳ אלוקיך תירא (דברים ו-יג). ונאמר: איש אביו אמו תיראו (ויקרא יט-ג).
לבזמן שאדם מקלל את אביו ואת אמו או מכה אותם כביכול הקב״ה כופף את רגליו תחת כיסא הכבוד, ואומר: אני השוויתי את כבודים לכבודם של אלו ששלושתן שקולין כאחד אילו הייתי אצלם כך היו עושים לי יפה עשיתי שלא דרתי עמהם בשכונה אחת. הא למדת, כל המבקש ימים ושנים ועושר וכבוד וחיים ארוכים בעולם הזה ולעולם הבא חיים שאין להם סוף ותכלית - יעשה רצון אביו שבשמים ואת רצון אביו ואמו, לכך נאמר: זכור את יום השבת לקדשו וכבד את אביך ואת אמך וגו׳.
דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך וגו׳ ולא תרצח.
מה עניין כבד אצל לא תרצח?
אלא ללמדך, אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו אפילו בילדותן ואין צריך לומר בעת זקנותן - נחשב לו כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני הקב״ה. לכך נאמר: כבד וגו׳ לא תרצח.
דבר אחר: כבד וגו׳ ולא תנאף.
מה עניין זה אצל זה?
אלא ללמדך, אם יש לו לאדם ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו נחשב לו כאילו הוא נואף כל ימיו לפני הקב״ה. לכך נאמר: כבד וגו׳ לא תנאף.
דבר אחר: כבד וגו׳ ולא תגנוב.
מה עניין זה לזה?
אלא ללמדך, אם יש לו לאדם ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו נחשב לו כאילו הוא גונב נפשות כל ימיו לפני המקום. לכך נאמר: כבד וגו׳ ולא תגנוב.
דבר אחר: כבד וגו׳ ולא תענה וגו׳.
מה עניין זה אצל זה?
אלא ללמדך, אם יש לו לאדם ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו נחשב לו כאילו הוא מעיד עדות שקר כל ימיו לפני המקום. לכך נאמר: כבד את אביך וגו׳ ולא תענה.
דבר אחר: כבד את אביך וגו׳ ולא תחמוד וגו׳
מה עניין זה אצל זה?
אלא ללמדך, אם יש לו לאדם ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו נחשב לו כאילו הוא חומד את ממון של אחרים כל ימיו לפני המקום.
ובזמן שהאדם הוא מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו בילדותם ובזקנותם - למה הוא דומה? למלך שבא אצלו בן אוהבו, אמר לו המלך: בני, מאין אתה בא?
אמר לו: מבית אבי ואמי.
אמר לו המלך: אביך ואמך מה הם עושים?
אמר לו: נפטרו בשלום לבית עולמם.
אמר לו המלך: בני ברוך אתה, ותהיה לך קורת רוח בעולם שנתתה מנוחה לאביך ואמך עד שנפטרו בשלום לבית עולמם. עכשיו בוא עמי לביתי ואראה לך מה שגנזו לך אביך ואמך אצלי.
כך מי הוא מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו עד שנפטרו בשלום לבית עולמם, וגם הולך בדרכי שמים ובזה הוא עושה נחת רוח לאביו ולאמו, אומר לו הקב״ה: בני, בוא וראה גנזי שמים שהם גנוזים לך אצלי מפני שכיבדת ופירנסת לאביך ואמך ועשית לי נחת רוח במעשים טובים שלך ולאביך ואמך, שנאמר: ובאו אליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה׳ אלוקיך (דברים כח-ב).
אימתי יבואו עליך כל הברכות האלה?
אם תשמע בקול ה׳ אלוקיך ותלך בדרכיו שהם דרכי שמים.
ומה הם דרכי שמים?
שהוא רחמן ומרחם אפילו על הרשעים ומקבל אותם בתשובה שלימה, וזן ומפרנס את כל הבריות - כך תהיו רחמנים זה לזה לפרנס זה לזה ותאריכו פנים זה לזה בטובה.
דבר אחר: מה הם דרכי שמים?
שהוא חנון ונותן מתנת חינם ליודעין אותו ולשאינן יודעין אותו - כך אתם תנו מתנת חינם זה לזה.
דבר אחר: מה הם דרכי שמים?
שהוא רב חסד ומטה כלפי חסד - כך אתם תהיו נושאים פנים זה לזה ותהיו מטין כלפי טובה לעשות טובות זה לזה יותר מן הרעה: