תכנית מתאר 62 לירושלים/הוראות

תכנית מתאר 62 לירושלים/הוראות מתוך

תקנות תכנית המתאר של ירושלים

חלק א׳ – הוראות כלליות

1.

שם התכנית ותחולתה

תכנית זו תיקרא ”תכנית המתאר לירושלים“ ותחול על שטח בנין ערים של ירושלים כפי שהוכרז ע״י שר הפנים בהודעה בקובץ התקנות מס׳ 337 מיום 12.2.53.

2.

תשריט התכנית

התשריט המצורף לתכנית זאת, להלן ”התשריט“, יהווה חלק בלתי נפרד מהתכנית בכל העניינים הכלולים בתכנית ובתשריט.

3.

מהות התכנית

תכנית זו היא צירוף של תכנית המתאר כפי שפורסם בעתון הרשמי מס׳ 1359 מיום 14.9.44 והתיקון לה, כפי שאושר בת.ב.ע מס׳ 62 שפורסמה בי.פ. 687 מיום 16.7.59.

4.

יחס לתכניות מפורטות וחלוקות שהנן בתוקפן

תכניות מפורטות של חלוקות שניתן להן תוקף לפני שתכנית זו קבלה תוקף תשארנה בתוקפן במידה שהוראותיהן אינן מנוגדות להוראות תכנית זו, מלבד ההוראות בתכנית זו בנוגע לשטח מגרש מינימלי, שלא תחולנה על מגרשים בחלוקות שקיבלו תוקף כנ״ל.

5.

יחס לחוקי עזר

במקרה של ניגודים כל שהם בין הוראות תכנית זו לבין הוראות כל שהן בחוקי עזר שהותקנו לפי הפקודה, תכרענה הוראות תכנית זו את ההוראות המנוגדות שבחוקי עזר הנ״ל.

חלק ב׳ – פירוש מונחים

בתכנית זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצידם, אלא אם כן יחייב התוכן פירוש אחר:

אזור – ”אזור“ פירושו שטח קרקע המסומן בתשריט בצבע או בקוקוו או ע״י התחמה מיוחדים, כל סימן לחוד או בצירופיהם, כדי לציין את השימוש המותר בקרקעות ובבניינים באותו אזור והתקנות שנקבעו כלפי שטחים אלה בתכנית זו.

בית – ”בית“ פירושו כל מבנה הסוגר על חלל על ידי גג או גגות וקירות או עמודים.

בית מגורים – ”בית מגורים“ פירושו בית שנבנה כדי לגור בו ושאין משתמשים בו למטרה אחרת פרט למגורים.

בנין – ”בנין“ פירושו כפירוש שניתן לו בפקודה.

בעל – ”בעל“ לגבי קרקע או בנין פירושו בעליו הרשום ”או המיומר“ של אותה קרקע או אותו בנין, וכשהוא נעדר או כשקשה לברר את זהותו או מקום הימצאו, כולל את האדם או בני־האדם המקבלים אותה שעה דמי שכירות או רווחים מאותה קרקע או בנין, או שהיו מקבלים אותם דמי־שכירות או רווחים מהבניין או קרקע אלה, אילו הושכרו בדמי שכירות. וכן כל אדם המשלם ארנונות או מיסים על אותה קרקע או אותו בנין, בין על חשבונו הוא ובין כסוכנם או כנאמנם של כל אדם אחר או בני־אדם אחרים, ומקום שלאחר דרישה בכתב מאת הועדה המקומית אין המחזיק ממציא את שמו וכתבתו של הבעל, יכלול המונח אותו מחזיק; כן יכלול גם את המחזיק בהיתר בנין או כל היתר אחר שהוצא לפי הפקודה כלפי אותה קרקע או אותו בנין ומקום שאין מחזיק כזה או שאי אפשר לגלותו, יכלול המונח את האדריכל בתים טוריים גובה בנין דירה דרך דיור ועדה מחוזית ועדה מקומית חדרי שרות חוקי עזר חזית מסחרית א׳ חנות יושב ראש מגרש בניה מקום מיוחד מגרש פינה מהנדס העיר הבנאי וכל קבלן וכן כל בני־אדם ושכניהם המבצעים למעשה את עבודות הבנייה או כל פעולה אחרת שעליה ניתן או נדרש היתר, או האחראיים לפעולות אלו, למעט פועל המועסק על ידם.

בתים טוריים – ”בתים טוריים“ פירושם שורה של ארבעה בתים או יותר, שבכל אחת מהם צורה אחת והנבדל מהבית הסמוך לו בחיץ או בקיר חיצוני.

גובה בנין – ”גובה בנין“ פירושו הגובה הנמדד מהמפלס הסופי המאושר של הקרקע עד לסוף המעקה, ומקום שאין מעקה, עד למפלס טפחות הקיר החיצוני בחלקו הגבוה ביותר ובגג גמלון עד למפלס מדלפות הגג.

דירה – ”דירה“ פירושה מערכת עצמאית של חדרי מגורים וחדרי נוחיות שיש לה כניסה מיוחדת ואשר לדעתה של הודעה המקומית נאותה לשימושה של משפחה אחת או אדם יחיד.

דרך – ”דרך“ פירושה כל דרך מלך, רחוב, סמטה, שביל, מבוא, מדרגות, מעבר, דרך לכלי רכב או להולכי רגל, רחבה או גשר, בין שהם רשות היחיד ובין שהם רשות הרבים, בין שהם מפולשים ובין שאינם מפולשים, בין שהם קיימים ובין שהם מוצעים בתכנית בנין ערים כלשהיא, לרבות תעלות, חפירות, ביבים למי גשמים, מדרכות, איי תעבורה, עצים ומשוכות שבצידי הדרכים, קירות תומכים, גדרות, מחיצות ומעקות.

דיור – ”דיור“ פירושו שימוש מתמיד או לסירוגין בבניין או בקרקע או בכל חלק מהם, כמקום שיכון.

ועדה מחוזית – ”ועדה מחוזית“ פירושה הועדה המחוזית לבניה ולתכנון ערים, מחוז ירושלים, שנתכוננה לפי הפקודה.

ועדה מקומית – ”ועדה מקומית“ פירושה הועדה המקומית לבניה ולבניין ערים של ירושלים שנתכוננה לפי הפקודה.

חדרי שירות – ”חדרי שרות“ פירושו מטבח, מזווה, חדר לשטיפת כלים, חדר אמבטיה, בית שימוש, מחסן, חדר כביסה, חדר גיהוץ או חדר שבו נמצאים התקני קירור, חימום או מיזוג אויר או מכונות המפעילות מעלית.

חוקי עזר – ”חוקי עזר“ פירושם חוקי עזר כל־שהם שהותקנו לפי הפקודה.

חזית מזסחרית א' – ”חזית מסחרית א׳“ פירושה אחר שהשימוש בו מצומצם לשימושים הרשומים בתוספת השימושים ל”חזית מסחרית א׳“.

חנות – ”חנות“ פירושה בית או חלק ממנו שבו עוסקים במסחר בקיבעונות, אולם המונח אינו כולל בית מלאכה.

יושב ראש – ”יושב ראש“ פירושו יו״ר הועדה המחוזית או המקומית, הכל לפי העניין וכולל גם את מ״מ היו״ר.

מגרש – ”מגרש“ פירושו שטח קרקע שאושר כמגרש בנייה בתכנית חלוקה או מקום שהועדה המקומית הרשתה להקים עליו בית.

מקום מיוחד – ”מקום מיוחד“ פירושו מקום שיאושר מזמן לזמן, לפי תכנית זו לשימוש כל־שהוא מהשימושים הרשומים בתוספת השימושים בסימן ”מקומות מיוחדים“.

מגרש פינה – ”מגרש פינה“ פירושו מגרש הנמצא בהצטלבות שתי דרכים או יותר.

מהנדס העיר – ”מהנדס העיר“ פירושו מהנדס עיריית ירושלים או בא־כוחו המורשה כהלכה.

מיכל מים – ”מיכל מים“ פירושו מיכל, בריכה או כלי־קיבול אחר לאגירת מים לצרכי בית.

מכונה מונעת בכוח – ”מכונה מונעת בכוח“ פירושה כל מכונה המונעת בחשמל או כל כוח מניע אחר, למעט מכונה המשמשת לצרכי בית, כגון מיתקן למיזוג אויר, לקירור ולחמום, מעלית, מקרר או מכשיר חשמל ביתי.

מפלס סופי – ”מפלס סופי מאושר“ לגבי מגרש פירושו הגובה הסופי של הקרקע כפי שצוין בתשריט המצורף להיתר בניה – והמהוה חלק ממנו – שניתן לגבי בנין באותו מגרש.

מרווח – ”מרווח“ פירושו המרחק שבין הבניין ובין גבול המגרש שעליו הוקם או יוקם הבניין או בין הבניין ובין קו הדרך הגובלת המגרש.

מרתף – ”מרתף“ פירושו החלל שמתחת לקומת הקרקע, או קומת הקרקע התחתונה של בית ושגובהו אינו עולה על 2.25 מטר עד התקרה ושכל חלק ממנו אינו נמצא יותר ממטר וחצי מעל פני המפלס הסופי המאושר של הקרקע הסמוכה למרתף או המפלס הסופי הממשי של אותה קרקע, הכל לפי המפלס הנמוך יותר.

מבנה חוץ – ”מבנה חוץ“ פירושו כל בית שהוקם על מגרש – נוסף על בתים כל־שהם שהוקמו על אותו מגרש בהתאם להוראות פסקה (1)3 של סעיף א׳ של חלק ו׳ של תכנית זו – והמובדל מבתים אלה.

סלילת דרך – ”סלילת דרך“ פירושה ביצוע העבודות, כולן או מקצתן הדרושות או הכרוכות בפתיחת דרך או סלילתה.

פקודה – ”פקודה“ פירושה פקודת בנים ערים, 1921 או פקודת בנין ערים, פקודה 1936 או כל פקודה המתקנת כל אחת מן הפקודות הנ״ל או הבאה במקומן.

צביעה – ”צביעה“ כוללת גם את גוון הצבע.

קן בנין – ”קו בנין“ פירושו קו ביחס לדרך קיימת או מוצעת שמעבר לו אין בית יכול לבלוט.

קו דרך – ”קו דרך“ פירושו הקו המגדיר את גבולות צידי הדרך.

קומה ראשונה -”קומה ראשונה“ לגבי בית, פירושה הקומה הנמצאת מעל קומת הקרקע.

קומה שניה -”קומה שניה“ לגבי בית, פירושה הקומה הנמצאת מעל לקומה הראשונה.

קומת קרקע – ”קומת קרקע“ לגבי בית, פירושה הקומה הנמצאת לא יותר מ־1.75 מ׳ מעל המפלס הממוצע הסופי המאושר של הקרקע הסמוכה לבית.

קומת קרקע תחתונה – ”קומת קרקע תחתונה“ לגבי בית, פירושה אותה קומה הנמצאת מתחת לקומת הקרקע.

רוחב דרך – ”רוחב דרך“ פירושו המרחק בין קווי הדרך הנמדד במאונך לקו של אמצע הדרך.

שטח מגרש – ”שטח מגרש“ פירושו שטח הקרקע שבתוך גבולות המגרש, לרבות שטח הקרקע שעליו הוקם בנין באותו מגרש.

שטח עמודים – ”שטח עמודים“ מובנו השטח בקומת הקרקע, ובאשור הועדה המחוזית בקומה מתחת לקומת הקרקע, שאינו בנוי והמשמש חלק מהשטח הפנוי של המגרש ושאורכו בחזית הבית הוא לפחות 6 מטרים ועומקו אינו עולה על אורכו בחזית. שטח העמודים יחשב שטח בנוי אם תבנה גדר, מעקה, חיץ או קיר שיבדיל בינו לבין השטח הפנוי של המגרש, אלא אם כן בגלל הבדלי גובה בקרקע, הרשתה הועדה המקומית בנית מעקה – מתכת מסורג בגובה שלא יעלה על מטר אחד. שטח חדר המדרגות לא ייכלל בשטח העמודים המותר.

שטח בנוי – ”שטח בנוי“ פירושו כל שטח של בנין המכוסה תקרה והמוקף לפחות משלשת צדדיו קירות או עמודים פרט ל”שטח עמודים“ ופרט למרפסת שהמרחק בין הקיר הפנימי שלה לבין הקיר החיצוני של הבית הוא לא יותר מ־1.50 מטר.

שטח מותר – ”שטח מותר“ לגבי בית, פירושו השטח המקסימלי שעליו אפשר לבנות בית בהתאם להוראות תכנית זו.

שיפור סניטרי – ”שיפור סניטרי“ פרושו שיפור בבניין לשם השבת התנאים הסניטריים בו לרבות הקמת חדרי נוחיות חדשים ותוספות לחדרי נוחיות קיימים או שינויים בהם.

תעודת גמר – ”תעודת גמר“ פירושה תעודה לגמר הבנייה על ידי הועדה המקומית לפי חוקי עזר לרישיונות בנין (מחוז ירושלים), 1937, או כל חוקי עזר שתיקנו אותם חוקי עזר או שבאו במקומם, או לפי תכנית זו.

פירוש מונחים – מונחים שלא ניתן להם פירוש בתכנית זו יהיה פירושם כפירוש שניתן להם בחוקי העזר לבניין משנת 1925.

חלק ג׳ – ציונים בתשריט

הציונים הבאים, שהשתמשו בהם בתשריט, יהיה פירושם כרשום בצדם.

הציון בתשריט	פירוש הציון
שטחים שצבעם ורוד	אזור מגורים מספר 1
שטחים שצבעם כחול	אזור מגורים מספר 2
שטחים שצבעם צהוב	אזור מגורים מספר 3
שטחים שצבעם צהוב והמותחמים בקו חום	אזור מגורים מספר 4
שטחים שצבעם כחול	אזור מגורים מספר 5
שטחים שצבעם כתום	אזור מגורים מספר 6
שטחים שצבעם ירוק והמקווקוים בצבע כתום	אזור מגורים מספר 7
שטחים שצבעם אפור	אזור מסחרי
חזיתות שסומנו בקו אדום	חזית מסחרית א׳
שטחים שצבעם סגול	אזור תעשיה
שטחים שצבעם סגול והמותחמים בקו סגול	שטח מתקני נפט
שטחים שצבם חום והמותחמים בקו חום כהה	שטח לבניינים ציבוריים
שטחים שצבעם ירוק והמקווקוים שתי וערב ירוק	שמורת טבע
שטחים שצבעם ירוק והמקווקוים בקו אלכסוני ירוק	אזור חקלאי
שטחים שצבעם ירוק והמותחמים בנקודות	שטח לשימוש חקלאי מוגבל
שטחים שצבעם חום והמותחמים בקו מרוסק אדום	שטח הקריה
שטחים שצבעם ירוק	שטח פתוח ציבורי
שטחים שצבעם ירוק והמותחמים בקו ירוק	שטח פתוח פרטי
שטחים שצבעם צהוב והמקווקוים בקו צבע חום והמותחמים בקו כחול שבור	כפרים
שטחים שצבעם צהוב והמקווקווים שתי וערב ירוק	בית קברות
שטחים המותחמים בקו שחור והמקווקווים בקו שחור	תחום הריסה (שטחים יתרי אוכלוסין וצפופים)
שטחים המותחמים בקו שחור מרוסק	שטח עתיקות
שטחים שצבעם אפור והמותחמים בקו בצבע סגול	שטח מסילת ברזל
קו אדום	דרך קיימת או חדשה
קוים עם סימני ביטול אדומים	דרך מבוטלת
קו כחול	גבולות התכנית ובנין עיר
מספר בתוך עגול	רוחב הדרך

חלק ד׳ – דרכים

1.

פירוש דרך

בחלק זה, אלא אם כן יחייב גוף העניין פירוש אחר – ”דרך“ פירושה דרך שמקומה סומן בתשריט או כל דרך נוספת, שנקבעה בתכנית מפורטת או בתכנית חלוקה בהתאם לתנאי בפסקה 2 של חלק זה.

2.

מקומות דרכים ורוחביהן

מקומות הדרכים ורוחביהן יהיה כמסומן בתשריט בתנאי, שאפשר יהיה לקבוע מקומות נוספים לדרכים בתכנית מפורטת או בתכנית חלוקה, אם לדעת הועדה המחוזית לא תשתנה על ידי תכנית זו.

3.

איסור בניה ועבודה בדרכים

לא יוקם כל בנין שהוא ולא תיעשה כל עבודה שהיא על כל קרקע המשמשת מקום לדרך.

4.

סלילת דרכים

הרשות בידי הועדה המקומית לסלול כל דרך ולבצע בקרקעות הסמוכות לדרך כל עבודה הכרוכה בסלילה זו.

5.

הטייתן וביטולן של דרכים קיימות

בהסכמתה של הועדה המחוזית הרשות בידי הודעה המקומית להטות או לבטל כל דרך קיימת בין אם זו דרך כמוגדר בפסקה 1 של חלק זה ובין שאינה דרך כזאת. ולהכריז על הפסקת כל זכויות המעבר לציבור באותה דרך החל מתאריך של אותה הטיה או אותו ביטול.
הדרכים המסומנות בתשריט בסימני ביטול תבוטלנה.

6.

השימוש בקרקע שאינה נחוצה

הרשות בידי הועדה המקומית לעשות את הטוב בעיניה בכל קרקע שלא יהיה בה עוד צורך לדרך בין אם זו דרך לפי הגדרת פסקה 1 של חלק זה ובין אם היא לא דרך כזאת.

1) אם זה למכר יש לנהג לפי פק׳ העיריות הערת המבל״ד.

2) אם להשתמש למטרה אחרת – צריך תכנית לכך.

7.

העברת סמכויות לסלילת דרך

הועדה המקומית רשאית ליפות, על ידי היתר, את כוחו של כל מי שירצה לסלול או להרחיב כל דרך, בתנאי שאותו בעל היתר יקבל על עצמו את כל ההתחייבויות וכל האחריות שהיו חלות על הועדה המקומית אילו היתה היא אחראית לסלילה או להרחבה זו. משייפתה הועדה המקומית את כוחו של מישהו ע״י היתר כזה, תתנה גם תנאים כטוב בעיניה כדי להבטיח את ביצוען הנאות של העבודות.

8.

גדרות, משוכות ועצים

(1)

הרשות בידי הועדה המקומית לצוות על בעלי הקרקעות הגובלות עם דרך להקים על אותן קרקעות קירות גבול או גדרות וכן לקבוע את גובהם של אותם קירות או גדרות, החומרים שמהם ייבנו ואופן בנייתם, ולדרוש את נטיעתם וזימורם של משוכות, עצים ושיחים, וסילוקן של כל מחסום שבין קו־הבניה וקו־הדרך, שיש בו משום הפרעה למבט.

(2)

כל בעל שנמסר לו צו לפי פיסקה זו, יקים תוך התקופה שנקבעה באתו צו – אותה גדר או אותו קיר או יסלק אותו מחסום וימלא בדרך כלל אחר דברי הצו. לא מלא הבעל אחר דברי הצו תוך התקופה שנקבעה בו, הרשות בידי הועדה המקומית לבצע את העבודות שנקבעו באותו צו על חשבון הבעל.

9.

כניסה לקרקע המהוה מקום לדרך

לאחר שתכנית זו תקבל תוקף ולאחר שתימסר לבעל הקרקע התרעה של חודש ימים מראש, תהיה רשאית הועדה המקומית בכל עת להיכנס לאותה קרקע המהוה מקום לדרך או להרחבת דרך קיימת ולקבל אותה קרקע לידיה למטרת סלילה.

חלק ה׳ – ניקוז ותיעול

באישורה של הועדה המחוזית, הרשות בידי הועדה המקומית לייחד כל קרקע הדרושה למעבר מי גשמים או מי שופכין, ולא יוקם על כל קרקע שיוחדה כנ״ל כל בנין ולא תיעשה בה כל עבודה, פרט לעבודות הדרושות לביצוע הניקוז או התיעול.

חלק ו׳ – החלוקה לאזורים

(א) השימוש בקרקעות ובבניינים

1.

השימוש בקרקעות ובבניינים

לא ישמשו כל קרקע או בנין הנמצאים באזור מן האזורים שסומנו בתשריט לתכלית אחרת מאשר אחד השימושים המפורטים ברשימת השימושים לגבי האזור שבו נמצאים הקרקע או הבניין, בתנאי כי:

א) מקום שמשתמשים בקרקע או בנין, בשעת כניסה תכנית זו לתקפה, שימוש כלשהו, השונה מאחד השימושים המפורטים ברשימת השימושים לגבי האזור שבו הם נמצאים, מחמת תכנית בנין ערים כלשהיא שהיתה בתוקף סמוך להכנסה לתוקף של תכנית זו, מותר להמשיך להשתמש בקרקע זו או בבניין זה באותו שימוש כל עוד לא חל שינוי בחזקתם, בבעלותם של אותה קרקע או של אותו בנין.

ב) באישורה של הועדה המחוזית תהיה מוסמכת הועדה המקומית להרשות להשתמש בקרקע או בבניין לתכנית שלא פורטה ברשימת השימושים לגבי אותו אזור, כפוף לתנאים, שיהיו נראים לה, בהתחשב עם אופייה של הסביבה, שבה נמצאים הקרקע או הבניין, כפי שנקבע בתכנית זו.

ג) ש.ת.ע מפורטת או פרצלציה תוכל לקבוע כי כל קרקע באזור מגורים תהיה ש.פ.פ או ש.צ.פ.

2.

מקומות בניה

לא יוקם בנין על קרקע שאינו מגרש בנייה.

3.

מספר בתים על מגרש

(1)

מותר להקים בית אחד בלבד על מגרש, באזורי מגורים ומסחר בתנאי כי: באישורה של הועדה המחוזית תהיה הועדה המקומית מוסמכת להרשות הקמת שני בתים או יותר על מגרש אחד.

(2)

שום דבר האמור בפסקה זו לא ימנע הקמת מבנה חוץ שהותר לפי תכנית זו.

4.

תכניות שיכון

(1)

באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית מותר לבצע תכנית שיכון המטפלת בהקמת בתי דירות, בתים נפרדים, בתים עם קיר משותף, בתים טוריים או כל צירוף של אלה, אם ימולאו התנאים דלקמן:

(א)

קרקע שעליה חלה התכנית היא שטח רצוף ונמצאת באזור מגורים;

(ב)

מצבה, תבליטה, גודלה של הקרקע שעליה חלה התכנית, מתאימים לדעת הודעה המקומית והועדה המחוזית, לתכנית שיכון;

(ג)

הועדה המקומית אישרה והועדה המחוזית הסכימה לתכנון השטח;

5.

(בוטל).

6.

(בוטל).

7.

דיור באזור מסחרי ובאזור תעשיה

לא יותר כל דיור בקומת קרקע של כל בית באזור מסחרי או בכל חלק של בית באזור תעשיה, אלא באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית.

8.

חנויות מלאכות ותעשיות

(1)

לא יפתחו חנות או בית מלאכה ולא יעסקו בשום מלאכה או תעשיה אלא במקום שאושר לתכלית זו ע״י הועדה המקומית בהסכמת הועדה המחוזית או מקום שאושר לכך בתכנית בנין ערים.

(2)

מקום שהותרו חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיות, יהיה מקומם ו/או יעסקו בהם רק בבתים שנבנו במיוחד לאותה תכלית, או שהותאמו למטרתם בהתאם לתנאים שיקבעו ע״י הועדה המקומית.

9.

מכונות המונעות בכוח

(1)

מכונות המונעות בכוח לא תותרנה באזורי מגורים 1, 2, 5, 6, 7.

(2)

(בוטל).

(3)

באזורי מגורים 3, ו־4 מותרות מכונות המונעות בכוח בתנאי שלא יעלו על 5 כוחות סוס לכל עסק או מלאכה.

(4)

באזור מסחרי מותרות מכונות המונעות בכוח בתנאי שלא תעלינה על 15 כוחות סוס לכל עסק או מלאכה.

(5)

לא תוטל כל הגבלה על מספר כוחות הסוס של מכונות המונעות בכוח באזור תעשיה.

10.

מגרשים הנמצאים בתחומי אזורים שונים

מגרשים הנמצאים יהיה דינם כדין מגרשים בתחומי האזור שסייגיו מועטים יותר, פרט למרווח בחזית הבניין שיהיה כפי הנמצאים שנקבע לגבי כל אחד מן האזורים השונים שהמגרש נמצא בהם.

רשימת השימושים

אזור	השימוש
1. אזורי מגורים	1. בתי מגורים
	2. בתי מגורים על שני מגרשים סמוכים עם קיר משותף באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית;
	3. מגרשי משחקים ושעשועים וכן באישורה של הועדה המקומית ובסכמת הועדה המחוזית – בנינים על אותם מגרשים המוסיפים על נוחיות ההתקנים שבהם;
	4. בתים שהוקמו בהתאם לתכנית שיכון שאושרה לפי פסקה 6 של סעיף א׳ של חלק זה;
	5. בניני ציבור, בתי יראה, בתי חינוך, בתי נכות, בתי ספר ובתי מלון, בתנאי שאיחודם ותכניותיהם אושרו על ידי הועדה המחוזית;
	6. משרדי בעלי מקצועות חופשיים ואומנים;
	7. בתי הבראה;
	8. חנויות, בתנאי ששימושן הוא כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה לכל אזור ואזור.
	_______
2. אזור מסחרי	1. כבאזורי מגורים, בתנאי שלא יותר מגורים בקומת הקרקע של בית אלא באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית;
	2. משרדים
	3. חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיות, בתנאי ששימושם יהיה כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”אזור מסחרי“.
	_______
3. חזית מסחרית א׳	1. כבאזורי מגורים 1, 2, 5, 6.
	2. משרדים;
	3. חנויות, בתנאי ששימושם יהיה כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”חזית מסחרית א׳“.
	4. השימושים המותרים בחזית מסחרית א׳ מוגבלים לגבי כל הבנין ולא רק בחנויות הפונות לחזית.
	_______
4. אזור תעשיה	1. כבאזור מסחרי בתנאי שלא יותרו כל מגורים בכל חלק מן הבית אלא באישורה של הועדה המקומית ובהסכמת הועדה המחוזית.
	2. חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיות בתנאי ששימושם יהיה כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”אזור תעשיה“.
	_______
5. עין כרם, מנחת, מי נפתוח, גבעת שאול ב׳, בית צפפה, עיסאויה	1. בתי מגורים;
	2. מוסדות דת;
	3. בתי חולים ומרפאות;
	4. מוסדות צדקה;
	5. שווקים;
	6. מגרשי משחקים ובתי בידור;
	7. מוסדות חינוך ותרבות;
	8. בתי מלון ופנסיונים;
	9. חנויות, בתי מלאכה, מלאכות ותעשיה, בתנאי ששימושם יהיה כשימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”העיר העתיקה והכפרים“.
	_______
6. מקומות מיוחדים	כל שימוש הרשום בנספח המצורף בזה בכותרת ”מקומות מיוחדים“ יהיה מותר בכל מקום, בתנאי כי מקום זה אושר לאותו שימוש ע״י הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית, הרשאית להתנות תנאים במטרה לשמר על אופייה הכללי כל הסביבה כפי שנקבע בתכנית זו.
	_______
7. שמורות טבע	1. ייעור, חקלאות וגננות;
	2. בנינים הכרוכים בנ״ל, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
	_______
8. שטחים פתוחים ציבוריים	1. גנים ציבוריים;
	2. מגרשי ספורט ושעשועים;
	3. בנינים הכרוכים בנ״ל, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
	_______
9. שטחים פתוחים פרטיים	1. בתי יראה ובתי חינוך ציבוריים;
	2. מנזרים;
	3. ייעור וגנים;
	4. ספורט ושעשועים;
	5. בנינים הכרוכים בנ״ל או בשימושם שהיו קיימים בזמן שתכנית זו קבלה תוקף, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
	6. בתי מלון
	_______
10. בתי קברות	1. בתי קברות
	2. משרפות מתים (קרמטוריום)
	3. מונומנטים;
	4. בנינים הכרוכים בנ״ל, באישורה של הועדה המקומית ובהסכמתה של הועדה המחוזית;
	_______
11. אזור הנפט	קנים להחסנת נפט בכמויות גדולות, ושמושים הכרוכים בנ״ל.
	_______
12. שטח לבניינים ציבוריים	בנינים ציבוריים;
	בתי יראה;
	בתי חינוך ותרבות;
	בתי נכות ותערוכות;
	_______
13. שטח מסילת ברזל	מתקנים ומבנים הקשורים עם פעולות הרכבת.

נספח

1. אזורי מגורים 1, 2, 5, 6

1. חנויות לממכר תוצרת חלב, ירקות, פירות, לחם בשר, דגים, מכולת, מרקחות או שאר מצרכים לאכילת בני אדם שלא נוקבו בשם במקום אחר בנספח זה;
2. קיוסקים של מי סודה וחנויות גלידה;
3. בתי קפה ומסעדות;
4. בתי מרקחת;
5. חנויות טבק וסיגריות;
6. מספרות;
7. חנויות לממכר פרחים;
8. חנויות לממכר צרכי כתיבה וספרים, ספריות וחדרי קריאה;
9. חנויות לתיקון נעליים;
10. חנויות לקבלת חפצים לכביסה, ניקוי יבש או צביעה.

2. אזורי מגורים 3, 4

1. כבאזורי מגורים 1, 2, 5, 6;
2. חנויות לממכר משקאות חריפים;
3. חנויות לממכר דגים מטוגנים;
4. מטבחים ציבוריים;
5. תנורים ציבוריים;
6. חנויות לבישול צרכי מזון;
7. חנויות לטחינת קפה;
8. סוחרי אריגים, חיטים, תופרות ומתקני בגדים;
9. מכבסות, ניקוי יבש וצביעה;
10. חנויות רהיטים וריפוד;
11. נגרים ועושי רהיטים;
12. בתי מלאכה לצחצוח רהיטים;
13. בתי מלאכה לקליעת סלים;
14. בתי מלאכה לייצור מברשות ומטאטאים;
15. חנויות ובתי מלאכה של זגגים ולהכנת מסגרות;
16. צלמים;
17. חרתים במתכת;
18. חנויות ובתי מלאכה לאמנות מקומית;
19. בתי מלאכה של צורפי זהב וכסף וייצור תכשיטים;
20. סתתי מצבות;
21. חנויות וחצרות ההכנה של כלי ברזל, חומרי בנין, חומרים פלסטיים, למעט חנויות עצים ומחסני עצים;
22. חנויות של אופניים ותיקון אופניים.
23. חנויות לממכר נפט, פראפין ושמן מינראלי;
24. חנויות לממכר תחמושת ונשק ותיקונו;
25. בתי לינה;
26. בתי מרחץ ציבוריים;
27. חנויות לממכר קרבים ומעיים.

3. חזית מסחרית א׳

1. כבאזור מגורים 1, 2, 5, 6.
2. חנויות לממכר משקאות חריפים;
3. מזונות וברים;
4. חנויות לטחינת קפה;
5. מחסני כל־בו;
6. סוחרי אריגים, חייטים, תופרות ומתקני בגדים;
7. חנויות וסלונים לממכר צמר ומשי סריגה;
8. חנויות של פרוונים;
9. חנויות רהיטים וריפוד;
10. מקשטי בתים (בפנים)
11. צלמים וחנויות לממכר צרכי צילום;
12. בתי מלאכה לאמנות מקומית;
13. חנויות של צורפי זהב, כסף ותכשיטים;
14. חנויות למכר דברי אמנות, עתיקות ושטיחים;
15. חדרי ראווה למכוניות;
16. חנויות כלי ברזל ומתכת;
17. חנויות לממכר תשמישי חשמל;
18. חנויות לממכר מכשירי רדיו וכלי נגינה;
19. חנויות צעצועים;
20. חנויות לממכר צרכי ספורט;
21. חנויות לממכר דברי עור;
22. חנויות לסחורות נוי;
23. חנויות לממכר נשק אש ותחמושת;
24. חנויות לציוד משרדים;
25. חנויות לממכר צרכי רופאי שיניים וצרכי רפואה;
26. אופטיקאים.
27. חנויות לתמרוקים.
28. מכוני יופי.
29. משרדים.
30. סוכנויות תיירים ונסיעות.

7.^[1] אזור מסחרי

1. כבאזור מגורים 3, 4, וחזית מסחרית א׳;
2. מחסנים למשקאות משכרים;
3. חנויות למילוי בקבוקים בחומץ, ליקרים, כוהל ומשקאות בלתי אלכוהוליים;
4. בתי חרושת לגזוז ולמשקאות בלתי אלכוהוליים;
5. מחסני מכולת;
6. מחסני פירות וירקות;
7. סיטונאים לממכר דגים טריים ומשומרים;
8. מפיצי ביצים בסיטונות;
9. אורזי צרכי מזון ופירות;
10. מפיצים ומייצרים של תוצרת חלב;
11. החסנת קרח והפצתו;
12. מייצרי גלידה;
13. מייצרי מרקחות ומיני מתיקה;
14. מאפיות;
15. מייצרי אטריות;
16. טחנות קמח, דגנים ותבואה;
17. בתי חרושת למלבושים וכובעים;
18. בתי מלאכה למלבושים סרוגים;
19. סנדלרים;
20. חנויות לממכר סחבות ובגדים משומשים;
21. בתי מלאכה לאריגת בגדים;
22. בתי מלאכה לניפוץ צמר גפן;
23. חנויות לחבלים ובד־גס (קנווס);
24. חנויות עור;
25. בתי מלאכה למוצרי קש, קנים וגומא;
26. חנויות צמר, שערות יוטה, צמר גפן ומשי;
27. בתי חרושת למיון נוצות ולניקיון;
28. בתי מלאכה לשמיכות מתופרות;
29. בתי חרושת וחנויות של מזרונים;
30. חנויות של צבעים ולכות;
31. בתי מלאכה של נפחים;
32. בתי מלאכה למנועים, לצרכי הנדסה ולתיקונים כללים;
33. חנויות למכונות ואבזריהן;
34. בתי מלאכה לבניין מרכבות, מירוקן וצביעתן;
35. חנויות ובתי מלאכה של חבתנים;
36. חנויות ובתי מלאכה של חרשי נחושת;
37. חנויות ובתי מלאכה של פחחים;
38. בתי מלאכה של תשמישי חשמל.
39. בתי מלאכה לתיקון צמיגים וגיפורם; בתי חרושת לפרווה;
40. בתי חרושת לקופסאות קרטון;
41. סדרים (סמ״ך פתוחה), מדפיסים וכורכי ספרים;
42. בתי חרושת לצעצועים;
43. חנויות לממכר שעונים ואורלוגין ותיקונם;
44. בתי מלאכה של טכנאי שיניים;
45. חנויות של כלי חרסינה, כלי חרס מזגוגית לבן, כלי חרס וכלי זכוכית;
46. בתי עבוט;
47. חנויות לכלי בית וחפצים פרטיים משומשים;
48. מוסכים לרבים;
49. מחסנים של קבלנים להובלה כבדה;
50. מחסני ערובה;
51. מחסנים לטבק, טומבק, סיגריות וטבק־הרחה;
52. מחסנים לאיסוף בקבוקים ריקים ומיונם;
53. מעבדות פתולוגיות ובקטריולוגיות;
54. בנינים שבהם עושים או מוכרים חומרים המכילים רעל, מלבד בתי מרקחת;
55. מייצרי בשמים, עטרים וצרכי טואלטיקה;
56. משרדים להעתקה במכונת כתיבה;
57. חנויות של בעלי חיים וחיות שעשועים;
58. מחסנים לכל הדברים הנזכרים לעיל.

8. אזור תעשייתי

1. כבאזור מסחרי;
2. בתי מבשל שכר, גיתות יין, בתי חרושת לאלכוהול, לחומץ או לכל משקה מותסס או מכיל ספירט;
3. בתי חרושת לשימורי בשר או דגים בקופסאות, לבשר ודגים מעושנים או משומרים באופנים שונים;
4. בתי חרושת לשימורי ירקות ופירות בקופסאות ובאופנים אחרים;
5. בתי חרושת לנקניקים ובשר מוכן (לאכילה);
6. בתי חרושת להכנתם או לייצורם של חומרי מזון של פטנטים;
7. בתי חרושת להכנתם או לייצורם של בשמי מאכל, תבלינים, אבקות בישול ואפיה;
8. בתי חרושת להכנת חלב מיובש וחלב מרוכז;
9. בתי חרושת להכנתם או לייצורם של שמנים שומנים למאכל;
10. בתי חרושת לריבה;
11. בתי חרושת ובתי זיקוק של סוכר;
12. בתי בד ומחסנים של שמנים שאינם מינראליים;
13. מחסני קירור.
14. ייצור טבק, מיונו ועירובו; בתי חרושת של נעליים;
15. בתי חרושת של כפתורים;
16. בתי חרושת לאריגה ולאריגים;
17. בתי חרושת של מרבדים;
18. בתי חרושת של חבלים ובד־גס (קנווס);
19. בתי חרושת של יוטה, צמר, שיער, משי, צמר גפן וחומרים כיוצא בהם;
20. בתי היתוך ויציקה;
21. בתי מלאכה של דוודים (דלת פתוחה, ו״ו דגושה וקמוצה);
22. בתי מלאה של עושי גלגלים;
23. בתי מלאכה ובתי חרושת לרהיטי מתכת;
24. בתי חרושת לכלי ברזל;
25. בתי חרושת לתשמישי חשמל;
26. מפרזלים;
27. בתי חרושת ומפעלים לחמר (אספלט) וכופר (ביטומן);
28. בתי חרושת למלט;
29. כיבוי סיד;
30. בתי חרושת לזכוכית;
31. בתי חרושת של לבנים, רעפים ותוצרת מלט;
32. מפעלים לייצורם וליטושם של פסיפסים, טיראצו ושיש;
33. בתי חרושת של כלי חרסינה דקה, כלי חרסינה פשוטה, כלי חרס מזוגגים לבן, כלי חרס וכלי־זכוכית;
34. בתי חרושת לסיתות אבנים;
35. מפעלי צבעים;
36. בתי חרושת ובתי מלאכה לשחיקת מינראליים;
37. בתי חרושת להיתוך יהלומים וליטושם;
38. בתי חרושת של חלב (ח׳ צרויה) ונרות;
39. בתי חרושת למשחות צחצוח;
40. יצרנים ואורזים של מוצרים כימיים ורפואיים;
41. מפעלי אלקלי;
42. בתי חרושת של עמילן;
43. בתי חרושת לצבעים ולכות;
44. בתי חרושת לציפוי בבדיל ובאמיל;
45. בתי חרושת של סבון;
46. בתי חרושת של נייר;
47. בתי חרושת של קרח;
48. בתי חרושת ומחסנים של גפרורים;
49. בתי חרושת של פקקי שהם ופקקי כיפה;
50. חצרות לגרוטאות ברזל.
51. מנסרות.

9. עין כרם, מנחת, מי נפתוח, גבעת שאול ב׳, בית צפפה, עיסאויה

1. הכל כבאזורי מגורים 1, 2, 5, ו־6.
2. ברים (בית פתוחה);
3. חנויות לבישול צרכי מזון;
4. תנורים לרבים ומאפיות;
5. בתי מלאכה לקליעת סלים;
6. בתי מלאכה לייצור מברשות ומטאטאים;
7. נגרים ועושי רהיטים;
8. חנויות של כלי ברזל וכלי מתכת;
9. פחחים ובתי מלאכה לעבודות מתכת;
10. בתי מלאכה לחרתי מתכת;
11. בתי מלאכה לאמנות מקומית;
12. חנויות ממכר דברי אמנות עתיקות ושטיחים;
13. חנויות ובתי מלאכה של צורפי זהב וכסף ותכשיטים;
14. חנויות לסחורות נוי;
15. בתי מלאכה לבדים ואריגים מתוצרת הארץ;
16. בתי מרחץ לרבים.

10. מקומות מיוחדים

1. חוות;
2. רפתות בקר;
3. ארונות לבהמות משא;
4. דירים ובתי גידול של חזירים;
5. מאורות כלבים;
6. בתי מטבחיים;
7. פושטי נבלות;
8. סוחרי עורות;
9. מוסדות לשחיטת עופות ולמריטת נוצות;
10. שווקים ציבוריים ושווקי בקר, צאן וסוסים;
11. מחסנים ומתקנים לכמויות גדולות של נפט, פראפין ושמן מינראלי;
12. מחסני עצי דלק ופחמים;
13. מחסני עצים, חצרות לעצים וקרפיפי עצים;
14. ייצורם והחסנתם של נוזלים או גזים דחוסים (בלחץ);
15. מוסדות לחצץ (קבועות ומטלטלות);
16. מקומות להחסנת נייר משומש;
17. מקומות חניה, מוסכים למכוניות ציבוריות;
18. מגרשים לתערוכות, לקרקסים, לירידים ולשעשועים לרבים.
19. גני חיות ותערוכות בעליי חיים;
20. בתי חולים ואוניברסיטאות, ובתי מושב לחבר העובדים בכלל, בתנאי שיהיו שייכים למוסד;
21. בתי יתומים, בתי תינוקות, בתי אושפיזים, בתי מחסה ומוסדות לתשושים או לזקנים;
22. בתי ראינוע, תיאטראות, אולמי קונצרטים ואולמות ריקודים;
23. בניינים ציבוריים;
24. מערכות מוסכים פרטיים;
25. טרנספורמטורים.

(ב) מגרשי בנין, בתים ומבני חוץ

1.

שטח המגרש המינימלי

לא יורשה לבנות כל בית, בכל אחד מן האזורים השונים הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, על כל מגרש ששטחו הוא פחות מהרשום בטור השני של טבלת האזורים בצד אותו אזור.

2.

אחוזי הבניה ושטח מקסימלי של רצפה של בית

(1)

לא יורשה לבנות כל בית בכל אחד מן האזורים השונים הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים אלא לפי אחוזי הבניה הרשומים בטור הרביעי של טבלת האזורים ולפי שטח הרצפה בכל הקומות הרשומים בטורים החמישי והשביעי של טבלת האזורים, בצד האזור הנידון.

(2)

בשעה שמחשבים את האחוז המקסימלי של בתים, שנבנו לפי שטח הבנייה הערבית המסורתית, אין להביא בחשבון כל עובי יתר של הקירות החיצוניים העולה על 40 ס״מ.

3.

קומות קרקע תחתונות

(1)

מקומות ששיפועם מניח דעת הוועדה המקומית – לבנות עליהם קומת קרקע תחתונה, מותר לבנות קומת קרקע תחתונה בתנאי ששטח הרצפה של קומה זו ינוכה מהשטח הרשום בטור החמישי של טבלת האזורים לאותו אזור.

(2)

חדרים, הנמצאים בקומת הקרקע התחתונה ומהווים חלק ממנה, אפשר להשתמש בהם כמקום דיורים, רק אם מתאימים הם לכל דרישות בריאות הציבור, שאם לא כן אין להשתמש בהם כך.

4.

מרתפים

(1)

מרתפי החסנה, חללים למעליות ומקומות לתשמישי מיזוג אויר, קירור או חימום, אפשר לבנותם תחת כל חלק של בית.

א) מרתף שנבנה למחסן לא ישמש אלא לאחסון חפצי דיירי הבית ויהיה צמוד לדירות באותו בית.

ב) שטחו הכולל של מחסן כזה לא יעלה על 8% משטח הרצפה הכללי המותר של הבית.

ג) הועדה המקומית תהיה מוסמכת לדרוש חלוקת המחסן לתאים לשימוש הדירות בבית אם לדעתו של מהנדס העיר, מידות המחסן מאפשרות חלוקה כזאת.

(2)

אין להשתמש במרתף או בכל חלק ממנו לצרכי דיורים.

5.

(בוטל)

(בוטל)

6.

גגות משופלים

מקום שמקימים גג משופל על בית כל־שהוא, אפשר יהיה להשתמש בחלל שמתחת לגג למחסן ואותו חלל יכיל את מיכלי המים.

7.

מיכלי מים

אין להציב מיכלי מים על גגות בתים אלא בהתאם לדרישות הנוגעות במקום, חומרי בנין, צורה, קירות מקיפים וכיסוי, כפי שהטילן או תאשרן הועדה המקומית בהסכמת הועדה המחוזית.

8.

מבני חוץ

(1)

לא יורשה לבנות מבנה חוץ כל־שהוא בכל אזור שהוא אם לדעת הועדה המקומית אפשר לבנות שם קומת קרקע תחתונה.

(2)

אם לדעת הועדה המקומית לא ניתן להקים בבניין קומת קרקע תחתונה, יותר להקים מבנה חוץ באזור מגורים באחת הפינות שבחלקו האחורי של המגרש, אולם לא יותר מ־40 מ״ר ובתנאי ששטח זה של המבנה ינוכה משטח הרצפה שעליו מותר לבנות בכלל, בהתאם לשטחים הרשומים בטור השביעי של טבלת האזורים.

(3)

(בוטל)

(4)

ארכו של כל נספח לא יעלה על פי שניים ברחבו.

(5)

גובה כל נספח לא יעלה על 2.20 מטרים.

(6)

אין להתקין חלונות, דלתות או כל פתחים אחרים בכל מבנה חוץ שיהיו פתוחים אל מול קרקעות סמוכות.

(7)

מבני חוץ אשר ייבנו באזורי מגורים יכללו מרחב כדי מכונית אחת לכל הפחות, ונוסף על כך, אפשר להניח בהם מקום לחדר כביסה ומחסן, שישתמשו בהם בני אדם הגרים בבית שעל המגרש, בתנאי שמרחב כזה לא יעלה על 7.5 מטרים מרובעים.

(8)

הקמת מוסך במרווח הקדמי תורשה ובתנאי ששום חלק של המוסך לא יבלוט מעל פני הקרקע של המגרש ולא יגרע מהשטח הפנוי ובתנאי שהגובה הפנימי של המוסך בין הרצפה והתקרה לא יעלה על 2.20 מטר.

(ג) מרחקים בין קווי בנין ומרווחים

1.

מרחקים מאמצע דרך

לא יוקם כל בית באחד מן האזורים השונים, הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, שרחקו מאמצע הדרך שאותה הוא גובל מן הרוחק הרשום בטור העשירי בטבלת האזורים בצד אותו אזור.

2.

מרווחים

לא יוקם כל בית באחד מן האזורים השונים, הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, אלא בהתאם למרווחים המינימליים הרשומים בטור האחד־עשר של טבלת האזורים בצד אותו אזור: בתנאי כי:

(א)

מקום שכל חלק של בית באזור מסחרי או תעשייתי מרוחק כדי יותר מ־12 מטרים מקו הבניין, המרווח הצידי של אותו חלק של הבית יהיה לא פחות מהמרווח הנדרש מאחורי הבית.

(ב)

(בוטל)

3.

(בוטל)

(בוטל)

4.

מגרשי פינות

במגרש פינה הגובל דרכים שרחביהם שונים, ייקבע רחקו המינימלי של כל חלק של בית, הבנוי על אותו מגרש, באמצע הדרך הגובלת ומרווח חזיתו המינימלי, בהתאם לפסקאות 1 ו־2 של סעיף זה כסדרן, כאילו היה רחבה של כל אחת מאותן הדרכים כרוחב הדרך הצרה בשתי הדרכים הנ״ל.

5.

קירות בתים וגבולות בפרשת דרכים

לא יבלוט כל בית, או קיר גבול, בפרשת שתי דרכים, מחוץ לקשת של מעגל, המסומנת בתשריט של כל תכנית בנין ערים כקו דרך, ואם אין קשת כזאת מסומנת, לא יבלוט מחוץ לקשת משיקה לקווי הדרך שנקודות השקתה תהיינה מרוחקות לכל הפחות כדי 8 מטרים מנקודות חיתוכם של שני קווי הדרך, וקשת זאת תהיה קו הדרך.

(ד) גבהי בתים

1.

גבהי בתים

לא יוקם כל בית באחד מן האזורים השונים, הרשומים בטור הראשון של טבלת האזורים, בגובה שיעלה על הגובה המקסימלי הרשום בטור התשיעי של טבלת האזורים בצד אותו אזור:

(א)

בתנאי שבשום חלק מבית, כולל בית שבו הורשתה קומת קרקע תחתונה, לא יעלה מספר הקומות על המספר הרשום בטור השמיני של טבלת האזורים.

(ב)

בתנאי שבאזור מסחרי ברחובות: יפו, המלך ג׳ורג׳, מרחוב יפו עד גן העיר, רח׳ אגריפס, בן יהודה מפינת רח׳ יפו עד רח׳ בצלאל, רח׳ שלומציון המלכה, רח׳ דוד המלך מממילא עד י.מ.ק.א. יכולה הועדה המקומית להרשות גובה של עד 4 קומות.

(ג)

באישור הועדה המחוזית תהיה הועדה המקומית רשאית לאשר גובה יותר גדול של בנין מן הגובה הנקוב בטבלת האזורים, בתנאי ששטח הרצפה הכללי לא יעלה על המותר באזור.

(ה) טבלת האזורים

^[2]

כפוף לתנאים דלקמן:

1.

תוספת אחוזים לשטח הרצפה הנתון באזור מגורים 1 לאותו שטח מגרש שהוא למעלה מ־1000 מ״ר עד למקסימום של שטח מגרש של 2000 מ״ר.

2.

תוספת אחוזים לשטח הרצפה הנתון באזור מגורים 2 לאותו שטח מגרש שהוא למעלה מ־600 מ״ר בתנאי ששטח הרצפה הכולל לא יעלה על 120% משטח המגרש.

3.

באם ייבנו עמודים לא ייכלל השטח הפנוי בחישוב שטח הרצפה הכולל בתנאי ששטח העמודים לא יעלה על 10% משטח המגרש.

4.

אחוזי הבניה לא יעלו בשום מקרה על 28 באזור מגורים 1 ולא יעלו בשום מקרה על 30 באזור מגורים 2 כולל שטח העמודים בבניינים של 4 קומות ו־31 בבניינים של 3 קומות.

5.

באם תבנה קומה שאיננה מרתף כמוגדר בתכנית זו מתחת לקומת הקרקע, ינוכה שטח קומה זו משטח הרצפה המקסימלי.

6.

לא תורשה יותר מ־3 קומות כולל עמודים, באזור מגורים 2 ברחובות שרוחבם פחות מ־10 מטר, אלא אם כן שטח המגרש הוא לפחות 900 מ״ר.

7.

במגרשים באזור מגורים 1 ששטחם פחות מ־100 מ״ר תינתן הנחה עד מטר אחד במרווח הצדדי והנחה עד שני מטרים במרווח האחורי.

8.

במגרשים באזור מגורים 3 תורשה השלמת קומה שלישית בתנאי ששטח הרצפה בכל הקומות לא יעלה על 90%.

9.

באזור מגורים 5 תורשה קומה נוספת באישור הועדה המחוזית בתנאי שהשטח המקסימלי של הרצפה בכל הקומות לא יעלה על המותר בטור השביעי.

10.

תוספת של אחוז אחד בכל קומה תינתן בכל אזורי המגורים במגרשי פינה בתנאי שאף אחד מן הרחובות הגובלים אינו קטן ברחבו מ־6 מ׳ ואחוזי הבניה המקסימליים יהיה בהתאם לתנאי 4 לעיל.

11.

במקרה של הרחבת דרך שתפגע במגרש הנמצא בחלוקה מאושרת לפי פקודת בנין ערים ייחשבו אחוזי הבניה לפי שטח המגרש לפני ההרחבה בתנאי שלא תינתן כל תוספת אחוזים בגלל הרוחב המוגדל של הדרך.

12.

במקרה של רחבה הנוצרת ע״י שני רחובות או יותר, ייחשב הרוחב הקובע של הדרך לגבי אחוזי הבניה אותו רחוב שנכנס להצטלבות שרוחבו יותר גדול.

13.

באזור מגורים 7 מותר להקים מחסן בגודל 40 מ״ר נוסף על אחוזי הבניה האחרים.

14.

לא יינתן היתר לשטח מקסימלי של רצפה שעולה על האחוז הקטן יותר הנקוב בטור 7 – אלא – לאחר שהועדה המקומית קיבלה ממהנדסה דין וחשבון בדבר השיפור מבחינה תכנונית ואדריכלית שיחול בבניין כתוצאה ממתן ההיתר כאמור, והתוספת באחוזי הבניה תתחלק בדרך כלל בין כל קומותיו של הבניין נושא הבקשה, ובתנאי שההיתר איננו לגבי חלק מבניין שנבנה מלכתחילה במרתף, מחסן, מקלט, או כיוצא באלה.

15.

על אף האמור בטור 7א׳ לטבלת האזורים, לא יינתן היתר לתוספת אחוזים לשטח הרצפה עבור השלמת דירה קיימת בקומת הגג אלא לאחר שקיבלה הועדה המקומית דין וחשבון ממהנדסה בדבר השיפור מבחינה תכנונית ואדריכלית שיחול בבניין כתוצאה ממתן היתר כאמור.

16.

לא יינתן היתר למרווח קטן מהמרווח הכי גדול בטור 11 אלא לאחר שהועדה המקומית קיבלה ממהנדסה דין וחשבון בדבר השיפור מבחינה תכנונית ואדריכלית שיש בדבר והבניין הסמוך ייבנה במרווח שאינו פוחת מהמרווח הכי גדול שבטור 11 ובתנאי שהחריגה מן המרווח הגדול יותר תהיה לגבי פינות או קטעים של הבניין בלבד.

(ו) תכנונם וצורתם החיצוניים של בנינים

1.

פיקוח על תכנון ומראה חיצוני

הועדה המקומית תהיה מוסמכת לפקח פיקוח מלא על שרטוט כל בנין העומד להיבנות בכל אזור, להוציא את העיר העתיקה, כפר א־טור וכפר השילוח, מבחינת העניינים הנוגעים למראה, בחירת חומרי בנין או אופן בניה.

בתים עם קיר משותף

(א)

לא תדון הועדה המקומית בבקשות לבתים על מגרשים סמוכים עם קירות משותפים אלא אם כן הוגשה תכנית אחידה לשני הבתים, חתומה על ידי כל הבעלים הנוגעים בדבר שתחייב אותם ואת הבאים אחריהם להשלים את הבניין לפי התכנית החתומה על ידיהם.

2.

בנינים שלא הושלמו

כל בנין, בין שנבנה ובין שלא נבנה עד כדי מלוא הגבולות הנותרים לפי התכנית הזאת, יהיה בנוי וגמור עד כדי שיהיה נראה כבנין שלם, ויבנה בהתאם לדרישות התכנית הזאת, או בהתאם לכל חוקי עזר שיעמדו בתקפם אותה שעה מבחינת מראיהם החיצוני של בנינים, ציפוי אבנים בבניינים, הצבת מיכלי מים, מעקות רצופים, חדרי מדרגות, גזוזטראות וכל שאר עניינים הנוגעים למראיהם החיצוני של הבניינים.

3.

ציפוי

קירותיהם החיצוניים ועמודיהם של בתים וחזית כל קיר הגובל דרך יהיו מצופים אבני גזית טבעיות מרובעות.

בתנאי שאם היו קירותיו החיצוניים ועמודיו של כל בית, בתאריך שבו קיבלה תכנית זו תוקף, מצופים כל חומר בנין אחר שאינו אבן טבעית, זכאית הועדה המחוזית להרשות – לפי המלצתה של הועדה המקומית כי יצופו גם קירותיהם החיצוניים או עמודיהם של כל תוספת על אותו בית, או שינוי בו, באותו חומר בנין שבו היו אותם קירות חיצוניים או עמודים הנ״ל מצופים בתאריך שבו קיבלה תכנית זו תוקף.

• ראה תיקון מס׳ 1 ב”תכנית המתאר לירושלים, תכנית מס׳ 64, (תיקון מס׳ 3 לשנת 1955)“.

4.

צפוי קירות חיצוניות הפונים לגזוזטרא

(א)

במקומות בהם מותר צפוי הקיר החיצוני, הפונה לגזוזטרה עם סינור בטיח מותז – יותר גם ציפוי הקיר בטיח רגיל בתנאי שייצבע בצבע פלסטי, או בצבע אחר ושהגזוזטרה אינה פונה לרחוב ראשי.

צפוי קירות בניני ציבור

(ב)

באזורים בהם מותרת הבניה באבן מלאכותית או בטיח יותר ציפוי הקירות החיצוניים של בנין ציבורי באבן מלאכותית באזור של אבן מלאכותית או בטיח באזור של טיח בתנאי שגובה הבניין הסופי לא יעלה על קומה אחת (למעט מרתף) ושטחו הסופי אינו עולה על 120 מ״ר.

4.

מדרגות חיצוניות

אפשר יהיה להקים בגובה של קומה אחת מעל הקרקע מדרגות מבחוץ לכל בית בכל אזור מגורים, אם תהיינה אלה צמודות בשלמותן לבית, והשטח שעליו תוקמנה מדרגות אלה ביחד עם שטח הבית לא יעלה על השטח המותר של הבית.

5.

חדרי מדרגות

–

לא יהיה רוחבו של חדר מדרגות פחות מ־2.20 מטר אם הוא משמש יותר מ־4 דירות ולא יותר מ־6 דירות, למעט הדירות הנמצאות מתחת למפלס חדר הכניסה, אם חדר המדרגות צמוד לקיר חיצוני;

–

לא יהיה רוחבו של חדר מדרגות פחות מ־2.40 מטר אם הוא משמש יותר מ־6 דירות, למעט הדירות הנמצאות מתחת למפלס חדר הכניסה אם חדר המדרגות צמוד לקיר חיצוני.

–

לא יהיה רוחבו של חדר־מדרגות פחות מ־3.00 מטר אם הוא אינו צמוד לקיר החיצוני.

–

לא יהיה רוחבה של כניסה לבית פחות מ־1.00 מטר.

–

לא ישמש חדר מדרגות יותר מ־3 דירות בכל קומה, אם הכניסה אליהן היא מפודסט אחד. במקום שיש הבדלי גובה של חצאי קומה בין דירות באותו חדר מדרגות לא ישמש פודסט אחד יותר משתי דירות.

6.

צינורות האינסטלציה הסניטרית

לא יורשו בשום בנין צינורות אינסטלציה סניטרית שיראו על החזיתות החיצוניות של בנין.

7.

תיכונו, פילוסו ונטיעתו של מרחב סביב בתים

הועדה המקומית רשאית לדרוש כי יוגש לה לאישור תשריט תיכונו, פילוחו ונטיעתו של המרחב סביב בית כל־שהוא – ביחד עם הבקשה להקים בית זה, והועדה המקומית רשאית להכליל ברישיון תנאי, שלפיו יתוכן, יפולס ויינטע המרחב שסביב בית זה בהתאם לתשריט המאושר הנ״ל, ולא יהיו רואים אותו בית כאילו הושלם בנינו, אלא אם־כן ועד אשר יתוכן, יפולס וינטע אשר סביבו באותו אופן.

8.

גזוזטראות

לא תותר הקמת כל גזוזטרה אלא בהתאם לתנאים הבאים:

(א)

כל גזוזטרה לא תבלוט יותר מ־50 ס״מ מעל לדרך.

(ב)

כל גזוזטרה לא תבלוט יותר מ־1.5 מטר מפניו החיצוניים של בית.

(ג)

לא תבנה גזוזטרה במרחק מהגבול הצדדי פחות מן המרחק הרשום בטור ה־11 פחות מטר אחד ובמרחק שהגבול האחורי פחות מן המרחק הרשום בטור ה־11 פחות ממטר וחצי. לא תורשה בקומת הקרקע כל גזוזטרה מרפסת או בליטה אחרת בתוך המרווח הקדמי במרחק שהוא פחות מ־3.50 מ׳ מהגבול הקדמי. תורשה בכל הקומות גזוזטרה חיצונית בחזית הקדמית ברוחב שלא יעלה על 1.50 מ׳ בתנאי שלא תבלוט יותר משליש מהמרווח הקדמי הדרוש.

(ד)

(בוטל)

• ראה תיקון מס׳ 2 ב"תכנית המתאר לירושלים, תכנית מס׳ 64, (תיקון מס׳ 3

לשנת 1955)".

(ה)

בכל גזוזטרה יהיה מעקה בגובה של לפחות 90 ס״מ ובגזוזטראות שהכניסה אליהן היא מהמטבח לפחות 120 ס״מ אשר יצופו באותו חומר שממנו בנויים הקירות החיצוניים של הבית.

8א.

סגירת גזוזטראות שירות

(א)

לא תותר סגירת גזוזטראות שירות אשר בחזית בנין אלא אם:

א.

כל הגזוזטראות שבבניין תיסגרנה בבת אחת ובצורה אחידה.

ב.

הגזוזטרה אינה פונה לרחוב ראשי.

(ב)

לא תותר סגירת גזוזטראות שירות אשר בחזית הצדדית או האחורית של בנין אלא אם:

א.

שטח הגזוזטרה אינו עולה על 6 מ״ר.

ב.

המראה החיצוני של הגזוזטרה יאושר על ידי ועדת הארכיטקטים שתתמנה על ידי הועדה המקומית.

ג.

רבע השטח העליון מחזית הגזוזטרה ייסגר ע״י לוחות אופקיים או בצורה אחרת שתבטיח איוורור חדרי השירות.

9.

אפיריונות או זיזים

אפריונות או זיזים אחרים מעל לדלתות וחלונות לא ייבנו בגובה שיעלה על 25 ס״מ מעל לפתח הנ״ל.

9א.

חלונות ראווה

(א)

בדרך יפו וברחובות בן יהודה, שמאי, המלך ג׳ורג׳, דוד המלך, הלל ושטראוס (להלן – הרחובות הראשיים) במקומות שרוחב המדרכה אינו עולה על 3 מטרים וברחובות אחרים כשרוחב המדרכה אינו עולה על 2 מטרים, תותר הבליטה הדרושה לחלון ראווה בתנאי שלא תעלה על 12 ס״מ.

(ב)

ברחובות הראשיים כשרוחב המדרכה עולה על 3 מטרים, וברחובות אחרים כשהיא אינה עולה על 2 מטרים, תותר תוספת הבליטה בגובה של 5% מרוחב המדרכה ובתנאי שלא תעלה על 30 ס״מ.

(ג)

בשטח ארקדות לא תותר הבליטה הדרושה לחלון ראווה מעל ל־12 ס״מ.

10.

מעקות לגגות שטוחים

כל גג שטוח שיש אליו גישה בדרך כל־שהיא, יהיה מוקף מעקה רצוף שגבהו לא יפחת מכדי 40 ס״מ.

11.

סיתות אבנים מירוק קירות וצביעתן

הועדה המקומית רשאית להכליל בתנאים המצורפים לכל רישיון שהוא על כל בנין שהוא, תנאים בדבר סיתות אבנים, מירוק או צביעת בנין.

12.

סוכות ותרני רדיו ושאר יצובות על גגות

לא יוצב על כל גג שום מוט, תורן של רדיו או כל יָצוב (יו״ד קמוצה, חולם אחר הצד״י), אשר לא אישרתהו הועדה המקומית.

13.

הקיר הפונה לשטח הפנוי בקומת העמודים

הקיר הפונה לשטח הפנוי בקומת העמודים ייחשב כקיר חיצוני וייבנה באותו החומר שממנו בנויים הקירות החיצוניים של הבתים.

14.

ציפוי מסדים

באזורים בהם מותרת הבניה רק באבן טבעית מרובעת ומסותתת תותר בנית מסדים בתנאי שיבנו מאבן פראית או מאבן מרובעת ומסותתת או שיהיו מצופים בלוחות אבן מרובעים שעוביים אינו פוחת מ־4 ס״מ עם פובות שקועות.

(ז) תנאים נוספים לאזורים מיוחדים

1.

אזור ארכיאולוגי

לא יוענק כל רישיון להקמת בנין כל־שהוא או לביצוע עבודה כל שהיא באזור ארכיאולוגי, אלא־אם ועד אשר תעביר הועדה המקומית את הבקשה לרישיון כזה אל מנהל העתיקות, כדי שיודיע מה הם התנאים, שהוא דורש מאת הועדה המקומית לצרף לרישיון, אם רק יש בדעתו לכלול תנאים כאלה.

2.

עין כרם, מנחת, מי־נפתוח, גבעת שאול ב׳, בית צפפה, עיסאויה

ההוראות הבאות תחולנה על עין כרם, מנחת, מי־נפתוח, גבעת שאול ב׳, בית צפפה, עיסאויה.

(1)

תשריט כל בנין, אשר ייבנה לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, וכל הוספה על כל בנין או שינוי בכל בנין, בין שבנין זה הוקם לפני שתקבל תכנית זו תוקף ובין שיוקם לאחר שתקבל תוקף, יהיה טעון אישור מאת הועדה המחוזית, ואם תכין הועדה המחוזית תכנית מפורטת שתקבע תיכון אדריכלי לבניינים הגובלים כל רחוב, או חלק של רחוב, רחבה או ככר, יותאם תשריט כל בנין הגובל אותו רחוב, חלק של רחוב, רחבה או ככר, שיוקם לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, ותשריט כל הוספה על כל בנין, הגובל אותו רחוב, חלק של רחוב, רחבה או ככר בין שאותו בנין נבנה לפני שקיבלה תכנית זו תוקף ובין שיבנה לאחר שתקבל תוקף, לאותו תיכון אדריכלי:

בתנאי כי:

(א)

הועדה המקומית תהיה מוסמכת להרשות – במידה שתראה זאת לנכון כדי להסיר כל סכנה – כי יתוקן או ישונה כל בנין, שלדעתה טעון הוא תיקון או שינוי תכוף בגלל מצבו המסוכן או הרופף, וכל תיקון או שינוי מורשה כזה אפשר יהיה לבצעו בהתאם להוראות המהנדס העירוני.

(ב)

המהנדס העירוני יהיה מוסמך להרשות – במידה שיראה זאת לנכון כדי להסיר כל סכנה – כי יתוקן או ישונה כל בנין, שלדעתו טעון הוא תיקון או שינוי תכוף בגלל מצבו המסוכן או הרופף, וכל תיקון או שינוי מורשה כזה אפשר יהיה לבצעו בהתאם להוראות המהנדס העירוני.

(2)

בנין שיוקם לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, לא יעלה גבהו על פי שניים ברחבה של כל דרך הרבים שאותה הוא גובל, או על 10 מטרים, הכל לפי המידה הקטנה יותר, אלא אם תאשר זאת הועדה המקומית בהסכמתה של הועדה המחוזית.

(3)

כל גגות בתים, שיוקמו לאחר שתקבל תכנית זו תוקף, יהיו שטוחים או מקורי כיפה ומרוצפים לוחות אבן.

(4)

לא ישתמשו בכל ברזל גלי או פח ברזל על כל חלק בנין מבחוץ, פרט לדלת, תריס או קבוע (קו״ף קמוצה, חולם אחר הבי״ת), כיוצא בו.

3.

בתי קברות

לא תשמש כל קרקע בית קברות, אלא אם כן ועד אשר יאשרו מנהל שירותי הרפואה והועדה המקומית – בהסכמתה של הועדה המחוזית – את תיכון המקום.

4.

(שטחים יתרי אוכלוסים וצפופים) תחום הריסה

ההוראות הבאות תחולנה על (שטחים יתרי אוכלוסין וצפופים) תחום הריסה.

(1)

לא ישמשו כל קרקע או כל בנין בשום שימוש, פרט לזה הרשום בתוספת השימושים לגבי האזור שבו נמצא השטח.

(2)

לא יבנה כל בית אלא בהתאם לתכנית מפורטת.

(3)

לא יווסף דבר על כל בנין, ולא ישונה כל בנין שהוקם לפני שקיבלה תכנית זו תוקף, אלא אם כן תהיה – לדעת הודעה המקומית – תכליתם האחת והיחידה של תוספת כזאת, או שינוי כזה, להשביח את המצב הסניטרי.

חלק ז׳ – כוחות מיוחדים

1.

מניעת מטרד

כוחה של הועדה המקומית יהיה יפה לצרף לכל רישיון על עבודה כל שהיא או על שימוש כל שהוא בכל קרקע או בנין כל שהוא בכל קרקע או בנין כל שהם אותם תנאים שתמצא לנחוץ כדי למנוע כל מטרד שמקורו בשאון, תנועה, אוורור לקוי, הארה פגומה, הנחת פסולת של בתי־מלאכה, או כל מטרד אחרה עלול להגרם לסביבה בגלל אותה עבודה או אותו שימוש.

2.

הקלות

א.

כוחה של הועדה המקומית יהיה יפה לנהוג לפנים משורת הדין בכל הגבלה הקלות שהוטלה בתכנית זו על שימוש בכל קרקע או בכל הגבלה אחרת הכלולה בתכנית זו, לאחר שתביא בחשבון את השפעתה של הקלה כזאת על הנכסים הסמוכים שקיבלה על כך את הסכמתה של הועדה המחוזית.

ב.

(בוטל)

3.

חידוש רישיונות – בנין

כוחה של הועדה המקומית יהיה יפה לחדש כל רישיון בנין שניתן לפני שקיבלה תכנית זו תוקף, באותם שינויים ברישיון, שבהם יהיה צורך, כדי להתאים את הוראותיו להוראותיהם של התכנית הזאת.

4.

תעודת דיורים

(1)

משיושלם בית, שניתן עליו רישיון, תיתן הועדה המקומית תעודת דיורים ביחס לאותו בית.

בתנאי שהועדה המקומית תהיה זכאית לסרב מליתן תעודת דיירים כזאת, אם לא יתאים הבית לרישיון הבניין או לכל בית, אלא אם כן הוגשה תעודת דיורים ביחס לאותו בית מאת הועדה המקומית.

5.

שמירה על מראה

למרות כל הוראה, הכלולה בתכנית הזאת ונוגעת בגובה בנינים, יהיה כוחה של הועדה המקומית יפה להוסיף ולהגביל אותו גובה כדי לשמור שדה ראות בלתי חסום מכל דרך או שטח ציבורי פתוח, או מגרש שעשועים או כל דבר, שנודעה לו חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית, או כל מצבה.

בתנאי שאם הוסיפו להגביל כך את גבהו של הבניין, תהיה הועדה המקומית זכאית להרשות לבנות על אותו מגרש לפי אחוז בניה העולה על המותר לפי התכנית הזאת, אם כלל גבהו של הבניין לא יעלה כלל שטח הרצפה הסוחר לפי התכנית הזאת, ואם יקוימו בעינם כל קווי הבניין והמרווחים הקבועים בתכנית הזאת.

5א.

בנית בנין חדש צמוד לבניין קיים

לא תותר הקמת בנין חדש צמוד לבניין קיים אלא אם מצורף לבקשה היתר בניה, תכנית המראה את חזית הבניין הקיים והמוצע והתאמה ארכיטקטונית בין שניהם.

6.

העברת סמכות

מתוך כפיפות להוראות הפקודה הזאת, רשאיות הועדה המחוזית והועדה המקומית להעביר כל כח מן הכוחות, המסורים בידן לפי התכנית הזאת, היו״ר של אותה ועדה בהתאם או למהנדס העירוני, או לשניהם, או לוועדה, לשם השגתן של מטרות התכנית הזאת.

7.

ערעורים

כל אדם שפגע בו סירובה של הועדה המקומית להעניק את אישורה או את ערעורים המלצתה, רשאי לערער על כך – במשך שני חודשים מאז נמסרה לו הודעה על סירוב כזה – בפני הועדה המחוזית, והחלטת הועדה המחוזית בערעור כזה תהיה סופית.

חלק ח׳ – מסירת תעודות

1.

אופן המסירה

כל הודעה, צו או תעודה אחרת, היה למסרם או הוראה למסרם לפי תכנית זו, יהיו רואים אותם כנמסרו כחוק, אם נמסרו במקום כתבתו הידועה לאחרונה של האדם שלו נועדו, לבעל או למחזיק של קרקע או בנין כל שהם – אם נמסרו הודעה, צו או תעודה אחרת, או העתק נכון שלהם לאדם כל־שהוא על פני קרקע, או בבניין, או – אם אין על פני הקרקע או בבניין כל אדם שאפשר למסרם לו – אם נקבעו בבניין או על פני הקרקע במקום בולט לעין. כן מותר למסרם גם באמצעות הדואר במכתב רשום, שדמי משלוחו שולמו מראש, ואם נמסרו באמצעות הדואר, יהיו רואים אותם כאילו נמסרו בזמן שהמכתב המכיל אותם היה נמסר כרגיל בדואר, ולצורך הוכחה דבר המסירה יהיה די להוכיח כי ההודעה, הצו או התעודה האחרת צוינו בכתובת נכונה ונשלחו כהלכה בדואר רשום. כל הודעה, צו או תעודה אחרת שיש למסרם לפי תכנית זו לבעל צו או למחזיק של כל קרקע או בנין, אפשר לציינה בכתובת ”לבעל“ או ”למחזיק“ של הקרקע או הבניין, שאליה מתייחסים ההודעה, הצו או התעודה האחרת, בלי הוספת שם או דואר אחר.

2.

פרסום בעיתונות

אם אי אפשר היה לברר ללא ספק את שמו או כתבתו של בעל, מותר לפרסם אז – באחד מן העיתונים הנפוצים בירושלים הודעה הדורשת מאת כל אדם, התובע טובת הנאה כל שהיא באותה קרקע או באותו בנין, שאליו מתייחסת ההועדה, למלא אחר הנאמר בהודעה; ופרסום כזה בעיתונות, יהיו רואים אותו כברירה בת־תוקף ומספקת של ההודעה.

חלק ט׳ – הוצאות התכנית

גביית הוצאות

הועדה המקומית רשאית להוציא כל אותן הוצאות, שיהיה צורך בהן להכנה של תכנית מפורטת או תכנית פרצלציה, כדי לקדם תכנית זו או ליתן לה תוקף, ואם הוציאה הועדה המקומית הוצאות אלה, יהיה כוחה יפה לגבותן מאת בעלי הקרקעות, שעליהם תחול תכנית מפורטת כזאת, או תכנית פרצלציה כזאת, לפי מתכונת בעלותם – כסידרה – על הקרקעות שעליהם חלה תכנית זו.

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.

[הערות ויקיעורכים]

1. לא מובן למה יש כאן קפיצה למספר 7 אבל כך מובא במסמך המקורי – ויקיעורך
2. הכותרת כאן הינה תוספת משלי לאור העובדות הבאות: ראשית, בסריקה של התכנית המקורי חסר עמוד 24, בין עמוד 23 אשר מדבר על גבהי בתים שהינו סעיף (ד), לבין עמוד 25 אשר מתחיל בסעיף (ו) "תכנונם וצורתם החיצוניים של בנינים". שנית, החל מהמילים מתחילת עמוד 25 כפוף לתנאים דלקמן נראה ברור שאין לו קשר אל גבהי בתים אלא מדברים בנושא אחוזי בנייה. ולכן ככל הנראה הטבלה של אחוזי בנייה היה בעמוד 24 כסעיף (ה) והמשך המילים הינם הערות על כך. ובכן כך מוצג כאן - ויקיעורך