תורת העולה/חלק ג/פרק מ

פרק ארבעים

הבכור והמעשר והפסח, כבר נתבאר ענין זריקתו פרק כ"ו חלק ב', גם נתבאר ענינן פרק י"ב חלק ב', והיו מחולקין באכילתן, כי הבכור היה נאכל לכהנים, והמעשר לבעלים, והפסח עמ' נ:' יפה למנוייו ענין הפסח, יתבאר בהלכות הפסח וקרבנותיו לקמן אם ירצה השם יתעלה, והבכור והמעשר, כבר נתבאר ענינם פרק י"ב חלק ב' כי הבכור מורה על תחלת המספר שהוא ה-א' ולזה היה ניתן לכהנים כי קדוש יאמר לו, והיתה האכילה מורה על ההשגחה המושגת לכהנים, מענין האחדות וההשגה הנקראת בפי החכמים אכילה, כמו שנתבאר במה שקדם, כמו שפירש במה שנאמר (שמות כד יא) ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, והמעשר היה גם כן מורה על סוף המספר, שהוא מדריגת העשירית קודש לשם, והוא מורה על השגה פחותה ממה שמורה עליו ענין הבכור, ועל כן היה נאכל לבעלים, זהו הנראה לי בפרק זה.